עתירה נגד זכיה במכרז פומבי

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא עתירה נגד זכיה במכרז פומבי: העתירה שלפניי הוגשה נגד זכיית המשיבה 2 (להלן - גם הזוכה) במכרז פומבי 2/12 לבחירת ספק לביצוע דיגומי אוויר (להלן - המכרז). לעתירה צורפה בקשה למתן צו ארעי וצו ביניים אשר יאסור על המשיבה 1 (להלן - המשיבה או המדינה) להתקשר בהסכם על פי המכרז עם הזוכה או עם כל תאגיד אחר. כן התבקש בעתירה צו המורה למשיבה להמציא לעותרת מסמכים שונים. ביום 10.04.13 נעתרתי לבקשת העותרת למתן צו ארעי. ביום 06.05.13 הגישה העותרת בקשה למתן צו לגילוי מסמך, בגדרה ביקשה לחייב את המשיבה להמציא לידיה העתק של כל חוות הדעת המקצועיות שהוכנו לבקשת ועדת המכרזים, לרבות חוות דעת של גורמי מקצוע ורואה חשבון. ביום 29.05.13, לאחר שהמשיבות הגישו תגובתן לבקשה לצו ביניים ולמתן צו לגילוי מסמך, התקיים דיון בשתי הבקשות. במהלך הדיון ציינתי כי בשל העובדה שהעותרת לא צירפה לעתירה את הצעתה למכרז, הרי שבהתאם להלכה הנוהגת אף אם יתקבלו כל טענותיה, לא תוכל העותרת לזכות במכרז. בתום הדיון, ומשקיבלה העותרת את הצעת בית המשפט, בוטל הצו הארעי ונדחתה הבקשה למתן צו ביניים. כן נקבע כי ההחלטה בעניין פסיקת הוצאות לטובת המשיבות בגין הבקשות והדיון בהן, תידחה לשלב מתן פסק הדין בעתירה. ביום 03.06.13 הגישה העותרת בקשה למחיקת העתירה, ולחלופין - לדחייתה, ללא צו להוצאות. לטענתה, היא חזרה בה מעתירתה משום שלא היה סיפק בידה להמציא חוות דעת כלכלית אשר תתמוך בטענתה בדבר חוסר סבירות קיצונית בהצעת הזוכה (להלן - חוות דעת כלכלית). זאת, עקב אי המצאת מסמכים במועד על ידי המדינה, ביטול הצו הארעי ולוח הזמנים הקצר שנקבע להמשך הדיון. בנוסף, העותרת מבקשת להימנע מפסיקת הוצאות מחמת הטעמים הבאים: כלל הפרטים והמסמכים שנדרשו לה לשם ביסוס טענותיה, באשר להצעת המחיר של הזוכה, הומצאו לה רק לאחר הגשת העתירה; בפיה "טענות טובות נוספות", כלשונה, כנגד הזכייה במכרז; ובעיקר - הקושי שעמד בפניה להמציא חוות דעת כלכלית, כאמור. העותרת הוסיפה, כי ככל שהמשיבות יעמדו על פסיקת ההוצאות - כפי שהן אכן מבקשות - אזי מבקשת היא להשית אותן על המשיבה. כל כך, משום שלטענתה חוסר היכולת שלה להמשיך ולנהל את ההליכים כנגד הזכייה במכרז נעוץ בכך שהמשיבה, בניגוד לדיני המכרזים, לא המציאה לה במועד את המסמכים המהותיים שנדרשו לה. בנסיבות אלה, בהן נפל פגם מהותי בהתנהלות המשיבה, ניתן לחייבה בהוצאות. לחלופי חלופין, מבקשת העותרת להתחשב בכך שנאלצה לנהל דיון מבלי שהומצאו לה במועד הנתונים המלאים על ידי המשיבה; בהסכמתה לחזור בה מהבקשה לסעד זמני; ובבקשתה למחיקת העתירה. בתגובה לבקשה למחיקת העתירה, הודיעה המשיבה כי היא עומדת על דחיית העתירה וחיובה של העותרת בהוצאות. לטענת המשיבה, משהוגשה על ידה תגובה מפורטת לעתירה (במסגרת התגובה לבקשה למתן סעד זמני) והתקיים דיון בבקשה לצו ביניים (שבמהלכו היו חילופי דברים לגבי גוף העתירה), אין זה מתקבל הדעת, בהיעדר הסכמה מטעמה, כי העתירה תימחק, ולא תידחה, תוך שלעותרת תישמר הזכות להגיש בעתיד עתירה זהה או דומה. המשיבה 2 מבקשת אף היא לדחות את העתירה, בהתאם לבקשתה החלופית של העותרת. באשר לפסיקת הוצאות, טוענת המדינה כי בעתירות דחופות, כגון העתירה דנן, נדרשים הפרקליטות והגורמים הרלוונטיים למלאכה רבה ומורכבת, בתוך זמן קצר, לשם הגשת תשובה לבית המשפט. משמלאכה זו, כולה או מרביתה, נעשתה זה מכבר, יש לחייב את העותרת בהוצאות, אם כי תוך התחשבות בכך שלבסוף חזרה בה מעתירתה וחסכה את המשאבים הכרוכים בהמשך ניהול ההליך. כן טוענת המשיבה כי אין מקום לחייבה בהוצאות, כבקשת העותרת, שכן אין ממש בטענותיה של העותרת כי נמנעה ממנה האפשרות להגיש חוות דעת כלכלית רק בשל התנהלותה של המשיבה. לכל הפחות, כך המשיבה, יכולה היתה העותרת להודיע לבית המשפט כי נדרש לה פרק זמן נוסף לשם הגשת חוות דעת כלכלית, אך זאת לא עשתה, ואף לא הגישה כתב עתירה מתוקן. המשיבה 2, אף היא סבורה כי אילו העותרת חפצה בהגשת חוות דעת כלכלית - היה באפשרותה לעשות כן. תשובתה לבקשה למתן צו ביניים, אשר כללה את תכניתה העסקית העסקית המפורטת (שעמדה ביסוד הצעת המחיר שהגישה במסגרת המכרז), הומצאה לב"כ העותרת כבר ביום 24.04.13, כך שלרשות העותרת עמד זמן מספיק להגשת חוות דעת כלכלית. עוד טוענת המשיבה 2 כי יש לפסוק לטובתה הוצאות ריאליות נוכח התגובות שהגישה וקיום הדיון בבקשה לצו ביניים. מכאן להכרעה בגוף הבקשה. משעה שהעותרת חזרה בה מעתירתה בשלב זה, לאחר הגשת תגובותיהן המפורטות של המשיבות לבקשה לצו ביניים ולבקשה לגילוי מסמך, ולאחר שהתקיים דיון בהן, ובעיקר בהיעדר ראיה להוכחת טענותיה של העותרת - דין העתירה להידחות (ולא להימחק). טענתה של העותרת לפיה חוסר יכולתה להמציא חוות דעת כלכלית נבע, בין היתר, מכך שהמשיבה לא המציאה את כלל המסמכים במועד - אינה יכולה לסייע לה. זאת, מהטעם הפשוט שהעותרת יכולה היתה להקדים ולהגיש עתירה לקבלת כלל מסמכי המכרז, ולכלול בגדרה סעד למניעת ההתקשרות בין המשיבות עד לאחר המצאתם לידיה, ורק לאחר מכן - להגיש עתירה כנגד זכיית המשיבה 2 במכרז. משלא עשתה כן אלא בחרה להגיש את העתירה דנן, ולכרוך במסגרתה גם סעד לגילוי מסמכים - אין לה אלא להלין על עצמה. לחלופין, יכלה העותרת לבקש להתיר לה לתקן עתירתה, תוך הארכת המועד להצטיידותה בחוות דעת כלכלית. אכן, כטענת העותרת, אילו נקטה באחת משתי דרכים אלה, היה בכך כדי להאריך את משך הזמן לבירור טענותיה, אך אין מנוס מכך מקום בו העותרת עצמה טוענת כי היה עליה להצטייד בחוות דעת כלכלית לשם ביסוס טענותיה. לאור האמור, לא נמצא לי טעם טוב לפטור את העותרת מלשאת בהוצאות המשיבות. אשר לשיעור ההוצאות, יש להביא בחשבון גם את הבקשות והדיון שהתקיים בהן. מנגד, יש ליתן משקל לכך שהעותרת חזרה בה בשלב זה מעתירתה, כמו גם לעובדה שכבר בשלב קודם הסכימה לביטולו של הצו הארעי. כללו של דבר: העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות המשיבות בסכום של 30,000 ש"ח; מחציתו למשיבה 1 ומחציתו למשיבה 2. מכרז