עתירה להכרה בירידה בשמיעה

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא עתירה להכרה בירידה בשמיעה:

תביעה זו עניינה עתירה להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון שמהם סובל התובע כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק").

רקע עובדתי

1. התובע יליד 1954 עבד כמנהל עבודה במפעלי זכוכית אשר עסקו בעיבוד וליטוש זכוכיות. התובע עבד במפעל הזכוכית "נגב זכוכית בע"מ" מחודש 2/99 ועד ליום 1.12.07, ומיום 9.12.07 ועד ליום 17.9.08 עבד התובע במפעל הזכוכית עמר נתיבות בע"מ.

2. עבודת התובע הופסקה ביום 17.9.08 על רקע מצבו הבריאותי.

3. התובע הגיש למוסד תביעה להכיר בליקוי השמיעה ובטנטון שמהם הוא סובל כ"פגיעה בעבודה". תביעתו נדחתה על ידי המוסד בנימוק -

"עפ"י האמור בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, תנאי ראשוני להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה הוא, שהירידה בשמיעה נגרמה עקב חשיפה לרעש.

תנאי נוסף שנקבע בסעיף 84 א(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, הוא, שהמבוטח נחשף בעבודתו לרעש מזיק או התקפי, העולה על המותר לפי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח משולב] התש"ל - 1970, וההוראות שלפיו.
בבדיקות שנערכו נמצא, כי לא נחשפת בעבודתך לרעש העולה על המותר עפ"י ההוראות הנ"ל".

4. מטעם התובע העידו הוא עצמו ומר יוסף מלכה עובד במפעל "נגב זכוכית" (להלן - "מר מלכה") ואילו מטעם הנתבע העידו הגב' ליאת עמר אחראית במפעל "עמר זכוכית" (להלן - "גב' עמר") ומר אלי בן יוסף בעלי מפעל "נגב זכוכית" (להלן - "מר בן יוסף").

5. המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה - האם נחשף התובע בעבודתו לרעש מזיק?

טענות הצדדים

6. לטענת התובע, במהלך עבודתו היה חשוף לרעש מזיק חזק ביותר ומחריש אוזניים של מכונות שונות וזאת במשך שעות רבות במקביל, באופן קבוע ורציף בתוך מקום עבודה סגור. לדברי התובע, לא סופקו לו כל אמצעי הגנה לאוזניים. לדבריו, עבד תקופה לא מבוטלת של 10 שנים בהיקף של כ-10 שעות עבודה ליום בחשיפה לרעש מזיק; קיימת חזקה כי היה "עובד ברעש מזיק" וזאת בהתאם להגדרה בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) התשמ"ד - 1984 (להלן - "תקנות הבטיחות בעבודה") והתוספת הראשונה לתקנות אלה. התובע טען כי בדיקות רמת החשיפה לרעש שנערכו על ידי המוסד לבטיחות וגהות אינן משקפות את רמת החשיפה האמיתית שאליה נחשף מידי יום ביומו.

באשר לבדיקה במפעל "נגב זכוכית" - אין היא משקפת את רמת החשיפה האמיתית היות וזו נערכה כשנתיים לאחר שסיים את עבודתו במקום ולאחר שנעשו שינויים פיזיים במפעל, המתחם פוצל לשני מתחמים שונים, המכונות פוזרו בין שני המתחמים וחלק מהמכונות הישנות הוחלף למכונות חדשות; בדיקת המוסד לבטיחות וגהות לא כללה את המכונות המרעישות ביותר (מכונת הסרט ומכונת הליטוש).

באשר לבדיקה במפעל "עמר זכוכית" - בנוסף לרעש המצרפי שאליו נחשף התובע יש לקחת בחשבון את עוצמת הרעש ליד כל מכונה ומכונה כאשר המדידה ליד מכונת הליטוש העידה על עוצמה של 91 דציבל, העוצמה ליד מכונת ניסור פרספקס הייתה בעוצמה של 92 דציבל ואילו ליד מכונת ניקוי אוויר דחוס הייתה עוצמה של 91.2 דציבל.

לעמדת התובע, יש לקחת בחשבון גם את משך החשיפה אשר עמד על 10 שעות ליום כאשר הגדרת "רעש מזיק" בשיעור של 85 דציבל נוגעת לחשיפה מרבית מותרת של יום עבודה בן 8 שעות. עוד טען התובע, לעניין הבדיקה במפעל זה כי הבדיקה נערכה כך שכל מכונה נבדקה בנפרד ולא כאשר כל המכונות עבדו יחד.

7. לטענת הנתבע, על פי בדיקות שנערכו על ידי מוסד לבטיחות וגהות במקומות העבודה של התובע וזאת לבקשת הנתבע וכן על פי המידע שהתקבל ממעבידי התובע, לא נמצא כי התובע נחשף לרעש מזיק העולה על המותר; התובע לא הוכיח כי הבדיקות אינן משקפות את המציאות וכי היה חשוף לרעש מזיק; תלונות התובע על בעיית הטנטון הועלו לראשונה בחודש 12/08, לאחר שהפסיק את עבודתו; ליקוי השמיעה שממנו סובל התובע לטענתו, אינו מושרה רעש, אין קשר בין ליקוי השמיעה והטנטון להם טוען התובע לבין עבודתו, אין התובע עומד בתנאים המצטברים של הוראות סעיף 84א לחוק ויש לדחות את תביעתו.

הכרעה

8. תביעת התובע נדחתה על יסוד הטענה, כי לא היה חשוף לרעש מזיק. לעמדתנו, לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ועיינו בראיותיהם, לא מצאנו כי התשתית העובדתית הצדיקה את דחיית התביעה על יסוד זה. ונפרט.

9. התובע עבד כמנהל עבודה במפעלי זכוכית שבהם עסקו בעיבוד וליטוש זכוכיות. עבודת התובע התבצעה בשני מקומות עבודה ונתייחס לכל אחת מהן בנפרד.

באשר לעבודת התובע במפעל "נגב זכוכית" שבו עבד במשך כ-10 שנים - התובע עבד אומנם כמנהל ייצור ועבודתו לא נעשתה בעומדו כל היום בסמוך למכונה ספציפית ואולם עבודתו בוצעה באולם הייצור כאשר בחלק משעות העבודה אף ביצע עבודות כפועל ייצור מן המניין (עדות התובע עמ' 7 שורות 1-2 לפרוטוקול; עדות מר בן יוסף עמ' 24 שורות 28-31 לפרוטוקול).

מר בן יוסף בעלי חברת "נגב זכוכית" העיד בפנינו כי במפעל היום יש כ-5 או 6 מכונות כאשר הן פחות או יותר עובדות במקביל לפחות 60% מהיום. עוד אישר מר בן יוסף כי דו"ח הבדיקה שנערכה על ידי המוסד לבטיחות וגהות (נ/1) באולם הייצור ואשר כללה בדיקת דוזימטריה שנערכה על מר כהן שהחליף את התובע בעבודתו בחברת "נגב זכוכית", כללה שלוש מכונות באולם הייצור. מר בן יוסף העיד, כי קיימות עוד שלוש מכונות, מכונה של שטיפת זכוכית, מקדחה ושולחן חיתוך (עמ' 25 לפרוטוקול). מר בן יוסף אישר עוד כי קו של זכוכית בידודית שבעבר היה בחדר סגור בתוך אולם הייצור הוצא לגמרי מתוך אולם הייצור למתחם אחר (עמ' 26 שורות 14-16 לפרוטוקול).

עוד העיד בפנינו מר בן יוסף, כי בתקופה הרלוונטית לעבודת התובע לא סופקו כל אמצעי מגן לעובדים (עמ' 24 שורות 20-23 לפרוטוקול).

מר בן יוסף אישר כי משפוצל המפעל לשני מפעלים וקו הזכוכית הבידודית הועבר למתחם אחר, מונה לקו זה מנהל עבודה אחר וכי עבודת התובע למעשה כללה את עבודת שני מנהלי העבודה בשני המתחמים (עמ' 29 שורות 21-26 לפרוטוקול). מכאן, וכך אישר אף מר בן יוסף, בדיקת הדוזימטריה שנערכה על מנהל העבודה שהחליף את התובע מר כהן, אינה משקפת את אופי העבודה של התובע במלואה (עמ' 29 שורות 27-28 לפרוטוקול).

די בעובדה זו ובעובדה כי על פי תוצאות בדיקת המוסד לבטיחות וגהות אשר הסתמכה בעיקר על בדיקת דוזימטריה שנערכה על מנהל העבודה מר כהן מתוך הנחה כי הוא מבצע את אותן פעולות שביצע התובע בתקופת עבודתו במפעל, כאשר קבעה כי "משך הבדיקה 9 שעות והתקבלה מנת חשיפה של 83.9% למשך משמרת. מנת חשיפה זו שקולה למפלס רעש של 83.7 דציבל" - כדי להצביע על כך שהתובע היה חשוף לרעש מזיק בעבודתו. ראשית, יש להוסיף לחשיפה זו גם את חשיפת התובע לקו הזכוכית הבידודית שהופעלה בו זמנית עם יתר המכונות ואשר במועד הבדיקה כבר לא הייתה חלק מאותו מתחם שנבדק והמידע על כך לא נמסר לבודק (עמ' 32 שורות 16-17 לפרוטוקול). שנית, מסעיף 5 לדו"ח המוסד לבטיחות וגהות (נ/1) עולה כי לא נבדקו כל המכונות במפעל כאשר לדברי מר בן יוסף קיימות עוד כשלוש מכונות ומכונת הסרט מרעישה כמו מכונת המסור שלצידה צוין כי הינה מפיקה רעש בגובה של 88.6 דציבל. שלישית, לדברי מר בן יוסף מכונת השטיפה עושה יותר רעש ממכונות הפאזה והליטוש וכדבריו "אם פאזה וליטוש זה 5, שטיפה זה 6.5". מכאן, משנקבע כי גובה הרעש שאותו מפיקות מכונות הפאזה והליטוש עומד על 81.7 דציבל ו-80.1 דציבל בהתאמה, המסקנה היא, כי מכונת השטיפה מרעישה יותר. משזו מצטברת לרעש המשוקלל בשיעור 83.7 דציבל, יש מקום לסברה כי הרעש המשוקלל היה גבוה מ-85 דציבל. מעדותו של מר בן יוסף עולה כי התובע עבד גם שעות נוספות.

10. סיכומים של דברים, מעדותו של מר בן יוסף עולה כי הבסיס העובדתי שעליו נסמכה הבדיקה של המוסד לבטיחות וגהות לא שיקפה במדויק את גובה הרעש שלה נחשף התובע בעת שעבד במפעל "נגב זכוכית", לא כל המכונות הופעלו בו זמנית ולא כל המכונות נבדקו לרבות מכונת השטיפה ומכונת הסרט שהיא המרעישה ביותר. כמו כן, קו הזכוכית הבידודית הוצא מהמתחם שבו היה בעת שהתובע עבד במפעל. בנסיבות אלה, כאמור, משהרעש המשוקלל על פי בדיקת המוסד לבטיחות וגהות עמד על שיעור של 83.7 דציבל, ברור הוא, כי בפועל היה התובע חשוף לרעש גבוה יותר שהוא בבחינת רעש מזיק. לפיכך, אנו מקבלים את טענת התובע לעניין חשיפתו לרעש מזיק בתקופת עבודתו במפעל "נגב זכוכית".

11. באשר למפעל "זכוכית עמר" שבו עבד התובע במשך כ-10 חודשים - על פי בדיקת דוזימטריה שנערכה על מנהל העבודה במקום, מפלס הרעש שלו היה חשוף מנהל העבודה במשך כ-8 שעות שקול ל-83.3 דציבל.

דו"ח הבדיקה שצורף על ידי הנתבע (נ/2) מעלה כי אין פירוט איזה מכונות פעלו בעת הבדיקה. מעדותה של הגב' עמר, עולה גרסה והיפוכה, היינו, תחילה טענה שאין המכונות עובדות במקביל ומנגד טענה כי יש למפעל בין 5 ל-7 מכונות וכ-9 עובדי מפעל. משעומתה הגב' עמר עם גרסתה, הודתה כי המכונות עובדות במקביל כאשר כל עובד עובד על המכונה שלו. לטענת הגב' עמר, כל המכונות עבדו ביום הבדיקה אם כי לא במקביל כאשר כל מכונה נבדקה בנפרד (עמ' 18 שורות 27-32 לפרוטוקול) אולם לדבריה, בדיקת הדוזימטריה נעשתה על מנהל העבודה שעבד כמו התובע. עניין זה לא נסתר על ידי התובע. עם זאת, מעדות הגב' עמר עולה כי התובע עבד למעלה מ-10 שעות בכל יום (עמ' 20 שורות 24-25 לפרוטוקול).

גם במקרה זה, עולה כי המידע הידוע לחשיפת התובע מגיע ל-83.3 דציבל בעבור 8 שעות. איננו משוכנעים כי הבדיקה נעשתה על יסוד עבודה באופן דומה אחת לאחת לעבודה שאותה ביצע התובע והתרשמנו כי התובע עבד יותר שעות מהעובד שעליו בוצעה בדיקת הדוזימטריה וכי חשיפת התובע לרעש, הייתה על גבול הרעש המזיק. בנסיבות אלה, ולאור קביעתנו בנוגע לתקופת העבודה ב"נגב זכוכית" שהיא עיקר תקופת עבודתו של התובע, אנו סבורים כי קמה הצדקה למינוי מומחה רפואי.

12. הנתבע טען, כי ליקוי השמיעה שממנו סובל התובע אינו מושרה רעש. לא מצאנו בשלב זה מקום להתייחס לטענה זו. טענה זו, היא עניין לבדיקת המומחה הרפואי ואין בית הדין יכול להידרש לשאלה זו בשלב זה. באשר לטענה כי תלונות התובע לעניין הטנטון הועלו לראשונה רק לאחר שחדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק אף לעניין זה יתייחס המומחה הרפואי לכשימונה.

אחרית דבר

13. לאור כל האמור - מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי היה חשוף לרעש מזיק בעבודתו וכי יש למנות מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה והטנטון שמהם סובל התובע לבין תנאי עבודתו.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תדירות שמיעה

  2. פגיעה שמיעה נגר

  3. מכשיר שמיעה ביטוח

  4. חבלה אקוסטית

  5. ליקוי שמיעה בעבודה

  6. ליקוי שמיעה - מסגר

  7. ליקוי שמיעה אסימטרי

  8. חשיפה לרעש ליקוי שמיעה

  9. בדיקת ברה (BERA) שמיעה

  10. נזק לא בלתי הפיך לשמיעה

  11. בעיות שמיעה בעקבות עבודה

  12. זכויות עובד פגיעה בשמיעה

  13. התפוצצות – ירידה בשמיעה

  14. ליקוי שמיעה בשתי אוזניים

  15. החזר מכשיר שמיעה - תביעה

  16. הכרה בפגיעה בשמיעה

  17. בדיקות שמיעה - ביטוח לאומי

  18. פיצוי על קניית מכשיר שמיעה

  19. ירידה הולכתית בשמיעה

  20. צפצופים באוזניים בעבודה

  21. עובד חשוף לרעש - ירידה בשמיעה

  22. ירידה בשמיעה - מנעולן משחיז

  23. ליקוי שמיעה בתדרי דיבור

  24. ליקוי שמיעה 0 אחוז נכות

  25. רעש יריות - ירידה בשמיעה

  26. ירידה בשמיעה ב-20 דציבל

  27. ליקוי שמיעה - כמה אחוזי נכות ?

  28. ירידה בשמיעה ב 20 דציבל

  29. בעיות שמיעה נהג אוטובוס

  30. דלקת אוזניים - כמה אחוזי נכות ?

  31. ירידה בשמיעה זכויות ביטוח לאומי

  32. בקשה לשמיעה חוזרת של עדים

  33. נזקים לשמיעה אצל עובדי נמל

  34. נזק אוזניים בעבודה – ביטוח לאומי

  35. עתירה להכרה בירידה בשמיעה

  36. פגיעה בעבודה - ליקוי שמיעה בגלל רעש

  37. קשר בין ירידה בשמיעה לעבודה

  38. נזק לשמיעה עקב חשיפה לרעש במסגרייה

  39. ירידת שמיעה מעבודה ברעש מזיק

  40. בדיקות שמיעה סותרות בועדה רפואית

  41. קבלת עדות שמיעה בהליכי ביניים - תקנה 521

  42. טענה כי הוועדה התעלמה מבדיקת ה-BERA

  43. אי התייחסות ועדה רפואית לבדיקת BERA

  44. בעיות שמיעה של די ג'יי - ביטוח לאומי

  45. בדיקת שמיעה אצל אודיולוג מטעם בית המשפט

  46. קשר סיבתי בין חשיפה לרעש בעבודה לבין ליקוי שמיעה

  47. פגיעה בשמיעה - סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  48. נדחתה תביעה להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה

  49. תנאי הכרה בליקוי שמיעה - הגשת תביעה תוך 12 חודשים ?

  50. פגיעה בשמיעה במסגרת העבודה עקב חשיפה לרעש מזיק

  51. האם עובד מסגרייה יכול לקבל פיצויים בגלל ירידה בשמיעה ?

  52. בדיקת BERA - החזרת תיק לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה

  53. ליקוי שמיעה: הגשת תביעה תוך 12 חודשים מהמועד שבו תועד הליקוי לפי סעיף 84א(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון