ערעור על מועד תחילת מחלה

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ערעור על זמן התחלת הנכות: 1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 19.9.12 אשר קבעה למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור 100% החל מיום 1.12.11 (להלן: "הוועדה"). 2. לטענת המערער, הוועדה טעתה עת קבעה את תחולת הנכות בגין שחמת הכבד מיום 1.12.11, המועד בו אושפז בגין המחלה. לטענתו, מחלת שחמת הכבד קיננה בגופו עובר לאשפוז מיום 1.12.11 והיא אובחנה רק במהלך האשפוז בחודש דצמבר 2011 היות ועד לאשפוז האמור, הוא נמנע מלפנות לטיפול רפואי עקב פחדים וחרדות מהם סבל. המערער מוסיף וטוען כי העובדה שלא קיימים מסמכים רפואיים המעידים כי הוא סבל ממחלת שחמת הכבד לפני חודש דצמבר 2011, אינה מעידה שהוא לא סבל מהמחלה קודם לחודש דצמבר 2011 ועל כן, היה על הוועדה לבחון ממתי הוא סובל מהמחלה בפועל. 3. לטענת המשיב, קביעת מועד תחולת הנכות הינה עניין רפואי גרידא, קביעה הנתונה לשיקול דעת הוועדה הרפואית בלבד. המשיב מוסיף וטוען כי המערער מודה כי אין בידיו מסמכים רפואיים הקודמים לחודש דצמבר 2011 ואשר יש בהם כדי להעיד שהוא סבל ממחלת שחמת הכבד עובר לחודש דצמבר 2011. הוועדה קבעה את תחולת הנכות בהתאם למסמכים הרפואיים שהיו בפניה וליום גילוי המחלה בחודש דצמבר 2011. בנסיבות אלה, טוען המשיב, כי לא עולה כל טעות משפטית מהחלטת הוועדה ולכן, דין הערעור להידחות. 4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי די דין הערעור להידחות, ואפרט. 5. כידוע, במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים מוסמך בית הדין לדון רק בשאלות משפטיות, כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו: עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד 213). 6. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה שמעה את תלונות המערער, בדקה את המערער ורשמה את ממצאיה כדלקמן: "מבחינה פסיכיאטרית: טוען שנוטל כדורי שינה אך לא נוטל תרופות פסיכיאטריות נוספות. אפקט עם גוון דיסטימי קל. מתאר מצב רוח ירוד. לא נמצאו תסמינים פסיכופתולוגיים נוספים. הוועדה משנה החלטת דרג א' וקובעת 10% בגין הפרעה הסתגלותית קלה לפי סעיף 34 ב2. מבחינה פנימית- ידוע כסובל משחמת כבד על רקע אלכוהול מזה כ- 10 חודשים. לפי מכתב ממרפאת כבד ביה"ח סורוקה מ- 9/12 סובל ממחלה מתקדמת, מבצע כל 3 שבועות ניקור מימת בכמות גדולה. מתלונן על חולשה קיצונית. בבדיקה: כחקטי אבל יש מימת ניכרת (אני מעריך כמות הנוזל 5-6 ליטר בבטן). צבע העור בגוון צהבהב. מעל הבטן קפוט-מדוזה ובקע אומבליקאלי. בכפות הידיים- דופיטרן דו צדדי. ליבר- פלאמס ומעל בית החזה לזיות דמויות עכביש. טחול לא נמוש בגלל כמות המים בבטן אך הכבד מוגדל קשה". 7. לא מצאתי לקבל את טענות המערער לפיהן הוועדה טעתה משקבעה את תחולת הנכות מיום 1.12.11 וכי היה מקום לקבוע מועד תחולה מוקדם יותר היות ולטענתו, הוא סבל מהמחלה גם עובר לאשפוז מחודש דצמבר 2011. 8. בהתאם להלכה הפסוקה, קביעת המועד בו הפך אדם לנכה היא שאלה רפואית מובהקת והיא נתונה לסמכותה של הוועדה הרפואית (ראו: דב"ע נא/ 50-99 זוהר כץנ' המוסד, פד"ע כ"ב, 507). משקביעתה הרפואית של הוועדה לעניין מועד תחולת הנכות מבוססת על המסמכים הרפואיים אשר עמדו בפניה ומשגם בהתאם לטענות המערער לא קיימים מסמכים רפואיים המעידים על קיומה של המחלה עובר לחודש דצמבר 2011, לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בית הדין בקביעת הוועדה. 9. אוסיף ואציין כי החלטת הוועדה לקבוע את תחולת הנכות מיום הגילוי והאבחון של המחלה יש בה גם הגיון, שהרי מדובר ביום בו הגורמים הרפואיים המקצועיים הגיעו למסקנה בדבר קיומה של המחלה. 10. אשר על כן, הערעור נדחה. 11. משמדובר בערעור מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. 12. על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. רפואהערעור