ערעור על מבחן תלות

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ערעור על מבחן תלות - סיעוד: 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים לשירותים מיוחדים, מיום 25/4/13 ("הוועדה"), אשר קבעה כי המערערת אינה תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה ("ההחלטה"). 2. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה טעתה בהערכת התלות של המערערת בזולת בכל הנוגע לניידות בתוך הבית והשגחה. לטענת המערערת, היא סובלת מנפילות חוזרות ונשנות; נוטלת תרופות רבות ועלולה להתבלבל ביניהן, דבר שמסכן את חייה ומחייב השגחה. המערערת הוסיפה וטענה כנגד הערכת הוועדה בנוגע לתחומי ההלבשה, הרחצה והאכילה. 3. לטענת המשיב, החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת בכל הפרמטרים ולא נפלה בה טעות משפטית. המשיב טען כי החלטת הוועדה מבוססת על הערכת תלות שנערכה למערערת. נטען כי העובדה שהמערערת התייצבה לדיון בבית הדין מלמדת שלא נפלה טעות בהערכת מידת ניידותה של המערערת בתוך הבית. 4. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה: א. הוועדה התכנסה ביום 25/4/13, עיינה בדו"ח האבחון הרפואי מיום 18/1/11, דו"ח הערכה תפקודית של רופא מיום 21/2/13, וכן בתיק הרפואי ובמסמכים הרפואיים שעמדו לפניה. ב. המערערת תיארה לפני הוועדה כי נפלה בבית כשבוע לפני כן, הייתה במיון, וכי היא הולכת בעזרת הליכון. לדבריה, היא נופלת הרבה, קשה לה לפשוט וללבוש בגדים, סובלת מסחרחורת וכאבי ראש, זקוקה לעזרה במשק הבית, שולטת על הסוגרים, מתקלחת בישיבה. ג. הוועדה ציינה כי המערערת בת 50, סובלת מאי יציבות, סכרת, שומנים בדם, והשמנת יתר. ד. לאחר שנערכה למערערת בדיקה, קבעה הוועדה כי המערערת עצמאית בניידותה בתוך הבית; זקוקה לסיוע מועט בתחום ההלבשה, הרחצה והאכילה; עצמאית בתחום ההיגיינה האישית, וכן המערערת אינה זקוקה להשגחה. לאור כל האמור, נקבע כי המערערת אינה תלויה בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה, והערר נדחה. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובכלל החומר שבתיק, ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות. 6. באשר לתחום הניידות בתוך הבית- לדברי המערערת היא מתהלכת בעזרת הליכון. הוועדה התרשמה שהמערערת יושבת וקמה באופן עצמאי. לאור האמור, קבעה הוועדה כי המערערת עצמאית בניידות בתוך הבית. הוועדה נתנה דעתה לתלונות המערערת לפיהן היא סובלת מנפילות חוזרות ונשנות, אך קבעה את שקבעה מאחר שהמערערת נעזרת בהליכון. משכך, דין הטענה בעניין זה להידחות. 7. באשר לתחום ההלבשה- בעת הבדיקה המערערת הרימה ידיים על ראשה והראתה יכולת תפקודית טובה בידיים, התכופפה להרים את המכנסיים. הוועדה התרשמה שהמערערת עצמאית בהלבשה ובפשיטה של פרטי לבוש בחלק עליון ותחתון, וזקוקה לסיוע בגריבת גרביים. אין לקבל את טענת המערערת כי היה על הוועדה לבקש מהמערערת להדגים לבישת שמלה ופשיטתה. הוועדה רשאית להתרשם מהנבדק ולהעריך את יכולת תפקודו על פי שיקול דעתה הרפואי. אופן עריכת הבדיקה הוא עניין רפואי מובהק, שאין בית הדין מוסמך להתערב בו. 8. באשר לתחום הרחצה- הוועדה ציינה כי המערערת מסוגלת לרחוץ פנים וידיים, ולדבריה רוחצת את גופה בישיבה. לדעת הוועדה, המערערת זקוקה לסיוע ברחצת כפות רגליים, וכן לנוכחות בזמן רחצה על מנת למנוע נפילות. עינינו הרואות, שגם בתחום הרחצה נתנה הוועדה דעתה לסכנת הנפילה עקב חוסר יציבות ממנו המערערת סובלת. לאור האמור קבעה הוועדה שהמערערת זקוקה לסיוע מועט ברחצה. 9. באשר לתחום האכילה- הוועדה ציינה כי המערערת אוכלת ושותה באופן עצמאי, וזקוקה לסיוע בחימום ובהגשה. לכן, קבעה הוועדה כי המערערת זקוקה לסיוע מועט בתחום האכילה. 10. באשר לתחום היגיינה האישית- לדברי המערערת, היא שולטת על הסוגרים. הוועדה התרשמה כי המערערת עצמאית בשירותים, כולל ניידות, הלבשה והיגיינה אישית. לפיכך, קבעה הוועדה כי המערערת עצמאית בתחום ההיגיינה האישית. 11. באשר להשגחה- הוועדה התרשמה כי המערערת אינה זקוקה להשגחה, שכן אינה יוזמת פעולות המסכנות את עצמה או את הסביבה כאשר היא נשארת לבדה. 12. הנה כי כן, עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה נימקה את החלטתה בנוגע למידת תלותה של המערערת בזולת בכל הקשור לפעולות היום יום בסעיפי הניידות בבית, ההלבשה, הרחצה, האכילה וההיגיינה האישית, ונתנה את החלטתה באופן מפורט ומנומק. הוועדה התייחסה בהרחבה לכל אחת מפעולות היום יום, וקבעה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, תוך עיגון מסקנותיה בקביעותיה הרפואיות. אשר על כן, לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. 13. לסיום, לא מצאתי ממש גם ביתר טענות הערעור, המכוונות כנגד קביעות רפואיות המצויות בסמכותה הבלעדית של הוועדה, ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן. כך, למשל, הטענה שהיה על הוועדה לבצע למערערת הערכת תלות בביתה. משהופיעה המערערת לדיון לפני הוועדה, התרשמה הוועדה מהמערערת באופן ישיר, ערכה לה בדיקה והעריכה את יכולת התפקוד שלה על פי מומחיותה ומקצועיותה של הוועדה. ההחלטה האם לערוך לנבדק הערכת תלות בביתו הינה עניין רפואי מובהק. גם הטענה שנטילת תרופות רבות עלולה לסכן את חיי המערערת ומחייבת השגחה, דינה להידחות. מקובלת עלי טענת המשיב כי מדובר בטענה כללית שאינה נתמכת במסמך רפואי. מעבר לאמור, יש ליתן את הדעת לעובדה שהמערערת אינה חי בגפה, והיא מתגוררת בביתה עם בעלה וילדיה. 14. לאור כל האמור, לא מצאתי בטיעוני הערעור כל נימוק משפטי, אשר יצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה. 15. לאור כל האמור לעיל - על כן הערעור נדחה בזאת. 16. אין צו להוצאות. 17. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. סיעודמבחן תלות (סיעוד)ערעור