ערעור על דחיית בקשה לפטור מאגרה בתביעה על סכום גבוה

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ערעור על דחיית בקשה לפטור מאגרה: ערעור על החלטת כב' הרשמת אביגיל כהן מבית משפט זה מיום 10.7.13 ולפיה נדחתה עתירת המערער לפטור אותו מאגרה על תובענה שהגיש כנגד המשיבים בסכום של 156,593,330 ₪. מדובר בתובענה על נזקים שנגרמו לתובע וכן לחברת אינפיניטי שוויץ וחברת אמרי טיפולי שיניים בע"מ (ראו סעיף 1 לכתב התביעה) מכך שהפסידו עסקה למכירת שתלים ללקוח רוסי בשווי של 40,000,000 יורו בשל רשלנות מחדל ותוך הפרת התחייבויותיה של אלביט וכן הפסד הוצאות נוספות שספגו הללו כתוצאה מהתנהגותה הרשלנית הנטענת של אלביט. בהתייחס למצבו הכלכלי של המערער ניתן להבין מההחלטה (סעיף ג') כי המערער לא עמד בחובת הפרוט הנדרשת בכגון דא, ברם, העתירה לפטור מאגרה נדחתה לאחר שכב' הרשמת השתכנעה שסכום התביעה מופרז על פניו ואין להסתפק "בפירוט הדל של המבקש בכתב התביעה בענין זה". כבר נאמר לו אחת שכב' הרשמים של ביהמ"ש זה הינם המומחים בכל הנוגע לענייני פטור מאגרה ולא על נקלה תתערב ערכאת ערעור בשיקול דעתה בכגון דא. ממילא לא נמצאה בהחלטה שגיאה בולטת או טעות המחייבת תיקון בערכאה זו. ראשית לכל ברור לעין ומעיון בכתב התביעה לכשעצמו ובתצהיר המערער בבקשה לפטור מאגרה שרב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע ליכולתו הכלכלית של המערער. כאמור נרשם בכתב התביעה כי המערער תובע הן בשמו והן בשם שתי חברות נוספות ועל כן התצהיר הנוגע לבקשה לפטור היה חייב לכלול את כל הפרוט הנדרש גם לגבי מצבן של שתי החברות הנקובות בכתב התביעה. ובפרט שעולה על פני הדברים שיש לחברת אינפיניטי סכומי כסף שנתקבלו בזמנו, לכל הפחות ממשקיעים שהצטרפו אליה ומפורטים בכתב התביעה. לא ברור מה עלה בגורל כספים אלה וגם לא ברור כיצד היה ביכולתו של המערער לקנות לפי טענתו את חלקם של משקיעים אלה לאחר שכבר התכוון לתבוע את אלביט ודי בכך כדי להביא למסקנה שהמערער לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו בבקשה לפטור מאגרה והוא להוכיח שאין בידיו אמצעים לתשלומה. לא זו אף זו, שעיון בתצהיר שצורף לבקשה לפטור מאגרה גם הוא אינו מפורט כדבעי ואינו עונה על הדרישות כפי שאף הבחינה כב' הרשמת, אם כי נמנעה מלכתוב זאת במפורש. סיכומו של דבר נושא יכולתו הכלכלית של המערער מעורפל. הנה כי כן היה מקום לדחות את עתירת המערער לפטור מאגרה כבר מטעם זה. בין כה וכה צדקה כב' הרשמת משקבעה שלא עלה ביד המערער להראות ולו לכאורה שסכום התביעה מבוסס. (לנושא בחינת סכום התביעה ראו בין השאר רע"א 8091/08 חיים בר יעקב נ' היועמ"ש ואח'). בהעדר הסכם חתום בין המערער לבין הצד הרוסי שגם במהלך דיון זה לא הוצג ושמו אף לא גולה, הרי שלא ניתן היה לקבל את הסכום שננקב בכתב התביעה, שלא לדבר על כך שלא צורף שום מסמך אחר ולפיו צד זה להסכם נסוג ממנו. לציין בהקשר זה שעל פי אישור ב"כ המערער הטענה כי ההסכם מצוי בידי אלביט, לא נטענה בפני כב' הרשמת ולכן לא היה מקום להעלותה גם כאן. למותר לציין, שבפרשת התביעה מוכתר הצד להסכם כ"לקוח רוסי", זאת ותו לא, וגם ענין זה אומר דרשני ושלא צורף גם שום מסמך מאותו "לקוח רוסי" עלום, על ביטול ההסכם. סופו של דבר, הערעור נדחה. המערער ישלם לכל אחד מהצדדים סכום במשורה של 10,000 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. פטור מאגרהערעוראגרה