קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ערבות לא מתאימה למדד הבסיס במכרז: תובענה ובקשה לסעד זמני בקשר עם מכרז שבו זכתה המשיבה 3 (להלן: "המשיבה"). המבקשת טוענת לפגם בערבות הבנקאית שצירפה המשיבה להצעתה, בכך שהערבות אינה מתאימה למדד הבסיס שנדרש במכרז ושהיא מיטיבה באשר למועד הבסיסי של חישוב הפרשי הצמדה על סכום הקרן שבה, שעל כן לשיטת המבקשת היה מקום לפוסלה. רקע בחודש יוני 2013 פרסמו החברה העירונית לפיתוח רעננה בע"מ ומי רעננה בע"מ - המשיבות 1 ו-2 (להלן ולשם הנוחיות "בעלות המכרז") מכרז לעבודות תשתית ופיתוח להקמת שכונה ברעננה. היקף העבודות נאמד בסכום של כ- 55 מיליון ₪, והמציעים נדרשו להציע שיעור הנחה מאומדן זה. המשיבה הציעה את שיעור ההנחה הגבוה ביותר וזכתה, בעוד שהמבקשת הייתה בעלת ההצעה השנייה הזולה ביותר. סעיף 8 בתנאי המכרז דרש כי "המציע יצרף להצעתו ערבות בנקאית צמודה למדד המחירים לצרכן בסך הנקוב במסגרת סעיף 7 לנספח ההוראות והתנאים המיוחדים (נספח ב'2), וזאת בנוסח המצורף כנספח א למכרז זה ...". בסעיף 7 האמור נקבע כי סכום הערבות הבנקאית יעמוד על 2,500,000 ₪, וכי נוסח כתב הערבות יהיה על פי הנוסח שצורף כנספח א' למכרז. סעיף 12 בנספח ב'2 האמור הורה: "המועד האחרון להגשת הצעות (סעיף 43 במכרז) - המועד האחרון להגשת ההצעות הוא תאריך 11.7.2013 בשעה 12:00 בצהריים" (ההדגשות במקור - אש"ש). סעיף 43 הנזכר קבע: "המועד האחרון להגשת ההצעות הוא כנקוב בסעיף 12 ..." בטופס כתב הערבות (נספח א') נאמר כי סכום הערבות ישולם "בתוספת הפרשי הצמדה בגין עליית מדד המחירים לצרכן, כפי שמתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: 'המדד') בין המדד שהיה ידוע במועד האחרון להגשת ההצעות ... לבין המדד שיהיה ידוע במועד חילוט הערבות ...". ביום 24.6.2013 פרסמו בעלות המכרז פרוטוקול של מפגש מציעים מס' 2, שנערך ביום 23.6.2013, שבו הודיעו למשתתפים: "חלק מבין המועדים העיקריים של הליך זה של הזמנה לקבלת הצעות שונו, והמועדים העדכניים הינם כמפורט להלן: הפעילות התאריך (ים) הקודם התאריך (ים) המעודכן ... ... ... מועד אחרון להגשת הצעות 11.07.2013 עד השעה 12:00 18.07.2013 עד השעה 12:00 תקופת הערבות בנקאית להצעה 11.11.2013 11.11.2013 המשיבה הגישה ערבות בנקאית, שתאריך הוצאתה 17.7.2013, כשמדד הבסיס בה הוא המדד שפורסם ביום 15.6.2013, ולא המדד שפורסם ביום 15.7.13. עיקר טענות הצדדים המבקשת טוענת כי משהשתנה המועד להגשת ההצעות, ממילא השתנה גם המועד שלפיו יש לקבוע את מדד הבסיס שאליו יוצמד סכום הערבות. המבקשת גורסת כי, בנסיבות אלו, הערבות שצירפה המשיבה היא ערבות שונה מזו שנדרשה והיא מיטיבה, כיוון שעל פי תנאי המכרז היה סכום הערבות צריך להיות צמוד למדד שפורסם ביום 15.7.2013, ומשהוצמד הסכום למדד הקודם עלה סכום הערבות לכ- 2,520,000 ₪. בעלות המכרז והמשיבה (להלן: "המשיבות") טוענות כי ההוראה שדרשה את המצאת הערבות איננה חד משמעית כטענת המבקשת, והיא ניתנת לפירושים שונים. אמנם ההוראה בדבר מדד הבסיס לחישוב הפרשי הצמדה הפנתה למועד הגשת ההצעות, אך בד בבד הפנתה והדגישה את התאריך 11.7.2013. לא המשיבה בלבד הצמידה את סכום הערבות למדד הקודם, אלא גם שלוש מציעות נוספות מתוך 10 המציעות, והדבר מלמד כי אכן הוראת המכרז אינה חד משמעית. משקבעו בעלות המכרז הוראה הניתנת לפירושים שונים, אין לפסול ערבויות שמתאימות לאחת הפרשנויות הסבירות של ההוראה. לא אציין טענות נוספות שבפי המשיבות, שלכאורה יש בהן טעם לדחות את התובענה, לאחר שמיקדתי את הדיון בשאלת פסילתה או אי פסילתה של הערבות. דיון והכרעה דעתי היא שאכן הוראת המכרז הרלוונטית אינה בהירה, במיוחד לנוכח דחיית המועד האחרון להגשת ההצעות ולרקע הנסיבות שאפרט. נראה כי לא בכדי סברה המשיבה וסברו מציעות אחרות כי בעלות המכרז התכוונו דווקא למדד הידוע בתאריך 11.7.2013, ולאו דווקא למדד הידוע בתאריך הנדחה להגשת ההצעות. יש היגיון בכך שבעלות המכרז קבעו תאריך מדויק לחישוב מדד הבסיס, ולא הותירו תאריך זה להשפעות הנובעות מדחייה בימים אחדים, או יותר, של המועד האחרון להגשת ההצעות, שהרי אומדן המכרז והקביעה בדבר סכום הערבות הבנקאית נערכו לפני שפורסם המדד של 15.7.2013. התאמת הערבות הבנקאית לתאריך האומדן מבטיחה ששווי הערבות ישוערך למועד שבו נקבעו תנאי המכרז, וזו הרי הייתה מלכתחילה מטרת ההצמדה למדד של סכום הערבות הבנקאית. הדברים נלמדים גם מכך שהדרישה למדד הבסיס, נעשתה על דרך ההפניה להוראה שקבעה את המועד האחרון להגשת הצעות ונקבה בתאריך. כיוון שמדובר בהפניה בלבד, אין לפסול מציע שאחז בתאריך עצמו, ולא במועד האחרון להגשת ההצעות, כפי שנדחה לאחר מכן. במיוחד כך כאשר אין מדובר במציע בודד וגם מציעים אחרים סברו כמותו. ועוד יותר כך, כאשר מדובר בתוצאה מיטיבה ולא בתוצאה המפחיתה מהתחייבות המציע או הנותנת לו טובת הנאה כלשהי. אציין, כי אין חולק שהמשיבה פעלה בתום לב, לא נגרם נזק לבעלות המכרז ולא נפגע עקרון השוויון כתוצאה מ"ההטבה" שבערבות הבנקאית שצירפה המשיבה. איני רואה גם להבחין בין מציע ש"טעה" (כטענת המבקשת) והכין את הערבות ביום 14 או 15.7.2013, בטרם פורסם המדד ביום 15.7.2013, לבין המשיבה שהערבות מטעמה הוצאה ביום 17.7.20113. ועוד. דחיית המועד האחרון להגשת הצעות בשבוע ימים, כיוונה כנראה לדחיית מועד זה בלבד, ולא לדחיית מועדים אחרים התלויים בו. כך, למשל, ראינו (בטבלה שבפרוטוקול מפגש המציעים מיום 24.6.13 לעיל) כי בד בבד עם דחיית המועד האחרון להגשת ההצעות, לא האריכו בעלות המכרז את תקופת תוקפה של הערבות הבנקאית, שהועמדה מלכתחילה על 4 חודשים עד ליום 11.11.13, ואף ראו להדגיש ולציין במפורש תאריך זה כמועד האחרון לתוקפה של הערבות, חרף דחיית המועד להגשתה. כלומר, בעלות המכרז עצמן ראו להבחין בין המועד האחרון להגשת ההצעות, לבין המועדים האחרים שקבעו שהם מועד תום תוקפה של הערבות הבנקאית ותקופת קיומה, לרבות המועד הבסיסי לחישוב הפרשי הצמדה בגינה. בית המשפט העליון (מפי כב' השופט ע' פוגלמן) עמד על החששות הנובעים מאי בהירות בתנאי מכרז, ועל העדפה לאפשרות לקיים הצעות של משתתפי מכרז במקרה שאי הבהירות מאפשרת פרשנויות שונות. בעע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.2.11): "הצורך בבהירות ובהקפדה זוכה למשנה תוקף כשמדובר בתנאי סף במכרז. אופיים הבינארי של תנאים אלה, המעמידים את המציע במצב של "להיות או לחדול", מחייב הצגת תמונה ברורה של דרישות הסף של המכרז על-ידי עורכו. אי בהירות, עלולה להביא מציעים בכוח להימנע מלגשת למכרז בשל סברתם כי הם אינם מקיימים את תנאי הסף, ולחילופין להביא להשקעת יתר מטעם מציעים כדי לקיים תנאים שבדיעבד יתברר כי אינם נדרשים. בהימצא תנאי במכרז שאינו בהיר, וניתן לפרשו פירושים שונים, שהינם סבירים במידה שווה ומקיימים במידה שווה את תכליות המכרז, תועדף - מטעמים של הגינות - פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן (ראו עניין סופרמאטיק, סעיף 12; עע"ם 5949/07 אמישראגז -גז טבעי בע"מ נ' פז-גז (1993) בע"מ, סעיף 9 (28.4.2008))". (פיסקה 24 בפסק הדין) מקרה דומה לענייננו בא לפני השופט אליקים אברהם, בעת"מ 29878-08-10, סולל בונה בע"מ נ' חב' האצטדיון הבינלאומי חיפה בע"מ (27.8.10), שאף הוא סבר שאין לפסול את הערבות בנסיבות דומות. אציין כי ועדת המכרזים לא סברה שיש מקום לפסול את ההצעות שנקבו במדד בסיסי של חודש קודם, ודין הוא כי בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו; מה עוד, שאף אני סבור כי לא היה מקום לפסול את הערבות שצירפה המשיבה. ב"כ המבקשת גורס שהוועדה לא הייתה ערה לכך שבאחדות מהערבויות צוין מדד הבסיס כמדד שפורסם ביום 15.6.13, אך יש להניח שהדבר לא נעלם מעיני חברי הוועדה, ומכל מקום הם לא סברו שיש לפסול ערבויות אלו. למעלה מן הצורך אומר כי הנחתה של המבקשת שערבות מיטיבה כגון זו שבפנינו פסולה מעיקרא, אינה נקייה מספקות, ולטעמי בנסיבות דנן אף אינה נכונה. כבר אמרתי כי אין טענה לחוסר תום לב של המשיבה ב"הטבה" זו, ואין צריך לומר שאין למשיבה כל הנאה, או אם תרצו הטבה ממנה, אין היא פוגעת בשוויון ואין בה נזק כלשהו לבעלות המכרז (ר' עע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (31.1.10)) ור' גם דברי כב' השופטת (כתוארה אז) מ' נאור, אשר חזרה ותמכה בחריגים שהוכרו בעניין זה בפסק הדין בעע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל הרשות הממשלתית למים ולביוב (1.1.12). אוסיף כי "ההטבה" דנן היא שולית שבשולית, 20,000 ₪ הנוספים ל 2,500,000 ₪ - פחות מאחוז אחד. לפיכך יש לדחות את הבקשה לסעד זמני ולבטל את הצו שניתן במעמד צד אחד כפי שהוריתי כבר בתום שמיעת הטענות. ראוי לציין כי הצו שניתן ממילא לא תפס, שכן המשיבות התקשרו בהסכם בטרם ניתן, והמשיבות אף טענו ל"מעשה עשוי" עקב כך. המשיבות טענו לדחיית התובענה עצמה, וב"כ המבקשת אישר כי ניתן להכריע בתובענה על פי הטיעונים ששמעתי היום. אכן משדחיתי את טענת המבקשת, כי יש לפסול את הערבות הבנקאית שצירפה המשיבה, נופלת גם התובענה העיקרית והיא נדחית. בבואי לשקול את שאלת ההוצאות, נתתי דעתי לשווי העבודות שבמכרז, להליך קודם שהגישה המבקשת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (עת"מ 1429-08-13), אשר נמחק רק לאחר שהמשיבות טענו לחוסר סמכות עניינית ומקומית, ולטענות נוספות שאין צורך לפרטן כאן. בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט להשאיר את שאלת ההוצאות בהליך שהיה לפניו לפסיקה בהליך זה. עוד יש לתת את הדעת לטענות המשיבות בדבר חוסר תום לב בפירוט ההליך הקודם לפני בית משפט זה. אני מחייב את המבקשות בשכר טרחת עו"ד של המשיבות 1 ו-2 בסכום של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ ובסכום זהה בשכר טרחת עו"ד של המשיבה 3. מכרזמדדערבות