קראו דוגמא מהפסיקה בנושא עמלות סוכן מכירות - תביעות קטנות: 1. התובע והתובעת הנם בני זוג ומנהלים עסק הרשום על שם התובעת. בין התובע לבין הנתבעת, חברה העוסקת בשיווק פרטי לבוש, סוכם כי התובע ישמש סוכן מכירות מטעמה. לטענת התובע, הוסכם כי הוא יקבל בגין שירותיו תמורה בסיסית בסך של 12,500 + מע"מ (להלן: שכר בסיס) בנוסף לעמלה בשיעור של 1% מהמכירות (להלן: עמלת מכירה). הנתבעת אינה חולקת על הסיכום לגבי שכר הבסיס, אולם היא מוסיפה וטוענת כי סוכם שהתובע יקבל שכר בסיס לתקופה של 6 חודשים, שבסופה יתחיל לקבל עמלת מכירה בשיעור של 1% מגובה המכירות "ומשכורתו הבסיסית האמורה תוקטן והכל בכפוף לבדיקת גובה המכירות של התובע, תקופה של 6 חודשים, כתקופת נסיון". 2. על פי טענת התובע, הוא הועסק על ידי הנתבעת בחודשים מרץ עד יוני 2012, והיא לא שילמה לו את התמורה המוסכמת במלואה. הנתבעת טוענת כי בהתאם לסיכום שהיה, לשיטתה, שולמו לתובע כל הסכומים המגיעים לו, כן טוענת הנתבעת כי לאחר תקופה מסוימת מתחילת ההתקשרות התברר לה שהתובע מצוי ב"ניגוד אינטרסים", מאחר והוא עוסק במקביל בניהול חנות הלבשה השייכת לו, וכן התברר לה כי הוא הגיש "חשבוניות כפולות". עוד נטען כי מטרת התובע בתביעתו הינה להתחמק מחוב כספי שהוא חייב לנתבעת בגין רכישת מוצרים ממנה. 3. בדיון שנערך ביום 3.10.2013 ולאחר שהתברר כי החשבוניות הוצאו על ידי עסק הרשום על שם התובעת הוריתי על צירופה כתובעת נוספת בכפוף להמצאת הסכמתה בכתב. התובעת הגישה הסכמה כאמור. 4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפני, אני מחליט לקבל את התביעה באופן חלקי. אפרט את נימוקיי: 5. אין מחלוקת בין הצדדים כי שכרו של התובע עמד על סך של 12,500 ₪ בתוספת מע"מ. המחלוקת היא סביב העמלה. גרסתו של התובע בעניין זה נראית סבירה, הגיונית ומתקבלת על הדעת יותר מאשר גרסת הנתבעת. על פי הנתבעת, עמלת המכירה אמורה היתה להתחיל להיות משולמת כעבור 6 חודשים ממועד הסיכום, או אז שכר הבסיס יוקטן. לא ברור מה ההגיון העסקי הטמון בכך שכעבור ששה חודשים, ודווקא כשהתובע יחל לקבל תוספת של עמלת מכירה, יוקטן שכר הבסיס. אכן, סביר הוא כי התובע יועסק לתקופת ניסיון אבל אין הדבר סביר כי לאחר תקופת הניסיון שכר הבסיס המוסכם יוקטן דווקא. 6. לעומת גרסת הנתבעת, גרסת התובע ברורה וחדה, וכעולה מהמסמכים שהוצגו בפני, התובע התנהל עם הנתבעת בפועל לפי הסיכום הנטען על ידו. התובע נהג להגיש מדי חודש בחודשו חשבונית שבה נרשמו שני סכומים: שכר הבסיס וסכום נוסף בגין עמלת מכירה. חשבוניות אלו נשלחו לנתבעת, וזו לא הציגה בפני מסמך כלשהו המעיד על כך שהיא הסתייגה מהאמור בחשבוניות או ששלחה מכתב או תעודת זיכוי לתובע בגין סכום העמלה שאינו מוסכם לשיטתה. הנתבעת שילמה את השכר עבור שלושה חודשים, בשלושה שיקים שנערכו לפקודת התובעת בעקבות קבלת כל חשבונית וחשבונית. יתרה מכך, ביום 10.6.12 הוציא התובע חשבונית מס בה נרשם שכר הבסיס וכן סכום נוסף המבטא את עמלת המכירה לאותה תקופה, כפי שעשה מדי חודש. חשבונית זו שולמה במלואה כולל עמלת המכירה. התנהלת זו מעידה על כך כי ההסכמה כלל תשלום עמלת מכירה. אין בידי לקבל את טענת הנתבעת לפיה תשלום זה בטעות יסודו. דבר הטעות כלל לא נטען בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת, לא הובהר מה מקור הטעות ומדוע שולם הסכום ביתר, הנתבעת לא טענה כי היא ביקשה החזר סכום זה ולא הציגה מסמך או דרישה להחזר סכום זה בעקבות הטעות שהתגלתה, וכל זאת כשהמדובר ב"טעות" לגבי תשלום אחד מני שלושה ששולמו. 7. אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי היא גילתה שכעבור שלושה חודשים כי התובע עובד "בכפל משרות" כלשונה. לא ברור מה הנפקות של עניין זה למערכת ההתחשבנות שבין הצדדים, לא הונחה בפני תשתית עובדתית שממנה עולה כי הנתבעת התנתה את העסקת התובע בתנאים כלשהם לרבות איסור לנהל חנות הלבשה במקביל להיותו סוכנה וטענת הנתבעת אף סותרת, במידה מסוימת, את הנטען על ידה בסעיפים 11 ו-12 לכתב ההגנה, מהם עולה כי התובע הנו בעל חנות שרכש סחורה מהנתבעת לאורך תקופה ואף לפני ההתקשרות בהסכם מושא תביעה זו. 8. טענתה של הנתבעת ל"כפל" חשבוניות דינה להידחות. אמנם, שתיים מהחשבוניות שצורפו נושאות את המספר "613" אולם ליד מספר זה מופיע בכל חשבונית מספר סודר אחר (2 ו-3) וכל אחת מתייחסת לחודש אחר. יתרה מכך, הנתבעת שילמה את שכר הבסיס שצוין באותן חשבוניות בשיקים שהעתקם צורף לכתב התביעה. ככל שדברי הנתבעת מתייחסים לחשבונית בגין מחצית החודש, הרי המדובר במחצית חודש יוני 2012 ולא חודש מאי 2012 כנטען בסעיף 16 לכתב ההגנה. 9. הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע חייב לה סכום חוב ולמעשה טענה טענת קיזוז. טענה זו נטענה בכתב ההגנה באופן כללי (אף מבלי לציין את סכום החוב), ומבלי שיצורפו מסמכים לגבי סכום החוב הנטען. כל שטענה הנתבעת שהיא מתכוונת להגיש תביעה נגד התובע, תביעה שכזו לא הוגשה עד למועד בירור תביעה זו. 10. מהמסמכים שהונחו לפני עולה כי התובע מסר לנתבעת ארבע חשבוניות שהאחרונה בהן מיום 8.7.12 (עבור חודשי יוני 2012). התביעה מורכבת מעמלות המכירה שלא שולמו וכן בגין השכר והעמלה בגין חודש יוני 2012. העמלות שלא שולמו, מלבד העמלה על סך 1000 ₪ המצוינת בחשבונית האחרונה, מסתכמות בסך של 5503 ₪, ובתוספת מע"מ (בשיעור הנכון למועד הוצאת החשבוניות), סך של 6438 ₪. הנתבעת לא הציגה נתונים לגבי מחזור המכירות והעמלה הנגזרת ממנו, ולפיכך, אני מקבל את הנתונים המוצגים על ידי התובע כנכונים. החשבונית האחרונה נמסרה על ידי התובע לאחר הפסקת ההתקשרות בין הצדדים ובה נדרשו על ידו, סך של 8925 ₪ (עבור 15 יום בחודש יוני 2012) ועמלת מכירה בסך של 1000 ₪. מאחר והמדובר בחשבונית שנמסרה לאחר הפסקת ההתקשרות בין הצדדים ולא במהלך הקשר השוטף ביניהם, היה על התובע ליתן פירוט יתר לגבי חישוב עמלת המכירה (בסכום עגול של 1000 ₪), והוא לא עשה כן. כן לא ברור מדוע בגין 15 ימים דורש התובע סך של 8925 ₪, שכן מחציתו של שכר הבסיס הנו 6250 ₪ (ללא מע"מ)- וזהו הסכום שאני קובע כי מגיע לתובע בגין חודש 6/2012. יתרת הסכום המגיעה לתובע מהנתבעת, מסתכמת אפוא, בסך של 13,688 ₪ ( 7250+6438). בתביעתם, טענו התובעים לרכיבים נוספים בגין הוצאות נסיעות (בסכום של 3,000 ₪) והחזרים בגין הפסדי ימי עבודה (בסכום של 9,000 ₪). אני דוחה את התביעה ככל שהיא מתייחסת לסכומים אלה משלא הביאו התובעים ראיות לביסוס טענותיהם בעניין זה ולא הוכח קשר בין סכומים אלה לבין אי תשלום החוב. 11. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 13,688 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.6.2012 ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות בסך של 500 ₪. הסכומים שבפסק הדין ישולמו תוך 30 יום מהיום. ניתן לערער על פסק הדין ברשות בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. תביעות קטנותסוכן מכירות