קראו דוגמא מהפסיקה בנושא כמה עולה חוות דעת חשבונאית: המחלוקת בין הצדדים דנן (המבקש והמשיב 1) נוגעת לגובה שכר הטרחה שנפסק למשיב 1, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתביעה שהתנהלה בין המבקש למשיב 2. המשיב 1 החל בביצוע עבודתו, שמהותה הגשת חוות דעת חשבונאית בנוגע להתחשבנות בין הצדדים הניצים בפני בית משפט קמא, אך לא סיים אותה. טרם סיומה, פנו אותם צדדים להליך גישור וחתמו על הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית משפט קמא. הצדדים להליך בפני בית משפט קמא גם ביקשו מבית משפט קמא לקצוב את שכר טרחתו של המשיב 1 ובית משפט קמא מבלי שפנה לקבלת עמדת המשיב 1, קצב את שכר טרחת המשיב 1 בסך של 15,000 ₪. משקיבל המשיב 1 את החלטת בית המשפט הנ"ל, פנה לבית המשפט בדרישה להעלות את שכר טרחתו ובית משפט קמא העלה שכר טרחתו, מבלי לקבל תגובת הצדדים לתביעה שבפניו לסך של 22,000 ₪, לא כולל מע"מ. בעקבות החלטה זו פנה שוב המשיב 1 לבית משפט קמא וביקש להעמיד את שכר טרחתו על סך של 28,000 ₪ וכן מע"מ ובית משפט קמא, מבלי לקבל תגובת יתר הצדדים לתביעה שבפניו גם הפעם, נעתר לבקשתו. בעקבות החלטה אחרונה זו, הגיש המבקש דנן בקשה לבית משפט קמא לבטל את החלטתו האחרונה הנ"ל, בשל כך שניתנה ללא קבלת תגובת הצדדים ומנימוקים נוספים. בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא ועל החלטה זו הדוחה את הבקשה, הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. לא אביא את טיעוני הצדדים בנוגע לעניין החלטות בית משפט קמא ככל שהן נעדרות קבלת תגובות הצדדים, שכן, הצדדים בהמלצתי, הגיעו בפניי להסדר דיוני כדלקמן: "ב"כ הצדדים: מוסכם כי החלטות בית משפט קמא בנוגע לשכר טרחת המומחה תבוטלנה. הצדדים יטענו כאן לגבי עניין זה בקצרה ובית משפטי זה יפסוק מחדש את שכר טרחת המומחה". לאחר שניתן להסדר הנ"ל תוקף של החלטה ובוטלו החלטות בית משפט קמא, טענו הצדדים בפניי ולהלן טענותיהם. תמצית טיעוני המבקש המבקש טען כי הבקשות שהוגשו בפני בית משפט קמא הוגשו ללא שצורפו אליהם מסמכים או אסמכתאות על היקף העבודה שעשה המשיב 1. לטענתו, החומר שבפני המשיב 1 כלל רק 3 קלסרים דקים שהוגשו למשיב 1 על ידי מרשו ולמיטב ידיעתו, הצד שכנגד לא הגיש כל חומר למשיב 1. לטענתו מדובר בכמות חומר קטנה יחסית, אשר לא הצדיקה קיומן של שעות עבודה כה רבות כפי שטוען המשיב 1 ושכר טרחה כה גבוה כפי שטוען המשיב 1. הוא אישר כי לאחר מינוי, הודיע המומחה כי הוא דורש שכר טרחה של 400 ₪ לשעה, והייתה הסכמה על שיעור זה של שכר לשעה, אך הייתה ציפייה שיגיש רשימת שעות שעבד בפועל והוא לא עשה כן. לטענתו, כמות החומר שצריך היה המשיב 1 לבחון, לא מצדיקה 70 שעות עבודה כפי שטוען המשיב 1 ואף לא חצי מכך ועל כן ראוי לפסוק לו שכר של 15,000 ₪ לכל היותר. הוא טען גם כי דרישת השכר של המשיב 1 אינה עומדת בתחום הסבירות וכי יש להביא בחשבון שיקולים של מדיניות כללית כגון פטירת המבקש וסיום ההליך בגישור, המצביעים על כך שלא נעשתה עבודה בהיקף גדול. תמצית טיעוני המשיב 1 המשיב 1 הציג לעיון בית המשפט קלסר עב קרס שנשלח אליו על ידי המשיב 2 במסגרת ההליך קמא ואף הציג בפניי חשבונית על צילום אותו קלסר שכלל מסמכים רבים אשר דרשו עיונו ועבודתו עליהם וזאת בתשובה לטענה כי החומר שהיה עליו לבחון כלל רק 3 קלסרים דקים ששלח המבקש. לטענת המשיב 1 מדובר בחומר המתייחס ל- 200 תיקים, כאשר בכל תיק צריך לבדוק את כל האסמכתאות הנוגעות לגביית שכר טרחה מחד ולהתחשבנות בין הצדדים הניצים מאידך. מדובר בעבודה שמחייבת שעות עבודה רבות והודעת המשיב 1 ודיווחו על 74 שעות עבודה, משקפת את עבודתו הנכונה. אשר לאי הגשת חוות הדעת בסופו של יום נטען כי זו לא הוגשה בשל טעמים הקשורים בצדדים עצמם ולא בשל כך שהמשיב 1 לא ביצע את עבודתו, שכן, המומחה היה קרוב לסיום עבודתו. דיון והכרעה קביעת שכר טרחתו של מומחה שמינה בית משפט נתונה בסופו של דבר לשיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת החלטתו, צריך בית המשפט להביא בחשבון את תחום מומחיותו של המומחה, את מהות העניין שהועבר אל אותו מומחה ואת היקף העבודה הנדרשת מן המומחה על יסוד יריעת המחלוקת הפרושה בפניו. במקרה דנן מדובר במומחה אשר צריך היה לבחון התחשבנות ארוכת שנים בין שני עורכי דין שניהלו משרד עורכי דין משותף. מן החומר שהוצג בפניי עולה כי המבקש העביר למומחה 3 קובצי קלסרים ובהם מסמכים המתייחסים ל- 141 תיקים. המשיב 2, העביר למומחה קלסר עב קרס המתייחס לכ- 200 תיקים. אין ספק כי בכמות תיקים כה רבה, נדרשת עבודה רבה של המומחה. אינני נדרש לגובה השכר הראוי לשעת עבודה, שכן, על עניין זה הסכימו כבר הצדדים במסגרת ההליך קמא. אפילו אם אקח בחשבון פרק זמן של 20 דקות למיון המסמכים הנוגעים לתיק מסוים, בחינתם , הקלדתם לתוכנת המחשב בה מבוצעת הבדיקה וניתוחם, הנראה בעיני כזמן סביר, ובהתייחס לכמות של 200 תיקים דורשת עבודה זו 60 שעות עבודה. אולם אין זו כל העבודה. יש לזכור כי המומחה גם נדרש לא אחת להתכתב עם הצדדים, לצלם עבורם העתקים מחומרים שנשלחו לו, וכן להשיב לפניות של בית המשפט ועוד כיו"ב. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים שבפניי, על יסוד האמור לעיל, לרבות שקילת העובדה כי בסופו של דבר לא הונחה בפני בית משפט קמא חוות דעת סופית, סבורני כי הסכום שהציע המומחה לבית משפט קמא ואשר עמד על סך של 28,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, הינו שכר סביר, המשקף באופן סביר את היקף עבודתו של המומחה בתיק. על כן אני פוסק לו שכר זה. נוכח ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים על פי הצעתי, אינני מוצא לעשות צו להוצאות. חוות דעת