עיכוב חילוט ערבות

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא עיכוב חילוט ערבות: בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום באשקלון בת.א. 58503-12-12, שניתנה על ידי כב' השופטת אורית ליפשיץ ,ביום 10.10.13, לפיה לא יעוכב חילוט הערבות האוטונומית שנתנה המבקשת, יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ (להלן = "המבקשת") למשיבה, חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (להלן - "המשיבה"). ביום 30.10.11 נחתם בין המבקשת למשיבה חוזה למיגון קווים 42 ו - 16 ליד דודאים, עבור רכבת נתיבות - באר שבע. להבטחת התחייבויותיה על פי ההסכם הפקידה המבקשת ערבות בנקאית אוטונומית, על סך 110,950 ש"ח. בעקבות מחלוקות הנוגעות ליישום ההסכם הגישו הצדדים תביעות הדדיות, כאשר המבקשת טוענת, כי ביצעה את כל התחייבויותיה, אך לא קיבלה תמורה כלשהי ואילו המשיבה טוענת כי המבקשת גרמה לה נזקים גדולים ולא ביצעה את התחייבויותיה על פי ההסכם, שנחתם בין הצדדים. ביום 15.8.13 הודיעה המשיבה על כוונתה לחלט את הערבות האוטונומית, בהתאם לתנאי ההסכם, בו נקבע, כי המשיבה תהיה רשאית לחלט את הערבות היה ויופר ההסכם על ידי המבקשת. ביום 19.8.13 הגישה המבקשת בקשה דחופה לעיכוב חילוט הערבות, ובית המשפט קמא הורה, כי חילוט הערבות יעוכב עד למתן החלטה אחרת. ביום 20.8.13 הסכימו הצדדים כי תוקף הערבות יוארך אך חילוט הערבות יעוכב עד להחלטה חלוטה של בית המשפט בעניין זה. המשיבה הודיעה, כי היא עומדת על חילוט הערבות. ביום 10.10.13 דחה בית המשפט קמא, הבקשה לעיכוב חילוט הערבות וקבע, כי מדובר בערבות בנקאית אוטונומית, המאפשרת חילוטה בהתקיים התנאים בכתב הערבות, ללא תלות בהכרעה במחלוקות שמקורן בעסקת היסוד. על כן, בתי המשפט יתערבו בבקשות לעיכוב מימוש הערבות רק בהתקיים מקרים חריגים ויוצאי דופן, אשר המבקשת כלל לא טענה כי הם מתקיימים בעניינה. כן הדגיש בית המשפט קמא, כי חילוט הערבות משפיע רק על הגוף המחזיק בכספי הערבות ואין בו כדי להשפיע על זכויותיהם המהותיות של הצדדים, אשר יוסיפו להתברר במהלך התביעה. בקשת עיכוב ביצוע שהגישה המבקשת נדחתה על ידי בית המשפט קמא ביום 16.10.13. על החלטה זו של בית המשפט קמא הוגשה בר"ע יחד עם בקשה לעיכוב ביצוע, שנדחתה על ידי ביום 23.10.13 ובעקבות החלטה זו, הוגשה בקשה לעין חוזר. המבקשת סבורה, כי יש לקבל את הבקשה ולדחות את חילוט הערבות עד להוכחת הנזק בבית המשפט קמא. עוד נטען, כי בנסיבות בהן טרם קיבלה את שכרה על העבודה שביצעה כראוי, אין מקום לקבוע, כי אין חשיבות לשאלה היכן נמצאים כספי הערבות ולהעבירם לידי המשיבה במקום להשאר בידי הבנק. המבקשת מפנה להסכם וטוענת כי לשון ההסכם אמנם מאפשרת למשיבה לחלט את הערבות בטרם תקבל אומדן מדויק של הנזק, אולם אינה מאפשרת לה לחלט את הערבות ללא הוכחת קיומו של נזק או הפרת הסכם בבית המשפט. מוסיפה המבקשת, כי אמנם, ככלל, ערבות אוטונומית נועדה להבטיח את זכויות הצדדים ללא תלות הכרחית בהכרעה במחלוקות ביניהם. עם זאת, במקרה זה מתקיים חריג המרמה לכלל, שכן המשיבה ידעה כי בקטע הצינור עליו עבדה המבקשת, יתגלה נזק, מאחר והצינור לא היה תקני ולא היה עטוף כנדרש; ניסיון המשיבה להטיל את טעותה על המבקשת, תוך "ניפוח" המחיר של החלפת הצינור, עולה כדי ניסיון מרמה. התנהלות זו נכנסת גם לגדרו של חריג ההטעיה שלא בתום לב. לא ראיתי לבקש תגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור. עם זאת, תגובת המשיבה התבקשה בבקשת המבקשת לעיון מחדש בהחלטה שלא לעכב את ביצוע ההחלטה לאפשר את חילוט הערבות. בתגובה זו, הדגישה המשיבה את החשיבות המסחרית להיות הערבות ערבות אוטונומית מעין 'שיק פתוח' המאפשר את פרעונה בכל עת וללא תנאי, מבלי שהמשיבה נדרשה להמציא אסמכתא או נימוק כלשהו. דרישת המבקשת הינה, למעשה, ביטול אלמנט ה'אוטונומיות' של הערבות הבנקאית, בניגוד להסכמה בין הצדדים. המבקשת לא הרימה את נטל ההוכחה המוגבר להצדיק העיכוב בחילוט הערבות. המשיבה מוסיפה ומציינת כי מטרת הערבות הבנקאית האוטונומית הינה למנוע התדיינות משפטית ממושכת, על כן יש לשים קץ למצב בו המבקשת מנהלת כבר למעלה מחודשיים הליכים בעניין החילוט. דין בקשת רשות הערעור להידחות. בעניינינו, הצדדים קבעו בהסכם שנחתם ביניהם, כי הערבות שניתנה על ידי המבקשת הינה ערבות אוטונומית; משכך, המשיבה אינה נדרשת להוכיח את טענותיה על מנת לחלט ערבות כזו. בכתב הערבות שהוצא על ידי הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נכתב כי סכום הערבות ישולם למשיבה על פי דרישתה "מבלי להטיל עליכם את החובה לבסס או לנמק את דרישתכם" (נספח 1 לתגובת המשיבה בבית המשפט קמא). בנסיבות אלה, ניסיונה של המבקשת לפרש את ההסכם בין הצדדים ולדרוש מהמשיבה להוכיח את טענותיה בבית משפט, טרם חילוט הערבות נעדר בסיס , ואין לקבלו. המבקשת גם לא הוכיחה שטענותיה כלפי המשיבה עולות לרמת החומרה שנקבעה בפסיקה כדי להיכנס לגדרם של החריגים שנמנו לעיל, לחילוט ערבות אוטונומית. גם אם סבורה המבקשת, כי מקור הנזק בצינור עליו עבדה הינו בכך שהותקן, מלכתחילה, צינור לא תקין על ידי המשיבה -הרי שהמדובר במחלוקת רגילה בין הצדדים, אשר דינה להתברר, במסגרת התביעה העיקרית בבית המשפט. טענה זו אינה עולה כדי מקרה קיצון של מרמה בולטת בהתנהלות המשיבה, אשר יש בה למנוע חילוט של ערבות אוטונומית. מעבר לנדרש יוער, כי ממילא, הטענה לקיום מרמה או נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להצדיק את אי חילוט הערבות, הינה הרחבת חזית אסורה, מאחר ולא הוזכרה בבקשה המקורית למניעת חילוט הערבות. כוונת הצדדים, בעת עריכת ההסכם ביניהם, היה כי תועמד למשיבה ערבות אוטונומית, אשר תאפשר לה להיפרע מקצת נזקיה הנטענים, מהמבקשת, מבלי שתאלץ להוכיחם בבית המשפט. לעת עתה, חלפו שלושה חודשים מאז ביקשה המשיבה, לראשונה, לחלט את הערבות, והמשיבה עודנה שקועה בהליכים משפטיים, אשר אינם מאפשרים לה לחלט את הערבות. אין לאפשר את המשכם של ההליכים המשפטיים בעניין חילוט הערבות, ודין המחלוקת בין הצדדים להתברר כאשר כספי הערבות מצויים ברשותה של המשיבה. סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית ובכך גם מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע חילוטה של הערבות. בבקשת רשות הערעור לא התבקשה תשובה. מנגד, התבקשה תשובה בבקשה לעיון חוזר, על כן אני מחייבת המבקשת בהוצאות הבקשה בסכום של 2,500 ש"ח להיום. מסכום הערבון שהופקד ינוכה הסך של 2,500 ש"ח ויועבר למשיבה באמצעות ב"כ. היתרה תוחזר למערערת באמצעות ב"כ. חילוטחילוט ערבותערבות