קראו דוגמא מהפסיקה בנושא עיון מחדש בצו עיקול: ערעור על החלטת כב' הרשמת אביגיל כהן מבית משפט זה מיום 30.4.13 לפיה נדחתה עתירת המערערים לבטול עקול זמני על נכסיהם של המערערים אשר הוטל במסגרת תובענה כספית שהגיש נגדם המשיב על סך 10 מיליון שח. המדובר בצו עיקול שניתן עפ'י הודעת הערעור ביום 1.2.09 אשר המערערים לא עתרו לביטולו משניתן גם לא עשו כן לאחר שהצו הורחב ביום ביום 18.7.10. המערערים לא פנו בבקשה לביטול העיקול גם לאחר שהורחב פעם נוספת בהחלטה מיום 24.7.11. ביום 15.1.13 הורחב העיקול בשלישית. זאת הפעם ובעקבותיו עתרו המערערים לביטול העיקול נושא ההרחבה השלישית ולעיון מחדש בצוים קודמים. המערערים ביססו את עתירתם על שינוי נסיבות שחל מאז מתן הצו המקורי כדלקמן: "מיד לאחר הגשת התביעה הכספית חלה הידרדרות משמעותית במצבו הבריאותי של מר יוסף לוי והחל מחדש מרץ 2009 הוא מאושפז במוסד גריאטרי כשהוא מורדם ומונשם ללא יכולת לתקשר עם סביבתו. כפועל יוצא מכך ביום 8.6.09 הוכרז מר לוי רשמית על ידי בית משפט לעניני משפחה בכפר סבא, כחסוי ומאז מתנהלים עניניו ורכושו על ידי האפוטרופסים שמונו על ידי בית המשפט. שנית : לאחר מועד הגשת התביעה הכספית והטלת צווי העיקול המקוריים ובין מועד הטלת צווי ההרחבה של העיקול, גבה הבנק מהמבקשים סכומים רבים על חשבון החוב הנטען במסגרת הליכים שנקט נגדם המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים. בהקשר זה חשוב לציין כי הבנק לא רק שלא טרח למסור לאפוטרופסי החסוי פרטים בדבר גביית הכספים שנתקבלה בממוש נכסי המערערים אלא שהוא דחה במפגיע את בקשת אפוטרופסי החסוי לדורותיהם לקבל מידע האמור, והיום הוא מנסה להיתלות בטענה של "שיהוי לכאורי" המבוססת על הסתרת הנתונים שלו עצמו. בשל הסתרת הנתונים של הבנק נאלצו האפוטרופסים ללמוד על גביית הכספים מעיון בכתבי בי דין במסגרת הליכים שונים שנקט הבנק נגד המערערים." מכאן נמנית בהודעת הערעור שורת פעולות גבייה שארעו עוד לפני ההרחבה השלישית ואף השנייה ומתייחסות לשנים 2009 ו 2010 ע.צ) "שלישית: ביום 7.10.12 בהחלטה של בית משפט זה ליתן לחסוי רשות להתגונן בפני תביעה זו נקבע מפורשות כי סכום התביעה אינו מבוסס וכי לא הוצגו ראיות בדבר גובה החוב. (ראו סעיפים12 ו13 להודעת הערעור)" בהחלטה נושא הערעור נסקר הרקע העובדתי הנדרש לרבות העובדה שביום 8.7.09 מונה לחסוי אפוטרופוס לדין עו'ד מנוסביץ וביום 6.10.11 מונו עוד' בנקל ושגב כאפוטרופסים לחסוי וכי ביום 7.10.12 נתנה כב' הרשמת נחליאלי חיאט רשות להתגונן, דחתה את הבקשה למחיקת כותרת וקבעה לאחר עיון כי התביעה ראויה בהחלט להיות מוגשת בהליך של סדר דין מקוצר מדובר בסכום קצוב בהסכמי ערבות חתומים וביתרות נטענות בצירוף חישובי ריבית כנהוג בבנק . עיון בלוח הזמנים מגלה אפוא כי השינוי הנטען בנסיבות אינו חדש כלל ובכל זאת נמנעו המערערים מלפנות בבקשה לביטול העיקול לפני ההרחבה השלישית . לא רק שנמנעו מלעשות כן מאז הטלת העיקול, ולמצער מיום שמונה אפוטרופוס אלא שנמנעו מלעשות כן גם לאחר שניתנה להם רשות להגן. הטענה שהאפוטרופסים לא קיבלו דיווח על גביית כספים אינה משכנעת . חזקה שהיו בידם כל הכלים להשיג מידע זה שממילא היה פרוש לפניהם מכתבי בית דין כפי שהצהירו בעצמם. לציין שאין המערערים כופרים בחוב למשיב אלא טוענים לכך שאינו כסכום התביעה כי ניגבו כספים על חשבון. ברי במצב כזה שהיה צפוי שיעתרו לבטול העיקול לפחות במועד ההחלטה ליתן רשות להגן. משלא פעלו כך וגם לא ניתן לשאלה זו הסבר כלשהו בין בתצהיר ובין אחרת, , הנחת המוצא בדרגת סבירות גבוהה היא שעד להרחבה השלישית שהניבה עיקול על סכום כספי כדלהלן, המערערים עצמם סברו ופעלו כמי שאין בפיו טעם ממשי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר או לביטול העיקולים ובמילים אחרות שאין לטענה בדבר גביית סכום החוב הכולל של המערערים למשיב אחיזה אמיתית. אמת ניתנת להאמר שמכלל הנסיבות שנפרשו לב הענין כאן הוא בסכום של 350.000 שח אשר נתפס בעיקול בהרחבה השלישית ואשר לטענת ב'כ המערערים עיקול זה משתק את קופת האפוטרופסות. לגבי נושא זה קבעה כב הרשמת בהחלטתה כי : "הסכום אשר עוקל אצל חברת צעירי מגורים בע'מ הוא סכום שאינו גבוה ביחס לסכום התביעה. לו היו באי כח המבקשים מוכיחים כי דרוש להם סכום של 350.00 שח לצורך ספציפי עבור החסוי, הייתי יכולה לשקול בחיוב את הבקשה לשחרור סכום זה, אך עיון במסמכים מעלה כי לא הוכח שיש צורך דווקא בסכום זה." מכל האמור עולה שגם אם נלך לשיטת המערערים ולפיה הנטל בסוגיית בקשתם רובץ על המשיב הרי בנסיבות המקרה הנדון על גלגוליו ,המשיב עמד בנטל ולפיו יש די ראיות מהימנות לגבי גובה החוב הנטען. זאת לא רק מהעובדה שתצהיר שטיינמן מטעם הבנק ובפרט מסמכי הבנק על יתרות חובה לא נסתרו לא בחקירה נגדית ולא בדרך אחרת כי אם מהעובדה שעד להרחבה השלישית לא פעלו המערערים בשום דרך לביטול העיקול מה שאומר דרשני ומוסיף משקל לגרסתו של המשיב בדבר קיום החוב ומאזן הנוחות. הנה כי כן אין בהחלטת הרשמת הנכבדה שום פגם ממשי מהסוג הקורא לתיקון בערכאה זו. העתירה לאפשר לאפוטרופסים מרחב כלכלי כלשהו לטיפול בענינו של החסוי אכן אינה קשורה לא לשאלות של נטלים ולא לסוגיית גובה החוב למשיב. לא בכדי היתה מוכנה כב' הרשמת להשקיף על נושא זה במשקפיים אחרים כפי שאף אני ניסיתי להוליך את הצדדים וכרגע ללא הצלחה . ממילא שבקבעה כך לא סתמה כב' הרשמת את הגולל על האפשרות לעיין מחדש בנושא שחרור כספים לאפוטרופסים אם אכן יצליחו לשכנע אותה בדבר הצורך בכך. במובן צר זה ההחלטה איננה סופית ועל כן איננה מחייבת התערבות מה גם שלגופה איננה בלתי סבירה. הערעור נדחה . נוכח קופת האפוטרופסות המדולדלת לא אעשה לשלב בניים זה צו להוצאות. עיון חוזרמסמכיםעיקול