קראו דוגמא מהפסיקה בנושא בקשת עיון בתיק חקירה של מח''ש: רקע 1. ביום 13.9.11 הוגש כנגד הנאשם, שהינו המבקש בהליך זה, כתב אישום בו נטען כנגדו כי ביום 14.9.10 הוא נתפס נוהג בטרקטורון בידעו כי הוא פסול לנהיגה מכח גזר דין שניתן בעניינו ביום 8.6.10 בבית המשפט לתעבורה בחדרה, בתת"ע 4914-0510 (ולא בבית המשפט המחוזי בחדרה כפי שצויין בכתב האישום, כנראה בטעות...). 2. העבירות המיוחסות לנאשם בכתב אישום זה הן נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח תקף וכן נהיגה בטרקטורון ללא קסדת מגן ומבלי שהותקנה עליו לוחית זיהוי. 3. הבקשה המונחת בפני להכרעה כעת, הינה בקשת ב"כ הנאשם לגילוי חומר חקירה, לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, אשר הוגשה לבית המשפט ביום 17.10.13. הבקשה ונימוקיה 4. בבקשתו, עותר ב"כ הנאשם לקבל לידיו את תיקי החקירה שנפתחו במחלקה לחקירות שוטרים ובמשטרה כנגד עד התביעה מס' 1, רס"מ ניב X (להלן: "העד X") בגין ארוע של תקיפת אזרח בתחנת דלק ושיבוש מהלכי משפט (להלן: "ארוע תחנת הדלק"), כמו גם את התיק המשמעתי המלא שלו במשטרת ישראל. 5. את הבקשה מנמק ב"כ הנאשם בכך שביום 24.12.12 הוצגה בפניו ראיה חדשה אותה הוא מבקש לבחון לצורך דין ודברים שבכוונתו לקיים עם ראש שלוחת התביעות. (אציין כי במצב דברים זה לא ברור לי מדוע הוגשה הבקשה באיחור כה ניכר). מכל מקום, לטענת ב"כ הנאשם מדובר בכתבה ששודרה בשעתה בחדשות ערוץ 10 והועלתה לאינטרנט ביום 26.11.11 ואשר יש בה כדי ללמד על חוסר מהימנות מוחלט של העד X ש"תקף בעצמו אדם חף מכל פשע ולאחר מכן המשיך וטפל עליו אשמת שווא של תקיפת שוטר". 6. לנוכח העובדה שכתב האישום נשוא בקשה זו מבוסס כל כולו על מהימנות העד, ובהסתמך על ההלכה שנקבעה בבש"פ 4157/00 בעניין נמרודי ולפיה "די בנגיעה ולו עקיפה ואף מסופקת כדי לענות על הגדרת "חומר חקירה" ובלבד שיש יסוד להשערה שלחומר זה פוטנציאל השפעה כלשהו על מהלך המשפט", טוען ב"כ הנאשם לרלבנטיות החומרים המבוקשים ולהיותם חומר חקירה חשוב לצורך בירור האמת. עמדת המשיבה 7. לטענת המשיבה מדובר בבקשה שאיננה מעוגנת בחוק או בהלכה, שכן חוק המרשם הפלילי מתיר עיון בהרשעות קודמות בלבד, כשגם עיון כזה כפוף למבחן של רלבנטיות. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המידע בדבר חומר החקירה המצוי בתיקים אחרים שאינם נוגעים לארוע נשוא כתב האישום, אינו רלבנטי וכי "עצם קיומו של הליך לא יכול לצבוע את עדות העד או את מהימנותו בכל אופן קביל שהוא". דיון והכרעה 8. הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, קובעת את זכותו של נאשם לעיין בחומר המצוי בידי גורמי החקירה והתביעה, הנוגע לאישום. זכות העיון נגזרת מזכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן וזכותו לנהל את הגנתו לאחר שהכיר את חומר החקירה הקיים בעניינו. בית המשפט העליון, עמד לא אחת, בהחלטות רבות ושונות, על כך שיש ליתן למונח "חומר חקירה" פירוש רחב, הכולל אף חומר ראייתי שיש לו קשר עקיף ליריעה הנפרס במסגרת משפטו של הנאשם, אך סייג זאת בדברים אלה: "על בית המשפט להיות מודרך "על ידי כללי השכל הישר ועל ידי המגמה לאפשר לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה... אולם... אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח "חומר חקירה", ראיות שהרלבנטיות שלהן לתביעה הפלילית היא רחוקה ושולית. התשובה לשאלה אם החומר רלבנטי להליכים המתנהלים נגד נאשם תלויה "במהות החומר, בהקשרו, ביחס שבינו לבין הארוע הנדון ובנתוניו המיוחדים של כל מקרה" (בש"פ 8555/06 פלוני נ' מ"י והאסמכתאות אליו הוא מפנה). בבש"פ 5766/10 נפע נ' מדינת ישראל, קבע כב' השופט רובינשטיין כי ככלל ראוי שבית המשפט יעיין בעצמו בחומר, שעה שישנה מחלוקת באשר לחומר חקירה והפנה אל בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, בו היתה הסוגיה תיק חקירה אחר שנפתח נגד מי שהיה עד מדינה בתיק הנדון והרלבנטיות שלו ואשר בו קבע כב' השופט בך כי: "דיני הראיות מאפשרים התקפה על אופיו של עד של הצד שכנגד, וניסיון להראות, שהוא בעל עבר פלילי ובשל כך אינו ראוי לאמון. אך נקבעו לכך סייגים, וזאת במטרה למנוע גלישה לבירור מספר ניכר של נושאים נלווים, והימשכות משפטים ללא גבול וללא סוף". וכן: "מותר לסניגור המלומד לשאול את עד המדינה בדבר הסתבכותו בחקירה נוספת, אפילו לא הורשע בענין זה, ואפילו אם לא הוגש נגדו כל אישום בקשר לחקירה זו. אם תשובתו של העד בנושא זה תהיה סופית, הסניגור לא יורשה להביא ראיות נוספות כדי להפריכה, אלא אם כן נודעת לנקודה זו רלבנטיות מיוחדת במשפט, מעבר לרצון להוכיח את אופיו הרע של העד. קל לתאר, מה היה קורה במשפט פלילי לולא הוקפד על הכלל האמור...". נושא זה נדון באופן מקיף גם בבש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל, בו מדובר היה בבקשת הסניגוריה לקבל תיקי חקירה בפרשות אחרות, שיסודן בתלונות שהגיש אותו מתלונן שבתיק הנדון, ואשר על קיומן נודע לנאשם מפלט מחשב שהיה כלול בחומר החקירה, אשר הועבר לעיונו. לדברי הסנגורים, היה הדבר דרוש לנאשם כדי לבחון את האפשרות להשתמש באמור בתיקים אלה כדי לערער את אמינותו של המתלונן, שלדעתם הוא "מתלונן סדרתי". גם שם הבחין בית המשפט המחוזי בין תיקים שנסגרו בלא כתב אישום לבין אלה שהוגש בהם כתב אישום, ובאלה האחרונים ניתן לסניגוריה לעיין בחומר החקירה. השופט מלצר סקר בהרחבה את הדין החל על רלבנטיות חומר חקירה בישראל ומחוצה לה, תוך הטעמת המבחן הרחב של הרלבנטיות, ותוך שימת גבולות שעה שמדובר ברלבנטיות שולית. לאחר שנדרש גם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, קבע כב' השופט מלצר כי על התביעה לערוך מיון, ובעקבותיו נקבע תהליך גילוי בכפוף להחלטות בית המשפט. 9. במהלך הדיון שהתקיים בפני היום, הציג בפני ב"כ הנאשם סרטון המתעד, לטענתו, את ארוע תחנת הדלק. בסרטון זה נשמע המתלונן מספר על נסיבות הארוע ואפשר לראותו מותקף על ידי אדם שלטענת ב"כ הנאשם הוא העד X. בנוסף לכך, עיינתי תיק החקירה נשוא כתב האישום התלוי ועומד כנגד הנאשם שבפני. חומר החקירה בתיק זה מכיל את הראיות שלהלן: מזכר שנכתב על ידי העד X ביום 14.9.10 בו הוא מדווח על כך שבאותו יום בשעה 15:00 הוא הבחין בנאשם אשר זוהה על ידו בוודאות, כשהוא נוהג בטרקטורון אדום, ולובש חולצה לבנה. דו" פעולה שנכתב על ידי פקד רוני כהן ביום 14.9.10 אודות דיווח שקבל מהעד X לגבי נהיגת הנאשם ברכב, בדיקה שנערכה על ידו והעלתה כי הנאשם פסול מלנהוג ודיווח אודות נסיבות עיכובו של הנאשם בביתו, כשהוא לובש חולצה לבנה ומכנסיים קצרים אדומים. דו"ח עיכוב שנערך ע"י פקד רוני כהן על פי נאמר לנאשם כי הוא מעוכב בגין נהיגה בפסילה והוא משיב: "אני לא יודע על מה אתם מדברים". גזר דין שניתן נגד הנאשם ביום 8.6.10 בתת"ע 4914-05-10, במסגרתו הוא נדון בהעדרו (לאחר שהוכח כי זומן כדין) ל- 3 חודשי פסילה בפועל ו- 4 חודשי פסילה על תנאי. הודעת הנאשם בה הוא מאשר כי ידוע לו דבר הפסילה אך מכחיש כי נהג בטרקטורון במועד ובמקום המיוחסים לו וטוען: "לא נהגתי ואני חושב שיש להם משהו אישי נגדי... אני לא נהגתי ויש לשוטר טעות בכתובת". 10. לצערי ועל אף שלטעמי היתה זו חובת המאשימה להציג בפני את תיקי החקירה והתיק המשמעתי נשוא הבקשה על מנת שאוכל להכריע בבקשה זו לאחר עיון בהם, היא נמנעה מלעשות כן. זאת, על אף שדיון ההוכחות בתיק העיקרי קבוע ליום 9.12.13. במצב דברים זה ועל מנת שלא שלגרום לביטול ישיבת ההוכחות ובתוך כך גם להשחתת זמנו היקר של בית המשפט, הנני מחליטה לקבל את הבקשה בחלקה, באופן ומהנימוקים שיבוארו להלן: א. לנוכח העובדה שעדות העד X היא אכן עדות יחידה כנגד הנאשם בתיק נשוא בקשה זו ויש להניח כי ההכרעה בו תתבסס על שיקולי מהימנות, הנני מורה למאשימה לבחון את מצבם העדכני של תיקי החקירה שנפתחו נגד העד X במח"ש ובמשטרה בעקבות ארוע תחנת הדלק (אם אכן נפתחו וקיימים תיקי חקירה כאלה) ולעדכן את ב"כ הנאשם בתוצאות הבדיקה. ב. המאשימה תבחן את חומר החקירה המצוי בתיקים אלה ותבדוק האם יש בהם בסיס לטענות ב"כ הנאשם לפיהן העד X טפל על המתלונן בארוע תחנת הדלק, אשמת שווא שאיננה מתיישבת עם הראיות המצויות בחומר החקירה. היה ותמצא כי זהו המצב, כי אז תעביר המאשימה את חומר החקירה הנ"ל לעיון ב"כ הנאשם - והכל לא יאוחר מיום 8.12.13 בשעה , על מנת ליתן סיפק בידו להתכונן לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 9.12.13. 10:00. ג. בשלב זה אינני מוצאת הצדקה לבקשת ב"כ הנאשם לקבל לידיו את התיק המשמעתי של העד X במשטרת ישראל. משטרהמסמכיםמח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים)