להלן דוגמאות בנושא העונש על תאונת הפקרה לאחר פגיעה (פגע וברח): ##(1)## ע"פ 7409/09 אלהואשלה נ' מדינת ישראל, שם המדובר בנאשם אשר פגע בקטין, ולאחר שראה שאותו קטין נעמד על רגליו, הסתלק מהמקום, בית המשפט אישר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי, שם נידון ל-7 חודשי מאסר, פסילה מלנהוג למשך 4 שנים, ורכיבי ענישה נוספים, גם שם דובר בנאשם צעיר. ##(2)## רע"פ 3830/15 בוזגלו נ' מדינת ישראל, שם אושר עונש של 9 חודשי מאסר, פסילה מלנהוג למשך 6 שנים, ורכיבי ענישה נוספים. באירוע זה פגע הנאשם באדם אשר הלך עם חבריו על המדרכה, וגרם לנפילתו, מיד עלה על האופנוע ועזב את המקום. המערער כבן 27, ללא עבר פלילי, ובית המשפט קבע מתחם ענישה של בין 9 חודשי מאסר ועד 30 חודשים, ופסילה שבין 3 שנים עד 10 שנים, אולם מצאתי כי במקרה זה קיימות עבירות נוספות על עבירת ההפקרה, אשר היה בהם כדי להחמיר עם מתחם הענישה. ##(3)## ע"פ 1825/14 סרחאן נ' מדינת ישראל, שם עמד בית המשפט על התיקון לעבירת ההפקרה, כמו כן נקבע מתחם עונש בטווח של 6 עד 36 חודשי מאסר בפועל, ובסופו של דבר אושר גזר דינו של בית המשפט המחוזי, אשר כלל 8 חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל של 3 שנים, וענישה נוספת. ##(4)## רע"פ 6823/13 בראנץ נ' מדינת ישראל, שם דובר במי שפגע ברכב נהגת אשר גרם להסתובבותו של רכבה מספר פעמים. אף על פי כן, נמלט מן המקום. שם צוין כי מתחם הענישה ההולם נע בין 6 חודשי מאסר עד 24 חודשי מאסר, כאשר בית משפט החליט כי יש להותיר את החלטת בית המשפט המחוזי, כך שעונשו של זה יעמוד על 15 חודשי מאסר, פסילה למשך 10 שנים, וענישה נוספת. ##(5)## עפ"ת 24273-03-17 דיאב נ' מדינת ישראל, שם הוטל עונש של מאסר בפועל של 7 חודשים, פסילת רישיון נהיגה ל-40 חודשים, וענישה נוספת, כאשר ההגנה הגישה בקשה לקצר את תקופת המאסר וליתן למערער אפשרות לרצות תקופה זו באופן של עבודות שירות. שם דובר במי אשר נחבל חבלות של ממש כתוצאה מאירוע התאונה, כשבית משפט השלום שקלל את גילו הצעיר של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות, והיעדר עבר תעבורתי או פלילי. בית משפט המחוזי נתן דגש לנסיבות האישיות של המערער, לעובדה כי מעולם לא ריצה מאסר כלשהו, וכן עמדה לפניו המלצת שירות המבחן שלא להטיל על הנאשם עונש של מאסר ממש, אלא בעבודות שירות. על כן, בסופו של יום התערבה ערכאת הערעור וגזרה על המערער עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. ##(6)## ת"פ 23796-08-14 מדינת ישראל נ' סולדטקין, שם דובר היה בהפקרה לאחר פגיעה, כאשר למעורב נגרמו חבלות של ממש, בית משפט סוקר את הפסיקה, את החומרה שבעבירת ההפקרה, וקובע כי מתחם העונש ההולם במקרה אשר לפניו נע בין 15 עד 40 חודשי מאסר בפועל, כאשר בסופו של דבר החליט לחרוג ממתחם העונש לפי עיקרון השיקום, ולאור העובדה כי מדובר בבגיר צעיר, נקי ללא רבב, ואף התסקיר אשר הוגש בעניינו של הנאשם צעד בדרך השיקומית, והמליץ על 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. ##(7)## בת"פ (מחוזי י-ם) 28873-12-16 מדינת ישראל נ' דין (מיום 17.6.17), שם נידון ערעור של נאשם שהורשע בנהיגה ללא רישיון נהיגה, באחרית לגרימת תאונת דרכים, בנהיגה ללא ביטוח ובעבירת הפקרה, כאשר פגע בהולך רגל ונמלט מן המקום, בית משפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה נע בין 10 חודשי מאסר ל-30 חודשי מאסר, ופסילת רישיון שבין 3 שנים ל-10 שנים, ובסופו של דבר גזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון למשך 3 שנים וענישה נוספת. ##(8)## רע"פ 3612/12 אסור נ' מדינת ישראל (מיום 15.5.16), נדחתה בקשת ערעורו של הנאשם, לאחר שהורשע בעבירה של גרימת תאונת דרכים, ולאחר מכן הפקיר את הנפגע וגרם לו לחבלות בגב ובברך, לנאשם זה היה עבר תעבורתי מכביד, ובין הרשעותיו היו עבירות דומות של גרימת תאונת דרכים והפקרה, כמו כן הרשעות בגין נהיגה בשכרות, שם השית בית משפט לתעבורה 34 חודשי מאסר, רכיב אשר הומתק בבית משפט המחוזי ל-30 חודשי מאסר, 15 שנות פסילה, וענישה נוספת. ##(9)## ת"ד 5778-12-11 מדינת ישראל נ' קטורזה (מיום 8.1.14), שם הורשעה נאשמת כי בסמוך למחלף נתניה צפון פגעה בהולך רגל שחצה את הכביש, לא עצרה במקום, לא הושיטה לו עזרה, והמשיכה בנהיגה רצופה, בית משפט גזר על הנאשמת 6 חודשי עבודות שירות, פסילת רישיון ל-5 שנים וענישה נוספת. ##(10)## ת"ד 12314/09 מדינת ישראל נ' ביטון (מיום 31.12.13), שם הנאשם פגע ברוכב אופנוע אשר עליו היו רכובים הנהג ונוסע נוסף, האופנוע נהדף לרכב נוסף, והוטח אל הכביש, תוצאת התאונה הייתה חבלת ראש של רוכב האופנוע, אשר אושפז למשך יומיים, והרוכבת האחרת נחבלה בחבלה של ממש, של שבר בעצם הבריח ופציעות בכל חלקי גופה, אשר הצריכו ניתוח ואשפוז, שם גזר בית המשפט 6 חודשי עבודות שירות, פסילת רישיון נהיגה ל-45 חודשים, וענישה נוספת. ##קראו דוגמא מהפסיקה בנושא עונש קל על תאונת פגע וברח - 2 חודשי מאסר בפועל:## הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של הפקרה לאחר גרימת תאונה בניגוד לסעיף 64 א (א) בפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961 יחד עם עבירות נוספות כמתואר בכתב האישום. סעיף 64 א (א) שבפקודת התעבורה תוקן בשנת 2011 וזה נוסחו לאחר התיקון: "נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו - מאסר שלוש שנים." בית המשפט המחוזי (מרכז) קבע בעפ"ת 29086-04-13 את מתחם הענישה ביחס לעבירה זו: להבדיל מסעיף 64 א (ב) שם מתחם הענישה נקבע בין 9 ועד 48 חודשי מאסר בפועל, קבע בית המשפט המחוזי (מרכז) ביחס לסעיף 64 א (א) מתחם ענישה אשר נע בין 6 חודשי מאסר (לריצוי בעבודות שירות) ועד 24 חודשי מאסר בפועל. אדגיש כבר בשלב זה כי המעבר מענישה של מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות למאסר מאחורי סורג ובריח, הינו מעבר קשה ומהותי. נסיבות הכוללות אדם נורמטיבי, אשר הסגיר עצמו מיד למשטרה ולא נדרשה פעולת איתור שלו לאחר ההפקרה, לצד פגיעות קלות שנגרמו באירוע, יניבו על פי רוב ריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות. יחד עם זאת, היעדר נורמטיביות או אי הסגרה עצמית מיידית למשטרה, יצדיקו מעבר בתוך מתחם הענישה לרכיב מאסר אותו על הנאשם יהיה לרצות מאחורי סורג ובריח. משך המאסר בנסיבות אלה ייגזר גם מתוצאות התאונה על רקע שאלת לקיחתה האחריות, גילו של הנאשם ועברו התעבורתי על רקע ותק נהיגתו. המדובר בשקלול ענישה מורכב אשר יעשה בכל מקרה לגופן של נסיבות ספציפיות תוך התחשבות בעקרון ההלימה. ומן הכלל אל הפרט - בפרשה שבפני הנאשם גרם לתאונה קלה מבחינת תוצאותיה בשעת לילה בשכונה ד' של העיר באר שבע. במהלך האירוע (לגביו שמע בית המשפט את פרשת התביעה) פגע הנאשם עם רכבו ברכב אחר אשר הסתבסב במקום עת היו בו שלושה צעירים. מעדויות יושבי הרכב עלה כי לפחות אחד מהם יצא מן הרכב מיד לאחר התאונה זאת עוד לפני שהנאשם יצא עם רכבו מהרחוב בו התרחשה התאונה. (לפי עדות אחרת יצאו גם האחרים מן הרכב לאחר התאונה וצעקו לעבר הנאשם המתרחק). הנאשם ידע לתאר בחקירתו כי ראה שלושה נוסעים ברכב המעורב וכי שלושת יושבי הרכב יצאו מהרכב לעברו, והוא אשר חשש כי יותקף על ידם, עזב את המקום. אין מחלוקת כי הנאשם התרחק עם רכבו מזירת התאונה למרחק של כמה מאות מטרים. עובדתית, לא הייתה הצדקה ממשית לעזיבת הנאשם את הזירה, שכן לא הוצגה ראייה לתקיפה של הנאשם או להצגת איום ממשי לתקיפה פוטנציאלית שלו. אין מחלוקת כי הנאשם החנה רכבו בחנייה ברחוב צדדי כאשר כל מסמכיו ברכב ולאחר פרק זמן קצר הסגיר עצמו למשטרת ישראל. אין המדובר בפעולות איתור או חקירה אשר הובילו אל הנאשם אלא יוזמה מידית שלו להסגיר עצמו. כאמור, ליושבי הרכב לא נגרמו חבלות ממשיות ובוודאי שלא נגרמו חבלות של ממש כהגדרתן בחוק. על פניו, היעדר חבלות קשות והסגרה מידית של הנאשם למשטרה מיוזמתו שלו אמורים היו להניב את חלקו הנמוך של מתחם הענישה, אלא שבפרשה זו נתונים נוספים המצדיקים תזוזה מעלה של רף הענישה: לנאשם רישיון נהיגה משנת 2010. על אף ותק נהיגתו הקצר, כבר צבר לחובתו 9 הרשעות תעבורה, מהן נהיגה בזמן פסילה בשנת 2010, גרימת תאונה כתוצאה מפניית פרסה מסוכנת גם כן ב-2010, וביום 6.4.2013 שוב נהיגה בזמן פסילה כאשר היה שיכור. מצרף עבירות כה חמורות ביחס למי שאוחז ברישיון נהיגה כ- 4 שנים בלבד, מעיד על הנאשם כי הוא נהג מסוכן ולכן יש הצדקה מלאה לרכיב של מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח. נכון כי גילו הצעיר ונתוני התסקיר מעידים על ילדות קשה מאד שעבר הנאשם אשר גדל ללא אב. (המדובר בתסקיר אשר הוגש לגבי הנאשם בשנה האחרונה בתיק 1879-04-13 ורלוונטי גם לפרשה זו) נכון כי עדותה של אמו בפני תרמה רבות להבנה כי מסלול שיקומי ותמיכה מבית אפשריים בהחלט בפרשה זו, ויש לנאשם זה סיכוי ממשי לשיקום. הנאשם שגילו 21 מרצה בימים אלה מאסר ראשון, וללא ספק המדובר בחוויה לא פשוטה עבורו ועבור משפחתו התומכת. יחד עם זאת, אני סבור כי על אף פוטנציאל השיקום אין בפרשה זו מנוס מקבלת עמדת המדינה בכל הקשור לריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח. עבירת ההפקרה היא החמורה שבעבירות התעבורה. יש הצדקה מלאה לרכיב של מאסר ממשי כאשר נהג יכול וצריך היה להניח כי נפגע אדם במהלך תאונה ובכל זאת עוזב הוא את זירת התאונה. כאשר נסיבות אלה מתרחשות על רקע עבר תעבורתי כבד, יש הצדקה מלאה כי אותו מאסר (ולו לתקופה קצרה) ירוצה מאחורי סורגים. אני סבור כי בפרשה זו שקלול נסיבות המקרה כפי שהוסברו לעיל, לקיחת האחריות מצד הנאשם על רקע היעדר פגיעות גוף ממשיות בתאונה, הסגרתו העצמית של הנאשם למשטרה וגילו הצעיר הכולל פוטנציאל שיקומי, מצדיקים מאסר בפועל לתקופה של חודשיים. תקופה זו תשקף את החובה לגזור ענישה מוחשית כאשר הרקע התעבורתי קשה, ומצד שני תיתן ביטוי לנסיבות המקלות. ביחס לרכיב הפסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, הרי שבפרשה זו הצדקה מלאה לפסילה ארוכת שנים. נכון כי הנאשם אדם צעיר ולרישיון הנהיגה השפעה רבה על יכולת השתלבותו בעבודה, אך לאור עברו התעבורתי, החובה לשמור על שלום הציבור גוברת. מי שבפרק זמן קצר של 3 שנים ביצע ארבע עבירות תעבורה קשות וחמורות (כתוצאה מהאחרונה שבהן מרצה הוא מאסר) אינו ראוי לשוב ולאחוז בהגה תקופה ארוכה. יש הצדקה מלאה להרחיק הנאשם מיכולת נהיגה בשנים הקרובות, כאשר תקופת הפסילה תצטבר לכל פסילה אחרת אותה מרצה הנאשם. לאור מצבה הכלכלי של משפחת הנאשם (הדבר בא לידי ביטוי בתסקיר) הקנס יהיה מתון וכל חלקי הענישה הנוספים יהיו צופי פני עתיד. לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: גוזר על הנאשם 8 חודשי מאסר מהם 2 חודשים לריצוי מאחורי סורג ובריח והיתרה על תנאי שלא יבצע עבירה בניגוד לסעיפים 64 א (א), 64 א (ב), 67 , 10(א) בפקודת התעבורה תוך 3 שנים מיום שחרורו.מאסרו של הנאשם ימנה מהיום בחופף לכל מאסר אחר שמרצה הוא. (הנאשם אמור היה בימים הקרובים להשתחרר ממאסר אחר שמרצה הוא בגין עבירת תעבורה אחרת). פוסל הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 שנים.פסילתו תימנה מיום שחרורו ממאסר ותצטבר לכל פסילה אחרת שמרצה הוא בגין ענישה קודמת להחלטה זו. פוסל הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. גוזר על הנאשם קנס בסך 1000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו אותו ישלם תוך 150 יום מהיום. (אי תשלום הקנס ביום השחרור לא יוביל לעיכוב השחרור ממאסר). משפט תעבורהתאונת דרכיםשאלות משפטיותתאונת פגע וברח / הפקרה