על הנאשם נגזר בין היתר מאסר של חמישה חודשים שיבוצעו בבית החולים הדסה הר הצופים. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא עבודות שירות בבית חולים: כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 ובגין עבירה של נהיגה ללא ביטוח, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל- 1970. הטענה העובדתית היא כי ביום 13.08.2011 בסמוך לשעה 16:40, נהג הנאשם ברכב מסוג "סקודה" מ"ר 91-307-72 ונסע בשער האשפות, בירושלים. זאת עשה הנאשם למרות שביום 19.06.2011 נפסל הנאשם בנוכחותו מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים על ידי כב' השו' ש' מלמד במסגרת תת"ע 4106-06-11, והפקיד את רישיונו. כיוון שכך בדיון שהתקיים לפניי ביום 12.01.2012 נציגת המאשימה, ביקשה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל ומאסר על תנאי בנוסף לשאר הרכיבים שהושתו על הנאשם בתת"ע 4106-06-11. ב"כ המאשימה, הדגישה את חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח ביודעין. מנגד, ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בגילו הצעיר והרקע המשפחתי המורכב. עוד ציין, כי מאז האירוע הנאשם שינה את אורח חייו, לדבריו כיום הנאשם מנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי ועובד לפרנסתו ולפרנסת בני משפחתו. בשל גילו הצעיר הוריתי עוד באותו היום לממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעת בעניין התאמת הנאשם לביצוע עבודות שירות. וקבעתי את התיק ליום 22.03.2012. בחוות דעת של הממונה על עבודות השירות שהוגשה לבית המשפט ביום 15.03.2012, נמצא הנאשם כשיר לרצוי עונש של מאסר במסגרת עבודות שירות. לאחר שהנאשם נמצא כשיר לרצוי עונש המאסר במסגרת עבודות שירות ולאחר ששקלתי את חמורת העבירה בה הורשע הנאשם, גילו הצעיר והרקע המשפחתי הקשה של הנאשם, ביום 16.05.2012 גזרתי על הנאשם (בנוכחות הצדדים) את העונשים הבאים: מאסר של חמישה חודשים שיבוצע בעבודות שירות בהתאם לתוכניתו של הממונה על עבדותו שירות; הפעלתי בחופף מאסר על תנאי בתת"ע 4106-06-11 מיום 19.06.2011, והשתתי עליו חודשיים מאסר על תנאי לשנתיים אם ינהג בזמן פסילה ופסילתי את רישיונו לתקופה של 80 יום. אלא שביום 24.05.2012 הגישה המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי על גזר הדין. ביום 03.06.2012 התיק נדון בפני בית משפט המחוזי (כב' השו' א' כהן) בערעור טענה המדינה כי מותב זה, השית על הנאשם עונש קל שאינו מבטא את חומרת מעשיו. המדינה ביקשה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל. בסופו של יום בית משפט המחוזי עיכב את ביצוע גזר הדין שניתן על יד מותב זה, בטענה שמותב זה לא קיבל תסקיר בטרם מתן גזר דין, חרף היותו הנאשם מתחת לגיל 21. לפיכך, הורה בית משפט המחוזי על החזרת התיק לפתחו של מותב זה לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן ולאחר מכן ליתן גזר דין. דיון שאלה היא אם היה צורך בתסקיר שירות המבחן, מאחר שאין חובת תסקיר כשעסקינן בהפעלת מאסר על תנאי, אולם בשל הוראתו הברורה כל כב' בית משפט המחוזי, ובטרם מתן גזר הדין, ביום 15.07.2012, הוריתי לשירות המבחן ליתן תסקיר אודות הנאשם. התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם לבית המשפט ביום 21.01.2013 מגולל רקע חיים לא קל של משפחת הנאשם והנאשם עצמו. בקצרה, מהתסקיר עולה כי מדובר בנאשם כבן 20, המתגורר בבית הוריו, בירושלים. משפחתו של הנאשם מונה זוג הורים ו- 11 ילדים, הנאשם הינו שביעי בסדר הלידה. לדאבון הלב, אחת מאחיות הנאשם נהרגה בתאונות דרכים בהיותו בת - 7 בלבד. לנאשם אח הסובל מפיגור שכלי ומטופל במוסד למפגרים. הוריו של הנאשם אינם עובדים בשל בעיות בריאותיות לא פשוטות. הנאשם למד עד כיתה י' ונשר ממסגרת הלימודית, בין היתר, בשל חוסר מוטיבציה והרצון לעזור בפרנסת המשפחה. כיום הנאשם עובד בחברת בניין, בהסעת עובדים. ביחס לביצוע העבירה שירות המבחן מציין בתסקירו כי הנאשם "לוקח אחריות למעורבות בעבירה, אך בולט כי אינו מבין החומרה שבביצועה. בהמשך מציין שירות המבחן כי הנאשם "תיאר כי היה נתון תחת פסילה, ולכן תקופה לא נהג. לדבריו, באותו יום התגעגע לתחושה שבנהיגה ועל כן החליט לנהוג, מבלי לחשוב על השלכות מעשיו". להערכת שירות המבחן מעורבות של הנאשם בביצוע העבירה "הינה על רקע חוסר בשלות, אישיותו הבלתי מוגבשת והילדותית וחיפוש אחר ריגושים, ואשר בעקבותיהם פועל ללא הפעלת שיקול דעת מעמיק עם קושי להעריך את ההשלכות הצפויות של מעשיו". על אף האמור שירות המבחן המליץ על בדיקת התאמתו של הנאשם לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות, זאת לצד הטלת מאסר על תנאי משמעותי. לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, התביעה בטיעוניה לעונש ביום 21.03.2013, וביום 06.06.2013, ביקשה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי בנוסף לשאר הרכבים שנגזרו על הנאשם בתת"ע 4106-06-11. מנגד, הסנגור ביקש כי חרף המלצת שירות המבחן לא להשית על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות, וביקש להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור. הסנגור ציין כי הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו. עוד ביקש לשלבו בקבוצה טיפולית. לדבריו, הנאשם חזר למותב וכיום עושה ככל שלאל לשמור על כללי החוק. זאת ועוד, לדידו, בשל נסיבותיו חייו של הנאשם אינטרס השיקום גובר על כל עונש אחר שכן מדובר בנאשם צעיר שהסתבך. אין ספק כי העבירות אשר עבר הנאשם הינן חמורות. מדובר בעבירות שיש בהן כדי להקים סכנה ממשית לציבור המשתמשים בדרך, ומצביעות על זלזול במערכת בתי המשפט. עמדת הפסיקה בעבירות מסוג זה היא ברורה והיא שיש להשית על נאשמים אלו עונשים מרתיעים ומשמעותיים למען יראו וייראו. בעניין זה מן הראוי להביא את דבריו של כב' השו' א' א' לוי כפי שנאמרו ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו- לבן ( 08.05.07): "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (" 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 7.3.04; " 7019/04 אופיר נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 12.8.04; " 9399/04 קרקי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 30.1.05; " 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 26.5.05; " 7523/06 מואסי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, מיום 25.9.06). על כן נקבע בסעיף 67 ל , כי "מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו ... דינו - מאסר שלוש שנים". זוהי כמובן הגישה הכללית, אולם בשיטתנו הענישה היא כמובן אינדיבידואלית. בכל מקרה יש להסתכל על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל נסיבות המקרה כאשר אנו באים לגזור את עונשו. במקרה שלפנינו כאמור, מדובר בנאשם צעיר בימים בעל רקע משפחתי, אישי וכלכלי לא קל במיוחד. מצבם הבריאותי של הוריו רעוע, הנאשם הוא זה המסייע בפרנסת המשפחה. זאת ועוד, הנאשם הודה בביצוע העבירה והביע את חרטתו. שירות המבחן המליץ כי העונש יהיה בעבודות שירות ויש טעם בדבריו. מתחם העונש ההולם בנוגע לנהיגה בפסילה הוא מאסר שיכול לנוע בין מאסר בפועל של מספר ימים לבין מאסר בפועל של מספר חודשים שיכול להתבצע בעבודות שירות. בנסיבות האמורות לעיל, לאחר ששמעתי את הצדדים, ואת מדיניות הענישה ההולמת במקרים אלה, גילו הצעיר ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אני מקבל את המלצת שירות המבחן ואת המלצתו של הממונה על עבודות שירות וגוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 1. מאסר של חמישה חודשים שיבוצעו בבית החולים הדסה הר הצופים, רח' צ'רצ'ל ת"ד 24035, ירושלים. הנאשם ייחל את מאסרו ביום 02.10.2013. הנאשם יתייצב ביום זה לצורך קליטה והצבה, במשרדי הממונה על עבודות שירות בשעה 08:00 שב"ס, מפקדת מחוז דרום, יח' עבודות שירות ת"ד 741, באר-שבע 84000. 2. מאסר על תנאי של חודשיים למשך שנתיים, אם ינהג בזמן פסילה. 3. פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 80 יום, מהפסילה תנוכה התקופה שהיה פסול מנהלית. הנאשם יפקיד את רישיונו במזכירות בית משפט לתעבורה תוך 60 יום מהיום. 4. מפעיל בחופף מאסר על תנאי של חמישה חודשים בתיק מס' 4106-06-11 של בית המשפט לתעבורה בתל אביב מיום 19.6.2011. בנסיבות העניין אין מקום לרכיבי ענישה נוספים. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי. משפט פלילירפואהעבודות שירותבית חולים