סתירות בעדות אריתראי במסגרת בקשת מקלט מדיני

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא סתירות בעדות אריתראי במסגרת בקשת מקלט מדיני: 1. זוהי עתירה התוקפת את החלטות המשיב מיום 25.8.10 ו-18.10.10 לדחות את בקשותיו של העותר למקלט מדיני בישראל. במסגרת העתירה מבקש העותר כי ייקבע שהוא ממוצא אריתראי, ועל כן חוסה תחת מדיניות אי ההרחקה של המשיב וכי נשקפת סכנה ממשית לחייו, ככל שיוחזר בעל כורכו לאתיופיה. 2. על פי דברי העותר, אמו היא אתיופית ואביו אריתראי. העותר נולד באריתריאה, וכשהגיע לגיל 6 עזבה משפחתו את אריתריאה ועקרה לאתיופיה, שם חי העותר כ-9 שנים, ולמד שם בבית ספר במשך 6 שנים. עוד טען העותר כי אמו ואחותו נהרגו באתיופיה, ועל בסיס זה ביקש כי יוכר כפליט. לעותר נערך ראיון מקיף, שבסופו מצא המשיב כי גרסתו של העותר אינה אמינה. 3. בתחילת הדברים טען העותר כי בעת הירי, כאשר אמו ואחותו נהרגו, הוא שהה עם אביו מחוץ לבית, ובעת שנורו היריות נמלטו משם. בשלב מאוחר יותר טען העותר כי הוא ראה את אמו נהרגת. לעותר לא היה הסבר לסתירה זו. העותר נשאל מה עשה כאשר אמו נרצחה. בתחילה הוא טען כי הרים אותה ולקח אותה למקום כלשהו. לאחר מכן טען כי לא הוא הרים אותה, אלא מישהו אחר עשה זאת. בהמשך, טען העותר כי אביו שהה יחד איתו מחוץ לבית כאשר החל אירוע הירי. בשלב מאוחר יותר בראיון ציין כי אביו לא היה בבית בשל עבודתו כסוחר. העותר לא יישב סתירה זו. באשר לסיבה לאירוע הירי, טען העותר בתחילה כי חיפשו את אביו על מנת להרוג אותו כי הוא לא פינה את הדירה בזמן. לאחר מכן טען כי כל משפחתו עזבה לכפר אחר כאשר ביקשו מהם לעזוב את הדירה. העותר התבקש לתת הסבר לסתירה זו, והשיב כי חיפשו את אביו בגלל שהוא לא יצא את המדינה, ולא בגלל שהוא לא עזב את הדירה. בשלב מאוחר יותר בראיון שינה העותר את הצהרתו וטען כי הוא אינו יודע אם ביקשו מאביו לעזוב את אתיופיה או רק את הדירה בה חי. בהמשך ציין העותר כי חיפשו אחריו ואחרי אביו בשל היותם ממוצא אריתראי, ולאחר מכן טען כי חיפשו את אביו בשל נושא פינוי הדירה. בבית הדין לביקורת המשמורת טען העותר כי עזב את אתיופיה מכיוון שאביו היה פעיל פוליטי במפלגת האופוזיציה. בראיון ה-RSD טען העותר כי אף אחד מבני משפחתו לא היה פעיל פוליטי. כשהתבקש ליישב סתירה זו, טען העותר כי אם אביו היה פעיל פוליטי הוא לא היה צריך לבוא למדינת ישראל. עוד הצהיר העותר כי הוא לא טען מעולם שאביו היה פעיל פוליטי. בדיון בבית הדין טען העותר כי ביום 28.2.05 הגיעו חיילים אתיופים לבית משפחתו כשאביו לא היה נוכח שם, ורצחו את אמו, אחיו ואחותו. בניגוד להצהרה זו, טען בראיון ה-RSD כי רק אמו ואחותו נרצחו, ומועד הירצחם היה יוני 2005. כלומר, קיימת כאן סתירה כפולה: הן בעניין מועד הרצח, והן בעניין העובדה שאחיו נרצח בנוסף לאמו ואחותו. העותר לא הסביר סתירות אלה. 4. לאור הסתירות האמורות, נקבע כי העותר אינו אמין וכי לא הוכיח פחד מבוסס היטב מפגיעה חמורה באם יחזור לאתיופיה. נראה לי, כי לאור הסתירות האמורות, מסקנתו של המשיב כי העותר אינו אמין היא מסקנה סבירה ואין להתערב בה. בעניינים מסוג זה חיה הרשות אך ורק מפיו של מבקש המקלט. כאשר מתגלות סתירות מהותיות בין גרסאותיו השונות של מבקש המקלט, הדבר מצביע על חוסר אמינותו, ומשליך על כלל הצהרותיו. מי שמוסר גרסאות שונות בקשר לאירוע אשר לטענתו הוא שגרם לפחד המוביל לזכאות למקלט על פי האמנה - חזקה עליו שאמינותו נפגעת קשות. לא מדובר באירועים לא רלוונטיים או באירועים לא חשובים ומהותיים לבקשתו של העותר. מדובר באירוע מכונן אשר עומד בבסיס בקשת המקלט של העותר. כאשר מדובר בעניין מסוג זה, הגרסה צריכה להיות אחידה, ברורה וללא סתירות. משלא היו כך פני הדברים בעניינו של העותר, אני סבור שמסקנת המשיב הייתה סבירה ואינני מוצא לנכון להתערב בהחלטת המשיב בכל האמור בבקשת העותר למקלט. 5. בנוסף, טוען העותר כי הוא אריתראי והוא זכאי ליהנות ממדיניות אי ההרחקה. בעניין זה הציג העותר תעודת לידה מאריתריאה. כזכור, העותר ומשפחתו עזבו את אריתריאה כאשר העותר היה בן 6, ומאז חי באתיופיה במשך 9 שנים. מסקנת המשיב כי אפילו ותעודת הלידה אינה מזויפת, הרי שמירב הזיקות של העותר הן לאתיופיה - היא מסקנה סבירה. יש לזכור כי מטרתו של מבחן מירב הזיקות היא לא לקבוע נתינות, אלא לקבוע יעד אפשרי להרחקת השוהה הבלתי חוקי בישראל. לכן, משקבע המשיב שמירב הזיקות של העותר הן לאתיופיה, וכי ניתן להרחיק אותו לשם, הרי שמסקנתו זו היא מסקנה סבירה שאין להתערב בה. 6. עוד טען העותר כי נשקפת לו סכנה באתיופיה, מאחר והוא ממוצא אריתראי, ולכן אין להרחיק אותו לשם. לצורך זה צירף העותר חוות-דעת הקובעת כי קיימת סכנה לאתיופים ממוצא אריתראי אם יוחזרו לאתיופיה. בהתאם לדוח של סוכנות האו"ם לפליטים, ממשלת אתיופיה אינה מגרשת מאתיופיה אנשים בעלי מוצא אריתראי, ולא נשקפת להם כל סכנה שם. עוד מפרטת סוכנות האו"ם לפליטים, כי לא רק שהמצב כלפי אתיופים ממוצא אריתראי השתפר, אלא אף המצב ביחס לנתינים אריתראים אשר שהו במחנות פליטים באתיופיה השתפר. באוקטובר 2010 הכריזה ממשלת אתיופיה על מדיניות חדשה, והתירה לגולים אריתראים להפוך להיות תושבי קבע חוקיים באתיופיה עם גישה מלאה לשירותים חברתיים. נתונים אלה עולים מדווחים של סוכנות האו"ם לפליטים. בעניינים אלה כבר פסקתי בעבר, וכך גם עשה בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, כי לא נשקפת כל סכנה לאתיופים ממוצא אריתראי אם יורחקו לאתיופיה. חיזוק לעמדה זו ניתן למצוא במחקר של המרכז לתיעוד פליטים באירלנד משנת 2011, שם נקבע כי מבקשי מקלט מאתיופיה שבקשתם נדחתה או נתינים שהורחקו מאתיופיה והוחזרו לשם אינם צפויים לסכנה לחייהם מאחר ולא נמצאו דיווחים על מקרים כאלה. 7. נראה כי על פי דיווחי סוכנות האו"ם לפליטים והמרכז לתיעוד פליטים באירלנד, וחוות הדעת שהוגשה ע"י המשיב - הרי שלא נשקפת לאתיופים ממוצא אריתראי כל סכנה אם יחזרו לאתיופיה, והם אינם צפויים לסכנת גירוש. לפיכך אני סבור שניתן להרחיק את העותר לאתיופיה בלא שתישקף לו סכנה כלשהי. 8. לאור כל האמור, אני דוחה את העתירה. משרד הפניםמבקשי מקלט מדיני