סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך ההתאגדות

ברע"א 510/00, ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' אילנה ענבר , פ"ד נד(2), 712, קבע בית המשפט כי לרשם ההוצאה לפועל נתונה הסמכות להורות על הרמת מסך ההתאגדות כאשר מוכח בפניו כי שתי חברות קשורות אשר הינן חלק מאשכול חברות שהוקם ונוהל על ידי אותו הבעלים אשר התנהלו כגוף אחד, ללא יזמות כלכלית Xת ושונה לכל אחת מהן כך שההפרדה ביניהן הייתה מלאכותית. "נמצאו מאפיינים עובדתיים רבים המצביעים על כך ששתי החברות - החברה החייבת והחברה המבקשת - התנהלו, לאמיתו של דבר, כגוף אחד והאבחנה ביניהן היתה מלאכותית ועקרה במציאות העסקית היומיומית". קראו דוגמא מהפסיקה בנושא סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך: בפני ערעורו של המערער, על החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל שאדי ג'ובראן, שניתנה ביום 27.03.13 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-87632-05-2, בהחלטתו קיבל את עמדת צדדי ג' והורה על ביטול העיקולים שהוטלו על נכסיהם. זהות הצדדים: המערער , X X, הינו הזוכה בתיק ההוצאה לפועל. משיב 1 הינו החייב ומשיבה 2 הינה החברה שבבעלותו אשר עוסקת בתחום בניית צימרים . משיב 4 הינו בנו של משיב 1 ומשיבה 3 הינה החברה שבבעלותו. עיקרי העובדות הצריכות לענייננו: בתאריך 10.10.12 המערער הגיש בקשה לעיקול כל הנכסים הרשומים על שמם של צדדי ג' יחד ולחוד השייכים למשיבים 1 ו2 בגין כל התקבולים שנתקבלו על ידי צדדי ג' החל מיום הקמתה של המשיבה 3, מתאריך 30.07.07 ועד לתאריך 30.07.09 עד לגובה סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל אשר לטענת המערער עיקל במסגרת היותו הזוכה בתיק ההוצאה לפועל. בתאריך 11.10.12 ניתן צו העיקול על ידי כבוד הרשם ולאור בקשתם לביטול העיקולים נקבע מועד לדיון בבקשה. בתאריך 24.01.13 נערך דיון בו לא נחקרו המצהירים והצדדים הסכימו על הגשת סיכומים בכתב. בתאריך 27.03.13 ניתנה ההחלטה נשוא הערעור דנן בה קבע כבוד הרשם כי יש להורות על ביטול כל העיקולים שהוטלו על נכסיהם של צדדי ג' . טענות המערער: המערער טוען כי הוכיח על בסיס תוצאות חקירת משיב 1 וקביעותיו של כבוד הרשם כי משיב 1 וצדדי ג' עשו יד אחת כדי להבריח את כל נכסי משיב 1 ומשיבה 2 לידי צדדי ג' על מנת להימנע מתשלום חובותיהם של משיבים 1 ו 3 כלפי נושיהם בכלל וכלפיו של המבקש בפרט. המערער טוען כי משיבה 3 הרשומה על שמו של משיב 4 , בנו של משיב 1 הוקמה ללא כל בסיס כלכלי עצמי ולשם ניהול עסקיה קיבלה את הכספים שמגיעים למשיבים 1 ו3 מאז הקמתה ולפחות במשך שנתיים כתמורה להשלמת העבודות על ידי משיב 1 תחת המטריה של צדדי ג', ועל כן הגיש המערער בקשה לעיקול נכסים שנתקבלו על ידי צדדי ג' בשמה של משיבה 3. המערער טוען כי משיבה 3 נפתחה על ידי משיב 1 ומניותיה נרשמו של שמו של משיב 4, וכי בתאריך 28.04.10 התקיימה חקירה של משיב 1 בפני כבוד הרשם בעקבותיה עלה כי משיב 1 מסתתר מאחורי משיב 4 כדי להתחמק מלשלם חובותיו וחובותיה של משיבה 2. המערער טוען כי כבוד הרשם שגה בהחלטתו וכי קיימת הסכמה דיונית שהמסמכים המונחים בפני הרשם מהווים את כל ההוכחות, וכי שגה כבוד הרשם כאשר קבע כי לא בהכרח יש זהות במסכת עובדתית אחת המזכה בהרמת מסך בבית המשפט לעומת הדרישות הנדרשות להרמת מסך בהוצאה לפועל, וכי טעה כבוד הרשם כאשר קבע כי רף ההוכחה להרמת מסך בהוצאה לפועל גבוה יותר מאשר רף ההוכחה בפני בית המשפט, שכן קביעה זו יוצרת שתי מערכות משפטיות הדורשות דיני ראיות שונים ביניהן. המערער טוען כי משהוכח ונקבע על ידי כבוד הרשם בשנת 2010 כי משיבים 1 ו 2 הקימו את משיבה 3 באמצעות משיב 4 , אזי אותה הקביעה חלה גם על המקרה דנן כיום ויש להחיל את אותן המסקנות ולהרים את המסך כפי שהורם עת ניתן צו העיקול. טענות המשיבים 3 ו 4 : המשיבים 3 ו 4 טוענים כי דין הערעור להידחות על הסף וכי הודעת הערעור הינה המשך ישיר של פעולותיו של המערער אשר פועל בכדי ללחוץ ולהטריד את משיב 1 באמצעות הפעלת לחץ על בנו, משיב 4, וכי כל הנטען בהודעת הערעור הינו שגוי ועומד בסתירה למצב המשפטי הקיים וכי צדק כבוד הרשם בהחלטתו שכו המערער לא הסביר איזה ציוד ו/או נכסים הוא רוצה ו/או מבקש לעקל, וכי כיצד מנסה המערער לעקל כספים מצד ג' כאשר הוא מעולם לא ביצע עיקול על זכויותיו, וכי משיב 4 היה קטין בעת היווצרות החוב ובעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכי לאור דבריו של המערער במסגרת המרצת הפתיחה. המשיבים טוענים כי המערער מסתמך על החלטה אשר אינה סופית , אינה חד משמעית ואינה בין אותם צדדים, שכן ההחלטה שניתנה כנגד משיב 1 ולכן אינה יכולה להוות מעשה בית דין כנגד משיבים 3 ו 4 אשר מעולם לא היו צד להליך שם. דיון והכרעה: החלטתו של כבוד הרשם נכונה וראויה ואיני מוצא לנכון להתערב בה . בקביעתו כי "ההלכות בדבר הרמת מסך בהוצאה לפועל דורשות התקיימות מבחנים טכניים וקפדניים , ואין בהכרח כי אותה מסכת עובדתית המזכה בסעד של הרמת מסך בבית המשפט תזכה את הזוכה בסעד זה בהליכי הוצאה לפועל", צודק כבוד הרשם, שכן, בענייננו לא קיימות נסיבות עובדתיות התומכות בטענות המערער וקושרות את משיב 4 והחברה שבבעלותו בהתאם למבחנים הטכניים למשיב 1 והחברה שבבעלותו ולא הוכחה זהות מוחלטת בין החברות . בהחלטתי ברע"צ 10688-11-12 ניר חן יזמות בע"מ נ' א.ר.י פלדמר חברה לעבודות עפר בע"מ , ( 12.11.12) , קבעתי כי "המבחן הינו טכני ביסודו, דהיינו האם מדובר באותו סוג של פעילות, האם שתי החברות מבצעות עבודות לאותם לקוחות, האם החברות מתנהלות מאותו מקום, האם משתמשות באותם כלים או מכונות. האם מעסיקות את אותם העובדים וכיוצא באלה מבחנים טכניים, וכל זאת בהבדל ממקרה שיצריך בירור מקיף , שמיעת ראיות ובדיקת מסמכים, שאז יש לפנות לביהמ"ש כדי שיורה על הרמת מסך. לסיכום הפן המשפטי , מכוח הלכת ביהמ"ש העליון בפרשת רשף נכסים באופן עקרוני ניתן להרים את מסך ההתאגדות גם בשלב גביית החוב במסגרת הליכי ההוצל"פ . יחד עם זאת, להבנתי , לא התכוון ביהמ"ש כי בכל מקרה ידון רשם ההוצל"פ בהטלת עיקול, אגב , הרמת מסך אלא רק במקרים בהם המצב ברור על פי מבחנים שניתן לכנותם "טכניים". בערעור דנן, כל טענותיו של המערער דורשות בדיקה מקיפה אשר יש לעשותה בפני בית המשפט כאשר הוא המוסמך לכך, ולכן צדק כבוד הרשם בקביעתו כי יש לבטל את העיקולים שהוטלו. בנוסף לכך ניתן לראות כי החובות נוצרו על ידי משיב 1 כשנתיים לפני הקמת משיבה 3 על ידי משיב 4 , כאשר על פי המבחנים הטכניים הנ"ל קיים פער גדול למדי בין זמן יצירת החובות לבין זמן הקמת משיבה 3 על ידי משיב 4 אותו לא עלה בידי המערער להסביר, וכי המערער לא הסביר איזה ציוד או נכסים הוא מבקש לעקל . ברע"א 510/00, ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' אילנה ענבר , פ"ד נד(2), 712, קבע בית המשפט כי לרשם ההוצאה לפועל נתונה הסמכות להורות על הרמת מסך ההתאגדות כאשר מוכח בפניו כי שתי חברות קשורות אשר הינן חלק מאשכול חברות שהוקם ונוהל על ידי אותו הבעלים אשר התנהלו כגוף אחד, ללא יזמות כלכלית Xת ושונה לכל אחת מהן כך שההפרדה ביניהן הייתה מלאכותית. "נמצאו מאפיינים עובדתיים רבים המצביעים על כך ששתי החברות - החברה החייבת והחברה המבקשת - התנהלו, לאמיתו של דבר, כגוף אחד והאבחנה ביניהן היתה מלאכותית ועקרה במציאות העסקית היומיומית". בבר"ע (ת"א) 2417/05, גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ ( 01.09.05 ) קבע בית המשפט כי "בהמשך להלכת רשף קבלנים, בנסיבות של זהות מוחלטת בין חברות לכאורה, כאשר קיים חשש ממשי לכאורה כי הקמת החברה האחרת נועדה להבריח נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק, מוצא אני כי יש לאפשר לראות ב’נועה’ כגוף אחד עם החייבות, ולו לצורך הטלת עיקול (קודם מתן אזהרה) כמבוקש במקרה זה". "מכאן נמצאנו למדים כי בית המשפט אכן הרחיב במידת מה את הלכת רשף קבלנים והקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות להרים את מסך ההתאגדות לא רק בהינתן שתי חברות קשורות ב"אשכול חברות" אשר הוכח כי קיימת ביניהן זהות כאמור לעיל ,כי אם גם כאשר מדובר בחברה חדשה המוקמת תחת חברה ישנה ואשר מתקיימים ביניהן רכיבי הזהות הנ"ל באופן המצדיק קביעה כי מדובר בהקמת חברות "סדרתית" אשר מתבצעת תוך כוונה לעשות שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.... אני סבורה כי מסקנה זו תואמת את מהות תפקידו של רשם ההוצאה לפועל שמן המפורסמות הוא כי הינו בעל סמכויות מנהליות וביצועיות בעיקרן וכי סמכויותיו השיפוטיות מוגבלות ומצומצמות לארבעה נושאים בלבד בהן יושב הוא כבית משפט שלום. סמכותו המוגבלת של רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך ההתאגדות תואמת את הגדרת תפקידו כראש רשות מבצעת האמונה על הליכי גביית חוב. ברי, כי בקשה להרמת מסך בה לא קיימת זהות כלכלית כזו ונטענות בה טענות משפטיות הטעונות בירור עובדתי, אינה מתאימה להתברר בפני פורום ביצועי. ער (כ"ס) 35964-04-10 לוחות יובלי י.א בע"מ נ' י.ש חשמל בע"מ ( 22.05.11) כאמור, בנסיבות דנן לא עלה בידי המערער להוכיח את התנאים ואת המבחנים הטכניים אשר נקבעו בפסיקה ועל כן בפני המערער פתוחה הדרך לטעון טענותיו בפני בית המשפט המוסמך ונכונה החלטתו של כבוד הרשם לבטל את העיקולים. סיכום: אני דוחה את הערעור. המערער ישלם הוצאות הערעור לידי משיבים 3 ו 4 על סך של 2,500 ₪. הרמת מסךמסך ההתאגדותרשםהוצאה לפועל