קראו דוגמא מהפסיקה בנושא סמיכות זמנים אירוע חריג: 1. בפנינו תביעתו של התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"הנתבע") להכיר באוטם שריר הלב שארע לו כ"תאונת עבודה"- כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק) . 2. ביום 3.1.12, מונה ד"ר יעקב פרידמן לשמש כמומחה יועץ רפואי בתחום הקרדיולוגיה מטעם בית הדין, על מנת שיתן את חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי,בין האירוע החריג בעבודת התובע שארע ביום 22.12.04 , לבין אוטם שריר הלב שארע לו, על בסיס עובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין בהתבסס על הראיות והעדויות הנצאות בתיק. 3. א. ביום 21.2.12 התקבלה חוות דעתו של ד"ר יעקב פרידמן, אשר בה קבע, כי לאחר שעיין בחומר הרפואי שהיה בפניו הגיע למסקנה כי התובע : "סבל ביום 22/12/04 ממחלת לב טרשתית,אוטם בשריר הלב. הנ"ל לקה באוטם חד בשריר הלב ביום 22/12/04 בשעות אחר הצהריים. ...אני סבור שקיים קשר סיבתי מובהק בין האירוע בעבודה מיום 22/12/04 והאוטם שפרץ בעקבותיו. הקביעה הזו מבוססת על 2 עובדות: א.- חריגות האירוע בעבודה, וב.- סמיכות זמנים צמודה בין האירוע בעבודה והאוטם החריף. ... סמיכות הזמנים מתייחסת למרווח הזמן בין האירוע החריג (במקרה דנן מתח חריג והאוטם החד) . במרווח הזמן הזה התרחשו תהליכים ביולוגיים אשר גרמו להפיכת מחלה טרשתית יציבה (מחלה שהייתה קיימת קודם בגופו של הנ"ל) למחלה בלתי יציבה אשר היוותה מתכון להיווצרות אוטם חריף. במצב העומד לפנינו המרווח היה קצר (שעה או שעתיים). המרווח הזה מחייב לקשור קשר של סיבה בין האירועים בעבודה ופרוץ האוטם החד בעטיו התאשפז בבית חולים פוריה. ... האירוע בעבודה החיש את בואו של האוטם במועד שבא. קיימת סבירות גבוהה שללא האירוע בעבודה מיום 22/12/04 האוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר." טענות הצדדים: 4. לטענת התובע, יש לאמץ את מסקנות חוות דעתו של המומחה, ולקבל את התביעה ועל בית הדין לקבוע כי אירוע הלב מיום 22.12.04 הינו בבחינת "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק. 5. מנגד טוען הנתבע, כי לא אירע לתובע אירוע חריג בעבודתו וחזר על האמור בסיכומיו אשר הוגשו ביום 7.12.10 בטרם קבע בית הדין כי עניינו של התובע יועבר למומחה יועץ רפואי. לטענתו, אין להסתמך על חוות דעתו של המומחה,היות והיא מבוססת על עובדת קרות אירוע חריג בעבודה,כאשר לא התקיים אירוע חריג בעבודה, לפיכך יש לדחות את תביעת התובע. דיון והכרעה 6. לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות ונספחיהם,בחוות הדעת של המומחה, בשאר המסמכים בתיק, ובהמשך להכרעתנו בעניין העובדתי,החלטנו שיש להכיר בתובע, כמי שנפגע ב"תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי וזאת לאור תשובת המומחה, לשאלה,האם בשים לב למצבו הבריאותי של התובע עובר ליום 22.12.04 יש לומר שהארוע בעבודה מיום 22.12.04 החיש את בואו של האוטם,כך שאלמלא הארוע,ייתכן שבואה של המחלה היה נדחה למועד מאוחר יותר,כלשהו או שלא הייתה מופיעה כלל (שאלה ו'), השיב המומחה באופן חד משמעי:"על פי הנתונים שבחומר הרפואי,הנ"ל היה א-תסמיני לפני האוטם. לא סבל מתלונות לבביות כלשהן. לא היה מוגבל מבחינה תפקודית. בגופו הייתה קיימת טרשת יציבה של העורקים הכליליים. האירוע בעבודה החיש את בואו של האוטם במועד שבא.קיימת סבירות גבוהה שללא האירוע בעבודה מיום 22/12/04 האוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר ". המומחה הסביר כי בתיקו הרפואי של התובע, אין סימוכין לכך שהתובע סבל ממחלת לב לפני האירוע בעבודה, או שהתלונן בפני רופאיו על תעוקת חזה,קוצר נשימה או דפיקות לב מואצות, והתובע לא היה מוגבל מבחינה תפקודית. המומחה קבע כי קיימת סבירות גבוה שהאירוע בעבודה החיש את בואו של האוטם במועד שבא. 7. בקביעת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לתוצאה, אשר לרפואה לרופא ואשר למשפט לשופט. אין המומחה הרפואי בא במקום בית הדין (ראה : דב"ע מו/37-0 המוסד נ' מדלן נתנאל פד"ע יח 78; בג"צ 1199/92 אסתר לוסקי נ' המוסד פ"ד מז(5) 734; עב"ל 1410/04 המוסד נ' אליאס לאופר,לא פורסם) . לא מצאנו כי המומחה הרפואי חרג בחוות דעתו מהעובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין. 8. לאור האמור לעיל, מתקבלת בזאת תביעת התובע, להכיר באוטם שריר הלב שארע לו ב-22.12.04 כ"תאונת עבודה". 9. הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך 3,000 ₪. הסכום האמור ישולם לתובע תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה,ועד מועד התשלום בפועל. 10. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד . אירוע חריג