סוכרת הריונית שמירת הריון

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא סוכרת הריונית שמירת הריון:



אירנה X (להלן - התובעת) הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום גמלת שמירת הריון.
משדחה הנתבע את התביעה הגישה היא תביעה לבית הדין.

3. עובדות המקרה הינן –
א. התובעת, ילידת 1985, הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון לה צירפה אישור רפואי לפיו עליה להיות בשמירת הריון החל מיום 1.11.10 ועד למועד הלידה. הסיבה שפורטה באישור הרפואי הינה – סכרת הריונית והמלצת מרפאת הריון בסיכון גבוה שם טופלה התובעת במהלך הריונה.
ב. התובעת עבדה כ"טלרית" בבנק לאומי. שעות עבודתה לפי שעות הפתיחה של הבנק, כאשר פעמיים בשבוע עבדה עד השעה 19:00.
ג. עבודתה של התובעת כללה עבודה מול לקוחות ותחת לחץ כאשר יכולתה לצאת להפסקות היתה מוגבלת.
ד. בשל סכרת ההריון בה חלתה התובעת הומלץ לה, על ידי רופאיה, לאכול 7-6 פעמים ביום, לאכול על פי דיאטה מסודרת ולבצע בדיקות סוכר כל שעתיים.
4. ד"ר גולדשטיין ישראל התמנה לשמש כמומחה יועץ רפואי בתיק זה (להלן – המומחה) ונתבקש להשיב לשאלות כלהלן –
"א. האם מצבה של התובעת בתקופה שבמחלוקת, מ- 1.11.10 עד הלידה, כולה או חלקה, נבע מההריון?
ב. אם כן, האם מצבה סיכן אותה בהריונה או את העובר?
ג. אן כן, האם מצבה הצדיק שמירת הריון?".
לבקשת התובעת נתבקש המומחה, טרם מתן חוות דעתו, להשיב על שאלה נוספת וכלהלן –
"האם לאור העובדות כפי שנקבעו, סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, סיכנו את התובעת בשל היותה בהריון או את עוברה?"
5. בחוות דעתו מיום 30.4.13 , בהשיבו לשאלות שהופנו אליו על ידי בית הדין, קבע המומחה -
"1. התובעת חלתה ב"סכרת הריון".
2. הטיפול שהתובעת קיבלה היה, טיפול בדיטא (דיאטה-א.ס) בלבד, וללא צורך בטיפול תרופתי.
3. התובעת היתה צריכה לאכול 3 ארוחות של בוקר, צהריים וערב וכן ארוחות ביניים
בין ארוחת בוקר וצהריים, בין ארוחת צהריים וערב, וארוחה לפני השינה.
4. בדיקת הדם אף היא היתה צריכה להתבצע בריווחי זמן קצובים לאורך שעות היום.
5. לדעתי, אופי עבודתה של התובעת בבנק, איפשר הפסקות של כ- 10 דקות כל שעתיים לצורך אכילה (או לפי הוראות הדיאטנית) ובדיקת רמות הסוכר בדם ע"י הגלוקומטר.
6. אני מעריך שאת ארוחת הבוקר והערב אכלה התובעת בביתה, ושאר הארוחות אכלה משך יום עבודתה.
7. לא מצאתי במסמכים שהסכרת לא היתה מאוזנת או שהיו אפיזודות של ירידה קיצונית ברמות הסוכר (היפוגליקמיה) או שנזקקה לטיפול באינסולין.
המסקנות -
א. מצב התובעת בתקופה שבמחלוקת, מ- 1.11.2010 עד ללידה כן נבע מההריון.
ב. מצבה הרפואי לא סיכן אותה בהריונה או את עוברה.
ג. מצבה לא הצדיק שמירת הריון.
ד. לאור העובדות כפי שנקבעו, סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, לא סיכנו את התובעת בשל היותה בהריון או את עוברה".
6. לבקשת התובעת נתבקש המומחה להשיב לשאלת ההבהרה כלהלן –
"התובעת עבדה ברציפות וללא הפסקות במהלך יום העבודה. רק כאשר לא היה לחץ בקופה, היתה לה הפסקה אחת. האם יש באמור כדי לשנות מחוות דעתך?"
7. בחוות דעתו המשלימה מיום 10.7.13 , בהשיבו לשאלת ההבהרה שהופנתה אליו על ידי בית הדין, קבע המומחה –
"1. מחלת הסכרת ההריונית ממנה סבלה התובעת היתה קלה.
2. ללא צורך בטיפול תרופתי מלבד דיטא (דיאטה-א.ס).
3. התובעת היתה מאוזנת לאורך שבועות ההריון.
4. לפיכך, בהיותה קופאית, וכאשר לא היה לחץ בקופה והיתה לה הפסקה יכלה בהחלט לאכול ולבדוק את רמת הסוכר בדם, ו/או לאכול ארוחה קלה.
לכן, חוות דעתי שסוג עבודתה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, לא סיכנו את התובעת בשל היותה בהריון או את עוברה. "

דיון והכרעה –

8. הזכאות לגמלת שמירת הריון מעוגנת בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב} התשנ"ה 1995 אשר קובע כדלקמן –

""מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;"שמירת היריון" – היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".
9. המומחה בחוות דעתו, לרבות חוות הדעת המשלימה, קבע שאין כל הצדקה לאשר את התביעה הואיל ובתקופה הרלוונטית לתביעה מצבה הרפואי של התובעת לא סיכן אותה או את עוברה. חוות הדעת התייחסה לכל השאלות שהופנו למומחה והינה בהירה וחד משמעית.
10. לטענת ב"כ התובעת באשר לסוגיית יכולתה המוגבלת של התובעת לצאת להפסקות אוכל בשל אופי עבודתה - המומחה, שהיה ער לאופי עבודתה של התובעת ואף נשאל שאלת הבהרה ספציפית בנושא זה, קבע –
"לכן לדעתי חוות דעתי שסוג עבודתה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה לא סיכנו את התובעת בשל היותה בהיריון או את עוברה".
11. מחוות דעתו של המומחה עולה כי הסכרת ההריונית של התובעת היתה קלה והתובעת היתה מאוזנת לאורך כל ההריון. התובעת המשיכה לעבוד גם לאחר שאובחנה הסכרת ההריונית ושמרה על ערכים מאוזנים.
12. לטענת ב"כ התובעת לפיה משרופא הנשים של התובעת המליץ על שמירת הריון יש לקבל את עמדתו - בית הדין הארצי התייחס לסוגיה זו בעב"ל 1158/01 המוסד לביטוח לאומי נ' אילנה הק, (ניתן ביום 14.1.04) וקבע -
"ה. על פקיד התביעות, בהפעילו שיקול דעתו לפני מתן החלטתו בתביעה, להסתמך בדרך כלל על חוות דעת הרופא המוסמך, לבל ישמט הבסיס הרפואי להחלטתו בנוגע לעצם הצידוק להיעדרות מהעבודה בשל המצב הרפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או עוברה.ב
ו. ככל שפקיד התביעות מחליט, בהסתמך על חוות דעת הרופא המוסמך, להכיר בתביעה - כמובן שלא מתעוררת בעיה. אולם אם מחליט פקיד התביעות, בהסתמך על חוות דעת הרופא המוסמך, לדחות את התביעה, הרי שגם אם המבוטחת נעדרת מעבודתה עקב הסתמכותה על אישור שמירת ההריון שניתן לה, עליה להיות מודעת לכך, כי על פקיד התביעות לבדוק את הצידוק הרפואי להיותה בשמירת ההריון ושאפשר שתביעתה תדחה חרף הסתמכותה על האישור הרפואי שבידה.
מסקנה זו מחויבת המציאות לבל תקבע זכאות לגמלת שמירת הריון, בניגוד לדין, בהעדר צידוק לשמירת ההריון.ו
ז. ככל שהמבוטחת פונה עקב דחיית תביעתה לבית הדין האזורי – ישקול בית הדין מינוי מומחה-יועץ רפואי מטעמו ועל פי חוות דעתו יקבע אם היה צידוק רפואי לאישור שמירת ההריון שניתן".נ
הלכה זו אושררה בעב"ל 36253-10-11 המוסד לביטוח לאומי נ' לימור קסטיאל (ניתן ביום 12.1.2.12) כאשר בית הדין הארצי קבע כי על אף שככלל, לאישור הרפואי מטעם הרופא המטפל יש מעמד כבד משקל, משהוכח כי המצב הרפואי בו היתה המשיבה בתקופה שבמחלוקת לא סיכן אותה או את עוברה, אין היא זכאית לגמלה על פי התנאים שבחוק.
13. הוא הדין בענייננו כאשר המומחה הרפואי קבע, בחוות דעת ברורה ומנומקת, כי לא הוכח שמצבה הרפואי של התובעת סיכן אותה או את עוברה.
14. לאור החומר שבתיק בית הדין, לאור עובדות המקרה ולאור חוות הדעת, לרבות חוות הדעת המשלימה, של המומחה שהינה מנומקת היטב, ברורה וחד משמעית ומתייחסת לעובדות המקרה ולכל התיעוד הרפואי שהועבר אליו, עולה שבתקופה הרלוונטית מצבה הרפואי של התובעת לא סיכן אותה או את עוברה ולא הצדיק שמירת הריון.
15. סוף דבר, התביעה נדחית.
16. אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלת שמירת הריון

  2. חוק שמירת הריון

  3. פיטורים בשמירת הריון

  4. מכתב דחיית שמירת הריון

  5. תביעה לגמלת שמירת הריון

  6. עבודה חלקית - שמירת הריון

  7. שמירת הריון - אישור רפואי

  8. פיטורים בהריון - שמירת הריון

  9. הפסקת עבודה לצורך שמירת הריון

  10. ההלכה בנושא שמירת הריון

  11. שמירת הריון מורה של משרד החינוך

  12. סוכרת הריונית שמירת הריון

  13. יחסי עובד מעביד - גמלת שמירת הריון

  14. גמלת שמירת הריון ביטוח לאומי

  15. שמירת הריון עקב תאונת דרכים

  16. גמלה לשמירת הריון חוסר התאמה

  17. שמירת הריון הפחתת שעות עבודה

  18. חישוב תקופת שמירת הריון וותק בעבודה

  19. גמלה לשמירת הריון - אי קבלת אישור רפואי

  20. הגישה תביעה לקבלת גמלת שמירת הריון

  21. מינוי מומחה בנושא גמלת שמירת הריון

  22. סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי - גמלה שמירת הריון

  23. שמירת הריון דחייה של ביטוח לאומי - מה עושים ?

  24. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת שמירת הריון

  25. ביטוח לאומי לא קיבל אישור רפואי לגבי שמירת הריון – מה עושים ?

  26. תביעה כנגד החלטת ביטוח לאומי לפיה לא אושרה גמלת שמירת הריון

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון