קראו דוגמא מהפסיקה בנושא סבסוד ביצים: בפני תובענה ותביעה שכנגד אשר עניינן זכאות לסובסידיה בגין מכסות ביצים. התובע, הוא הבעלים של משק במושב נטועה שבמרום הגליל החל משנת 1993 (להלן - המשק). התובע הוא גם הבעלים של לול מטילות וברשותו מכסות ביצים. הנתבעת והתובעת שכנגד היא מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הנתבעת העניקה במהלך השנים סובסידיה לבעלי המכסות בגין ייצור ביצי מאכל בהתאם להוראות חוק הגליל, התשמ"ח-1988 (להלן בהתאמה - הסובסידיה ו - חוק הגליל או החוק). בין מקבלי הסובסידיה נמנה גם התובע. על פי האמור בכתב התביעה, בשנת 2009 הופסקה הסובסידיה המשולמת לתובע בטענה, כי עקר ממקום במגוריו ואינו גר עוד במרום הגליל. התובע אשר טוען, שמרכז חייו היה ונותר במרום הגליל, ערער על החלטה זו. התובע נדרש להמציא מסמכים שונים על מנת להוכיח, כי הוא ממשיך להתגורר במרום הגליל. על פי טענת התובע, על אף שהמציא את המסמכים הנדרשים עמדה הנתבעת בסירובה להעניק לו את הסובסידיה והמשיכה לדרוש ממנו מסמכים נוספים. התובע טוען, כי מקום מגוריו הקבוע ומרכז חייו היה והינו במושב נטועה בתחום מרום הגליל וכי טענות הנתבעת, כי לא הוכיח את הדבר אינן נכונות ואינן סבירות. משכך טוען התובע, כי הוא זכאי לסובסידיה בהתאם לאמור בחוק הגליל. על פי הערכת התובע הוא זכאי לסובסידיה בשווי של 1,944 ₪ לחודש החל ממרץ 2009 ועד לחודש אוגוסט 2010, בסך של 34,992 ₪, בערכים נומינליים. על פי גרסת הנתבעת, הפסקת מתן הסובסידיה נעשתה כדין, שכן, בניגוד להוראות חוק הגליל, לא התגורר התובע במועדים הרלוונטיים לתובענה מגורי קבע במרום הגליל. בנוסף, הנתבעת הגישה תביעה שכנגד להשבת סך של 42,534 המהווים השבה חלקית, לטענתה, של כספים אשר שולמו לתובע שלא כדין מבלי שהיה זכאי לקבלם החל מחודש מרץ 2008 ועד למועד הפסקת הסובסידיה בחודש אפריל 2009 (כולל). על פי טענת הנתבעת, במועדים אלה קיבל התובע סובסידיה מכוח הוראות חוק הגליל על אף שלא היה זכאי לה, שכן לא התגורר במועדים הרלבנטיים מגורי קבע במרום הגליל. דיון על מנת לעודד את פיתוח הגליל ואת ההתיישבות בו נחקק חוק הגליל. על מנת לעודד את ענף הלולים, המתאים לאזור זה, נקבעו בתיקון לחוק הטבות ייחודיות למתיישבים בעלי מכסות לייצור פטמים וביצי מאכל באזור זה. אחת ההטבות היא מתן סובסידיה בגין ייצור בפועל של ביצי מאכל ופטמים, היא הסובסידיה נשוא התובענה והתביעה שכנגד (להלן - הסובסידיה). במועדים הרלוונטיים לתובענה, היינו החל מחודש מרץ 2008, מגדיר החוק, כי מי שזכאי לסובסידיה הוא "בעל מכסה" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, אשר מגדיר בעל מכסה כמי ש: "... מתגורר מגורי קבע במרום הגליל ומייצר שם פטימים או ביצי מאכל, לפי מכסה אישית שנקבעה לו או למי שהוא חליפו, ומתקיים בו אחד מאלה: שולמה לו או למי שהוא חליפו סובסידיה לפי הוראות חוק זה לפני שנת 2007; המכסה האמורה נקבעה לו או למי שהוא חליפו בהתאם להחלטות הממשלה מס' 838 מיום כ"ג באייר התשנ"ו (12 במאי 1996), מס' 4829 מיום י"ד בשבט... והוא מתגורר מגורי קבע ביישוב שבו נמצא משקו". על פי טענת התובע, חלה הגדרה זו רק החל משנת 2009 ואילך. לעניין זה מפנה התובע לסעיף 2(ד) (1א') לחוק הגליל, על פיו: "לבעלי מכסה במרום הגליל תינתן סובסידיה, בשנים 2009 עד 2017, בשיעורים מהעלות התחשיבית לייצור כפי שנקבעו בשנת 2008, שיופחתו מהם הניכויים כמפורט להלן לפי העניין...". על פי טענת התובע לעניין זה, עד לשנת 2009 לא חייב חוק הגליל כי המגדל יגור מגורי קבע במרום הגליל, אלא די היה בכך שיהיה בעל משק המייצר פטימים או ביצי מאכל לפי מכסה אישית, שנקבעה לו. רק במהלך שנת 2008 תוקן חוק הגליל בקשר לתשלום סובסידיה לשנים 2009-2017 ונוספה הדרישה למגורי קבע במרום הגליל. איני נדרש להביע עמדה או להכריע בשאלה, מה נדרש בחוק הגליל עד לתיקונו בשנת 2008, שכן התביעות שבפני מתייחסות לתקופה המתחילה עם כניסתו לתוקף של התיקון בשנת 2008. עם זאת, שוכנעתי, כי אין לקבל את פרשנותו של התובע, כי הדרישה למגורים במרום הגליל חלה רק החל משנת 2009, שכן זו חלה ממועד כניסתו של התיקון לתוקף ושוב, מבלי להביע עמדה ביחס למצב המשפטי בטרם נכנס לתוקף. אמנם, סעיף 2(ד)(1א') מתייחס לשנים 2009 עד 2017, אך סעיף 2(ד)(1) מתייחס לשנים 1993 עד 2008: "לבעלי מכסה במרום הגליל שנקבעה להם מכסה אישית תקופה שמיום י"ד בניסן התשמ"ח (1 באפריל 1988) עד יום כ"ד באדר ב' התשמ"ט (31 במרס 1989), תינתן סובסידיה בשנים 1993 עד 2008 בשיעורים אלה מהעלות התחשיבית לייצור...". ויוזכר - בעל מכסה הוא - "מי שמתגורר מגורי קבע במרום הגליל...". משמע, הגדרת בעל מכסה כפי שהיא מופיעה בתחילת חוק הגליל מתייחסת גם לשנת 2008 ממועד כניסתו של תיקון החוק לתוקף. מכאן שיש לבחון, האם התובע התגורר במועדים הרלוונטיים לתובענה "מגורי קבע במרום הגליל" כמצוות החוק. התיקון לחוק הגליל פורסם ברשומות ביום 18.03.2008 ובהעדר הוראה אחרת, הוא נכנס לתוקפו ביום זה (סעיף 10.(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948. כלומר, החל מיום זה יש לבחון את מגורי התובע במרום הגליל. לעניין זה טוען התובע, כי המונח "מגורי קבע" כמוהו כמשמעות המונח "מרכז חיים". לטענתו, מגורי הקבע שלו היו תמיד במושב נטועה והמקומות האחרים בהם התגורר היו זמניים, בשל נסיבות שונות במהלך החיים, כאשר מושב נטועה היה ונותר מרכז חייו, מקום עסקו, מקום קיום המשק החקלאי בבעלותו, ומקום חברותו באגודה השיתופית. החל משנת 2009 שימש המושב מקום מגוריו הקבוע במרבית ימות השבוע והחל מיולי 2010 מקום מגוריו בכל ימות השבוע ומקום המגורים של בני משפחתו. לטענת התובע, הוכיח, כי מירב הזיקות מראות, כי מרכז חייו היה ונשאר במרום הגליל. לטענתו, ביקורת פתע שנערכה במקום על ידי הנתבעת מצאה אותו במקום. לא ניתן לקבל טענה זו, שכן מעדות התובע עצמו עולה בבירור, כי לא התגורר מגורי קבע בנטועה. התובע אישר בחקירתו הנגדית כי אינו מגדל עופות ומכסת הביצים שלו הושכרה לאחר: "ש. סעיף 2 לתצהיר שלך אתה מספר לנו שאתה חקלאי ממושב נטועה, תסביר לנו את המשמעות, באיזה תחום אתה עוסק, יש לכם גידולים? ת. בשנת 91 קניתי משק חקלאי במושב נטועה, החלקה מוגדרת כנחלה, ונחלה היא בעלת 2000 עוף. התעסקתי בגידול של עופות ומטעים. ש. ואת העופות שלכם גידלתם בלולים שנמצאים במשק שלכם? ת. כן. ש. וזה היה כך לאורך כל השנים? ת. עד שהשכרתי את מכסת הביצים בשנת 07 או 08. ש. ואתה בעצמך לא מגדל לבד תרנגולות? ת. המכסה מושכרת. מישהו אחר מגדל, אני בעצמי לא מגדל" (עמ' 7-8 לפרוטוקול). התובע אישר בחקירתו הנגדית, כי במועדים הרלוונטיים לא התגורר במושב נטועה אלא בעיר ראשון לציון וכי התמודד בבחירות בעיר ראשון לציון: "ש. אין מחלוקת שב-08 התמודדת בבחירות בראשל"צ? ת. כן. בסוף שנת 08, בנובמבר. ש. כשאנו מדברים על התקופה הזו של הבחירות ב- 08, היכן התגוררת? ת. ברח' החלמונית 5 ראשל"צ. ... עד 08 גרתי בראשון" (עמ' 8-9 לפרוטוקול). "אני בעל משק והמשק פעיל, יש לי מטעים, זה לא שסגרתי אותו. אני גרתי בראשל"צ עם המשפחה שלי, המשק הוא משק חקלאי, סביר להניח שגם חקלאי קופץ לראות מה קורה עם המטעים שלו, קיבלתי מענק ממשרד החקלאות בשנת 2000 לנטיעות, השקעתי עשרות אלפי שקלים, היה אכפת לי, נסעתי גם למושב, יש לי לולים, יש לי בית אז אני פעיל גם במושב" (עמ' 11). כל האמור לעיל אינו עולה בקנה אחד עם הדרישה למגורי קבע במרום הגליל ולו באופן מינימאלי. התובע התגורר בראשון לציון, אינו מפעיל לולים במשק שבבעלותו, משכיר את מכסת הביצים שלו ואת ביתו בנחלה לאחר. בנוסף לכך, התובע התמודד בבחירות בראשון לציון. לטענות התובע, במועדים הרלוונטיים התגורר במהלך רוב השבוע בבית הוריו שבנטועה. טענה זו אינה נתמכת בדבר ולא הובא לגביה אפילו שמץ ראיה. התובע לא הביא עד כלשהו אשר יעיד, כי הוא אכן התגורר במושב. תמוה, כיצד מי שטוען כי בילה זמן רב במושב לא הביא אף שכן, מכר, עובד או פועל אשר יעיד, כי אכן כך הוא הדבר. הימנעות זו מהבאת עדים לעניין זה עומדת לחובת התובע. לטענת התובע, המציא את כל המסמכים הנדרשים על מנת להוכיח, כי מרכז חייו היה במרום הגליל. עם כל הכבוד, אין במסמכים שהמציא התובע כדי להוכיח דבר. המסמכים הם חלקיים וחלקם אף אינם עומדים בקנה אחד עם עובדות הנטענות על ידי התובע עצמו. נוכח כל האמור לעיל שוכנעתי, כי התובע לא התגורר מגורי קבע במרום הגליל במועדים הרלוונטיים. בנסיבות אלו דין התובענה העיקרית להידחות ולכאורה דין התביעה שכנגד להתקבל. על אף האמור, לא ניתן לקבל את התביעה שכנגד המטעם שהנתבעת שכנגד לא הוכיחה את הסכומים הנטענים בה. להוכחת טענותיה מפנה התובעת שכנגד לנספחים 5, 24 ו-25 המצורפים לתצהיר עדות מר אורי צוק בר, סמנכ"ל בכיר למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. נספח 5 הוא פירוט תשלומי הסובסידיות אשר ניתנו לכאורה לתובע בין השנים 1999-2011. לא ברור מי ערך את המסמך הלא חתום והוא הופק על דף של "המועצה לענף הלול". נספח 24 הוא, על פי 31 לתצהיר מר צוק, "העתק טבלה המפרטת את היקף הסובסידיות אשר נשללו/ניתנו למר כמיסה [התובע] במהלך השנים 2009-2010". נספח 25 הוא, על פי התצהיר הנ"ל, "טבלה המפרטת כספי הסובסידיה אשר הועברו למר כמיסה החל מיום 18.3.08 ועד לחודש אפריל 2009 (כולל)". התצהיר אינו מבהיר, מי ערך את הטבלאות, על בסיס מה נערכו הטבלאות או על מה הן מסתמכות. בהקשר זה יוער, כי בטרם הגשת התביעה, לא פנתה הנתבעת בכל דרישת תשלום אשר יהיה בה לתמוך בטענותיה. מטעם זה אין אלא לקבוע, כי הנתבעת לא הוכיחה את הסכום הנטען על ידה ודין התביעה שכנגד להידחות אף היא. סוף דבר התביעה והתביעה שכנגד נדחות שתיהן. בנסיבות אלה, כל צד יישא בהוצאותיו. ענף הלול