קראו דוגמא מהפסיקה בנושא סביבת עבודה לחוצה: 1. בתאריך 9.3.12 לקה התובע באוטם שריר הלב. התובע מייחס אוטם זה בו לקה לעבודה לעבודתו ב-8.3.12, בשעות הערב, כאשר, לטענתו, המדובר היתה בעבודה לחוצה בשל סגירת רחובות עקב אירוע תרבות המכונה "צאובחוץ", אשר בגינו נסגרו רחובות באזור תחנת המוניות עימה עבד, וכל הגעתו ללקוחות הצריכה נסיעה בפקקים ובדרכים עוקפות, והכנסתו בסוף אותו לילה של עבודה, היתה נמוכה משמעותית לעומת ההכנסה המקובלת. התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר באוטם שריר הלב בו לקה כתוצאה של "פגיעה בעבודה" כמשמעותה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (להלן - החוק). בתאריך 10.9.12 דחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק, כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי, ולחלופין השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. 2. בסיום ישיבת ההוכחות הסכים הנתבע למינוי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין בתחום הקרדיולוגי, תוך התייחסות לאירוע שתיאר התובע כאירוע בעל "חריגות מסוימת", מעבודתו הרגילה של התובע. 3. בעב"ל 469/08 אפרים דיצר נ. המוסד לביטוח לאומי נפסק: "צודק המערער בטענתו כי יש לבחון את חריגות הארוע ואת הלחץ הנפשי בו היה שרוי, על בסיס סובייקטיבי. עם זאת כבר נפסק כי על אף שקביעת חריגות הדחק הנפשי שבו נמצא המבוטח צריכה להיבחן סובייקטיבית, הבחינה הסובייקטיבית כשלעצמה מצריכה ראיות אובייקטיביות, ואין די בעצם אמירה של המבוטח כדי להוכיח קיומו של דחק נפשי בלתי רגיל [עב"ל 458/99 פלבסקי מאיר נ. ביטוח לאומי, עבודה ארצי, כך לג' (58), 31; עב"ל 1302/00 מיכאל אסולין נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם), 3.11.05); ההדגשה הוספה ר.ר.]. להלן עובדות המקרה כעולה מהעדויות ומהמסמכים שהובאו בפנינו: 3. התובע יליד 30.7.63, נשוי + 4 ילדים. נהג מונית במקצועו. התובע עבד שנים רבות כנהג מונית, כאשר במהלך 20 השנה בהן עבד כנהג מונית, חלה הפסקה של מספר שנים, במסגרתן לא עבד כנהג מונית, אלא כנהג המבצע משלוחים עבור חברת דיגיטל פרינט. 4. התובע החל לעבוד בתחנת מוניות הכרמל הממוקמת במרכז הכרמל חיפה בתאריך 1.3.12. יש להדגיש כי במשך 6-8 שנים קודם לכן, לא עבד התובע כנהג מונית, אלא כאמור לעיל, כנהג מוביל סחורה. 5. התובע היה אמור לעבוד במשמרות המתחילות בשעות אחר הצהריים עד לשעות הלילה המאוחרות - 01:00 או 02:00. מהסכום שהיה התובע מקבל בכל משמרת, הוא היה אמור לשלם את עלות תדלוק המונית, וביתר היה מתחלק עם בעל העסק, חצי חצי. 6. בתאריך 8.3.12 התקיים אירוע אותו ארגנה עיריית חיפה המכונה "צאובחוץ" ובגינו נחסמו רחובות שונים, לרבות אזור מרכז הכרמל, בו ממוקמת תחנת המוניות בה עבד התובע. מרבית הלקוחות שהזמינו מוניות מתחנה זו, מתגוררים בסמוך לתחנה, כך שלצורך הגעה ללקוחות אלה נאלץ התובע לנסוע בדרכים עקיפות וארוכות, כמו גם להיות "תקוע" בפקקי תנועה קשים שהיו באותה עת. בהתאם לעדות התובע, הקושי בעבודה באותו ערב היה רב, כמו גם העדר אפשרות לעמוד בלוחות הזמנים שהבטיח סדרן המוניות ללקוחות, וההכנסה היתה נמוכה משמעותית מההכנסה המקובלת והגיעה לפחות ממחצית מהכנסה הרגילה למשמרת ערב ביום כזה. התובע החל משמרת ב-8.3.12, בסמוך לשעה 14:30. התובע מסר בהודעתו לחוקר: "הכרמל היה מחולק לשתיים... זה הצריך ממני לעשות סיבובים כל הזמן...היה לחץ שלי היה עבודה אבל לא הוצאתי מזה גרוש בגלל הפקקים, הסגירה והכל. בסביבות השעה 23:30 התחלתי להרגיש כאבים בחזה ויד שמאל החלה לכאוב, אמרתי שזה אולי מהקיבה, קניתי בקבוק קר... מהלחץ אני מעשן... הרגשתי כך כשעה וזה רק מתגבר ולערך ב-01:00 לפנות בוקר של ה-9.3.12, זה הגיע למצב של כאבים בלתי נסבלים, ויש שמאל שלי ... בקושי יכולתי להזיז אותה. שמתי את המונית בצד ומונית ראשונה שהגיעה (נסעתי איתה) ישירות לבית חולים כרמל." התובע אף מסר בהודעתו לחוקר, כי במשך 8-6 שנים לא עבד על מונית, ובסמוך לתחילת חזרתו לעבוד על מונית נפל עליו יום של לחץ כזה בעבודה, והעדר תמורה כספית שגרמה לו למצבו. 7. התובע אושפז בבית החולים כרמל, ושם אובחן כי לקה באוטם שריר הלב. 8. בהתאם לעדות התובע, הוא עישן כ-30 סיגריות ליום, וזאת משנת 1981, דהיינו, מגיל 18. 9. התובע נשאל על עבר משפחתי בנושא לב, והשיב, כי לאביו היה אירוע מוחי, אולם איש במשפחה לא סבל מבעיות לב, למיטב ידיעתו. 10. לאור העובדות דלעיל, אנו קובעים כי בעבודתו של התובע בתאריך 8.3.12, היתה משום חריגות מסוימת מעבודתו הרגילה. לענין זה נאמר בדב"ע נד/0/268 יוסף ניב נ. המוסד לביטוח לאומי (25.1.95), כי: "יאמר תחילה כי ארוע חריג בעבודה אין משמעו בהכרח ארוע חד פעמי. גם ארועים חוזרים ונשנים אחת לכמה חודשים לדוגמה או אפילו אחת לכמה שבועות, יכול ולא יהיו שיגרתים לעבודה - והכל מותנה בעוצמתם ובתדירותם ובהתייחס לנפגע הספציפי שבו מדובר... אם נוסיף על כך את סמיכות הזמנים בין הנסיעה הנדונה (ובעניננו העבודה הרצופה בשלוש משמרות) לבין הכאבים בהם נתקף המערער שבישרו את בוא האוטם ואת אישפוזו באותו היום, כי אז הננו סבורים שסופקה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה יועץ רפואי..." די בחריגות מסוימת בשלב ראשון לצורך מינוי מומחה רפואי, כפי שאף הוסכם ע"י הנתבע. מידת החריגות תשקול בעת קביעת הקשר הסיבתי המשפטי בין העבודה לבין האוטם וזאת לאחר קבלת חוות דעת המומחה. (עיין בדב"ע נה/0/48 אברהם פוליק נ. המוסד לביטוח לאומי, פסק הדין מתאריך 1.2.96, פיסקה 16 בפסק הדין). משזו היא מסקנתנו, נזקקים אנו לחוות דעתו של מומחה רפואי על מנת שייעץ לנו בשאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע החריג שתואר לעיל לבין האוטם בו לקה התובע כמפורט במסמכים הרפואיים. 11. אנו ממנים את פרופסור א. קרן, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום הקרדיולוגיה. כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות: א. מהי המחלה ממנה סבל התובע, כמפורט במסמכים הרפואיים, בעת אישפוזו ב- 9.3.12? ב. האם לדעת המומחה , סביר להניח, בדרגת סבירות העולה על 50%, כי יש קשר סיבתי בין עבודתו של התובע ב-8.3.12 לבין המחלה שאובחנה אצלו ב-9.3.12? ג. אם יקבע המומחה כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע בתאריך 8.3.12 לבין המחלה ממנה סבל התובע ב-9.3.12, האם השפעת העבודה החריגה על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות נתונים אישיים שהיו קיימים בתובע בטרם לקה במחלה ואשר עליהם ניתן ללמוד מהחומר הרפואי המצורף להחלטה ז? ד. האם יש לומר שהעבודה בתאריך 8.3.12, החישה את בואה של המחלה, כך שאלמלא עבודה זו, יתכן שבואה של המחלה היה נדחה למועד מאוחר יותר כלשהוא, או שלא היתה מופיעה כלל? 12. המומחה מתבקש לבסס את חוות דעתו על העובדות כפי שנקבעו בהחלטתנו זו ועל המסמכים הרפואיים המצורפים מהם ניתן ללמוד על מצב בריאותו של התובע והם: א. המסמכים הרפואיים שצירף התובע לתצהירו, ואשר סומנו כנספחים א'-ב', וכן ת/2; ב. המסמכים הרפואיים שצורפו ע"י הנתבע וסומנו כנ/3; ג. כרטיסיו הרפואיים של התובע מקופת חולים לאומית; ד. תיקו של התובע מבי"ח כרמל. 13. המומחה מתבקש להכין חוות דעתו ולהעבירה לבית הדין, במידת האפשר, תוך 30 יום. שכר טרחתו של המומחה ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל. התקף לב / אוטם שריר הלבסביבת עבודה