קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נפילה בחדר מדרגות בגלל שהאור נכבה: 1. השאלה העומדת לדיון בתיק זה היא האם ביום 6.3.10 התובע נפגע בגבו במהלך יום העבודה כחובש בכיר ונהג ניידת טיפול נמרץ במגן דוד אדום. 2. לטענת התובע, ביום 6.3.10 בעת שהוא עלה במדרגות המובילות לביתו של חולה, האור בחדר המדרגות כבה ובשל העלטה התובע מעד במדרגות ("פספס מדרגה") וכתוצאה מכך נשמט ממנו הציוד הכבד שנשא על כתפו הימנית, תוך שהוא מושך את התובע ימינה, מפאת כובד משקלו. כתוצאה מהתנועה הפתאומית, התובע חש בכאב חד בגבו. בתמיכה לגרסת התובע, העידו שניים מחבריו לצוות באותו יום עבודה: מר תומר פיין וד"ר חזי חייא. 3. לטענת הנתבע, התובע הציג מספר גרסאות ואין כל תימוכין לגרסתו האחרונה. בטופס התביעה תיאר שנפגע בעת שעלה לקומה 3 או 4, בתצהירו תוארה גרסה אחרת, אשר לא נזכרה בעבר. לתיאור המפורט בתצהיר התובע אין זכר במסמכים קודמים וקרובים לארוע, לא בטופס התביעה לא בהודעה לחוקר ולא במסמכים הרפואיים. עוד נטען כי עדי התובע לא נכחו בעת הפגיעה ועדותם לגבי נסיבות הפגיעה אינה מתיישבת עם גרסת התובע. הנתבע אף הפנה לתיעוד הרפואי שבו אין אזכור לארוע, בגינו התובע כלל לא הפסיק לעבוד, חרף היותו עובד מד"א שהיה ביכולתו לפנות לקבלת טיפול רפואי מיד לאחר שנפגע. 4. לאחר ששקלנו את העדויות ואת טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התביעה להדחות. להלן הנימוקים להחלטה זו - א. לגרסת התובע בתצהירו אין זכר במסמכים שקדמו לתיקון כתב התביעה (בינואר 2012). יוזכר כי עסקינן באירוע מיום 6.3.10, היינו כשנתיים לפני תיקון התביעה. להלן תיאור הארוע מיום 6.3.10, כפי שעולה מהמסמכים שהוצגו, על פי סדר כרונולוגי של המסמכים: (1) במסמך חדר מיום מיום 11.3.10 (נספח 3 לתצהיר התובע), לא נרשם כל תיאור של פגיעה בעבודה (למעט חותמת ומדבקה לפיה מדובר בתאונת עבודה). (2) בטופס בל 250 מיום 16.3.10 (נספח 2 לתצהיר התובע) נרשם: "לדבריו בהגיעו לכתובת של החולה בעליה בחדר מדרגות חש כאבים חזקים בגב תחתון." (3) התובע אושפז ביום 15.3.10 בבית החולים מאיר בשל תלונה עיקרית של כאבי גב תחתון ורגל ימין. במכתב השחרור (נספח 4 לתצהיר התובע) אין כל אזכור לפגיעה בעבודה או ארוע אחר שארע כשבוע וחצי לפני קבלתו לאשפוז, למרות שנרשמו תלונות של התובע ממספר ימים קודם לקבלתו (תחת הכותרת "תלונה עיקרית", נרשם: "שלושה ימים טרם קבלתו קושי במתן שתן ובריחת שתן"; תחת הכותרת "מהלך ודיון" נרשם: "אושפז לאיזון כאבים ובירור החמרת כאבי גב עם הקרנה לרגל ימין כ 8 ימים טרם קבלתו." (4) בתעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 8.4.10 (נספח 6 לתצהיר התובע), נרשם תיאור התאונה: "כאשר הרים אלונקה במסגרת עבודתו, הרגיש כאבים עזים בגב התחתון." (5) בטופס התביעה לדמי פגיעה מיום 10.5.10 (נספח 7 לתצהיר התובע, נ/1) נרשם תיאור הפגיעה: "במהלך העבודה כחובש בכיר במד"א הוזעקנו לבית ברחוב מוהליבר בהרצליה ליד התחנה. עלינו לקומה 3 או 4 עם הציוד וברגע שהגענו לדירה לא יכולתי לזוז מרוב כאבים". (6) בהודעה לחוקר (נ/2) מיום 19.9.10 התובע תיאר את הפגיעה כך (בשורות 7-18): "אני זוכר את המקרה שאירע בתאריך 6/3/10. באותו יום עבדתי במד"א הרצליה בתור חובש נהג. קיבלנו קריאה בערך בשעת הבוקר זה היה קרוב מאד לתחנה. אנחנו הגענו לכתובת של הקריאה ועלינו למעלה לקומה 3-4 [הכתב אינו ברור, יתכן שרשום ד-ג -ד.ו.] עם כל הציוד שלנו. אני לא זוכר איך עלינו אולי במדרגות ואולי במעלית אני לא זוכר בדיוק. הייתי עם חובש תומר פיין וד"ר יורי שהיה איתנו. הגענו למעלה הרגשתי כאבי גב ואז המשכתי לטפל רציתי להוריד את החולה וכבר לא יכולתי ואז היו לי כאבים חזקים." בהמשך, התובע נשאל "מה היה שונה הפעם?" והשיב (בעמוד 2, שורות 10-11): "כלום לא היה שונה, הרגשתי דווקא טוב באותה תקופה." ב. מסקירת המסמכים לעיל עולות שתי מסקנות. ראשית, שגרסתו האחרונה של התובע, המתוארת הן בכתב התביעה המתוקן והן בתצהיר עדות ראשית שלו, אינה נזכרת כלל במסמכים מאז תאריך הארוע הנטען. שנית, עולה מהמסמכים כי גם קודם להגשת התביעה בבית הדין, נמסרו מספר גרסאות ביחס לארוע הנטען. כך, סמוך לארוע, נטען כי "בעליה בחדר מדרגות חש כאבים חזקים בגב תחתון" (טופס בל 250); בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה נרשם שהתובע נפגע עת הרים אלונקה ואילו בטופס התביעה לדמי פגיעה נרשם שלאחר שהתובע עלה לקומה 3 או 4 עם הציוד, כאשר הגיע לדירת המטופל, לא היה יכול לזוז בגלל הכאבים. ג. התובע נשאל לגבי הגרסאות השונות, אך לא נתן הסבר שיש בו ליישב את הסתירות, אלא חזר וטען כי האמור בתצהירו משקף נאמנה את אשר ארע (ר' למשל בעמוד 5 לפרוטוקול, שורה 31 עד עמוד 6, שורה 6, וכן בהמשך אותו עמוד, ביחס להודעה בפני החוקר). גם הטענה כי אין לתובע מושג מדוע הרופא כתב בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה גרסה שהתובע לא אמר לו (הרמת אלונקה; עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 9-17), אינה משכנעת. אין זה סביר שרופא מטפל יכתוב על דעת עצמו גרסה עובדתית שלא נמסרה לו, במיוחד כשמדובר בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה. אם הרופא טעה בתיאור הפגיעה בעבודה, ניתן היה להעיד את הרופא נותן התעודה על מנת שיסביר את הטעות, אך זאת לא נעשה. ד. גרסתו של התובע אף לא התיישבה עם עדות חבריו לצוות, שהתייצבו להעיד בבית הדין. שני העדים העידו שהארוע היה בקומה ראשונה (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 3-6; עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 28-29 וכן בעמוד 5, שורה 2). לעומת גרסה זו, התובע מסר בטופס התביעה (נ/1) ובפני החוקר (נ/2) כי עלה לקומה 3 או 4. כאשר התובע נשאל על כך בחקירתו הנגדית, לא ניתן היה ליישב בין הגרסאות על סמך תשובתו: "זה אולי דירה 3 אבל לא קומה 3. זה היה נדמה לי דירה 3" (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 22). ה. נציין כי שני עדי התובע לא ראו את ארוע הנפילה: "לא ראיתי את הנפילה עצמה" (עמוד 3 לפרוטוקול,שורות 7-8), "אני לא יכול לזכור אם הוא ממש נפל. אני זוכר שהוא נעצר ותפס את הגב, התלונן על כאבים" (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 4-6). ו. לא מצאנו בנ/2 (חקירת התובע בפני חוקר הנתבע) תימוכין לטענת התובע כי השאלות שהתובע נשאל היו לגבי פציעות עבר ולא הארוע בגינו הוא תבע. מדובר בטענה שבאה להסביר סתירות בין נ/2 לגרסתו המאוחרת של התובע, אך היא אינה עולה מרישום החקירה. ז. בבחינת גרסתו של התובע, ניתן משקל מיוחד לרישומים בתיעוד הרפואי. הן העובדה שאין אזכור לגרסתו של התובע והן העובדה כי בחלק מהמסמכים מופיעה גרסה שונה מזו שהתובע מסר בבית הדין. בנושא זה אנו נסמכים על פסיקת בית הדין הארצי לפיה יש לתת משקל לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר לקרות הארוע (עב"ל (ארצי) 614/08 מוסקוביץ - המוסד לביטוח לאומי, (13.7.09); דב"ע מט/ 0-23 הירשהורן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 349 (1989); עב"ל (ארצי) 5839-07-11 ארצי - המוסד לביטוח לאומי, 2.7.12). 5. סוף דבר - התביעה נדחית. כמקובל בהליכים מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. תאונות נפילהנפילה במדרגותמדרגותנפילה