נכות נפשית עקב נפילת קסאם

לטענת המערער הוועדה קבעה כי אין לו נכות נפשית, אולם במכון לבטיחות קבעו שאסור לו לנהוג בשל בעיותיו הנפשיות. עוד טען המערער כי טרם נפילת טיל הקסאם, היה בריא לחלוטין. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נכות נפשית עקב נפילת קסאם: ערעור זה עניינו החלטת הוועדה הרפואית לעררים (תחום נפגעי פעולות איבה) מיום 24/4/13, שדנה בעניינו של המערער, לאחר שהוחזר לוועדה בעקבות פסק דין מיום 23/1/13 (ב"ל 1821-06-12) (להלן: "פסק הדין"). רקע עובדתי בפסק הדין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה), על מנת שתתייחס להחלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 29/6/09, אשר קבעה למערער 20% נכות בגין קשיי הסתגלות בתחולה מיום 18/1/09 (יום לאחר אירוע האיבה), ובשים לב להחלטת הוועדה בנכות כללית היה על הוועדה נשוא תיק זה לנמק החלטתה בעניין נכותו של המערער בעקבות אירוע האיבה בפן הנפשי. בעקבות פסק הדין, התכנסה הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה) ביום 24/4/13, שמעה ורשמה את טענות המערער וסיכמה מסקנותיה, כדלקמן: "הוועדה עיינה בפס"ד מיום 23/1/13, עיינה בפרוטוקול הוועדה מנכות כללית מ-29/6/09 והקשיבה לנפגע. מדובר בנפגע המאובחן כסובל מהפרעת אישיות עם קשיי הסתגלות, שימוש באלכוהול, עבר פלילי והתנהגות תוקפנית, אבחנה אשר נרשמה בתיעוד מצה"ל ובחוו"ד של פרופ' סילפן... הוועדה עיינה בפרוטוקול ועדה נכות כללית מ-29/6/09 לפיה בבדיקה הקלינית לא היו תכנים בטר חבלתיים והאבחנה הייתה קשיי הסתגלות. האבחנה אשר ניתנה עוד במהלך שירותו הצבאי. ועדת ערר בנכות כללית עיינה במכתבה של ד"ר לודמילה מ-21/6/09, מכתב המהווה תיעוד יחיד אשר הפנייה אליה לפסיכיאטרית הייתה ב-19/1/09 בו צויין כי ב-18/1/09 פנה לשירותי בריאות הנפש התקף חרדה שהתחיל לאחר נפילת טיל לידו. הוועדה אינה סבורה כי קיים קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לבין נפילת הטיל מהסיבות שפורטו מעלה ולכן הוועדה חוזרת על קביעתה כי אין קשר סיבתי בין מצבו בתחום הנפשי לבין האירוע הנדון. הוועדה מבקשת להדגיש כי הנכות הנפשית שנקבעה במסגרת נכות כללית ללא כל התייחסות לקשר הסיבתי לאירוע. אין מדובר באבחנה של PTSD". טענות המערער 3. לטענת המערער הוועדה קבעה כי אין לו נכות נפשית, אולם במכון לבטיחות קבעו שאסור לו לנהוג בשל בעיותיו הנפשיות. עוד טען המערער כי טרם נפילת טיל הקסאם, היה בריא לחלוטין ותפקד ופרנס 5 נפשות ומאז האירוע אינו מסוגל לפרנס. טענות המשיב 4. המשיב סבור, כי במקרה הנדון, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין. לטענת המשיב, המדובר במסקנה רפואית מנומקת תוך שהוועדה מתייחסת לפרוטוקול והחלטת הוועדה הרפואית (נכות כללית) מיום 29/6/09, ומנמקת מדוע אין כל קשר סיבתי בין מצבו של המערער בתחום הנפשי לבין האירוע הנדון. הכרעה 5. על פי הפסיקה, משהוחזר על ידי בית הדין עניינו של מערער לוועדה רפואית לעררים, עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה ההחלטה (דב"ע נא/01-29 מנחם פרנקל - המל"ל, פד"ע כד 160). בהתאם - שומה על בית הדין בהליך זה לבחון האם קיימה הוועדה המתחייב מפסק הדין. 6. לאחר עיון בטענות הצדדים ובכל החומר אשר בתיק, לרבות דו"ח הוועדה נשוא הערעור ופסק הדין, מסקנתי היא, כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין וכי דין הערעור להידחות. א. המערער לא הצביע על פגם משפטי כלשהו בהחלטת הוועדה. ב. טענות המערער מתמקדות בנושאים רפואיים, כאשר על פי ההלכה הפסוקה, ריבונית הוועדה לקבוע בנושאים שברפואה ובית הדין אינו מעביר תחת שבט ביקורתו את הדרך בה בחרה הוועדה. 7. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה עיינה והתייחסה לפרוטוקול הוועדה הרפואית (נכות כללית) מיום 29/6/09. הוועדה מציינת כי מתיקו הרפואי של המערער עולה כי הוא סבל מהפרעת אישיות עם קשיי הסתגלות, שימוש באלכוהול, עבר פלילי והתנהגות תוקפנית זמן רב לפני אירוע נפילת הטיל, היינו עוד בשירותו בצבא וכעולה גם מחוות דעת של פרופ' סילפן מיום 29/7/11. הוועדה התייחסה לממצאי הוועדה הרפואית (נכות כללית) וציינה כי בבדיקתה הקלינית היא לא מצאה את האבחנות כפי שמצאה הוועדה במסגרת נכות כללית, קרי - לא היו תכנים בטר חבלתיים והאבחנה הייתה של קשיי הסתגלות, אבחנה אשר ניתנה עוד במהלך שירותו הצבאי של התובע. הוועדה שללה קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המערער לבין אירוע האיבה, מדובר בקביעה רפואית מנומקת, אשר בית הדין אינו מוסמך להתערב בה. 8. לאור כל המפורט לעיל, נחה דעתי, כי במקרה הנדון, הוועדה מילאה אחר ההוראות שבפסק הדין ונימקה כדבעי את מסקנותיה, החלטתה מנומקת, תואמת את מבחני הפסיקה שצוטטו לעיל ובנסיבות אלה, לא מצאתי כל טעות משפטית בהחלטה. 9. אשר על כן, דין הערעור להידחות. 10. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. נזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשינכותנפילה