נכות באגודל

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נכות באגודל: 1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 9.4.13, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 10% בגין הפגיעה באגודל שמאל, תוך שהיא קובעת כי אין להפעיל את תקנה 15 בעניינו. למען הסדר הטוב, יצויין כי הערעור דנן נסוב אך ורק ביחס לקביעת הוועדה שלא להפעיל את תקנה 15. השתלשלות עובדתית 2. ביום 5.5.11 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה למערער 0% נכות. המערער הגיש ערעור על קביעת הוועדה מדרג ראשון, וביום 14.7.11 התכנסה ועדה רפואית לעררים אשר קבעה למערער 10% נכות עקב קשיון נוח של אגודל שמאל תוך שהיא מוסיפה: "כי אין מקום להפעלת תקנה 15 מאחר והנכות כתוצאה מהתאונה הנדונה אינה מונעת ממנו לשוב לעבודתו". המערער ערער על קביעת הוועדה בפני בית הדין, וביום 30.4.12 ניתן פסק דין בהסכמה לפיו עניינו של המערער יוחזר לוועדה לצורך התייחסות למכתב הפיטורים ולטענותיו כי פוטר מעבודתו כתוצאה מהבעיות הרפואיות הנובעות מהתאונה. ביום 25.6.12 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים שוב, תוך שהיא קובעת את הדברים הבאים: "....הוועדה מציינת שמדובר בתובע שסובל ממחלת לב איסכמית, לחץ דם ריאתי גבוה, מחלת ריאות חסימתית, סכרת עם סיבוכים של פגיעה בכליות ובראייה וממחלת כלי דם פריפרית גורמת לצליעה לסירוגין. מחלות אלו גרמו לאי יכולת להשתתף בקורס מאבטחים, ולא הפרעה מינורית של הפרעה קלה בתנועות אגודל שמאל. לכן הוועדה קובעת שאין מקום להפעלת תקנה 15. הוועדה משאירה על כנה החלטתה מיום 14.7.11". המערער ערער לבית הדין לעבודה וביום 14.1.13 ניתן פסק דין המורה לוועדה הרפואית לעררים להתייחס לתלונותיו של המערער לפיהן אינו יכול לדרוך את נשקו. לפיכך, ביום 9.4.13 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים נשוא הערעור דנן תוך שהיא קובעת בהאי לישנא: "הוועדה התכנסה מתוקף פס"ד מיום 14.1.13, והקשיבה לטענות התובע. הוועדה מציינת שלפי בדיקה גופנית של התובע שבוצעה ב - 14.7.11, נכותו לא מונעת ממנו לדרוך את הנשק, ולכן לא גורמת להפסקת עבודתו כמאבטח. הוועדה משאירה על כנה את החלטתה מיום 14.7.11 ". 3. לטענת המערער, הוועדה נשוא הערעור לא מילאה אחר פסק הדין ואף זלזלה בו ממש, תוך התעלמות מוחלטת מכך שבפרוטוקול הקודם מבוססת כל הדחייה על עילה אחרת לגמרי. המערער עבד עם מחלותיו השונות ללא בעיה, ולא הן אלה שמנעו את עבודתו כמאבטח. הוועדה לא התייחסה ספציפית לסוגיית דריכת הנשק. לסיכום, טען המערער כי יש לקבל את הערעור ולהשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר. 4. לטענת המשיב, הוועדה נשוא הערעור הקשיבה לטענות המערער והן נרשמו בפרוטוקול. הוועדה סיכמה וקבעה כי בהתאם לבדיקה הגופנית שהיתה בישיבתה הראשונה מיום 14.7.11 הנכות לא מונעת מהמערער לדרוך את הנשק, ולכן לא גורמת להפסקת עבודתו כמאבטח. הוועדה לא נתבקשה לבדוק מחדש את המערער, ולמעשה החלטתה מיום 9.4.11 מתאימה לבדיקה הקלינית ולקביעת הוועדה מיום 14.7.11. לסיכום, טען המשיב כי למעשה החלטת הוועדה זהה בכל שלושת ישיבותיה. כלומר, הנכות כתוצאה מהתאונה אינה גורמת להפסקת עבודתו כמאבטח. 5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור במלואו ואפרט. 6. מההשתלשלות העובדתית במקרה דנן עולה, כי הוועדה לעררים נשוא הערעור דנן לא מילאה אחר הוראות פסק דין מיום 14.1.13. מעיון בהחלטת הוועדה מיום 9.4.11 עולה, כי היא מושתתת על החלטתה מיום 14/7/13, שכאמור ערעורו של המערער עליה התקבל. למעשה, הוועדה לעררים לא מילאה אחר פסק הדין ולא נימקה החלטתה כנדרש. הוועדה מפנה להחלטתה מיום 14.7.11, שבמסגרתה לא נימקה את קביעתה באופן מפורט ביחס לליקוי באגודלו של המערער והשפעתו על יכולתו לדרוך את נשקו וכפועל יוצא לעבוד כמאבטח. הוועדה נשוא הערעור למעשה התבצרה בעמדתה (מיום 14/7/11) בשתי ישיבותיה מיום 25.6.12 ומיום 9.4.13, תוך שהיא אינה מנמקת ומפרטת ביחס לטענתו של המערער; לפיה הוא אינו יכול לדרוך את נשקו על רקע נכותו באגודל שמאל בהתאם לסעיף הליקוי שניתן לו בגינה, ולפיכך לטענתו אינו יכול להמשיך לעבוד כמאבטח. הוועדה לא נימקה מדוע הליקוי שנמצא באגודלו של התובע אינו משפיע על יכולתו של המערער לדרוך את נשקו, באופן כזה שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה כנדרש בפסיקה. 7. הנה כי כן, הוועדה הרפואית לעררים בתיק דנן התכנסה 3 פעמים בעניינו של המערער. בעקבות ערעור על החלטתה מיום 14.7.11 הוחזר עניינו של המערער לפתחה בהיעדר פירוט. גם לאחר התכנסותה ביום 25.6.12 הוחזר עניינו של המערער שוב לפתחה, היות ונימקה קביעתה בכך שגורמים אחרים מנעו את המשך עבודתו של המערער כמאבטח ללא התייחסות ופירוט כפי שנתבקשה. גם כעת, לאור קביעתנו דלעיל ביחס להחלטת הוועדה מיום 9/4/13 אשר למעשה מהווה המשך ישיר של החלטותיה הקודמות, הרי שיש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים בהרכב אחר; אשר תזמן את המערער ובא כוחו לדיון בפניה בסוגיית הפעלת תקנה 15, ותאפשר להם לטעון טענותיהם בעניין זה. הוועדה תנמק ותפרט החלטתה כנדרש ביחס להשפעת הליקוי שנמצא באגודלו של המערער על יכולתו לדרוך את נשקו, תוך פירוט והנמקה כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה. 8. מאחר והמערער יוצג באמצעות הסיוע המשפטי אינני עושה צו להוצאות. 9. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיאה. אצבעותאגודלנכות