נימוקי ערר ועדה רפואית

טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא התייחסה לנימוקי הערר ולמכלול המסמכים שעמדו בפניה. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נימוקי ערר ועדה רפואית: 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 8/4/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 0% מיום 1/3/12 ("ההחלטה"). 2. ביום 8/4/13 התכנסה הוועדה בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירוכירורגיה ומומחה לריאומטולוגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, פירטה את ממצאיה בסעיף 21 לפרוטוקול, וכן התייחסה לבדיקות CT עמוד שדרה צווארי ומותני, בדיקות EMG וחוות דעת ד"ר פאר מיום 10/3/13. הוועדה דחתה את הערר, וקבעה למערער נכות בשיעור 0%. 3. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא התייחסה לנימוקי הערר ולמכלול המסמכים שעמדו בפניה. נטען עוד שהוועדה לא נימקה החלטתה כנדרש בנוגע לחוות דעתו הרפואית של ד"ר פאר ובנוגע לממצאי בדיקות הדימות שעמדו בפניה. 4. לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי שכן הוועדה התייחסה באופן מנומק למסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, לרבות חוות הדעת של ד"ר פאר ובדיקות הדימות השונות. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. 6. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה וציינה כי טווח תנועות הצוואר מלא; בגפיים העליונים נמצא כוח גס תקין עם תנועות זריזות באצבעות; החזרים גידיים תקינים ללא החזרים פתולוגיים. הוועדה הוסיפה וציינה, כי "כשהתבקש להתכופף קדימה נמצאה הגבלה קלה בתנועה, אולם כשישב על ספת הבדיקה כשרגליו ישרות פשוטות קדימה יכול היה לזקוף את גבו ב- °90 לרגליים הפשוטות וממצב זה אף לרכון קדימה". הוועדה ציינה כי התנועות הסיבוביות של עמוד שדרה מותני היו מלאות, גם בעת קיבוע האגן; אין ספזם שרירים בצוואר ובגב התחתון; הלורדוזיס הפיזיולוגית שמורה בצוואר ובגב התחתון; החזרים גידיים בגפיים תחתונים תקינים ושמורים. הוועדה הוסיפה כי המערער התלונן על הפרעת תחושה בפלג הגוף הימני בגבולות משתנים, שאינם תואמים את הפיזור הנוירואנטומי. הוועדה עיינה בבדיקות הדימות, וציינה כי בבדיקת CT עמוד שדרה מותני מיום 1/2/12 לא נמצא שינוי ממקור טראומטי. בהתייחסה לבדיקת CT עמוד שדרה צווארי מיום 27/12/11 ציינה הוועדה כי לבלטי הדיסק אין רקע טראומטי ואין כל מעורבות של מבנים עצביים. הוועדה ציינה כי בבדיקת EMG מיום 6/6/12 נמצאה תסמונת לכידה אולנרית במרפק - מימין בצורה גבולית ומשמאל בצורה קלה, וכי אין עדות לפגיעה שורשית. באשר לבדיקת EMG גפיים תחתונים מיום 28/6/12 ציינה הוועדה שממצאיה מתאימים לפגיעה שורשית בגובה החוליות 5- 4L מימין, ללא סימני דרנבציה פעילה. הוועדה קבעה כאבחנה, כי מדובר בתלונות על כאבי צוואר וגב. לאחר שעיינה בחוות דעתו של ד"ר פאר מיום 10/3/13 ציינה הוועדה כי קיים פער ניכר בין ממצאי ד"ר פאר לבין ממצאי הוועדה כמו גם ממצאי הוועדה מדרג ראשון, ולכן דחתה את מסקנתו של ד"ר פאר. 7. לטענת המערער, הוועדה לא התייחסה באופן מנומק ומופרט לחוות דעתו של ד"ר פאר מיום 10/3/13. לפי הטענה, האמירה לפיה הוועדה אינה מקבלת את חוות הדעת לאור שוני בממצאים אינה מפורטת דיה. עיון בחוות הדעת של ד"ר פאר מעלה כי מצא הגבלה בתנועות סיבוביות, בכיפוף הצוואר וביישורו. ד"ר פאר ציין בחוות דעתו, בין היתר, ירידה בכוח גס בגפיים עליונים ותחתונים. ברי כי מדובר בממצאים שונים לחלוטין מאלה שמצאה הוועדה, כמפורט בסעיף 6 לעיל. בנסיבות העניין נחה דעתי כי הוועדה יצאה ידי חובת ההתייחסות לחוות דעת ד"ר פאר, משנימקה מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו, לאור ממצאים שונים שמצאה בבדיקתה, וחרף העובדה שחלף זמן קצר בין בדיקתו של ד"ר פאר לבדיקתה שלה. דין הוא שממצאים שונים, מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת או קביעה רפואית שונה מזו של הוועדה. בענייננו, קביעה נחרצת ושוני בממצאים, די בהם כדי לצאת ידי חובת ההנמקה. דין טענה זו להידחות. 8. אשר לטענה שהוועדה לא פירטה את כל המסמכים שעמדו בפניה, ובעיקר תיעוד ממרפאת כאב בבית החולים בני ציון ומהמרפאה התעסוקתית: עיון בסעיף 12 לפרוטוקול מעלה, כי בין המסמכים שעמדו לעיון הוועדה, עמד כרטיסו הרפואי של המערער. מכאן שיש להניח שגם המסמכים האמורים עמדו לעיון הוועדה. יוזכר בהקשר זה, כי הרישום בפרוטוקול אינו דווקני ואינו מחייב רישום כל המסמכים אשר עמדו בפניה והיא עיינה בהם, אולם מחייב רישום עיקרי הדברים. במקרה שבפנינו הפרוטוקול ברור וניתן ללמוד ממנו, כי הוועדה עיינה בחומר הרפואי שהונח בפניה והתמודדה עם הנושאים הנזכרים במסמכי המרפאה התעסוקתית ומרפאת הכאב. הוועדה נתנה דעתה לתלונות המערער בדבר "כאבים בצוואר, כתפיים ... כאבים בגב תחתון מקרין לרגל ימין", וכן לתלונה בדבר הפרעה בתחושה בפלג הגוף הימני. כמו כן, הוועדה ציינה בסעיף 14 לפרוטוקול כי לדברי המערער הוא לא עובד מאז התאונה. אוסיף, כי מעיון בסיכומי ביקור אצל ד"ר שלוסברג, מומחה רפואה תעסוקתית, עולה כי לא נערכה בהם בדיקה גופנית, אלא צוין שהמערער אינו מסוגל לעבודה פיזית. בצדק טען המשיב כי תיעוד המרפאה התעסוקתית אין בו כדי להעלות או להוריד לעניין שבפנינו. הן מסמכי מרפאת הכאב והן מסמכי המרפאה התעסוקתית כוללים תיעוד רפואי הניתן במהלך הטיפול השגרתי. על כן, אין מדובר במסמך מהותי הדורש התייחסות הוועדה. מכאן, שדין טענת ערעור זו להידחות. 9. אף אין לקבל את הטענה שהיה על הוועדה להסביר ולנמק את הסתירה בין ממצאיה לבין ממצאי בדיקות הדימות. למקרא פרוטוקול הוועדה ברור שהוועדה התייחסה באופן מעמיק ומנומק לבדיקות הדימות, ופירטה את ממצאיהן בסעיף 21 לפרוטוקול. אלא שהלכה היא שהוועדה רשאית להעדיף את ממצאי בדיקתה הקלינית על פני בדיקות דימות, ולכן אין לומר שנפל פגם בהחלטת הוועדה בעניין זה. גם הטענה שהיה על הוועדה לדון בנכויות זמניות אין לה על מה שתסמוך, שכן בהעדר נכות ומשלא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד השדרה, אין מקום לדון בנכויות זמניות. 10. לא מצאתי ממש גם ביתר טענות הערעור, המכוונות כנגד קביעות רפואיות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן. 11. לאור כל האמור לעיל -הערעור נדחה בזאת. 12. אין צו להוצאות. 13. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה רפואהועדה רפואיתערר