נזק לצמיגים תביעה נגד העירייה

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נזק לצמיגים תביעה נגד העירייה: 1. עסקינן בתביעה כספית בסך 6,000 ₪ לפיצוי בגין נזק נטען לצמיג רכבו של התובע, אשר לטענתו "נפגע" עת "נפל" לבור בכביש דורי בחיפה בו נסע התובע בתאריך 30/03/12 בשעה 10:00. התובע טוען לאחריות הנתבעת, עיריית חיפה, לאירוע וכי עליה לפצותו בגין עלות הצמיג ובגין "השחתת" זמנו. 2. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה בהעדר כל אחריות מצידה. היא אינה מכחישה כי התקבלה מהתובע הודעה על האירוע הנטען, אך מציינת כי בכביש דורי במועד הנטען "כלל לא היו בורות", וכי מה שעולה "מהתמונה שהציג התובע, הוא שישנם בכביש חלקים ששכבת האספלט העליונה שלהם נשחקה מעט, ושאין בהם כדי לגרום לנזקים הנטענים והמוכחשים- עובדה שרק התובע מכל כלי הרכב שחלפו בכביש, דיווח על פגיעה בצמיג וזאת לא בכדי". הנתבעת טוענת, כי מדובר בתובע סדרתי שמנהל במקביל 4 תביעות דומות נגדה, כפי שפורט בסעיף 25 לכתב ההגנה. 3. בישיבה שהתקיימה בפניי שמעתי את התובע ואת נציג העירייה, מר אהרון כהן, לאחר שכל אחד מהם הגיש תצהיר שצורף לכתב הטענות הרלוונטי. לאחר ששמעתי את העדים, התרשמתי מהופעתם בפניי, עיינתי בראיות שהוגשו ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובאי כוחם, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. 4. תחילה אציין, כי בכל הנוגע לטענה בדבר תחולתו של הכלל הראייתי לעניין "הדבר מעיד על עצמו", שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין, הרי שאין הכלל מתקיים בענייננו, שעה שאליבא לתובע בתביעתו, הנזק נגרם כתוצאה מ"נפילת" רכבו לבור. משכך, אין לומר כי לא הייתה לו ידיעה בדבר הנסיבות שגרמו לאירוע. אי לכך, הנטל להוכיח את יסודות התביעה דנן רובץ לפתחו של התובע, שעליו להוכיח, בין היתר, את הטענה להתרשלות העירייה, את העובדה כי נגרם נזק ואת קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות כאמור לבין הנזק. ייאמר מיד כי התובע לא עמד בנטל זה. 5. בכל הנוגע להתרשלות העירייה, טוען התובע כי כשלה באיתור הבור, באחזקת הכביש, לא עשתה דבר למניעת היווצרותו, לא התריעה אודותיו, לא דאגה לתיקונו במועד, לא הציבה שילוט אזהרה ולא נהגה כרשות סבירה. דין טענותיו אלה של התובע להידחות. 6. מעדותו של נציג העירייה עולה, כי מחלקת הדרכים של העירייה פועלת בכל עת על מנת למנוע מפגעים בכבישי העיר ומבצעת סריקה מדי יום של הכבישים במטרה לאתר מפגעים. בנוסף, מסתייעת העירייה על ידי קריאות שמתקבלות במוקד העירוני מהציבור. נציג העירייה מאשר כי התקבלה הודעה מהתובע על הימצאותו של בור בכביש דורי בתאריך 30/03/12, אך מציין כי במקום לא היו בורות, אלא מדובר בשחיקה של חלקים משכבת האספלט העליונה בכביש. תיאור זה של נציג העירייה עולה בקנה אחד עם התמונות שהוגשו (נ/4) והוא מקובל עליי. 7. מעדותו של נציג העירייה עולה, כי כבר ביום 02/04/12 תוקן הכביש. לציין, כי התאריך 30/03/12 הינו יום ו' בשבוע. תיקון האספלט מיד לאחר ההודעה על האירוע, מהות "המפגע" הנטען/השחיקה של האספלט והפעולות שמבצעת העירייה כדבר שבשגרה באופן יומיומי, כפי שעולה מעדותו האמינה של נציג הנתבעת, מביאים אותי למסקנה כי לא הייתה מצידה של הנתבעת כל התרשלות שתחוב בגינה וכי פעלה כפי שמצופה מרשות מקומית סבירה בנסיבות העניין. אין לומר, אפוא, שהעירייה הפרה בנסיבות המקרה דנן את חובת הזהירות המוטלת עליה כרשות מקומית. 8. גם בנוגע לשאלת הנזק שנגרם על פי הטענה לצמיג, לא עמד התובע בנטל ההוכחה. עדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין, על כל ההשלכות שיש לעובדה זו הן על הוכחת האירוע עצמו (התובע לא ידע לציין לאיזה "בור" נכנס לטענתו) והן על גרימת הנזק. מהתמונות שהוגשו (נ/3), לא ברור מה הוא אותו נזק שנגרם והאם מדובר בנזק שהצריך את החלפת הצמיג כולו. לא הובאה חוות דעת מקצועית על ידי התובע בעניין זה, וגם בחשבונית שצורפה לעניין עלות התיקון אין כדי להעיד על כך. משלא הוכח כי נגרם נזק או מה הוא אותו נזק, אין לתובע להלין אלא על עצמו. לא זו אף זו, וגם בהנחה שהתובע היה מתגבר על שאלת הוכחת קיומו של נזק, עדיין שאלת הקשר הסיבתי נותרה ללא מענה וללא הוכחה, שכן לא עלה בידו להוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך דנא, כי אותו נזק לו הוא טוען נגרם דווקא על ידי אותה שחיקה באספלט. 9. יתרה מכך ולמעלה מהצורך אציין, כי גם בשאלת הקטנת הנזק מחד גיסא והאשם התורם מאידך גיסא, ידו של התובע על התחתונה. בכל הנוגע לחובת הקטנת הנזק, לא הוכח על ידו שלא ניתן היה להסתפק בתיקון הצמיג, להבדיל מהחלפתו, או כי אין למצוא צמיג מתאים אחר במחיר נמוך מהסכום שנטען כי שולם. באשר לאשם התורם, נדמה שאין חולק כי מדובר בקטע כביש המוכר לתובע, גם אם בחקירתו הנגדית התחמק מלענות על כך ("זה כביש שנסעתי בו"). על כן, ברי שהיה עליו להיזהר בנהיגתו, במיוחד כשמדובר באירוע שהתרחש (על פי הטענה) בשעות הבוקר, כך שלא הייתה כל מניעה כי יבחין באותו "בור", כהגדרתו, וימנע מ"כניסה" לתוכו. 10. השורה התחתונה היא, שדין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,200 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. גלגל רכבצמיג רכבעירייה