קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נהיגה פרועה תוך סיכון אזרחים: לאחר ששמעתי את עדותו של עד התביעה, שהינו קצין משטרה ועיינתי בדוח זיכרון הדברים אשר הגיש שלווה בסקיצה מפורטת שערך במועד האירוע ולאחר ששמעתי את עדותו של הנאשם והתרשמתי מהעדויות. שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. עדותו של עד התביעה נסמכה כאמור על דוח זיכרון הדברים שערך במועד האירוע ואשר בו מפורטות הנסיבות הרלוונטיות לביצוע העבירה, אשר בו פורטו בפירוט רב ביותר נסיבות ביצוע העבירה. העד גם העיד ונחקר על גרסתו זו ולא מצאתי כל סתירה ממשית בעדותו זו. על פי ת/1 ביום העבירה בשעות הבקר 7:50 נסע ברכב משטרתי לבן ברחוב אצ"ל ביקש להשתלב ימינה לרחוב הרצל ונאלץ להמתין עד שהיה באפשרותו להשתלב, במהלך ההמתנה ג'יפ שהיה מאחוריו צפר לו בחוסר סבלנות תוך שהוא נצמד לחלקו האחורי של הרכב. כאשר הכביש התפנה הוא השתלב בתנועה, פנה, הנסיעה הייתה איטית וכאשר הגיע מספר מטרים לפני הצומת עם רחוב השופטים נהג הג'יפ עקף אותו ונעצר על מעבר החצייה תוך סיכון אזרחים שחצו הכביש, כיוון שמולו הייתה תנועה רבה של כלי רכב. כלי הרכב נאלצו לעצור על מנת למנוע תאונה ואחרים סטו ימינה לכיוון רחוב השופטים (כך גם הובהר בעדותו). בהמשך נהג הג'יפ ניסה להיכנס בכוח לנתיב הימני תוך נהיגה בפרעות. השוטר ציין כי העיר לנהג שהיה לצידו לאן הוא ממהר והוא אמר לו :"מה אתה חושב אני אסע לאט כמוך". אציין שבחקירתו הנגדית של עד התביעה מסר הלוא כי השיחה הזאת הייתה לאחר מעבר החצייה וזאת בסמיכות לשיבת הנאשם לנתיב הנסיעה שלו, כאשר העד תיאר בחקירתו עמוד 4 שורה 32 כי אם הו, השוטר לא היה בורח למפרץ הייתה תאונה. אציין כי הנאשם אישר כי יצא לעקיפה לאחר שלטענתו עד התביעה נסע לאט לטענתו 10-15 קמ"ש לטענתו הוא היה עסוק , הוא אותת שמאלה, עבר לנתיב הנגדי, לטענתו ברגע שהגביר את המהירות העד הגביר מהירות כאשר הנאשם נוסע 50-55 קמ"ש, לטענתו לא היו מולו כלי רכב, לבסוף עצר את רכבו ואמר שעדיף שעד התביעה יתקדם ואז הוא יחזור לנתיב מאחוריו, אך העד סירב לכך, הנאשם מסר לו שיבצע את העקיפה בכל מקרה ואם יפגע לו ברכב אז הוא יתבע אותו על נזקי רכוש, בשלב הזה הגיע אוטובוס מולו, האוטובוס עצר, והאוטובוס לטענת הנאשם הוא זה שאיפשר לו לבצע את העקיפה, והוא מיהר להיכנס לנתיב. הנאשם אישר בחקירתו הנגדית כי תמיד יש במקום כלי תחבורה בשעות הבקר וכולם רוצים להגיע לעבודה, הנאשם הפנה שהעד טען כי הוא נסע ב-40 קמ"ש. הנאשם אישר כי יצא לעקיפה. ולמעשה היה זה נהג האוטובוס שבלם ואפשר לו להשתלב בנתיב כאשר עד התביעה מנסה למנוע זאת ממנו. אציין מפורשות שאין ספק שגם על פי גרסת הנאשם במקום הייתה תנועה ערה, אציין כי על פי החוק אין לצאת לעקיפה כאשר הדרך אינה פנויה במרחק מספיק על מנת לבצע עקיפה בבטחה . עוד אציין כי תמוה הדבר שהנאשם היה תלוי בעד התביעה על מנת לשוב למסלולו ולטעמי אם ראה שלא ניתן לבצע עקיפה היה עליו לשוב באופן מיידי לנתיב הימיני ואם לטענתו רכב המשטרה האיץ הרי היה יכול לבלום, כאשר רכב המשטרה מאיץ קדימה, ולהיכנס מאחוריו. ואיני מקבל גרסת הנאשם בנושא לעניין ה"משחק" שכביכול שיחק עימו עד התביעה. לטעמי ברור שמדובר בעקיפה מסוכנת ולבטח לאור הפירוט הרב ביותר שתיאר עד התביעה בזיכרון הדברים. ואציין כי גם הנאשם תיאר שאוטובוס שעבר בנתיב הנגדי נאלץ לבלום. לגבי הפרשי המהירויות אין ממש בטענה זו, שכן התנועה זרמה בצורה זו או אחרת על פי גרסת שני העדים. מעבר לכך, אציין מפורשות שאין מקום למשחקי כוח על הכביש, לטעמי גם כששוטר מבחין בעבירה חמורה ולטעמו מדובר אפילו בביריונות כביש הרי דבר ראשון עליו להפסיק את הסיכון לציבור ולאפשר לנהג העבריין לטעמו לשוב למסלול ורק אח"כ לדאוג לאכיפת החוק כנגדו, אולם במקרה זה מקובלים עלי דברי עד התביעה. אציין כי אין כל סימוכין לטענות הנאשם כי שוחח עם מוקד 100, ושם מסר לו קצין כלשהו כי קצין המשטרה שעימו נפגש באירוע הוא קצין שלא צריכים להתייחס אליו, יתרה מזו דברי הנאשם לעד התביעה כך על פי גרסתו, שאמר לו בפועל שהוא אידיוט הינם העלבה חמורה של קצין משטרה אך לא אכנס לכך מעבר לזה. אינני מוצא סתירות מהותיות בעדותו של עד התביעה, סתירות שיש בהן על מנת להביא לאי הסתמכות על עדותו של עד תביעה יחיד. בעניין זה אציין כי השוטר מסר שהוא אינו שוטר תנועה והדוח שערך נכתב כדוח פנימי והדברים מקובלים עלי. הבאתי בחשבון בעניין זה גם את העובדה שהשוטר תיאר שהנאשם צפר לו מאחור טרם אירוע העקיפה אולם לאור הפירוט של העבירה המיוחסת לנאשם שהייתה לאחר מכן אינני מוצא בכך ממש. אציין כי הנאשם מסר כי השרטוט שהגיש לבית המשפט נ/1 לא מדויק והדבר מדבר בעד עצמו. אציין מפורשות כי הזהרתי את עצמי כי גרסת התביעה נתמכת על עדותו של עד תביעה יחיד אך עדותו עשתה עלי רושם אמין והיא נסמכה על תרשומות שנערכו בזמן אמת. בנסיבות אלה אני מעדיף את גרסתו של עד התביעה על פני גרסת הנאשם ולפיכך, אני מוצא את הנאשם אשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום ומרשיע אותו בהתאם. גזר דין הנאשם שבפני הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של נהיגה ברכב תוך עקיפת רכב אחר כשהדרך לא הייתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע עקיפה בבטחה ובכך גרם לסיכון נסיעתו של רכב אחר בניגוד לתקנה 47 ד'. מתחם העונש ההולם: כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג', א' לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשיי העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, עיקרון ההלימה יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בענייננו הנאשם ביצע עקיפה בדרך שאינה פנויה בניגוד לתקנה 47 ד', המחוקק קבע בגין עבירה זו פסילת חובה של 3 חודשים ופסילה זו היא עמדת המוצא לענישה וכן פסילה על תנאי וקנס. בגזירת העונש המתאים לנאשם שבפני וכמצוות המחוקק יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות אשר אינן קשורות לביצוע העבירה, במקרה שלפני נסיבות העולות מטיעוני ב"כ המאשימה והנאשם אציין כי הנאשם נוהג משנת 1991 לחובתו 30 הרשעות קודמות, הכוללות נהיגה בפסילה, עבירות מהירות ועבירת אי ציות לאור אדום. האזנתי גם לנסיבותיו האישיות של הנאשם אשר תיאר את הצורך ברישיון הנהיגה. אציין כי לאור עברו המכביד של הנאשם היה מקום להחמיר בפסילה ואולם אתחשב בנסיבותיו כפי שטען ואסתפק בפסילת המינימום. אשר על כן לאחר ששקללתי את כל הנתונים, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ₪ או 15 ימי מאסר שיישא תמורתם. הקנס ישולם עד ליום 1/2/14. הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שוברי תשלום. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים. רישיון הנהיגה יופקד בבית המשפט לא יאוחר מיום 19/12/13 שעה 12:00 וממועד ההפקדה תחושב הפסילה. גם אם לא יפקיד הנאשם את רישיונו, נחשב הוא פסול מלנהוג אך הפסילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד. אם אין לנאשם רישיון נהיגה בתוקף, יפנה למזכירות בית המשפט. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה. זכות ערעור לבית משפט המחוזי תוך 45 ימים. משפט תעבורהנהיגה פרועה