קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נהיגה בשלילה על אופנוע: 1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף וללא פוליסת ביטוח בת תוקף. 2. הנאשם רכב בחודש ינואר השנה, בשעות הבוקר המאוחרות, על גבי אופנוע ברחוב בוגרשוב בתל אביב, כשהוא פסול מלנהוג, כשרשיון הרכב שלו אינו בתוקף וללא פוליסת ביטוח בת תוקף. 3. הנאשם יליד 1978, מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1996 ולחובתו 48 הרשעות קודמות, עבר מכביד לכל הדעות. בהרשעתו האחרונה של הנאשם, אך מחודש יולי שנה שעברה, הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בשכרות ובקלות ראש ונדון לקנס בסך 3000 ₪, שנתיים פסילה, פסילה מותנית בת 6 חודשים ל- 3 שנים ומאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים שלא ינהג בעת פסילה, או בהיותו שיכור או תחת השפעת משקה משכר. הנה כי כן, הפסילה המותנית והמאסר המותנה הינם ברי הפעלה בתיקנו. מעיון בגזר הדין, המפעיל את המאסר המותנה, עולה כי בהרשעתו האחרונה רכב הנאשם על אופנוע בטיילת של בת ים, על גבי המדרכה בין הולכי הרגל, כשהוא שיכור ונתון להשפעת סם מסוכן ובגופו מצוי תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קנביס. הנאשם אף הרכיב נוסעת על גבי האופנוע, אשר לדבריו השתמשה ביחד עימו בסם. 4. בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר מאת שירות המבחן. בהתאם לתסקיר עולה כי הנאשם שוחרר בחלופת מעצר "לבית הארחה לתיירים" בתל אביב, שבבעלות הוריו, כאשר אביו של הנאשם הינו המפקח על בנו. הנאשם עובד כשנתיים במקום כמנהל בית הארחה. הנאשם נעדר כל עבר פלילי, שירת בצה"ל, בגרות מלאה ומחזיק בתואר ראשון בחשבונאות ומדעי המדינה מטעם אוניברסיטת תל אביב. הנאשם הודה במיוחס לו והביע חרטה. דגימת שתן שמסר נמצאה נקייה מסמים. שירות המבחן מתרשם מנזקקות טיפולית וממליץ על הטלת צו מבחן לתקופה של שנה והארכת המאסר המותנה, ובתוך כך שילוב הנאשם בקבוצה המטפלת באלימות, באמצעות מסעות שטח, שהנאשם מצוי בשלבי קליטה והשתלבות ראשונים. 5. מחוו"ד מטעם הממונה על עבודות השירות נמצאנו למדים כי הנאשם מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, זאת במקום ההשמה - בית האבות משען-פיכמן בתל אביב. 6. התובע המלומד, עמד על נסיבות ביצוע העבירות וחומרתן, עברו התעבורתי של הנאשם והרשעתו האחרונה, ועתר להשתת מאסר מאחורי סורג ובריח, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, פסילה לשנים ורכיבי ענישה נוספים. 7. הסנגורית המלומדת, עתרה לאימוצן של המלצות תסקיר שירות המבחן, ובתוך כך הארכת המאסר המותנה והטלת צו מבחן. הסנגורית ציינה כי למעשה מיום האירוע (21.1.13) מצוי הנאשם בתנאים של מעצר בית מלא, וביקשה לאור העובדה שעסקינן בנהיגה ראשונה בזמן פסילה שלא להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח. 8. הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו והבטיח כי לא יתקרב להגה. 9. הנאשם חטא בעבירה חמורה של נהיגה בזמן פסילה. עסקינן באחת העבירות החמורות ביותר עלי פקודה המבטאת זלזול מהדהד בצווים שיפוטיים והמסכנת את בני החברה המשתמשים בכבישי ארצנו - שכן מי שלא נשמע להחלטות שיפוטיות, לא ימלא אחר חוקי התנועה. אין אני מקבל את המשוואה המרומזת, מצד ב"כ הנאשם, שאין מטילים מאסר מאחורי סורג ובריח על נהיגה בזמן פסילה ראשונה - עסקינן בנהיגה אחת יותר מדי. אין לנהוג בזמן פסילה. נקודה. ואם פשטה התופעה של נהיגה בזמן פסילה בכבישי ארצנו, והרימה ראשה, תפקידו של בית המשפט, כראש וראשון לגדוע אותה, בענישה מחמירה, בענישה מרתיעה לזה שבפני ולאלה הבאים בעקבותיו, שאחרת נחטא כולנו בתפקידנו כלפי עצמנו ולציבור. 10. המחוקק קבע במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין את עקרון ההלימה כעקרון המנחה בענישה, דהיינו קיימו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם, בהתאם לעקרון ההלימה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בעבירה, כאשר בתחום המתחם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בין היתר, בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. מתחם העונש ההולם, בעבירות מסוג דא, נע בין מאסר מותנה ופסילת רישיון משמעותית ועד למאסר מאחורי סורג ובריח לצד פסילת רישיון לשנים וענישה נלווית. שנינו ולמדנו אודות החומרה שבעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ויפים בעניין זה דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה במסגרת רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2) 2487: "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רישיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי...". במסגרת הלכת ע"פ 324/88 אלעסם נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(3) 728, נקבע כי: "הנה כי כן ניצב בפני בית המשפט בדרגה הראשונה עבריין תנועה מסוכן ומועד, אשר מזלזל בחוק ומסכן את הציבור...עונש כפי שהוטל על המערער הוא עונש שמוטל בנסיבות דומות; ואם היה יסוד לטענה כי בגין נהיגה בזמן פסילה לא מטילים עונש מאסר של שנים עשר חודשים, כי אז הגיע הזמן שכך ייעשה נוכח חומרת העבירה ושכיחותה". 11. נסיבות העבירות המיוחסות לנאשם, הינן נהיגה בזמן פסילה, בו בעת שבית המשפט לתעבורה תל אביב פסלו למשך שנתיים אך חצי שנה עובר לכך, בתחילתה של תקופה, ברבעונה הראשון, בחר הנאשם שוב, לעלות על אופנועו ולרכב, כשהוא מזלזל בגזר הדין, מפר אותו ברגל גסה, שלחובתו פסילה מותנית ומאסר מותנה שלא הרתיעוהו, ובנוסף נהג כשרשיון הרכב אינו בתוקף וללא פוליסת ביטוח, ובתוך כך הערכים המוגנים שבבסיס העבירות, ערך חיי אדם ובטחון המשמתמשים בדרך, נרמסו, בשים לב לעובדה שאם היה הנאשם מעורב בתאונת דרכים היה במצב של חוסר כיסוי ביטוחי. 12. ובתוך המתחם, כנסיבות שאינן קשורות בעבירה, למד אני על נסיבותיו האישיות של הנאשם, כמפורט עלי תסקיר ומדברי הסנגורית המלומדת, כמי שנעדר עבר פלילי, אורחות חייו נורמטיביות, עובד בבית הארחה של אביו, 12 שנות לימוד, שירות מלא בצה"ל לצד תואר ראשון, מעצר בית לתקופה ומנגד עבר תעבורתי מכביד ביותר, עם מספר עבירות של אי ציות לאור אדום ואי ציות לתמרור עצור ובהרשעתו האחרונה עבירות חמורות של נהיגה בשכרות ובקלות ראש, לצד מאסר מותנה בן 6 חודשים ופסילה מותנית ברי הפעלה בתיקנו. שקלתי גם שקלתי המלצות התסקיר ודברי הממונה על עבודות השירות בחוו"ד דעתו. 13. השילוב בין חומרת העבירה המיוחסת לנאשם - נהיגה בזמן פסילה - אך מחצית השנה מאז שניתן גזר הדין בעניינו, כשהוא פסול לשנתיים, שמאסר מותנה ופסילה מותנית לא הרתיעוהו, לצד עבר תעבורתי מכביד ונהיגה בשכרות בעברו, אינם מאפשרים לקבל את המלצות התסקיר ובתוך כך להורות על הארכת המאסר המותנה. רק עונש מוחשי, קונקרטי ירתיע את הנאשם שבפני, שבז לחוקי התעבורה ולצווים שיפוטיים ובתוך כך מסכן את הציבור. אמרתי, וחזרתי ואמרתי, הציבור אינו בבחינת שפן נסיונות, שישוגרו אליו נהגים מסוכנים, שיכורים או רומסי צווים שיפוטיים ברגליים גסות. לנאשם ניתנה הזדמנות פז לפני שנה בדיוק, ביולי דאשתקד, עת הוטלה עליו פסילת המנימום בת השנתיים, מאסר מותנה ופסילה מותנית. הנאשם לא השכיל ליטול לידיו הזדמנות זו, האזהרה לא הרתיעה אותו והוא שב לנהוג, תוך שהוא פסול מלנהוג ורשיון הרכב שלו פג וללא ביטוח. ובהינתן עבר תעבורתי של 48 הרשעות קודמות - עסקינן בשור מועד. 14. שקלתי גם שקלתי אם לשלוח הנאשם לבית האסורים. ברגיל, לאור המיוחס לו, עברו והמאסר המותנה - שם מקומו. יחד עם זאת, איני יכול להתעלם מנסיבותיו כמופיע עלי תסקיר, מלקיחת האחריות וחרטתו והמלצת שירות המבחן לצד הנזקקות הטיפולית, הודייתו וחסכון בזמן. אומנם עפ"י תיקון 113, ניהול משפט לא ייחשב לחובת נאשם בעת מלאכת גזירת העונש, אולם, לדידי, הודיה וחסכון בזמן שיפוטי, צריכים לבוא לזכותו של נאשם, וכך אעשה. נסיבותיו, המלצת השירות, לצד הנזקקות הטיפולית, מביאים אותי למקם את הנאשם במרכז המתחם, ובתוך כך להסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית בדמות פסילה ארוכה, שכן תקופת הפסילה הקודמת, שעודנה חלה - לא הרתיעה את הנאשם שבפני. 15. לאחר ששקלתי נסיבות ביצוע העבירות, הערכים המוגנים שבבסיסן, לצד נסיבותיו האישיות של הנאשם, הודייתו וחרטתו ומנגד עברו התעבורתי לצד המאסר המותנה והפסילה המותנית שלחובתו - באתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: א. מאסר לתקופה של 6 חודשים, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות. הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 6.8.13, שעה 08:00 בבוקר במפקדת שב"ס מרכז, יחידת עבודות השירות, רמלה. הנאשם מוזהר בזאת שכל הפרה, קלה כחמורה, בביצוע עבודות השירות, או בהגעה לעבודות השירות בגילופין או שימוש בסמים - יביאו להפסקה מיידית של העבודות וריצוי יתרת הימים מאחורי סורג ובריח. ב. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 שנים בפועל, במצטבר לכל פסילה אותה מרצה הנאשם. הנאשם יפקיד רישיונו/חלף עוד היום במזכירות. ג. אני מפעיל את המאסר המותנה בן 6 חודשים ואת הפסילה המותנית בת 6 חודשים, שניתנו במסגרת גזר דינו של בית המשפט לתעבורה תל אביב, פ"ל 1974-05-12, מיום 8.7.12, בחופף למאסר ולפסילה שהטלתי לעיל. ד. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. ה. מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים וזאת למשך 3 שנים, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקה משכר או סמים, או נהיגה שרשיון הנהיגה אינו בתוקף, מעל לשנה. ו. לאור הטלת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות אמנע מהשתת קנס כספי. כל תנאי השחרור יעמדו בתוקפם עד לתחילת ריצוי עבודות השירות. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בתוך 45 ימים מהיום. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגהנהיגה בשלילהאופנוע