קראו דוגמא מהפסיקה בנושא נהיגה בחוסר ערנות: 1. ביום 24.8.10 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות בניגוד לתקנות 49 (א), 21(ג), 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, וכן עבירה בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה. בהתאם לאמור בכתב האישום, נהג הנאשם את רכבו ביום 5.12.09 מכוון חורה לצומת שוקת, בחוסר זהירות, לא היה עירני לתנועת עוברי הדרך וגרם לתאונת דרכים כשהתנגש עם חזית רכבו בחזית אחורית של הרכב המעורב. כתוצאה מהתאונה נזוקו כלי הרכב ונפגעו בגופם שבעה בני אדם, כאשר לנוסע ברכב הנאשם -נגרמו חבלות של ממש בדמות שבר בהומרוס הדיסטלי מימין. 2. במענה לכתב האישום מיום 12.2.12 כפר הנאשם באחריות לתאונה, הודה בנהיגה בזמן ובמקום, אך כפר גם בקיומן של חבלות של ממש ובגרימתן. עוד טען ב"כ הנאשם בעת המענה לכתב האישום כי לא יבקש לחקור את רופאים, אך ביקש כי הנוסע שנחבל לכאורה חבלות של ממש יתייצב לדיון. בנסיבות אלה נקבע התיק לשמיעת הראיות ובהחלטתי קבעתי באופן מפורש כי לדיון ההוכחות יתייצב גם הנוסע X X. 3. במועד שנקבע לשמיעת הראיות ביום 18.6.12 הוגש דו"ח הפעולה מטעם עד מס' 1 - רס"מ בכור רמי, כמו כן הוגש דו"ח הבוחן רס"מ פרטוש יעקב, סקיצה דוח הנזקים, לוח תצלומים והודעת הנאשם אשר הוגשה וסומנה כ- ת/5. כמו כן הוגשה הודעתו של העד ראמי אבולקיעאן ללא חקירה נגדית. עוד הוגשו התעודות הרפואיות של כלל הנפגעים בתאונת הדרכים - שנחבלו חבלות קלות בלבד, ובאשר לX X, אשר לא התייצב לדיון אליו זומן כאמור לעיל, הודיעה ב"כ המאשימה כי המסמך הרפואי ביחס אליו מצוי בידה. ב"כ הנאשם הסכים במעמד זה, כי במידה שתסתיים פרשת התביעה בבחינת ההכרזה כי "אלה עדיי", יסכים להגשת המסמך הרפואי בעניינו של X X, וישמור לעצמו את הזכות לטעון לגבי קבילות המסמך ומשקלו. בנסיבות אלה הסכים ב"כ המאשימה להצעה זו וטען: "אלה עדיי". על כן מכתב השחרור של X X הוגש וסומן ת/10. 4. אף על פי כן ביום 30.7.12, זמן קצר לאחר דיון ההוכחות האמור לעיל, הגיש ב"כ המאשימה בקשה שכותרתה: "בקשה לזימון עד". במסגרת בקשה זו ביקש ב"כ המאשימה לזמן את העד X X. בבקשה ציין ב"כ המאשימה כי אכן בעת הדיון ביום 18.6.12 הכריזה המאשימה "אלה עדיי". יחד עם זאת לאור כפירת הנאשם בחבלות של ממש אשר נגרמו לנוסע זה, התבקש בית המשפט לזמן את הנוסע על מנת שיאשר כי החבלות אשר נגרמו לו מקורן בתאונת הדרכים. עוד ציין ב"כ המאשימה בבקשה זו כי: "מדובר בעדות שהינה קריטית לצורך בירור אחריותו של הנאשם בכל הקשור להוראת חיקוק מס' 4". 5. ב"כ הנאשם הגיב לבקשה וטען כי יש לדחותה, שכן המאשימה חוזרת בה מסיכום שנעשה איתה שכן הסכים להגשת מסמך ללא חקירה נגדית על מנת לחסוך זמן שיפוטי. עוד טען ב"כ הנאשם כי אם אכן מדובר בעדות קריטית, כטענת המאשימה, הרי לא ברור מדוע המתינה שנתיים תמימות להליך זה, שכן כפירתו של הנאשם בגרימת החבלות של ממש נעשתה עוד במועד הקראת כתב האישום, אז גם ביקש ב"כ הנאשם כי על אף העדרו של X X מרשימת עדי המאשימה, יתייצב לדיון לצורך חקירתו. 6. ביום 9.1.13 התקיים דיון בבקשה ובסיומו הסכים ב"כ הנאשם לזימונו של העד X X בכפוף לתשלום הוצאות. על כן ובהתאם להסכמה זו הוריתי על תיקון כתב האישום באמצעות הוספת העד X X, שכן לא צויין כעד במסגרת כתב האישום, וכן קבעתי מועד נוסף להמשך שמיעת פרשת התביעה לצורך העדתו של העד הנוסף. ביום 12.3.13 - המועד אשר נקבע לשמיעת עדותו של העד X X, לא התייצב העד לדיון. על כן בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי נוכח האמור אין מקום להזמנתו הנוספת של העד, שכן מדובר בתאונה שארעה בשנת 2009, ולמעשה שמיעת הראיות הסתיימה ביום 18.6.12 והגיעה העת לסיום ההליכים בתיק דנן. בנסיבות אלה הודיע ב"כ הנאשם כי אין בדעתו להעיד את הנאשם או עדים נוספים וביקש להחזיר למאשימה את תעודות המחלה של העד X X. נוכח האמור קבעתי מועד להגשת סיכומי הצדדים . סיכומי המאשימה הוגשו ביום 28.5.13 וסיכומי הנאשם הוגשו ביום 30.5.13. 7. אפתח תחילה באמור בסיכומי הנאשם, שכן בפתח סיכומיו ציין הנאשם כי לאחר שמיעת פרשת התביעה ומשלא הובאו ראיות מטעם ההגנה, מודה הנאשם בגרימת התאונה ובנהיגה בחוסר זהירות (יצויין כי בסיכומים נרשם כפי הנראה כתוצאה מטעות סופר: "גרימת התאונה ברשלנות בניגוד לתקנה 21 ג'", אלא שלנאשם לא יוחסה עבירה של נהיגה ברשלנות). העבירות המיוחסות לנאשם הן עבירות בניגוד לתקנות 49 א, 21 ג' ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה, ועבירה בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה. בנסיבות אלה אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירות בניגוד לתקנות 49 א, 21 ג' ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה. 8. כעת אם כן נותר הדיון בהכרעה האם יש להרשיע את הנאשם בעבירה של גרימת חבלות של ממש לX X, בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה. ב"כ המאשימה בסיכומיה מתייחסת לעניין זה, ולטענתה התעודות הרפואיות הוגשו לבית המשפט בהסכמת ב"כ הנאשם ועל כן אין מחלוקת לגבי תוצאות התאונה, גם שעה שלא העיד הנפגע לו נגרמו החבלות של ממש, והתעודה הרפואית הוגשה בהסכמת ב"כ הנאשם שרק הודיע שיטען לגבי משקלה בהמשך. דא עקא, כי ב"כ המאשימה מתעלמת לחלוטין ובאופן מוחלט, מההליכים שהתקיימו בתיק לאחר המועד האמור בו הושגה הסכמה זו - ביום 18.6.12, וכפי שפורטו לעיל. ב"כ הנאשם טען בסיכומיו כי המאשימה לא הביאה כל ראיה לגרימת החבלה של ממש, טענה זו כלל לא הוכחה על ידה, כמו כן לא הובאה כל הוכחה לקשר בין הכתוב בתעודה לבין התאונה ואחריותו של הנאשם לכך, בכך שלא טרחה להביא את הנפגע הרשום בתעודה למתן עדות. אני סבורה כי יש לזכות את הנאשם מן האישום בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה, בגין גרימת חבלות של ממש לX X. 9. ראשית, לא הובאה כל ראיה מטעם המאשימה כי X X נכח כנוסע ברכבו של הנאשם בעת התאונה. הודעת הנאשם הוגשה במסגרת חקירתו של עת/2 - הבוחן רס"מ פרטוש יעקב, וסומנה כ- ת/5. מהודעה זו לא נלמד כלל על כך כי X X היה עם הנאשם ברכבו בעת התאונה. בהודעת הנאשם ציין הנאשם כי יצא מחורה עם חבריו, ואולם אין כל פירוט וכל ציון באשר לחברים ששהו איתו ברכב. יתרה מכך, אף בתעודה הרפואית של X X, אשר סומנה תחילה כת/10, במסגרת הסכמת הצדדים, ומאוחר יותר הודיע ב"כ הנאשם על החזרתה למשיבה, לא צויין מועדה של תאונת הדרכים. 10. אין חולק כי בסופו של יום לא הובא לעדות X X, אשר לכאורה נכח ברכבו של הנאשם בעת התאונה ואשר על פי האמור בכתב האישום נחבל חבלות של ממש. עיון בכתב האישום מעלה כי X X, כלל לא הופיע ברשימת עדי המאשימה. אף על פי כן במועד המענה לכתב האישום היה זה ב"כ הנאשם אשר ביקש כי X X, אשר לכאורה נחבל חבלות של ממש, יתייצב לדיון. כפי שפרטתי לעיל בהרחבה, לאחר שהכריז ב"כ המאשימה בתום פרשת התביעה כי סיים העדת כלל עדי התביעה, בבחינת "אלה עדיי", הסכים ב"כ הנאשם להגשת מכתב השחרור של X X. אף על פי כן זמן קצר לאחר מכן ובניגוד להסכמה זו, הגישה ב"כ המאשימה בקשה לזימון X X כעד, שכן לטענת המאשימה מדובר בעדות שהינה קריטית לצורך בירור אחריותו של הנאשם בכל הקשור להוראת החיקוק מס' 4, קרי גרימת חבלות של ממש בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה. 11. על אף חזרתה של המאשימה מהסיכום שהושג עם ב"כ הנאשם בדיון מיום 18.6.12, ומחדליה הקודמים (באי ציונו של X X כעד ברשימת עדי המאשימה בכתב האישום, והכרזתה "אלה עדיי"), התרתי את תיקון כתב האישום בדרך של הוספת X X כעד התביעה, וזימונו לדיון נוסף לצורך חקירתו. X X לא התייצב לדיון בפעם השנייה שנקבע כאמור לא התייצב, ועל כן הוריתי כי לא יוזמן פעם נוספת ובכך למעשה הסתיימה פרשת התביעה. 12. בנסיבות אלה המסקנה המתבקשת היא כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח את גרימתן החבלות של ממש כתוצאה מהתאונה לה גרם הנאשם. 13. X X אשר לכאורה נחבל חבלות של ממש זומן לדיון כעד המאשימה לאחר תיקון כתב האישום ולא התייצב לשני הדיונים שנקבעו, ולא נחקר על ידי הצדדים ובנסיבות אלה לא הוכח רכיב האשמה המיוחס לנאשם לעניין זה. על כן כאמור אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירות בניגוד לתקנות 49 א, 21 ג' ו-21(ב)(2) לתקנות התעבורה, ומזכה אותו מביצוע עבירה בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה. משפט תעבורהנהיגה בחוסר זהירות