קראו דוגמא מהפסיקה בנושא משיכת שיק ללא שם הנפרע: 1. תחילתה של התביעה בתיק זה היא בקשה לביצוע שני שקים על סך 6,500 ₪ ז.פ. 16.9.12 (מס' שיק 5001239) ועל סך 10,000 ₪ ז.פ. 20.9.12 (מס' שיק 5001244) שנמשכו על ידי הנתבע (להלן: "השיקים"). סחרותם של השיקים הוגבלה בציון "למוטב בלבד" אך אין מחלוקת כי נמשכו על ידי הנתבע ללא שם הנפרע. בשם הנפרע נרשם שמו של התובע שהנתבע זר לו. אין מחלוקת כי השיקים נמסרו לידי אחד בשם " X" (להלן: "X") והוא מסרם לידי התובע לניכיון. 2. לגרסת הנתבע, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר עדותו, השיקים נמסרו לX על ידו ביום 14.8.120 כמקדמה לביצוע עבודה באתר הבנייה ברח' מיכה 14 בת"א וכראיה הציג הסכם תשלום מקדמה עליו חתם X. X הסכים על פי ההסכם הנ"ל כי השיקים יבוטלו במידה והעבודה לא תתבצע במלואה עד ליום 15.9.12 ועל כן לא תגיע שום תמורה עבורם. כמו כן התחייב X בהסכם זה כי בנסיבות אלה, ישיב את השקים לנתבע . הנתבע טען בעדותו כי X לא ביצע את העבודה ולא השיב את השיקים ולכן ביטל את השקים. הנתבע טען כי מסר את השיקים לX ללא שם הנפרע וזאת לבקשתו של X שטען בפניו כי עדיין לא הוחלט באותה עת אם השיקים יופקדו בחשבונו או בחשבונו של אחיו. מאחר ומדובר בשיקים אשר סחרותם מוגבלת ויש צורך ברישום שם מדויק בשם הנפרע נתן רשות לX להשלים שם הנפרע בהתאם. 3. לגרסת התובע כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר עדותו, הוא עוסק בין השאר בהמרת כספים ופדיון/ניכיון שקים. במהלך עסקו זה, ביצע לX ניכיון השקים נשוא התובענה והוא אכן מסר לX את הסכום הנקוב בהם במזומן בניכוי סכום העמלה המגיעה לו בגין ניכיון השיקים. התובע הצהיר כי כאשר קיבל את השקים שמו היה רשום כשם הנפרע ואין לו ידיעה מי רשם את שמו על גבי השיקים כמו גם שאין לו כל ידיעה בקשר לעסקה בגינה נמסרו השיקים לX. התובע הציג בתמיכה לגרסתו העתק מה שכונה על ידו "חשבוניות - שובר ניכיון שיקים" (נספחים ב' וג' לתצהירו). מאחר והנספחים הנ"ל נסרקו במערכת נט המשפט - חלק מפרטי הנספחים נסרק באופן בלתי קריא ועל כן המציא ב"כ התובע ללשכתי העתק מקורי של הנספחים הנ"ל וזאת בהתאם להסכמת הצדדים במועד הדיון האחרון. מעיון בהם עולה כי השגיאה היחידה היא כי במקום מס' שיק (ע"ס 6,500 ₪) 5001239 נרשם 5001229, דהיינו, החלפת ספרה אחת בלבד. שגיאה זו אינה שגיאה משמעותית שניתן להסיק ממנה כי התמורה בגין שיק זה לא ניתנה לX בלא שתבוא עימה ראיה נוספת על כך. 4. דיון והכרעה: יש לראות בצדדים לתובענה זו כצדדים רחוקים בשטרות נשוא התביעה. בע"א 1886/97 זאב יהודה נ. פנינה זלמה פ"ד נג (1) 132 נקבע: "אך הקירבה או הריחוק אינם נקבעים על-פי צורת השטר, אלא על-פי מערכת היחסים שבין הצדדים. אנשים הם צדדים קרובים לשטר אם יחסיהם ההדדיים כצדדים לשטר נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם. אנשים הם צדדים רחוקים לשטר, אם יחסיהם המשפטיים כצדדים לשטר אינם נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם, אלא מקשר משפטי עם אחרים. המבחן הוא פונקציונלי. המבחן אינו צורני". (עמ' 136). לפיכך, למרות שהתובע נרשם כנפרע על פני השטר, במבחן הפונקציונלי שאינו שנוי במחלוקת, הוא הצד הרחוק לשטר ועל כן, מעמדו המשפטי הוא של אוחז ולא של נפרע. אלא שפרשנות זו של האוחז אליו סוחר השיק ונרשם כנפרע, לא עומדת לו החזקה בסעיף לפקודת שטרות ואבהיר: בפסק הדין זאב נ' זלמה הנ"ל פירש כב' בית המשפט את המונח "סיחור" הנקוב בסעיף 30(ג) לפקודת השטרות ולצורך שאלת האחיזה כשורה, לאו דווקא כסיחור באמצעות הסבתו לאוחז ואמר: "עם זאת, גם בטוב שבחוקים יש לתת למונחים שבו מובן התואם את ההקשר. אכן, לא פעם צוין כי גם בפקודה יש לסטות מההגדרות הכלליות לטובת מובן המתבקש על-פי ההקשר... מטרה זו מחייבת - כך למדנו מהטעמים הענייניים שעמדנו עליהם - לאפשר אחיזה כשורה בכל אותם מקרים שבהם הנפרע הוא צד רחוק והוא מקיים את הדרישות האחרות הקבועות בסעיף 28(א) לפקודה." (עמ' 138-139) דהיינו, בנסיבות העניין, היה על התובע להראות כי עמד גם בתנאים הנקובים בסעיף 28(א) לפקודה והכוללים גם מתן תמורה בת ערך ובתום לב לצד הקרוב של מושך השיק, הוא X בענייננו. 5. לאור האמור לעיל, אין לקבל את הטענה כי הנתבע אינו רשאי להעלות טענות הנוגעות להעדר תמורה ותום לב של התובע משום שלא טען טענה זו בהתנגדות לביצוע שטר ועל כן מדובר בהרחבת חזית אסורה. אפילו נתונה בידי התובע חזקה כי הינו אוחז כשורה, הרי שהיא לכאורה בלבד ורשאי הנתבע לנסות ולסתור את החזקה באמצעות טענותיו כנגד הראיות שהתובע עצמו סיפק והנוגעות לתמורה שנתן. ממילא מדובר בעובדות שאינן מצויות בידי הנתבע בעת שהגיש את התנגדותו לביצוע שטר אלא רק בידי התובע ונגלות לעיניו רק לאחר שהוגשה גרסתו של התובע והמסמכים התומכים בה. 6. עם כל זאת, ולאחר שנשמעו ראיות הצדדים, נראה כי ההכרעה בשאלות אם התובע הינו אוחז כשורה אם לאו והאם אכן נכשלה התמורה בעסקה שבין המושך לX, מיותרת. במסגרת חקירתו הנגדית של התובע נשאל האם X חייב לתובע חוב כלשהוא היום והתובע ענה בשלילה (עמ' 2 לפרוטוקול יום 12.6.13 שורה 2) ולחיזוק אף חזר והשיב: "אין לו חוב" בתשובה לשאלה אחרת בדבר שיעורו של החוב של X אצלו (שורות 7 ו 8 באותו עמוד פרוטוקול). טענה דומה נטענה ב ע"א 345/78 בנק הפועלים נ' סרדס פ"ד לג(1) עמ' 683 ועל כך אמר כב' השופט אהרון ברק בפסק דינו: "עם פירעון השקים על-ידי הנפרע לידי האוחז כשורה, עוברת זכות החזקה - ולעתים אף הבעלות - בשקים לנפרע, הזכאי לקבלם מידי מקבל הפירעון (סעיף 51(ד) לפקודה). משלא השיב מקבל הפירעון את השטרות לפורע, נפגעת "זכות הקנין" של מקבל הפירעון בשטרות. טענה זו של פגם בזכות הקנין של האוחז משמשת הגנה טובה למושך כלפיו.. העובדה שהמערער במקרה שלפנינו הוא אוחז כשורה, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן הפגם האמור בזכות הקניין קפץ על המערער לאחר שנעשה אוחז כשורה. לשון אחרת: כלפי פגם זה אין המערער אוחז כשורה כלל ועיקר." גם בע"א 3737/97 היכל הקרח נ. בנה"פ (6.4.00) נקבע בדרך אגב כי פירעון השטר על ידי הנפרע הינה הגנה טובה של המושך כנגד הנסב. אף שורת ההיגיון מחייבת כי אם אין לX חוב כלפי התובע, על חשבון מה גובה התובע את סכום השיק מהנתבע? יהא זאת כגבייה פעמיים ודי בהודאתו של התובע כדי לפטור את הנתבע מתשלום. 7. ניסה ב"כ התובע לטעון בסיכומיו כי אין להסיק מדברי התובע כי אין לX חוב כלפיו משום שאינו משפטן ואם ניתן לו שיק של הנתבע לגישתו זהו מקור החוב ולא X בעצמו. טענה זו היא טענה עובדתית שהיה מקום לבררה במעמד חקירתו של התובע בהליך של חקירה חוזרת ואין לה מקום מפיו של בא כוחו במסגרת סיכומיו בטרם מתן פסק דין. 8. סוף דבר הוא כי התביעה נדחית והתובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪. תיק הוצאה לפועל 01-13760-34-3 יסגר. שיקים