מינוי אורטופד לבדיקת קשר סיבתי

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא מינוי אורטופד לבדיקת קשר סיבתי: 1. מינוי מומחה רפואי: ד"ר יוג'ין כהן, רופא ראשי במחלקה אורטופדית - בית החלים "סורוקה" באר שבע, מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוו"ד רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו. 2. מסמכים רפואיים: להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים מאוחדת - מרפאה כללית ומרפאה אורטופדית. 3. העובדות: א. התובע יליד 1963. ב. התובע עבד ב "מוסטפא זכוכית ומראות קריסטל בע"מ", כמפעיל מכונת ליטוש והתזת חול, מפברואר 2001 ועד ספטמבר 2010; ג. התובע עבד שישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום. בימי שישי עבד לעיתים עד השעה 13:00 או 14:00. ד. עבודת הליטוש מתבצעת כך: בקצה מכונת הליטוש יש שרשרת, עליה שמים את פלטת הזכוכית. הפלטה נכנסת לתוך מכונת הליטוש, שבתוכה יש אבנים ויוצאת מלוטשת בצידה השני. אחר כך הופכים את הפלטה לצד השני וחוזרים על הפעולה. מכונת הליטוש מופעלת, אך ורק כאשר יש הצטברות של 50-60 פלטות זכוכית ולא כשיש פלטה אחת בלבד. למשל, כאשר יש משטח של 50 יחידות מניחים את הפלטות אחת אחרי השנייה על המשטח. כל פלטה צריכה להיכנס ארבע פעמים, כיוון שהמכונה מלטשת דופן אחת של פלטת הזכוכית. ליטוש כל הדפנות של 50 פלטות אורך בין שלוש לארבע שעות. במכונת הליטוש יש 7 מנועים ולכן מפעילים אותה רק כשיש כמות גדולה של פלטות, אלא אם כן מדובר בפלטה גדולה מאוד שאז כן מפעילים את המכונה בשביל אותה הפלטה, וטרינה או דלת זכוכית בגודל 2 על 2.5 מטר. ה. עבודת התזת החול מתבצעת כך: בדרך כלל מגיעה זכוכית שקופה ואז יש צורך בהתזת חול. מכניסים למכונה את הזכוכית למכונת התזת החול והיא יוצאת מהצד השני, כשבסוף המכונה יש מכונה שמחזיקה את הזכוכית. כשיש צורך להפוך זכוכית שקופה ל"מט" ו/או לצייר על הזכוכית- יש לשים דבק על הזכוכית, ואז להכניס אותה למכונה כך שזה עובר בדיוק במקום שצריך להיות הציור. ו. ביום עבודתו של התובע, עובד הוא עם פלטות בגדלים שונים, תלוי בהזמנה. ישנן פלטות במשקל של חמישה ק"ג ולפעמים פלטות במשקל של בין 40 ל-50 ק"ג. ז. במהלך יום העבודה נדרש התובע להרים פלטות זכוכית. פלטות במשקל של 40 ק"ג, יש צורך בשני אנשים ואילו פלטות קטנות היה מרים בעצמו. ישנם גם מדפים בגודל של 10 ס"מ על 30 ס"מ, את אלה גם היה התובע מרים לבד. ח. לעיתים יש צורך לקחת את הפלטות למחלקת חיתוך ולאחר מכן לליטוש. מחלקת החיתוך נמצאת במקום אחר ואז יש להעמיס את הפלטות על עגלה ולקחת. לאחר מכן, כשהפלטות חתוכות, אם אלה חתיכות קטנות היה מעמיס על עגלה ומחזיר למכונת הליטוש, אם אלה פלטות גדולות היה התובע מרים אותן יחד עם עוד עובד, כל אחד בצד. ט. את הפלטות מרימים עד לגובה הברכיים. לעיתים, יש להניח את הואקום על הפלטה כשהיא על הרצפה ואז מרימים אותה יחד עם השרשרת מעל לגובה הכתף והיד השנייה אוחזת בערך בגובה הכתף. י. בין מכונת הליטוש למכונת החיתוך יש מרחק של כ-200 מ"ר. יא. במהלך יום עבודה לעיתים מבצעים אך ורק עבודת ליטוש ואם אין הרבה עבודת ליטוש עוברים להתזה. יב. ישנם מקרים בהם יש צורך לעבוד על פלטה מאוד גדולה, אז עבודת הליטוש יכולה לקחת בין שעתיים לשלוש שעות עבודה ועבודת ההתזה גם כן. יג. ביום עבודה בממוצע התובע עובד בין 150 ל-200 פלטות סך הכל, גם גדולות וגם קטנות. יד. כשישנה עבודה עם יחידות קטנות, מגיע התובע עם העגלה למכונה, מניחים את הפלטה בתוך המכונה, אחרי שהפלטה מגיעה לצד השני, מחזירים אותה שוב להתחלה, כך במשך ארבע פעמים. כל פלטה היא במשקל של בין ארבע לחמש ק"ג. 4. השאלות: א. מהי המחלה או המחלות מהן סובל התובע. ב. האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, כפי שתוארו לעיל בסעיף 3, לבין מחלתו (או מחלותיו). ג. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם כל מאמץ פיזי שעשה התובע במסגרת עבודתו כמתואר בעובדות, גרמה לפגיעה כלשהי (להלן - "הפגיעה") שאפשר ליחסה לזמן מסוים ולאירוע מסוים. ד. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - ההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע. או שמא המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך. ה. אם התשובה לרישא של השאלה הקודמת (פגיעות זעירות נפרדות ובלתי הפיכות הן שגרמו למצב הקיים בתובע) - היא חיובית - האם יש בתובע גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (לרבות גורמי סיכון). קשר סיבתי