קראו דוגמא מהפסיקה בנושא מחלת עור של ספר: 1. לפנינו כתב תביעה באמצעות לשכת הס.מ, שהוגש כנגד החלטת הנתבע מ- 6.2.11 הדוחה תביעה להכיר ליקוי בעור ידיו כפ"ע. התובע, יליד 1988, עבד כספר מ- 2007 ועד 2009. לטענתו עבד עם חומרי צבע, אמוניה, חמצן וניילון ("החומרים"). בעבודתו עבד עם כפפות ולטענתו, הפגיעה בידיו היא מחלת מקצוע. 2. הנתבע בהגנתו עתר לדחיית התביעה בהעדר תשתית עובדתית לפ"ע, לקשר סיבתי בין העבודה למחלה בידיו, או למחלת מקצוע. 3. ביום 12.2.13 התקיים דיון קד"מ בפני כבוד הנשיא מ. שפיצר והוחלט, חלף סברת ב"כ התובע, כי משהנטל על התובע נדרש כי התובע יגיש תשתית עובדתית בתצהירו בה יפרט החומרים בהם עבד. ביום 14.5.12 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית וכל שהוסיף בו הוא כי עבד עם צבע של חברת לוריאל, ובאינטרנט מצא כי "הצבע מכיל ppd - פאראפנילן דיאמין, אמוניה שהינה תרכובת של חנקן ומימן שנוסחה nh3 , רזורדינל, קרם חמצן". 4. ביום 3.2.13 נשמעה בפנינו עדות התובע. ביום 15.4.13 הגיש התובע סיכומיו. ביום 4.8.13 הגיש הנתבע סיכומיו. 5. להכרעתנו - א. אין חולק כי לקה התובע בניהול ההליך, שמא עקב "הבנתו" כי ברור למומחה רפואי, אותו יש למנות, מהם החומרים להם נחשף. דא עקא, כפי שהוסבר בדיון הקד"מ וכפי שהוסבר אף בפנינו, בטרם מינוי מומחה נדרש התובע, עליו נטל ההוכחה (גם בתיקים מתחום הבטחון הסוציאלי!) לבסס תשתית עובדתית ברורה לחומרים, ריכוזם, תדירות ואופן החשיפה להם - מה שלצערנו, לא נעשה, ודאי לא עובר לדיון ההוכחות. ממילא, "קשה" היה להתרשם, לומר המעט, כי ניהל ההליך המשפטי כמתחייב וכראוי. ב. כעולה מנ/2 [שאלון שאת התשובות לו כתב התובע בכתב ידו (עמ' 8 שורות 7-13] תקופת עבודתו כספר היא מ- 1.8.08 ועד 1.9.09. כך עולה כי אין עסקינן בשנתיים עבודה ולכאורה אף לא ביום עבודה מלא אלא בחצי משרה לערך (כשטען בתחילה שעבד מ-9 בבוקר עד 20:00, 4 ימים בשבוע (יום ב' עד 14:00 ויום ו' עד 15:00 או 16:00), אישר אח"כ כי עבד חצי משרה, כממלא מקום, סה"כ 6 שעות, וכך, מחודשיים לאחר תחילת עבודתו. כך עולה כשהוא מורח את הצבע הוא משתמש בכפפות - אך לא כשהוא חופף את השיער או כשהוא מנקה את קערת הצבע. המעסיק טען בתביעה למל"ל (צורפה להגנה) כי התובע עבד עד 1.11.09, כי עבד 50% משרה, כ"חופף וצובע". כך, אם טען בתצהירו, כביכול, החל לסבול מאלרגיה בכפות הידיים, כ-4-5 חודשים לאחר שהחל לעבוד, וכשבוע לאחר שהחלה האלרגיה פנה לרופא עור - הוצג בפניו כי רק ב- 31.8.09 פנה לרופאה וביקש ממנה הפניה לרופא עור (ובל נשכח כי לשיטתו, כבר לא עבד ב- 1.9.09; נ/1; ולפי אישור המעביד עבד חודש). ביום עשה צבע ל-5-10 לקוחות, כשאת ערבוב הצבע עשה בקערה בעזרת מברשת. פעם בשבוע קרה שהתלכלך מהצבע. חיפש חומר באינטרנט כי זה ידוע שרגישים לאמוניה. כך הבהיר כי לא כל הצבעים בהם השתמש זה עם אמוניה ואין לו גם מושג מה ריכוז האמוניה. כן אישר כי ללוריאל יש כמה צבעים, סדרה של צבעים אך לא לכולם יש את אותו עלון. בד"כ הוא ביצע חפיפה אחרי הצבע ללקוחה שלה הכין את הצבע. מגע בניילון זה בכפפות. [יצויין כי לאחר הדיון הציג התובע דו"ח רופא מוסמך לפיו נקבעו לתובע 50% מ- 10.1.06 עפ"י סעיף 34 ה בגין "הפרעת התנהגות קשה הפרעת קשה ורכוז]. כך ראוי לציין כי בניגוד לטענת התובע בנ/2 - עולה מעיון במסמכים הרפואיים כי התובע אובחן כסובל מ" אסטמה של העור" עוד ב- 2005. עוד ראוי לציין כי גם בתבחיני עור לאלרגנים למגע, שבוצע בתה"ש (10.09; תוך שצוין כי עובד כ-3 שנים כספר!) "לא זוהתה רגישות לאלרגן ספציפי של מגע". עוד ראוי להזכיר כי במסמכים הרפואיים (13.11.06) צוינו גרד ופריחה בעור, עור משופשף, פפילומות בעור, קילוף קרקפת; ארטמה קילוף, ליחניפציה מופרזת בגוף, עור עבה (במרץ, יולי ואוגוסט 2007). אין בפנינו נתוני עובדה ברורים ומוכחים לחשיפת התובע לחומרים (ולאילו חומרים, מידת החשיפה, להרכב החומרים, לתדירות ולמשך החשיפה ביד/בידיים/באמצע/ות וכיוצא בזאת) בפועל קשה להבין למה כטענתו נחשף - מחד ומאידך - לכל פרטי העובדה של אותה חשיפה נטענת. נציין כי אין בפנינו ולו בדל ראיה כי ת/1 הוא מסמך הרלוונטי לזמן עבודתו של התובע. התובע אף לא הציג ולו ראייה אחת לטענותיו בתאור עבודתו! כך, אין בפנינו ולו ראייה אחת לכך כי השתמש בחומר שאת פרטיו צרף, תדירות השימוש בו בעבודתו וכיוצ"ב... הוא הדין בהתייחס ל"ניילון" שהרי בזה השתמש, שכן הכפפות היו מניילון לצביעת שיער הלקוחה - אך לא טען למשך כמה זמן נמשכה הצביעה (קרי: הכפפות היו על ידו, ולמצער, כיצד ומשך הזמן בו נגע בחלוק הניילון של הלקוחה.. מסקנתנו מכל אלה כי התובע כשל מהצגת תשתית עובדתית ברורה ומאוסמכת להוכחת החשיפה לחומרים (איזשהם), שהיה בהם לגרום לליקוי בעור בכפות ידיו. בהתאם - משלא שוכנענו בקיום תשתית עובדתית לפגיעה עפ"י תורת המיקרוטראומה, אין לנו אלא לדחות התביעה. אין צו להוצאות. רפואהמחלת עור