מחלת עור כתאונת עבודה

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא מחלת עור כתאונת עבודה: 1. התובעת סובלת ממחלת עור ואסטמה (להלן: "המחלות"). לטענתה, המחלות האמורות נגרמו עקב תנאי ואופי עבודתה כהידרותרפיסטית. תביעת התובעת להכיר במחלות מהם היא סובלת כנובעות מעבודתה ולשלם לה דמי פגיעה נדחתה, על בסיס גישת הנתבע לפיה לא הוכח קיום קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין המחלות. מכאן התביעה שבפנינו. 2. הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה רפואי, אשר יופנו אליו שאלות על בסיס התשתית העובדתית הבאה - א. התובעת ילידת 1984, מתגוררת בעיר נצרת. ב. החל מחודש 07/2008 ועד לחודש 09/2010, התובעת עבדה בעמותת "סב יום-עמותת ותיקי עמק יזרעאל" כהידרותרפיסטית בבריכה מחוממת. ג. התובע עבדה בין יומיים עד שלושה ימים בשבוע, ובסה"כ בין עשר עד חמש עשרה שעות שבועיות. ד. ביום 08.09.2010, התובעת הפסיקה את עבודתה. 3. לצורך קביעת הקשר הסיבתי-רפואי בין המחלות מהם סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה כמתואר לעיל, מונתה דר' אלופי אביבה כמומחית רפואית מטעמו של בית הדין, והתבקשה להשיב על השאלות הבאות - א. מהי המחלות או מהן הליקויים מהם סובלת התובעת? ב. האם הייתה כאן פגיעה Injury? ג. האם הפגיעה גרמה נזק? ד. האם כל פגיעה ופגיעה, כמפורט בהחלטה, גרמה לתובעת לפגיעה זעירה Injury שלא ניתן להבחין בה, ואפשר ליחס אותה לזמן מסוים? ה. במקרה שכן - ההייתה הפגיעה הנ"ל - Irreversible בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? ו. במידה והמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלות ובאיזו מידה? 4. המומחית בחוות דעתה השיבה בשלילה לשאלה הנוגעת לקשר הסיבתי בין המחלות מהם סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה, וכך השיב לשאלות בית הדין: "1. התובעת סובלת ממחלת עור בעלת אופי אלרגי וממחלה בדרכי הנשימה, אסטמה כרונית. 2. הפגיעה לא הוכחה, גורם הפגיעה משוער אך לא הוגדר ע"פ אמות מידה מקצועיות. יתכן כי המחלות סיבתן מולדת או מגורם כל שהוא, שלא הוכח. 3. ישנן מחלות, לא נקבע מה סיבתן ולא הוכח מהו הגורם הנזק. לא ניתן לקבוע אם הייתה פגיעה INJURY, או מצב מחלה קיים 4. תלונות המחלות מתייחסות לאירועים חוזרים. התעודה לנפגע מתייחסת לאירוע אחד ביום 8.9.21010 שעה 10:00 מבלי לפרט מה התרחש באותו אירוע. אי לכך אין לדעת אם הכוונה לאירועים זעירים חוזרים או לפגיעה חמורה, חריגה, בתאריך המצוין בתעודה. 5. התובעת תארה מצב פגיעה הפיך: תלונות המחלה פוסקות בהפסקת עבודתה במי הבריכה. אין רישום על ביקורים במרפאת עור לאחר מועד הפסקת עבודתה, באבחנה נשוא התביעה. אין רישום של ביקורים במרפאה הכללית או מקצועית אחרת לאחר הפסקת העבודה, בהקשר לאבחנה נשוא התביעה. עולה מכך הפגיעה הייתה הפיכה. 6. המצב הקיים עד להגשת התביעה היה תהליך תחולאי. הפגיעות שתוארו היו בעלות אופי הפיך. יתכן שמה שאירע בעבודה השפיע על אירועי מחלה נוספים, חולפים, אך הוא לא גרם את הופעות המחלות". 5. בהודעה מיום 24.06.13 נתבקשו הצדדים להודיע לבית הדין מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת, או שיש בדעתם להגיש סיכומים, כן צוין בהחלטה שחוסר תגובה יחשב שאותו צד אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו, והוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתה של המומחית, ולמתן פס"ד בהתאם. 6. איש מהצדדים לא הגיש הודעה כלשהי בעקבות אותה החלטה. 7. ע"פ חוות דעת המומחית, אין קשר סיבתי בין המחלות מהם סובלת התובעת ("מחלת עור בעלת אופי אלרגי ומחלה בדרכי הנשימה") לבין תנאי עבודתה. לגישת המומחית, "הפגיעה לא הוכחה, גורם הפגיעה משוער אך לא הוגדר ע"פ אמות מידה מקצועיות. יתכן כי המחלות סיבתן מולדת או מגורם כל שהוא, שלא הוכח... המצב הקיים עד להגשת התביעה היה תהליך תחולאי. הפגיעות שתוארו היו בעלות אופי הפיך. יתכן שמה שאירע בעבודה השפיע על אירועי מחלה נוספים, חולפים, אך הוא לא גרם את הופעות המחלות". חוות דעת המומחית מפורטת ומנומקת כדבעי ונסמכת על העובדות והמסמכים שעמדו לרשותה, ואנו מחליטים לאמץ אותה. 8. בנסיבות אלה ומשאימצנו את חוות הדעת, לא נותר לנו אלא לדחות את התביעה שבפנינו. בהתחשב בכך שמדובר בתובענה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. 9. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. מחלת עוררפואההכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה