מה ההגדרה של נכה נזקק ? תקנה 18 א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 מגדירה מיהו נכה נזקק: "נכה נזקק - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית, והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או ביוזמתה היא, כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסות מהתעסקות". תקנה 18א' בוחנת איפא, את סיכויי הנפגע לעבוד בעבודה כלשהי, ולא רק לחזור לעבודתו הקודמת. כמו כן, אי היכולת לעבוד בעבודה כלשהי צריכה להיות נובעת אך ורק מהפגיעה בעבודה. סיכויי הנפגע למצוא עבודה בהתאם למצב שוק התעסוקה אינם נשקלים במסגרת תקנה 18א. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא מה זה נכה נזקק: 1. התובעת הגישה תביעה בה היא משיגה על החלטת וועדת הרשות מיום 3.12.2012, שלא להכיר בה כ"נכה נזקק" בתקופה שמיום 10.11.2011 ועד ליום 5.5.2013. 2. התובעת הינה ילידת 1954, אשר הועסקה בעיריית אילת כסייעת מחליפה בגן ילדים. התובעת נפגעה בגבה במהלך שנת 2002 והוכרה ע"י הנתבע כנפגעת עבודה. הוועדה הרפואית קבעה לתובעת ביום 19.2.2002 נכות צמיתה בגין הליקוי בגבה, בשיעור 0%. 3. במהלך 2011 פנתה התובעת לנתבע בהליך של החמרה, וועדה רפואית לעררים התכנסה ביום 6.5.2012 וקבעה לה דרגת נכות זמנית בשיעור 10% מיום 10.11.2011 ועד ליום 5.5.2013. 4. במקביל, לתובעת נקבעו אחוזי נכות בענף "נכות כללית" בשיעור 100% מיום 19.9.2011 ועד ליום 28.2.2012, ו-50% מיום 1.3.2012 ועד 30.11.2012. יצויין כי אחוזי הנכות הם בגין כאבי גב. 5. ביום 26.11.2012 הגישה התובעת תביעה להכיר בה כ"נכה נזקק" לפי תקנה 18 א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן: תקנה 18 א). ביום 3.12.2012 דחתה וועדת הרשות את תביעת התובעת להכיר בה כנכה נזקק וזאת מאחר והתרשמה כי התובעת יכולה לשוב לעבודה כלשהי מתאימה, או לעבודתה, ולו באופן חלקי. 6. התובעת טוענת כי החלטת וועדת הרשות אינה סבירה, בלתי מנומקת וסתמית. מפרוטוקול הוועדה לא ברור מהם המסמכים שעמדו לנגד עיניה. הוועדה לא התייחסה לאישור רפואי מרופא תעסוקה, ד"ר טרייבר, אשר קבע כי מאז הניתוח בעמוד השדרה מותני, התובעת אינה כשירה לחזור לעבודתה כסייעת בגן ילדים או כל עבודה אחרת הדורשת מאמץ פיזי, הרמת משאות כבדים, עמידה, הליכה ממושכת וכיפופי גב תדירים לצמיתות. עוד טוענת התובעת, כי הוועדה לא התייחסה לסימנים הברורים המגבילים את ההתאמה ואת כושר העבודה של התובעת, וכן לעובדה כי התובעת עברה שני ניתוחים בחודש יוני 2012. התובעת מציינת כי החלטת וועדת הרשות אינה מתיישבת עם ממצאי בדיקת התובעת ע"י מומחה מטעם קרן הפנסיה, אשר קבע כי התובעת נמצאת באי כושר עבודה. הוועדה לא ציינה מה היו השיקולים התעסוקתיים אשר היוו בסיס להחלטתה, הוועדה לא התייחסה לסיכויי התובעת למצוא עבודה בתקופת הנכות הזמנית. הוועדה לא התייחסה למקצוע התובעת, גילה והשכלתה. 7. הנתבע טוען כי וועדת הרשות ציינה בפרוטוקול כי היא נסמכת על החלטות מהוועדות הרפואיות שדנו בעניינה של התובעת. הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר טרייבר, מאחר ומצבה של התובעת לא נבחן ביחס לתנאים הקבועים בתקנה 18 א'. אשר לחוות דעתו של רופא הקרן, יש לציין כי חוות דעת זו לא היתה מונחת בפני וועדת הרשות, ואין דומה הגדרת המונח "נכה" על פי תקנון קרן הפנסיה להגדרת "נכה נזקק". 8. הכרעה נקודת המוצא של הכרעתנו היא לשונה של תקנה 18 א', המגדירה מיהו נכה נזקק: "נכה נזקק - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית, והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או ביוזמתה היא, כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסות מהתעסקות". תקנה 18א' בוחנת איפא, את סיכויי הנפגע לעבוד בעבודה כלשהי, ולא רק לחזור לעבודתו הקודמת. כמו כן, אי היכולת לעבוד בעבודה כלשהי צריכה להיות נובעת אך ורק מהפגיעה בעבודה. סיכויי הנפגע למצוא עבודה בהתאם למצב שוק התעסוקה אינם נשקלים במסגרת תקנה 18א. 9. יוצא איפא, כי הנכות אשר יש להתייחס אליה בהתאם לתקנה 18א', היא אך ורק נכות שנקבעה בקשר לתאונת עבודה. במקרה שלפנינו, מדובר בנכות זמנית בשיעור 10%. הנכויות האחרות אשר נקבעו בענף נכות כללית, בשיעור 100% ו- 50% והנוגעות לכאבי גב, אינן מעניינה של תקנה 18 א'. לפיכך, האישור הרפואי אשר ניתן ע"י ד"ר ישראל טרייבר, מומחה לרפואה תעסוקתית ביום 23.8.2012, אינו עורך אבחנה בין הנכות הכללית לנכות מעבודה. המומחה מציין בתחילת חוות הדעת כי התובעת סובלת שנים מכאבי גב תחתון, למרות זאת המשיכה לעבוד, ובשנת 2009 בעקבות החמרה בעוצמת הכאבים, הועברה לעבוד כסייעת מחליפה. גם בהמשך חוות הדעת, ממשיך ומתייחס לכאבי הגב של התובעת ומציין כי התובעת לא היתה מסוגלת לעבוד מיום 18.6.2011 עד 21.6.2012 בשל החמרה בכאבי הגב. אין, כאמור בחוות הדעת, כל אבחנה בין הנכות הכללית אשר קבעה לתובעת סעיפי ליקוי בגין כאבי גב, לבין הנכות בגין הפגיעה בעבודה. לא רק זו אף זו. ד"ר טרייבר אינו קובע כי התובעת אינה מסוגלת לעבוד בעבודה כלשהי, אלא מציין כי היא אינה כשירה לחזור לעבודתה כסייעת בגן ילדים או כל עבודה אחרת הדורשת מאמץ פיזי, הרמת משאות כבדים, עמידה והליכה ממושכת וכיפופי גב תדירים לצמיתות. מגבלה זו, על פניה, אינה מכסה את כל קשת אפשרויות התעסוקה העומדת בפני התובעת. 10. גם חוות הדעת של רופא קרן הפנסיה, ד"ר ראובן שובל, אשר לא עמדה בפני הוועדה, אינה יכולה לסייע לתובעת, מקום בו הגדרת המונח "נכה" בתקנון הקרן, היא "מבוטח שלפחות 25% מכושרו לעבוד, נפגע מחמת מצב בריאותו". בהתאם לכך, לא ניתן לדעת האם קביעת ד"ר שובל כי התובעת היתה באי כושר עבודה מוחלט החל מ- 18.9.2011 מתאימה ומתייחסת לפגיעת התובעת בעבודה, וזאת במיוחד כאשר ד"ר שובל ציין בחוות דעתו את הנכויות בענף נכות כללית, שאינן רלוונטיות לענף נכות מעבודה. 11. פרוטוקול הוועדה מציין כי החלטות הוועדות הרפואיות הקודמות היו מונחות בפניה, ולצורך כך די לנו, מאחר ואין חולק כי בחינת וועדת הרשות נעשית על סמך שיקולים רפואיים, ולצורך כך, עליה להתייחס לדרגת הנכות בענף נכות מעבודה ולא בענף נכות כללית. 12. בנסיבות אלה, אין בטענות התובעת כל נימוק שמכוחו מוצדק להחזיר את הדיון לוועדת הרשות, וזאת בשים לב לכך כי קביעת הוועדה לפיה, התובעת יכולה לשוב לעבודה כלשהי, לא נסתרה בכל מסמך רפואי שהיה מונח בפני הוועדה. לכך יש להוסיף כי התובעת לא הגישה ערעור על קביעת דרגת הנכות הזמנית בשיעור 10%, וכאמור, רק נכות זו והיא בלבד אמורה לעמוד לדיון בפני וועדת הרשות. 13. אשר על כן, התביעה נדחית ללא צו להוצאות. נכותנכה נזקקשאלות משפטיות