מהו מבחן הפתאומיות ? בבוא בית הדין להכריע אם אירוע מסוים הינו בבחינת תאונת עבודה, עליו לבחון האם מדובר באירוע חריג ופתאומי אשר גרם לנזק אצל הנפגע. ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי לעבודה הנה כי בכדי שנסיבותיו של מקרה מסוים יוכרו כאירוע חריג לעניין תאונת עבודה, עליהן להיות אירוע פתאומי ובלתי צפוי, כפי שנאמר בדב"ע לא/5-0 ושדי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ב 200, 204: "...המבחן היסודי להיותו של אירוע "תאונה", הוא ה"פתאומיות" (בנוסף כמובן לבוא האירוע שלא מרצונו של הנפגע, Unintentional, כמסוייג בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי). קיומו של מבחן ה"פתאומיות" חיוני בכל המקרים, והוא יספיק ברוב המכריע של המקרים. המבחן של "פתאומיות", כשמדובר במחלה בא ללמד כי "את ראשיתה של המחלה יש לייחס לגורם מוגדר או בודד Determinate Or Single Act המזוהים בזמן ובמקום"..." באשר לקביעת תאונת עבודה במקרה של אוטם שריר הלב, הלכה פסוקה היא, שבכדי שיכיר בית הדין באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו של התובע. אירוע חריג יכול שיהא מעמסה נפשית או גופנית יוצאת דופן. (דב"ע מו/139-0 דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315). ##קראו דוגמא מהפסיקה בנושא אירוע חריג בעבודה - התקף לב:## האם ויכוח שאירע בין התובע לאחיו, שבעקבותיו קיבל התובע התקף-לב, הנו פגיעה בעבודה - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: התובע ואחיו, מר רמי X ז"ל, היו שותפים שווה בשווה במאפיית X (להלן: "המאפייה"). התובע עבד כשכיר במאפייה. התובע היה אחראי על העבודה במאפייה ואחיו על החלק הניהולי במאפייה (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 16 לעדות התובע). ביום חמישי 20.7.06 בשעה 14:00 או בסמוך לכך, אירע ויכוח בין האחים (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 27-26 לעדות התובע) שלאחריו איבד התובע את הכרתו. בכל יום חמישי ישנו לחץ במאפייה ומצבת כוח האדם בימי חמישי לא השתנתה במהלך התקופה הרלוונטית (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 5-4 לעדות התובע). לאחר שהתובע איבד את הכרתו אח נוסף של התובע, שרון X, העובד בחנות הסמוכה, הזעיק אמבולנס שפינה את התובע. בבית החולים אובחן התובע כמי שעבר התקף-לב ובוצעה בו החייאה שלאחריה עבר צינתור. ביום 24.7.06 שוחרר התובע מבית החולים. ביום 9.9.06 הגיש התובע תביעה לדמי פגיעה למל"ל. הנתבע דחה את תביעתו של התובע. עדויות: מטעם התובע העיד התובע בעצמו וכן: מר יורי X, עובד לשעבר במאפייה. מר שרון X, אחיו של התובע. כמו כן הוגש תצהיר עדות ראשית על ידי רמי X, אחיו של התובע, אשר נפטר. הכרעה: לאחר ששמענו את העדויות, בחנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין האירוע למחלת התובע. בבוא בית הדין להכריע אם אירוע מסוים הינו בבחינת תאונת עבודה, עליו לבחון האם מדובר באירוע חריג ופתאומי אשר גרם לנזק אצל הנפגע. ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי לעבודה הנה כי בכדי שנסיבותיו של מקרה מסוים יוכרו כאירוע חריג לעניין תאונת עבודה, עליהן להיות אירוע פתאומי ובלתי צפוי, כפי שנאמר בדב"ע לא/5-0 ושדי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ב 200, 204: "...המבחן היסודי להיותו של אירוע "תאונה", הוא ה"פתאומיות" (בנוסף כמובן לבוא האירוע שלא מרצונו של הנפגע, Unintentional, כמסוייג בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי). קיומו של מבחן ה"פתאומיות" חיוני בכל המקרים, והוא יספיק ברוב המכריע של המקרים. המבחן של "פתאומיות", כשמדובר במחלה בא ללמד כי "את ראשיתה של המחלה יש לייחס לגורם מוגדר או בודד Determinate Or Single Act המזוהים בזמן ובמקום"..." באשר לקביעת תאונת עבודה במקרה של אוטם שריר הלב, הלכה פסוקה היא, שבכדי שיכיר בית הדין באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו של התובע. אירוע חריג יכול שיהא מעמסה נפשית או גופנית יוצאת דופן. (דב"ע מו/139-0 דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315). מזה שנים היו האחים רבים זה עם זה: "ש. מה היו היחסים ביניהם, הם היו ביחסים טובים בכל השנים, או באיזשהו שלב היחסים התחילו להיות לא טובים? ת. בהתחלה היה הכל בסדר. אבל מתי שהתחילו בעיות במאפייה, היה אצלהם מלחמה, הם היו רבים לפעמים. כל שנה זה היה יותר מלחמה. ש. מתי התחילה התקופה הלא טובה? ת. משהו משנת 2004 ש. כשהם החליפו את השם? ת. משהו כזה. ... ש. אתה אומר שככה שנתיים זה נמשך, יותר ויותר גרוע כל הזמן? ת. כן. ש. שמעת אותם רבים? ת. שמעתי אבל לא נכנסתי על עניינים כאלה. ש. על מה, על כסף? ת. גם על הכסף, גם על לקוחות." (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 22-15 וכן שורות 31-26 לעדות X). בדרך כלל בוויכוחים אחיו של התובע היה צועק והתובע היה רגוע: "ש. איזה מין בנאדם דורון ? ת. בד"כ דורון רגוע. צריך הרבה זמן בשביל שיוציא עצבים. היו גם מקרים גם שנגמר לו הסבלנות והיה צועק בחזרה." (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 32-30 לעדות X). הוויכוחים בין האחים נעשו לרוב שלא בפומבי: "ש. כשדורון היה מתעצבן בחזרה מההערות של רמי, הם היו מתוכחים לידכם ? ת. בד"כ הם לא עשו את ההצגות שכולם רואים את זה אבל קרה כמה פעמים." (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 4-3 לעדות X). מחד גיסא, העד העיד כי הוויכוח שאירע ביום 20.7.06 היה חריג במעט: "ש. זה לא משהו שאף פעם לא קרה ? ת. זה לא רגיל רגיל, אבל זה לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה אני שומע את זה." (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 16-15 לעדות X) (ההדגשה לא במקור - א.ג.כ.) ומאידך גיסא, אותו עד העיד: "ש. היום כשאתה מסתכל אחורה כל כמה זמן הייתה מריבה ? פעם בחודש, בשנה, פעם בשבוע ? ת. פעמיים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע יכול להיות אפילו שזה היה כל יום אבל לא הייתי עובד כל הזמן במאפייה היו ימים שמתוך 8 שעות עבודה הייתי 6 שעות בחוץ." (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 7-4 לעדות X). מר שרון X העיד ותמך בגרסה שהוויכוח ביום האירוע היה שונה בעוצמתו: " ...את רוצה להראות שזה ויכוח אבל זה היה צעקות, לא רגילות, צעקות יוצאות דופן, צרחות." (עמ' 17 לפרוטוקול שורה 7 לעדות שרון). מהעדויות התברר כי התובע ואחיו התווכחו לעיתים קרובות באשר לאופן ביצוע העבודה של התובע. אולם שוכנענו, כאמור, כי עוצמת הוויכוח ביום האירוע הייתה שונה ואופי הוויכוח היה שונה במעט והראיה לכך היא שקולם של האחים נשמע בקומות אחרות. השוני התבטא בין השאר בעוצמת הצעקות וכן בצעקות הדדיות של התובע ואחיו. מאחר שאנו מצויים בתחום הבטחון הסוציאלי, בכל מקרה של ספק, יש לפרש את החוק לטובת המבוטח (דב"ע נג/44-0 - המוסד - טישלר פד"ע כו 199, 209). הננו קובעים כי יש מקום למנות מומחה רפואית. נציין כי במקרה דנן, איננו מייחסים חשיבות להיעדר קורות האירוע במסמכים הרפואיים בבית החולים מאחר שהתובע איבד את הכרתו, כך שלא יכול היה לספר את קרות האירוע. סוף דבר: עניינו של התובע יועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע למחלת התובע. החלטה למינוי מומחה תישלח לצדדים בנפרד. אירוע חריג