ליקויי בניה ריצוף

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ליקויי בניה ריצוף:

לפני תביעה כספית בסכום של 103,034 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב ליקויי ריצוף שנפלו בדירתם ואשר לא תוקנו ע"י הנתבעת, אשר ממנה נרכשה דירתם.
רקע
התובעים רכשו דירה בת 5 חדרים מאת הנתבעת. כשבוע לפני קבלת הדירה, ביום 3.4.00, ביקר בדירה מומחה מטעם התובעים (חברת טרמינל) ונתן בו ביום את חוות דעתו בדבר ליקויים שונים בדירה, כשלפי טענת התובעים, חוות דעת זו לא נמסרה להם באותו יום, אלא כמספר שבועות לאחר מכן ולאחר שקיבלו את הדירה, ביום 10.4.00. במועד קבלת הדירה, התובעים חתמו על פרוטוקול שלפיו אין ליקויים בדירה.
ביום 17.5.01 חתמו התובעים על פרוטוקול שמתאר את ליקויי שנת הבדק שנמצאו בדירה. מספר ימים לאחר מכן, שלחו התובעים לנתבעת את חוות הדעת שקיבלו בזמנו בסמוך לאחר קבלת הדירה. בתגובה לכך, שלחה הנתבעת מכתב אל התובעים ביום 31.5.01. במכתב זה הביעה הנתבעת תמיהה מדוע חוות הדעת שניתנה לפני יותר משנה, נמסרה לה רק באותו מועד. הנתבעת דחתה את דרישת התובעים לבצע תיקונים ע"פ אותה חוות דעת בטענה כי חוות הדעת אינה רלוונטית ובטענה כי היה על התובעים למסור את חוות הדעת בסמוך לאחר שניתנה ולפני למעלה משנה.
ביום 3.3.02 שלחו התובעים מכתב בנושא תיקוני הבדק שערוך בצורת סעיפים המתארים ליקויים שיש לתקן (המכתב צורף כנספח א' לתצהיר התובעים, אולם כמעט שאינו קריא). הנתבעת השיבה למכתב זה ביום 22.3.02 וציינה כי קיבלה את רשימת התיקונים וכי היא רואה ברשימה זו סוף פסוק לעניין תיקוני הבדק, כשכל הדרוש תיקון יתוקן בהקדם האפשרי. ביום 5.4.02 שלחו התובעים מכתב נוסף אל הנתבעת (המכתב צורף כנספח א' לתצהיר התובעים וכמעט שאינו קריא). הנתבעת השיבה למכתב זה ביום 7.4.02 וממכתבה מסתבר שהנושא לדיון היה מרצפות הדירה וצורך בתיקונן. גם בחודש יוני 2002 ולאחר מכן בחודש אוקטובר 2002 שלחו התובעים מכתבים אל הנתבעת בקשר לנושא הריצוף.
ביום 10.12.04 שלחו התובעים אל הנתבעת מכתב דחוף ביותר, שלפיו, יום קודם לכן התרוממו באופן פתאומי כ-10 מרצפות בסלון באוזר של כ-4 מ"ר. התובעים דרשו מהנתבעת לטפל בנושא באופן מידי. אין מחלוקת כי הנתבעת פירקה בעקבות כך כ-64 מרצפות בסלון ובפינת האוכל והדביקה מחדש מרצפות חדשות באזור זה.
ביום 2.3.05 פנו התובעים פעם נוספת אל הנתבעת בטענה למספר ליקויים שטרם תוקנו באופן סופי ובהם, מרצפת אחת בסלון שאיננה יציבה. הנתבעת הגיבה למכתב זה ביום 13.3.05 וציינה בין היתר, בעקבות ביקור בדירה ביום 9.3.05, כי ישנן 2 מרצפות בסלון שעדיין "רוקדות" וכי הנושא יטופל.
עברו כ-6 שנים והתובעים פנו שוב אל הנתבעת ביום 27.1.11, בטענה כי לפני מס' ימים שוב התרוממו כ-8 אריחי קרמיקה באזור פינת האוכל, הגוררים עמם עוד אריחים בסביבתם. התובעים שוב ביקשו את עזרת וסיוע הנתבעת לשם תיקון ליקויים אלו, תוך כך שהם מציינים שנותרו להם מספר אריחי קרמיקה שאינם מאותה סדרה, אבל יכולים להיות תואמים בלית ברירה.
לפי גרסת התובעים, הנתבעת, דחתה את פנייתם. בעקבות כך, הם פנו לחברת הביטוח שביטחה את דירתם, אולם גם זו דחתה את פנייתם בהעדר כיסוי בפוליסה למקרה כגון זה. בעקבות כך, פנו התובעים פעם נוספת אל הנתבעת ביום 4.4.11 ודרשו כי ישלח נציג לדירתם וכי הנתבעת תתקן את הליקוי. בתגובה לכך, שלחה הנתבעת אל התובעים ביום 29.5.11 מכתב שלפיו לאחר ביקור נציג הנתבעת בדירה, דבר שנעשה כמחווה של רצון טוב, הנתבעת עומדת על דעתה כי לא ניתן לסייע לתובעים וזאת לאחר שתקופות הבדק והאחריות תמו לפני שנים רבות.
בנסיבות אלה, שכרו התובעים את שירותיו של המהנדס יקי נחמן, אשר נתן את חוות דעתו ביום 29.7.11 ואשר לפיה מצא במס' רב של מקומות בדירה צליל חלול, המלמד על חללים או סימני התנתקות חלקית של הקשר בין המרצפות וחומרי המליטה. כמו כן, צוין כי דריכה על האריחים משמיעה חריקה והאריחים יתנתקו לאורך זמן ולא ירחק היום בו כל האריחים יתנתקו או ישברו בפינותיהם. המומחה נחמן קבע כי יש לפרק את הריצוף באזור הסלון, מטבח ופינת אוכל (שמהווים יחד שטח פתוח אחד) וכן בחדר שינה הורים ובפרוזדור, בשטח כולל של כ-85 מ"ר ולהרכיב מחדש אריחים חדשים, כשכל העבודה הכרוכה בכך עלותה כ-62,000 אלף ₪ כולל מע"מ וזאת לא כולל עלות הובלה ואחסון של המיטלטלין באותם חלקים בדירה, בסכום של כ-12,000 ₪, כשבמידה ויהיה צורך לפרק את ארונות המטבח יש לקחת בחשבון עלות נוספת של כ-8,500 ₪.
מספר חודשים לאחר מכן, הגישו התובעים את תביעתם דנא ובה הם עותרים לחייב את הנתבעת לשלם להם 62,054 ₪, בגין עלות תיקון הליקויים, 20,500 ₪ בגין העלויות הנוספות שקבע המומחה בגין הובלה ואחסון התכולה, כמו גם פירוק והרכבה של המטבח, 7,000 ₪ בגין עלויות דיור חלופי בעת ביצוע התיקונים, 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-3,480 ₪ בגין שכ"ט המומחה מטעמם ובסה"כ 103,034 ₪.
הנתבעת בכתב הגנתה דוחה את טענות הנתבעים. לטענתה, יש לדחות את התביעה מפאת התיישנות. לחילופין, נטען כי בבדיקה שערך מומחה מטעמה בדירה (האדריכל אבי גולדשטיין) התגלו כ-4 אריחים סדוקים ופגומים בלבד, כמו גם סדקים והתפוררויות במילוי הרובה שבין חלק מהאריחים האחרים בחלקי הדירה השונים. לפיכך, הציעה הנתבעת כבר בכתב הגנתה, לפנים משורת הדין, להחליף ולתקן בעצמה ועל חשבונה, את אותם 4 אריחים וכן לתקן כל אריח רופף או תיקון רובה שנדרש ואשר נוגע אך ורק לאותם 64 אריחים שהיא תיקנה בזמנו בשנת 2004. בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, נקבע כי במידה ולא ימצאו אריחים זהים לאריחים הקיימים כיום, ניתן יהיה להתקין אריחים אחרים שייצרו דוגמא של "שטיח דקורטיבי" בצורת מלבן או ריבוע או כל דוגמא אחרת וזאת סביב שולחן פינת האוכל או שולחן הקפה בסלון.
במסגרת ניהול התיק, ניתנה חוות דעת של מומחה שמונה ע"י ביהמ"ש (המהנדס והשמאי אייל שנהב). ע"פ חוות דעתו, נמצאו 4 אריחי ריצוף שבורים בפינת האוכל וסביב אריחים אלה כ-5 מ"ר של אריחים שאינם מקובעים כראוי. כמו כן, בסמוך לפינת האוכל אותרו מס' אריחים בשטח של כ 2-3 מ"ר, אשר בדריכה עליהם מורגשת תזוזה ונשמעים קולות חיכוך. כמו כן, מצא המומחה בחדר שינה הורים ובחדר השינה הסמוך לסלון שני אריחים שבורים ואריחים נוספים בשטח כולל של כ-4 מ"ר, אשר דריכה עליהם משמיעה קולות חיכוך.
המומחה שנהב קובע כי יש להחליף את האריחים השבורים ולשלוף בזהירות את האריחים שאינם מקובעים כראוי ולהדביק אותם מחדש. המומחה מציין כי מאחר ואין בידי התובעים אריחים רזרביים במידות הרלוונטיות לאזור הסלון ופינת האוכל, ובידיהם כ-10 עד 15 אריחים הרלוונטיים במידותיהם רק לחדרי השינה, כי אז בחדרי השינה יש לעשות שימוש באריחים הרזרביים ואילו בסלון ובפינת האוכל יהיה צורך לבצע "שטיח דקורטיבי" מאריחים חדשים שיצור מראה אסתטי וערך מוסף לריצוף וזאת בשטח של כ-3 מ"ר. המומחה קובע כי העלות הכוללת של התיקון כנזכר לעיל עומדת על כ-9,000 ₪ פלוס מע"מ.
דיון
התיישנות
בחוות דעתו של המומחה נחמן מטעם התובעים נמצאו כאמור ליקויים גם בחדרי השינה. אין מחלוקת כי בחדרים אלה לא בוצע תיקון בשנת 2004. בסיכומי התובעים, הם הודיעו כי הם מוותרים על חלק התביעה שמתייחס לליקויים בריצוף בחדרי השינה (ראה עמ' 18 ש' 26-23). בנסיבות אלה, אינני נדרש להכריע בשאלת ההתיישנות לגבי הליקויים במרצפות שבחדרי השינה.
בכל הנוגע לליקויים שנמצאו בריצוף באזור פינת האוכל ובסלון, נחה דעתי מחומר הראיות שלפניי כי מדובר באותם אריחים שהוחלפו בשנת 2004 ע"י הנתבעת. עובדה זו אינה במחלוקת למעשה, כעולה מסעיף 7.ב' לכתב ההגנה של הנתבעת. ממילא שוכנעתי בדבר לנוכח עדותו של התובע וכעולה ממוצג נ/1, שהינו תשריט הדירה שעליו סימן התובע את האזורים שבהם הוחלפו המרצפות בשנת 2004 והאזור שבו התגלו שוב ליקויים בריצוף בשנת 2011, כאזורים זהים.
בנסיבות אלה, נחה דעתי כי תביעת התובעים בעניין זה לא התיישנה. עילת התביעה היום הינה העבודה הרשלנית שבוצעה לפי הטענה בחודש דצמבר 2004 ולא עבודות הנחת הריצוף המקוריות שבוצעו קודם למסירת הדירה בשנת 2000 (ראה בעניין זה סעיפים 15 ו-16 לכתב התביעה). מאחר ואין מחלוקת כי לא חלפו 7 שנים ממועד החלפת הריצוף בשנת 2004 (אשר נעשה במועד כלשהו לאחר מכתב התובעים מיום 10.12.04) ועד למועד הגשת התביעה ביום 30.10.11, כי אז וודאי שאין התיישנות ביחס לתביעה.
אציין למעלה מן הדרוש כי סביר להניח כי גם לו הוגשה התביעה לאחר שבע שנים ממועד החלפת הריצוף בשנת 2004, כי לא הייתה התיישנות לתביעה זו. יש לזכור כי אחת מעילת התביעה הנה על פי עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין (נוסח חדש), כאשר לגבי עילה כאמור, תקופת ההתיישנות נקבעת ע"י סעיף 89(2) לפקודה. לפי סעיף זה והפסיקה שמתייחסת אליו, תחילת תקופת ההתיישנות הינה במועד גילוי הנזק, אולם, לכל היותר תסתיים תוך 10 שנים מהמועד שבו אירע הנזק. ע"פ פרמטרים אלה, וכאמור, סביר להניח שניתן היה להגיש את התביעה גם לאחר המועד שבו הוגשה.
כמו כן, בנסיבות אלה, הנתבעת אינה יכולה להסתייע לצורך הדיפת התביעה באמצעות טענת ההתיישנות, בעובדה שכבר בשנת 2000 ניתנה חוות דעת לתובעים שלפיה נמצאו אריחים שלא הורכבו כראוי ברחבי הדירה וזאת מקום שכאמור, עילת התביעה מסתמכת על העבודות החדשות שבוצעו בשנת 2004.
בנסיבות אלה, אני גם פתור מלהכריע בשאלה האם יש לראות בתביעה כמי שהתיישנה ככל שעילתה הייתה נסמכת על הרכבת הריצוף בצורה לקויה קודם למסירת הדירה. במאמר מוסגר ובשולי הדברים אציין כי אין זה מובן מאליו כי הייתי קובע שהתביעה התיישנה גם בנסיבות אלה, חרף חוות הדעת שניתנה לתובעים בשנת 2000 וזאת על רקע העובדה שבשנת 2004 ביצעה הנתבעת תיקון במרצפות הדירה, שסביר להניח כי יש לראות אותו כמעשה של מקצת הזכות שכמוהו כ"הודאה" במובנו של סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח, 1958.
לפיכך, אני דוחה את טענת ההתיישנות.
שאלת האחריות
טוענת הנתבעת כי התיקון בשנת 2004 נעשה לפנים משורת הדין ובהתאם לכך, היא אינה נושאת באחריות כלשהי לליקויים שחזרו בשנת 2011. לא מצאתי כל ראייה ממשית לתמוך בטענה זו, לבד מהצהרתו של מר חכשורי, אשר לפי טענתו הורה כביכול לעובד מטעמו, מר רוני גמזו, שטיפל בנושא, להודיע לתובעים כי ההסכמה לתיקון הריצוף הינה לפנים משורת הדין (ראה עמ' 16 ש' 24).
ראשית, אותו עובד לא הובא לעדות ועניין זה פועל לרעת הנתבעת. כמו כן, לא מצאתי כל מכתב מאת הנתבעת המודיע כי התיקון הינו לפנים משורת הדין. בנסיבות אלה, לא ניתן להסתמך על עדותו של מר חכשורי, שספק בעיני אם יש לתת בה אמון ואשר לא די בה בנסיבות אלה. קבלן שמבצע תיקון ועושה כן לפנים משורת הדין, עליו לציין זאת במפורש ולהעלות את הדבר על הכתב, אם הוא רוצה להסתמך על כך לאחר מכן.
אולם יתרה מכך, גם לו הייתי משתכנע כי התיקון נעשה בזמנו כביכול לפנים משורת הדין, לא היה הדבר משחרר את הנתבעת מאחריותה, שכן גם תיקון שנעשה לפעמים משורת הדין, בהעדר הסתייגות נוספת, מוחזק הקבלן כמי שאחראי לביצועו כראוי. בעניין זה אין ולו טענה מצדו של מר חכשורי, כי סייג את ביצוע התיקון בכך שלא תהיה לנתבעת כל אחריות להצלחתו.
בכל הנוגע לשאלת האחריות לגופה, תובע שמסתמך על עוולת הרשלנות בתביעת ליקויי בנייה, פשיטא שעליו להוכיח, מעבר לקיומה של חובת זהירות, שאגב הינה מובנת מאליה בנסיבות שבהן הנתבע הינו הקבלן שמכר את הדירה ובנה אותה, כי הקבלן גם התרשל בעבודתו.
לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי יסוד זה הוכח, לרבות הקשר הסיבתי המובן מאליו בין ההתרשלות ובין נזקי התובעים במקרה דנא. הוכחת הרשלנות נובעת בין היתר מתשובות מומחה ביהמ"ש לשאלות ההבהרה שנשלחו לו ע"י ב"כ התובעים. מתשובה מס' 1, שניתנה במכתב המומחה מיום 29.10.12, עולה כי הסיבות האפשריות להתנתקות האריחים מחדש הינן כולן נוגעות לעניינים שבאחריות ובשליטת הנתבעת (כך למשל, האפשרות שגבם של חלק מהאריחים היה מכוסה אבק או צמנט ונוצרו הפרדות בין האריח ובין שכבת הטיט וכך למשל האפשרות שבחלק ממנות הטיט אשר שימש למצע הריצוף לא היה מספיק צמנט או חומר הדבקה אחר).
גם האפשרות הנוספת שהעלה המומחה, לפיה על חלק מן האריחים דרכו לפני שהמלט התקשה, הינה סיבה שאני רואה אותה כנוגעת לנתבעת ובאחריותה. הנתבעת לא הוכיחה כי התובעים או ילדיהם דרכו על הריצוף בטרם עת. ב"כ הנתבעת נמנע מלחקור את התובע באופן ישיר בנקודה זו. כל שנשאל התובע הינו האם התובעים ובני ביתם גרו בבית בעת שבוצעו העבודות בזמנו. התובע ציין כי הוא נשאר בבית ואילו שאר בני הבית לא ישנו בבית, אם כי הגיעו לבית כדי לקחת דברים בשעות הערב. מעדות זו של התובע מנסה ב"כ התובעת להסיק כי הוכח שהתובעים דרכו על המרצפות בטרם עת והרי ברור הדבר שלא ניתן להסיק זאת מעדות התובע, שלא אישר עובדה זו בעדותו. עצם העובדה שהתובע התגורר במהלך העבודות בבית ושאר בני הבית הגיעו מעת לעת לקחת דברים בשעות הערב, לא די בה כדי להוכיח כי אלה דרכו על הריצוף במהלך ביצוע העבודות ובטרם עת. יש לזכור כי העבודות בוצעו בשטח מסוים בלבד בסלון, בשטח כולל של כ-10 מ"ר ולא בכל רחבי הבית.
בנסיבות אלה, בהן לא הוכח כי התובעים גרמו בדריכה על המרצפות לנזקים שהתגלו בשנת 2011 באותן המרצפות שהוחלפו והורכבו מחדש בשנת 2004 ועל רקע האפשרויות שמנה המומחה לגבי סיבת הישנות התופעה, הרי שיש לקבוע כי הסיבה לנזק שחזר על עצמו, קשורה לאופן ביצוע העבודות ע"י הנתבעת. בהעדר כל טענה או הסבר מצד הנתבעת מדוע חרף הישנות התופעה תוך 7 שנים, אין לראות בנתבעת כמי שהתרשלה בזמנו בביצוע העבודות, יש לקבוע כי הנזק נובע מהנחה רשלנית של האריחים. העובדה שהתופעה ארעה גם בשנת 2004, כארבע שנים בלבד לאחר מסירת הדירה, רק מחזקת את מסקנת הרשלנות. הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק גם הוא הוכח באופן ברור.
כאן המקום לציין כי הנטל להוכיח כי לא הייתה רשלנות, מוטל על שכמה של הנתבעת דווקא וזאת בין היתר לנוכח העובדה שכל המידע אודות אופן ביצוע העבודות בזמנו מצוי אצלה (ראה החלת ס' 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בנסיבות דומות בת.א. (ראשון לציון) 5774/04 דניאל כרמי נ' העמותה לקידום – פורסם באתרים משפטיים וראה ע"א 241/89 ישראליפט נ' הינלי – פורסם באתרים משפטיים). הנתבעת לא עמדה בנטל זה משלא טענה כלל שלא התרשלה וודאי לא הוכיח זאת.
ליקויי הריצוף - שאלת הנזק
הצדדים כמעט שאינם חלוקים לגבי היקף הנזק. ממילא קיימת לפניי חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, אשר אמינה עלי כשהמומחה אף לא נחקר ע"י מי מהצדדים. חוות דעתו, קובעת ותוחמת אפוא את היקף הנזק במקרה הנוכחי, אשר הינו כפי שכבר תיארתי בפתח פסק הדין ובתמצית, המדובר לעניין הסלון פינת האוכל, בכ-4 אריחים שבורים וכן בשטח נוסף של כ- 8 מ"ר של אריחים שאינם מקובעים כראוי.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה האם בנסיבות אלה ובהעדר אריחים רזרביים כלשהם, כמו גם בהעדר אפשרות לרכוש כיום אריחים זהים, יש להורות על תיקון בדרך של ביצוע "שטיח דקורטיבי", כפי שהוצע ע"י מומחה ביהמ"ש, או שמא יש לקבוע כי פתרון זה אינו סביר, שכן אין לאכוף על התובעים תיקון מסוג זה, אשר ישנה את פני סלון דירתם ובהתאם לכך, האם אין מקום בנסיבות אלה, לחייב את הנתבעת בעלות הנדרשת לצורך החלפת כל הריצוף בשטח הסלון, פינת אוכל ומטבח, כמו גם בפרוזדור, כדי שהמראה האחיד של שטחים אלה שבדירה יישאר כפי שהיה.
התובעים טוענים כי מדובר בליקויים חוזרים, כי המרצפות הרזרביות כבר אזלו נוכח השימוש בהן ע"י הנתבעת בשנת 2004 וכי אין לבצע את התיקון בדרך של "שטיח דקורטיבי", אשר ישנה את פני הדירה לעומת מצבה כפי שנמסרה לתובעים וכפי שהוזמנה מאת הנתבעת. התובעים טוענים כי פתרון שכזה לא יקיים את הכלל של השבת המצב לקדמותו.
הנתבעת מנגד טוענת כי אין זה הגיוני לחייב אותה להחליף את כל הריצוף בחלקים נרחבים של הדירה, בשטח של כ-85 מ"ר כפי חוות דעתו של המומחה נחמן, עקב 4 אריחים שנשברו בלבד ומספר מטרים נוספים של אריחים שאינם מקובעים כראוי ושאף ניתן לשלוף אותם מבלי שישברו ולהתקין אותם מחדש (בשולי הדברים אציין כי לאמיתו של דבר, מדובר בשטח קטן יותר, בהיקף של כ-72 מ"ר, שכן השטח שיש לפרק ולהחליף לפי חוות דעת נחמן בשיעור 85 מ"ר, מתייחס גם לחדר שינה הורים – ראה סעיף 4.8 לחוות דעתו).
ככלל, ביצוע "שטיח דקורטיבי" כמבוקש ע"י הנתבעת, וכפי שאף הומלץ ע"י מומחה ביהמ"ש, אינו עולה בנסיבות העניין, עם הכלל הנזיקי של השבת המצב לקדמותו וגם אינו עולה בקנה אחד עם פעולה סבירה לצורך הקטנת הנזק. הפסיקה כבר קבעה כי אין חובה על הנתבע לצאת מגדרו לצורך הקטנת הנזק (ראה ע"א 1229/97 איי. אמ. איי. שיווק והשקעות בינלאומיים בע"מ נ' ע.ר.מ רעננה לבניה ולהשכרה בע"מ, פד"י נג(4) 657). מסקנה זו חלה ביתר שאת במקרה דנא, מקום שבו האריחים בסלון הונחו בצורה אלכסונית, דבר שיקשה על יצירת "שטיח דקורטיבי" סימטרי בצורת מלבן, כפי שהומלץ על ידי מומחה בית המשפט.
יצירת "שטיח דקורטיבי" כאמור, בניגוד לרצונו של הדייר ובניגוד לדרך שבה בחר לעצב את דירתו (במקרה דנא באמצעות ריצוף זהה בכל שטח הדירה, למעט חדרי השינה), אינו סביר בעיני ועל כן אין לדרוש זאת מן הדייר או לחייבו לקבל פתרון זה, גם לא במסגרת חובתו להקטין את נזקו (ראה מקרה דומה שצוטט בסיכומי ב"כ התובעים, בת"א (חדרה) 3152/05 עפרה דביר נגד צאלים קבלנות בניין בע"מ – פורסם באתרים משפטיים, בו ביהמ"ש פסק שאין מקום לשינוי סוג הריצוף בחדר אחד של הדירה לצורך עשיית שימוש בחלק מהאריחים שבאותו חדר לצורך תיקון ליקויים בריצוף זהה במקום אחר בדירה).
מנגד, ככל שניתן יהיה במסגרת התיקונים הדרושים לשלוף את אותם האריחים שלא מקובעים כראוי בצורה שלמה ולהתקין אותם מחדש כדבעי, כשבנסיבות אלה יהיה צורך להחליף 4 אריחים בלבד, שרק הם שבורים כרגע, אני סבור כי בנסיבות אלה, קיים פתרון סביר שאותו כן נתן לדרוש מהתובעים לבצע במסגרת חובתם להקטין את הנזק.
כוונתי, להחלפת אותם 4 אריחים סדוקים ושבורים, ב-4 אריחים זהים ושלמים, שישלפו ממקום נסתר בדירה (כגון: מתחת למקרר או מתחת לארון נייד או ספה וכיוצא באלו מקומות). במקומם של אותם אריחים, הממוקמים כיום במקום נסתר כאמור, יותקנו אריחים חדשים שיירכשו ואשר ייעשה מאמץ להתאים אותם ככל הניתן לאריחים הקיימים (אם כי ממילא אריחים אלה יהיו מונחים במקום נסתר לחלוטין, כך ששאלת ההתאמה תהא משנית בחשיבותה). פתרון זה, ככל שיצלח, יכול להיות פתרון אופטימאלי, אשר מצד אחד יביא להשבת המצב לקדמותו בצורה ראויה ומצד שני ימנע השתת סכומים נכבדים ומיותרים של עשרות אלפי שקלים על כתפי הנתבעת.
כאן המקום לציין כי בניגוד למומחה מטעם התובעים, אשר קבע כי לא ירחק היום בו כל האריחים יתנתקו או יישברו, קבע מומחה ביהמ"ש שנהב בתשובה לשאלות ההבהרה כי "מעבר למקומות שבהם קיים הליקוי לא אותרו מקומות שבהם קיים חשד להדבקות לא טובה". המומחה שנהב דחה את ניסיון התובעים בשאלות ההבהרה להאציל מפיו מסקנה שלפיה ישנה סיבה להחלפת כל הריצוף התואם בדירה, בין אם בשל טענתם שאין מקום לביצוע "שטיח דקורטיבי" ובין אם בשל טענתם כי שאר הריצוף בדירה יתנתק בעתיד גם הוא. התובעים לא מצאו לנכון להזמין את מומחה ביהמ"ש לחקירה נגדית בעניין זה או בכלל. לפיכך, תשובתו זו לא נסתרה. בנסיבות אלה, לא עומדת בפני בית המשפט ראיה המצדיקה את הקביעה ששאר האריחים בדירה יתנתקו בקרוב וכי יש להחליף גם אותם כבר היום. למעלה מן הדרוש אציין כי הליקויים בריצוף בשנת 2004 היו רק באיזור הסלון ופינת אוכל ובשנת 2011, הליקויים שהופיעו היו שוב רק באותו מקום (כזכור התובעים ויתרו על טענותיהם ביחס לחדרי השינה והגדירו את הבעיה שם כשולי). עובדה זו תומכת דווקא בסברה כי הסיכוי להתפתחות של ליקויים בריצוף בשאר חלקי הדירה נמוך.
זאת ועוד: גם תעודת הבדיקה מטעם מכון התקנים, שצירפו התובעים לתצהירם לתמיכה בטענתם ובקביעת המומחה מטעמם, שלפיה גם שאר המרצפות יתנתקו עם הזמן, אינה יכולה לסייע לתובעים בנקודה זו. התעודה הוגשה על ידי צירופה לתצהיר התובעים, בניגוד לדרך המקובלת של הגשת חוות דעת מומחה. באי כוח הצדדים התנגדו בתחילת הדיון לעדויות שמיעה. מדובר אם כן בעדות שמיעה, שכן התובעים לא ערכו את תעודת הבדיקה. כמו כן, מדובר בעניין מקצועי וגם מסיבה זו, התובעים, שאין להם כל מומחיות בתחום הבניה, לא יכולים לצרף את תעודת הבדיקה לתצהירם. מדובר בנתונים שרק בעל המקצוע הרלוונטי יכול להעיד עליהם, כשרק באמצעות עדות עורך הבדיקה, ניתן לצרף את התעודה. לפיכך, יש לפסול כראיה את התעודה.
הרבה למעלה מן הדרוש אציין כי התובעים לא מצאו לנכון ולו לדאוג להתייצבות עורך התעודה בבית המשפט, כדי שניתן יהיה לחקור אותו על התעודה וממצאיו. כמו כן, לפי התעודה אמנם נמצאו 10 אריחים מתוך 33 שנבדקו, עם צליל חלול, אולם לא צוין מיקומם של אריחים אלו בדירה (לבד מציון העובדה כי נלקחו מארבעה מקומות שונים).
משלא עולה מתעודת הבדיקה עצמה כי האריחים שנבדקו ממוקמים במקומות שמעבר לאלה שבהם מצא המומחה שנהב מרצפות לקויות, ממילא גם לו התקבלה תעודה זו כראיה, לא ניתן היה להסיק ממנה כי קיימת בעיה באריחים נוספים מעבר לאלה שהמומחה שנהב מצא כלקויים.
מכל מקום, בכלל הנסיבות שתוארו לעיל, אני מעדיף כאמור את חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש שנהב, שלפי חוות דעתו וגם לפי תשובותיו לשאלות ההבהרה, לא נמצאו מרצפות לקויות מעבר לאלה שצוינו בחוות דעתו ולא נמצאה סיבה בשל כך להחלפת כל הריצוף. כאמור, משלא זומן המומחה לחקירה, לא נסתרו קביעותיו.
על רקע כל האמור לעיל, נראה כי המפתח לפתרון הראוי שיש לאמץ בנסיבות העניין מצוי בשאלה האם ניתן לשלוף את האריחים שאינם מקובעים כראוי, מבלי שישברו או יסדקו. מומחה ביהמ"ש מציין בחוות דעתו כי ניתן לעשות זאת באופן קל יחסית (עמ' 8 למעלה). משקביעה זו לא נסתרה, אני סבור שבנסיבות העניין, על ביהמ"ש לאמץ את הפתרון הבא:
התובעים יפוצו בשלב זה בסכום שקבע מומחה ביהמ"ש בהפחתת עלות העבודה שמתייחסת לחדרי השינה. בהתאם, תשלם הנתבעת לתובעים 7,580 ₪ + מע"מ. חישוב הסכום הנו כדלקמן: 9,000 ₪ חלקי 14 מ"ר, שהנו השטח הכולל של מרצפות לקויות לפי חוות הדעת שנהב לרבות בחדרי השינה, שווה 758 ₪ למ"ר, כפול 10 מ"ר, שהנו שטח מרצפות סדוקות או מקובעת שלא כראוי בשטח הסלון ופינת אוכל בלבד. לסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 18.7.12 ועד לתשלום בפועל. פיצוי זה מניח שניתן לשלוף את האריחים שאינם מקובעים כראוי בצורה שלמה, כולל את ארבעת האריחים במקומות המוסתרים, הנדרשים להחלפת ארבעת האריחים השבורים.
אם לעומת זאת יסתבר שלא ניתן לשלוף את האריחים או חלק מהם באופן שלם ולא ניתן ליישם את הפתרון שהצעתי לעיל, כי אז וכעיקרון, יהיה מקום, בנסיבות שכאלה, כי הנתבעת תשלם לתובעים את ההפרש שבין הסכום שנפסק לה ולבין סכום השווה לעלות החלפת כל הריצוף בסלון, מטבח, פינת אוכל ופרוזדור. למקרה כזה אני מעמיד את ההפרש על סך של 55,455 ₪ (כולל מע"מ) לפי החישוב הבא: שטח הסלון, פרוזדור, פינת אוכל ומטבח בשיעור 72 מ"ר (85 מ"ר לפי חוות דעת נחמן פחות 12 מ"ר חדר שינה הורים שנכלל בחוות דעתו) פחות 10 מ"ר (השטח של המרצפות שבגינו פסקתי פיצוי לפי פסק דיני זה), שווה 62 מ"ר, כפול 758 ₪ למ"ר + מע"מ שווה 55,455 ₪ (כולל מע"מ). כולי תקווה כי אם זו תהיה התוצאה, הנתבעת תדע לנהוג בהגינות ולשלם את ההפרש הנ"ל ללא צורך בהתדיינות משפטית נוספת.
מאחר וביהמ"ש אינו יכול לדעת כיצד בכוונתם של התובעים לנהוג ביחס לתיקון הליקויים, אציין כבר עתה, כי ככל שהתובעים יחליטו שלא לתקן את הליקויים בריצוף, הרי שבתשלום הפיצוי הקבוע בפסק דיני זה, תוסדר הפרשה. לעומת זאת, אם התובעים יחליטו לתקן את הליקויים בריצוף, כי אז וככל שהם מבקשים לשמור לעצמם את הזכות לקבל הפרשים למקרה ומלאכת השליפה לא תצלח, חובה עליהם לבצע את התיקונים תוך 90 יום מקבלת פסק הדין ולהתחיל את המלאכה בניסיון לשלוף ארבעה אריחים ממקום מוסתר כלשהו, כשדבר זה יעשה בנוכחות נציגי הנתבעת ותוך תיאום עמם מראש. יצלח הדבר, תמשיך מלאכת השליפה בפינת האוכל וכו' בנוכחות נציגי הנתבעת.
יתרה מכך, הייתי ממליץ בנסיבות העניין לתובעים לאפשר לנתבעת לבצע בעצמה את מלאכת השליפה, כדי למנוע טענה מצד הנתבעת שלפיה מלאכה זו לא נעשתה כראוי. למען הסר ספק, מובהר כי הנתבעת לא תהיה רשאית לקבל תשלום כלשהו מאת התובעים עבור עבודת שליפת האריחים. אם האריחים ישלפו כראוי, ימשיכו התובעים באמצעות הפיצוי הכספי שקיבלו במסגרת פסק דיני זה, לבצע את המשך וסיום עבודות התיקונים. אם השליפה לא תצלח, הרי שכאמור, מצופה מהנתבעת להשלים את ההפרש הכספי כפי שצוין לעיל.

שאר ראשי הנזק
הוצאות הובלה ואחסון
בנסיבות ברור שאין מקום לפסוק לתובעים פיצוי כלשהו בגין הוצאות הובלה ואחסון או בגין עלויות פירוק והרכבה של ארון המטבח. עם זאת, ככל שיהיה צורך להחליף את כל הריצוף עקב כישלון מלאכת השליפה, הרי שמעבר לתוספת התשלום בגין עלויות החלפת הריצוף כפי שכבר קבעתי לעיל, יהיה על הנתבעת לשלם בנסיבות חדשות אלה את הוצאות ההובלה והאחסנה. בעניין זה ובנסיבות, אני מעדיף שלא לקבוע את סכום הפיצוי ולהותיר זאת לשעה היעודה ולטיפול בין הצדדים לאחר קבלת הצעות מחיר בכתב לעניינים אלה.
דיור חלופי
לעומת זאת, בכל הנוגע לעתירה לפיצוי בגין דיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים, אני סבור שיש מקום לקבל אותה באופן חלקי. התובעים עתרו לפיצוי בסך של 7,000 ₪ הנסמכת על קביעתו של המומחה נחמן בדבר צורך בדיור חלופי למשך כחודש. עם זאת, המומחה נחמן יצא מתוך נקודת הנחה שיוחלף הריצוף בשטח של כ-85 מ"ר ואילו על פי פסק דיני זה מדובר בהחלפה של כ-10 מ"ר. בנסיבות אלה, אני מעמיד את הפיצוי הראוי לתובעים בראש נזק זה על סכום של 2,000 ₪ וזאת מתוך הנחה שיהיו דרושים מספר ימים לצורך ביצוע עבודות התיקונים וכי בתקופה קצרה זו, סביר להניח שהתובעים לא יוכלו למצוא דירה להשכרה במחירים שווי ערך למחירים חודשיים מקובלים ויצטרכו, או לשלם מחיר גבוה יותר כפרמיה או להשתכן במלון. אם לעומת זאת יהיה צורך בהחלפת כל הריצוף עקב אי הצלחת מלאכת השליפה, תשלם הנתבעת לתובעים סכום נוסף של 5,000 ₪.
עגמת נפש
בכל הנוגע לראש הנזק של עוגמת נפש, אני סבור שראש נזק זה הוכח. התיקונים שבוצעו בשנת 2004 לא צלחו וכתוצאה מכך ב-2011 נשברו מס' אריחים ואריחים נוספים, בשטח לא זניח, החלו להשמיע קולות בעת הדריכה עליהם.
התובעים נאלצו לסבול מאז ועד היום את המראה הבלתי אסתטי בעליל שיצרו האריחים השבורים וסדוקים כמו גם לסבול את קולות החיכוך בעת הדריכה על אריחים אחרים. התובעים יאלצו כעת לסבול גם מעבודות התיקונים שייעשו בדירתם. בנסיבות אלה וגם מאחר ומדובר בליקוי חוזר, אני מעמיד את הפיצוי הראוי לתובעים בראש נזק זה על סכום של 5,000 ₪. במקרה של החלפת כל הריצוף, אני מעמיד את הפיצוי הראוי על סכום של 10,000 ₪ והנתבעת תשלים את ההפרש.
שכר טרחת השמאי נחמן
בנסיבות העניין ועל רקע העובדה שלפחות חלק מממצאיו של המומחה נחמן אושרו ע"י המומחה שנהב וחוות הדעת של המומחה נחמן הייתה דרושה לצורך הגשת התביעה ועל רקע העובדה שהנתבעת סירבה לביצוע כל תיקון קודם להגשת התביעה, אני סבור שיש לפסוק לתובעים החזר של מלוא הסכום ששילמו למומחה נחמן בגין הכנת חוות דעתו, בסכום של 3,480 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
הוצאות ושכ"ט
על רקע ההפרש הגדול יחסית, בין סכום התביעה ולבין הסכום שנפסק בסופו של דבר בפועל, אני מוצא לנכון לחייב את הנתבעת להשתתף בהוצאות האגרות (ראשונה ושנייה) של התובעים בשיעור 15% בלבד ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום שבו שילמו התובעים את האגרות ועד לתשלום ההשתתפות ע"י הנתבעת לידיהם בפועל. במקרה של צורך בהחלפת כל הריצוף, שיעור ההשתתפות יעמוד על 75% והנתבעת תשלם את ההפרש בהתאם.
כמו כן, אני מוצא לנכון בנסיבות לחייב את הנתבעת להשיב לתובעים את הסכום שהם שילמו למומחה ביהמ"ש עבור חוות דעתו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ועד לקבלת ההחזר מאת הנתבעת בפועל.
בכל הנוגע לשכ"ט עו"ד, הרי משסירבה הנתבעת לבצע את התיקון בטרם הגשת התביעה וזו נמצאה כמוצדקת גם אם בחלקה, יש מקום לחייב את הנתבעת גם בשכ"ט. עם זאת, יש להעמיד את שכ"ט על סכום שיעלה בקנה אחד עם העובדה שהתביעה התקבלה באופן חלקי. בנסיבות, תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט בסכום של 5,000 ₪ בלבד. עם זאת, במקרה של החלפת כל הריצוף כאמור לעיל, הנתבעת תשלם בגין שכר הטרחה סכום נוסף של 5,000 ₪.
סוף דבר
אשר על כן, התביעה מתקבלת באופן חלקי כנזכר לעיל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור ליקויי בניה

  2. ליקויי בניה תקרות

  3. פגם טרמיטים

  4. ליקויי בנייה ריצוף

  5. התיישנות ליקויי בניה

  6. ליקויים בממ''ד

  7. פגם נסתר בצנרת

  8. ליקויי בניה בנתיבות

  9. ליקויי בניה ברמלה

  10. ליקויי בניה בחדרה

  11. שקיעה דיפרנציאלית

  12. ליקויי בניה ריצוף

  13. ליקויי בניה בשדרות

  14. ליקויי בניה באשדוד

  15. ליקויי בניה בעפולה

  16. ליקויי בניה ברמת גן

  17. ליקויי בניה בכרמיאל

  18. ליקויי בניה - איטום

  19. ליקויי בניה בבאר שבע

  20. אי התאמה במפרט הטכני

  21. ליקויי בניה - 7 שנים

  22. ליקויי בניה בכפר סבא

  23. ליקויים באספקת חשמל

  24. ליקויי בניה ברמת ישי

  25. פיצוי על ליקויי בניה בדירה

  26. הודעה בכתב על ליקויים

  27. ליקויי בניה בקרית אתא

  28. תביעה על ליקויים בדירה

  29. ליקויי בניה באור יהודה

  30. אופן חישוב פיצוי ליקויי בניה

  31. דירת קוטג' - ליקויי בניה

  32. ליקויי בניה במערכת ביוב

  33. ליקויי בניה בקרית טבעון

  34. ליקויים בדירה לפני קבלת חזקה

  35. פסקי דין חימום תת רצפתי

  36. הנמכת תקרה בניגוד למפרט

  37. אחריות על ליקויים בריצוף

  38. ליקויי בנייה - קבלן בהליכי פירוק

  39. דירות לעולים חדשים – ליקויי בניה

  40. תביעה בגין ליקויים הנדסיים

  41. ליקויי בנייה בדירות בשכירות

  42. ליקויי בנייה - שברים באריחים

  43. ליקויי בנייה סדקים - תביעת פיצויים

  44. ליקויים בממ"ד במטבח ובדלתות

  45. ערעור על פסק דין ליקויי בניה

  46. מהי אי התאמה יסודית ? - ליקויי בניה

  47. ליקויי בניה בשכונת פסגת זאב ירושלים

  48. תביעה בגין ליקויי בניה בחיפה

  49. רשלנות עו''ד בתביעת ליקויי בניה

  50. ליקויי בניה דירה בקריית ביאליק

  51. ניסיון להסתיר ליקויי בניה בדירה

  52. תחילת תקופת התיישנות ליקויי בניה

  53. הסדר דיוני בתביעה בגין ליקויי בניה

  54. תביעת פיצויים - ליקויים בעבודות אינסטלציה

  55. ליקויי בנייה ברחוב לילינבלום בתל אביב

  56. הודעה על אי התאמה - מהי הודעה על אי התאמה ?

  57. תביעה לתשלום בגין ליקויי בנייה ברמת גן

  58. תביעה נגד קבלן שיפוצים בגין ליקויי בניה

  59. התיישנות תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה

  60. תביעה מנופחת מוגזמת ומופרזת ליקויי בניה

  61. תשלום הקבלן על תיקון עצמי של ליקויי בניה

  62. הגשת תביעת ליקויי בניה ללא התראה מוקדמת

  63. תביעה לפיצויים בגין ליקויי בנייה בבית בעתלית

  64. תביעה כספית על סך 100,000 ₪, בגין ליקויי בניה

  65. ליקויי בניה מהותיים שלא תוקנו בדירה חדשה מקבלן

  66. הגשת תביעה בגין ליקויי בניה לפני תום שנת הבדק

  67. תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים בשל ליקויי בניה

  68. ליקויי בניה - אפשרות תיקון נוספת של קבלן / תיקון חוזר

  69. תביעה משותפת של דיירים נגד קבלן - פיצויים ליקויי בניה

  70. תביעה אישית נגד בעלים של חברת בניה בגין ליקויי בניה

  71. תביעה כספית בגין ליקויים הנדסיים, עוגמת נפש, פיצוי על איחור במסירת החזקה בדירה ונזקים נוספים

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון