כיצד מחושבים דמי פגיעה בעבודה ?

כיצד מחושבים דמי פגיעה בעבודה ? קראו דוגמא מהפסיקה בנושא בסיס לחישוב דמי פגיעה: 1. לתובע אירעה ביום 20.10.94 תאונת עבודה. המחלוקת שבפנינו הינה, מהו הבסיס הנכון לחישוב דמי הפגיעה המגיעים לתובע. 2. הנתבע חישב את הבסיס לדמי פגיעה, לפי שכר התובע ברבע השנה שלפני הפגיעה, על בסיס החודשים 8/94 ו - 9/94 כעובד שכיר, ובחודש 10/94 כעובד עצמאי וזאת, לטענתו, על מנת להיטיב עם התובע. בסיס השכר הסתכם ב - 13,081 ₪ , בעוד שאם מחושב היה השכר לפי עבודתו כשכיר בתקופה 7-8/94 היה בסיס השכר 12,343 ₪. 3. לטענת התובע, בסיכומיו, את שכרו כעצמאי בחודש 10/94 יש לחשב לפי מס' ימי העבודה בפועל (12 יום). ואלה העובדות הצריכות להכרעה: 4. התובע עבד כשכיר עד ליום 9.9.94. שכרו של התובע כשכיר בכל אחד מהחדשים הרלוונטיים, הינו כדלקמן: חודש 7/94 - 3,643 ₪, חודש 8/94 - 4,350 ₪, חודש 9/94 - 4,350 ₪. 5. התובע דיווח לנתבע ביום 5.5.94 כי החל לעבוד גם עצמאי כ - 4 שעות בשבוע וזאת מ - 1.1.94. הכנסתו הצפויה כעצמאי הוערכה ב - 1,000 ₪ לחודש. 6. בחודש 10/94 עבד התובע כעצמאי בלבד, וביום 25.10.94 הודיע על שיוני סיווג ועבודה כעצמאי בלבד החל מ - 9.10.94 . שכר העבודה כעצמאי לחודש 10/94, על פי בקורת גביה לעצמאי שצורף לכתב ההגנה, 6571 ₪. 7. אין חולק, כי התובע עבד בחודש 10/94 מיום 9.10.94 ועד 20.10.94, יום התאונה, 12 ימי עבודה בפועל בלבד. עיקר טענות הצדדים: 8. לטענת התובע, הכנסתו כעצמאי בחודש 10/94 עמדה על 6,571 ₪ בגין 12 ימי עבודה. חלוקת סך זה ב - 12 והכפלתו ב - 30, תביא להכנסה חודשית של 16,427 ₪ לחודש 10/94, אותה יש לצרף להכנסות כשכיר לחודשים 8+9/94. בסיס השכר לחישוב דמי הפגיעה צריך לעמוד איפוא על סך של 22,127 ₪. לחילופין, ואם הכנסתו של התובע בחודש 10/94 עמדה על סך 4,381 ₪ כטענת הנתבע (יחסית ל- 20 ימים קלנדריים), הרי שחישוב בסיס השכר לפי ימי עבודה בפועל מביא לשכר חודשי של 10,952 ₪, ובסיס השכר לחישוב דמי הפגיעה הינו בסך 19,652 ₪. טענה חלופית נוספת בפי התובע, כי אף אם השתכר כעצמאי בחודש 10/94 4,381 ₪ בלבד, כפי שהוצהר ע"י ב"כ הנתבע בישיבת 22/11, ההכנסה החודשית (המלאה) הינה 6571 ₪ ובסיס השכר לחישוב דמי הפגיעה הינו סך זה בצירוף ההכנסות כשכיר בחדשים 8+9/94, סה"כ 15,271 ₪. לחילופין, יש לחשב הכנסתו כעצמאי בסך 8,700 ₪ יחד עם הכנסתו כשכיר בסך 4,380 ₪ לחודש (כעולה ממכתב הנתבע מיום 13.10.94). סה"כ בסיס שכר לחישוב - 17,460 ₪. באשר לטענה זו נקדים ונאמר, כי ברישום זה התחלפו ההכנסות כשכיר וכעצמאי אולם סה"כ ההכנסות עמד על 13,080 ש"ח ולפיכך דרישת התובע בעניין זה - נדחית. 9. לטענת הנתבע, לא ניתן לחשב את שכר 10/94 כעצמאי לפי ימי עבודה בפועל כפי שמבקש התובע, שכן חישוב שכזה נעשה רק לגבי עובד שכיר, בשונה מעצמאי ששכרו מחושב, על בסיס מקדמות, לפי חודש עבודה מלא ולא לפי ימי עבודה בפועל. 10. לטענת הנתבע, אין לראות בתובע כעובד עצמאי (בנוסף לשכיר) בתקופה שמחודש 1/94 ועד 9/9/94 שכן, התובע אינו עונה על הגדרת החוק לעובד עצמאי, שכן לא עסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע, אלא, על פי הצהרתו, כ - 4 שעות בממוצע בלבד. לפיכך, בתקופה זו יש לראות בתובע כשכיר בלבד. על מנת להיטיב עם התובע, חושב שכרו לחודש 10/94 כעצמאי, ולא חושבה הכנסתו לחודש 7/94 כשכיר (הכנסה נמוכה יותר בסך 3,643 ₪). הכרעה: 11. צודק הנתבע בטענתו, כי משלא עונה התובע על הגדרת "עצמאי" בתקופה הקודמת לחודש 10/94, אין להביא הכנסותיו כעצמאי בתקופה זו בבסיס החישוב לדמי פגיעה. 12. מכאן נעבור לשאלת גובה הכנסותיו כעצמאי בחודש 10/94 לצורך חישוב דמי הפגיעה. לכתב ההגנה צרף הנתבע ביקורת גביה הכנסות כעצמאי לחודש 10/94, שם נרשם כי ההכנסה לחודש זה עמדה על סך 6,571 ₪. הנתבע חישב לתובע הכנסה חלקית בגין 20 ימים (עד למועד הפגיעה), והגיע לשכר של 4,381 ₪ ( שאלות משפטיותדמי פגיעהתאונת עבודה