קראו דוגמא מהפסיקה בנושא כאבים בחזה במקום העבודה: 1. הוגשה תביעה להכיר בפגיעה מיום 17.10.09, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק. 2. כך נאמר בתצהיר התובע: "אני עבדתי בתקופה הרלוונטית באמרז - מפעל יצור בקבוקי פלסטיק של כל חב' מים מינרליים. בכל מח' יש מנהל משמרת - ואני הייתי מנהל משמרת במחסן. כמנהל משמרת - אנחנו דואגים לפרק משטחים של משאיות שמביאות חומר גלם, דואגים להוציא הזמנות וחשבוניות לספקים, ומאחר ואין מלגזנים מספיק אנחנו עובדים ביחד איתם על המלגזות. אני עובד באמרז משנת 2005. שעות העבודה הן: 06:00 - 18:00 או מ- 18:00 - 06:00, ששה ימים בשבוע. בתקופה הרלוונטית מעלי יש מנהל לוגיסטי - חדש יחסית הגיע לפני כחצי שנה לפני האירוע והוא עשה הרבה בלאגן ופיטר ועשה צעדים לא נכונים. כשבועיים לפני המקרה יש לנו מחסנים מחוץ למפעל 5 מחסנים גדולים, עבד שם מלגזן שאחראי על כל המחסנים, וכשבועיים לפני כן הוא עשה משהו והורחק מהעבודה לשבועיים ואני נאלצתי להחליף את מקומו לשבועיים, מתפקידי היה לרוץ ממחסן למחסן לפתוח את הדלתות שהם גדולות מאוד עם גלגלים, להכניס משאיות, לפרוק מהם את הציוד המתאים ולרוץ למחסן אחר ושוב גם שם לפתוח את הדלתות ולפרוק את המשאיות וככה מאחד לשני, אני עבדתי כמובן על מלגזה, המרחק בין מחסן למחסן הוא בערך 500 - 600 מ'. במוצ"ש צריך להיות 2 מנהלי משמרות, המנהל השני איחר והגיע רק ב- 21:00 כי היו לו בעיות פרטיות. אני הייתי עובד גם כמלגזן וגם כמנהל משמרת באותו יום. כ"כ היה מחסן נוסף באשקלון שנסגר, וכל הציוד שלהם עבר אלינו והמחסנים שלנו היו מפוצצים. במוצ"ש בשעות הערב בסביבות 21:00 עליתי על המלגזה ואז הרגשתי מין כאב חזק בחזה ולא יכולתי לנשום, תוך כדי ב 21:15 הגיע גם המנהל השני ואז כבר הייתי במשרד ישבתי שם, ביקשתי לשתות מים וכשהמנהל השני הגיע ביקשתי שיזמין לי אמבולנס, ואז תוך 10 ד' הגיע האמבולנס וכבר עשו לי אקו ואיבחנו התקף לב, ומיד פינו אותי לבי"ח אסף הרופא. כשבוע קודם למקרה אני עבדתי במחסנים והחלפתי את הבחור/מלגזן שעבד שם אבל רק לשבוע אחד. כמו שאמרתי זו עבודה מאוד קשה, לפתוח את מחסנים, לפרק סחורה ולנסוע כל הזמן ממחסן למחסן. במחסנים עבדתי מיום א' - ו' ובמוצ"ש חזרתי לעבוד בעבודה שלי ומנהל משמרת החל מ- 18:00. בכל השנים שעבדתי לא קרה שהחלפתי מישהו באזור המחסנים, זהו תפקיד של מלגזן, אבל בגלל שהיה חוסר של אנשים אני נאלצתי להחליף אותו, ואני כמנהל משמרת לא עשיתי את זה קודם, וכמו שאמרתי זו עבודה פיזית קשה ובלחץ. ... אני רוצה לציין כי במוצ"ש זה יום מאוד לחוץ הרבה חברות מגיעות לקחת סחורה (קוקה קולה, מי עדן) וכל החברות שולחות משאיות אלינו ואנחנו צריכים לספק את הבקבוקים. במח' ניפוח והזרקה עובדים בכל שבת, זה הולך לפי הזמנות ואם יש הזמנות גדולות מח' ניפוח והזרקה עובדים בשישי ושבת ואז יש את הלחץ הזה. מחודש 3/10 המח' עובדת כל שבת, אבל לפני כן היו עובדים פעמיים בחודש, וגם זה היה משתנה לפי הזמנות. ביום המקרה היתה הזמנה במח' הניפוח שהייתה צריכה לצאת עד 21:00, אני הגעתי ב- 18:00 והתחלתי להוציא את כל הסחורה שנמצאת במח' אל כדי שהמשאיות יוציאו את הסחורה ויקחו את ההזמנות, אני הייתי לבד כי כאמור המנהל השני איחר והגיע רק ב- 21:00. מתפקידי לשבת במשרד ולקבל הזמנות, אבל בגלל שהיו חסרים אנשים ומלגזנים וגם בגלל שהיה חסר מנהל משמרת נוסף וגם באותו יום 2 מלגזנים במקום 4 ואז אני נאלצתי לעלות על מלגזה ולעבוד עם המלגזנים בלחץ וגם לעבוד במקום שני מנהלי משמרת. לציין כי האירוע ארע ב- 17.10.09 במוצ"ש ממש מספר דקות לפני שבא מנהל משמרת השני". 3. בטופס התביעה למל"ל לא צויין אירוע חריג אלא כי החלו כאבים בזמן עבודה על מלגזה. בהודעה לחוקר, מיום 11.4.10, התובע סיפר על כך ששבועיים לפני המקרה, מלגזן שעבד במקום הורחק מהעבודה והתובע התבקש להחליפו. לדבריו, תפקידו היה לרוץ ממחסן למחסן, לפתוח את הדלתות, להכניס משאית, לפרק את הציוד המתאים וחוזר חלילה. לגבי האירוע במוצ"ש, טען שהיו צריכים להיות שני מנהלי משמרת אולם המנהל השני הגיע מאוחר יותר. עוד טען שמחסן נוסף, באשקלון, נסגר וכל הציוד עבר למחסנים שבהם עבד התובע. התובע תאר את העבודה במהלך השבועיים האחרונים, כקשה מאוד, כזו שלא היה מורגל לה בעבר, וכך גם העבודה במוצ"ש שבה ארע האירוע. התובע פירט באוזני החוקר: "אני רוצה לציין כי במוצ"ש זה יום מאוד לחוץ הרבה חברות מגיעות לקחת סחורה... וכל החברות שולחות משאית אלינו ואנחנו צריכים לספק את הבקבוקים. במחלקת ניפוח והזרקה לא עובדים בכל שבת... ביום המקרה, היתה הזמנה במח' הניפוח שהיתה צריכה לצאת עד 09:00, אני הגעתי ב- 06:00 והתחלתי להוציא את כל הסחורה שנמצאת במח' אל הרחבה כדי שהמשאיות יוציאו אותם ויקחו את ההזמנות. אני הייתי לבד כי המנהל השני איחר והגיע בשעה 09:00". עוד ציין שבאותה תקופה נאלץ לעשות עבודה שלא היה מורגל לה, עבודה על מלגזה, בעוד שעבודתו הרגילה נעשית במשרד. 4. בעדותו אישר התובע שהחודשים האחרונים לפני האירוע היו חודשים לחוצים בעבודה, כי היה לו קושי מול המנהל שלו, אשר בסופו של דבר פוטר. התובע נשאל האם היה משהו מיוחד באותו מוצ"ש, בשונה משאר ימות השבוע. כך אמר: "ש. האם היה משהו מיוחד באותו מוצ"ש שבו הרגשת לא טוב בשונה משאר השבוע? ת. אני והמלגזנים התחלנו לעבוד בשעה שש. לא כולם. היה לנו שני מנהלי משמרת, מחסן עליון ומחסן דקל. ביניהם יש מרחק של 500, 600 מ'. אני הייתי לבד כי מנהל המשמרת השני אמר שיבוא רק אחרי תשע. היה חסר לי מלגזנים. הייתי בלחץ כי המשאיות הגיעו. כשהגעתי היו כבר כמה משאיות. היה לחץ בין שני המחסנים וגם עבדתי על המלגזה. הייתי לבד והיו חסרים מלגזנים. ש. מה שהיה מיוחד באותו יום זה שהיתה עבודה ואתה היית מנהל עבודה יחיד? ת. כן. כי לעבור בין שני המחסנים זה מאוד קשה. המפעל עובד בשבת ושמים את הסחורה במחלקת ניפוח ועד שעה אחת עשרה אנחנו צריכים לפנות את כל הסחורה שעשו בשבת כדי שהם יוכלו לעבוד עוד. חוץ מזה היו משאיות גם במחסן העליון וגם במחסן דקל. ש. מה שונה היתה העבודה שלך באותו יום שבת מכל השבוע? ת. ביום רגיל אני עובד במחסן אחד איפה שיש שלושה, שני מלגזים. מגיעה משאית באופן רגוע מעמיסים את הסחורה ואני רק בודק. ש. אתה אומר שבאותו שבוע שקדם לאירוע העבודה היתה לחוצה. האם יש הבדל בין העבודה מראשון עד חמישי לבין העבודה במוצ"ש? ת. במוצ"ש זה היה ממש קטסטרופה. בשביל להעמיס משאית צריך שני מלגזנים. בקשתי מאיגור שישאר במחסן דקל כי הגיעה משאית וצריך להעמיס ולבדוק ולהוציא את הסחורה. זה המון עבודה. צריך מינימום שני מלגזנים ואני הייתי לבד. צריך לבדוק כל משטח". 5. מטעם התובע הוגש תצהיר של חבר לעבודה, מר איגור גונצ'ר, המועסק במפעל כמלגזן. על פי תצהירו, במוצאי שבת שבה ארע האירוע, היה לחץ עבודה גדול, היה מנהל משמרת אחד במקום שניים והתובע נאלץ לבצע עבודה של שני מנהלי משמרת, וכן עבודה על מלגזה. 6. בעדותו אמר שבדר"כ בשבת יש יותר עבודה מאשר בשאר השבוע ולכן אמורים להיות שני מנהלי משמרת. העד אישר שהתובע עשה עבודה של שני מנהלי משמרת וכן כי עבד בנוסף על המלגזה. 7. סיכום חומר הראיות מעלה כי בשבועיים האחרונים לפני האירוע, נוספה לתובע עבודה של מלגזן, בנוסף לעבודתו כמנהל משמרת וכי עובדה זו הוסיפה לו עומס עבודה רב. עוד עולה כי במוצאי שבת שבה אירע האירוע, עבד משעה 18:00 כמנהל משמרת יחיד במקום שני מנהלי משמרת שהיו אמורים להיות במקום. התובע תיאר, ועדותו נתמכת בעדות מר גונצ'ר, כי העבודה במוצאי שבת קשה יותר מהעבודה בשאר ימות השבוע. לכך יש להוסיף את העובדה שהתובע עבד לבד, כמנהל משמרת וכן כמלגזן, על כמות גדולה של סחורה. חומר הראיות כפי שהוצג בפניי מעלה כי בערב הספציפי שבו מדובר, היה צירוף מקרים כזה אשר מצדיק להכיר בו כחריג על פני ימי עבודה אחרים. 8. מסקנת האמור היא כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי ביום 17.10.09 ארע אירוע חריג בעבודתו. האירוע במקרה הנדון אינו תחום בדקות או בשניות. האירוע הוא בעבודה המאומצת, הן מבחינה פיזית והן מבחינת האחריות, שהחלה בשעה 18:00 והסתיימה בכאבים שחש התובע בסביבות השעה 21:00 ואשר אובחנו כאירוע לבבי. 9. סמיכות הזמנים בין הפינוי לטיפול רפואי לבין העבודה המאומצת והחריגה, מבחינת התובע, באותו ערב, מצביעה על כך שיש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי. 10. סוף דבר, ימונה מומחה רפואי על פי העובדות כדלקמן: א. התובע עבד במפעל ייצור בקבוקי פלסטיק, כמנהל משמרת במחסן. ב. שבועיים לפני אשפוזו, התובע התבקש להחליף עובד - מלגזן. במסגרת זו נדרש לרוץ ממחסן למחסן, למרחק של 500-600 מ' ולפתוח את דלתות המחסן על מנת לאפשר למשאיות להכנס. כמו כן, עבד על מלגזה, עבודה שלא הורגל לה בעבר. ג. במוצאי שבת ביום 17/10/09 עבד התובע במשמרת משעה 18:00. התובע עבד כמנהל משמרת יחיד במקום שני מנהלי משמרת שהיו אמורים להיות במקום. מנהל המשמרת השני הגיע רק בשעה 21:15. ד. לאחר עבודה מאומצת מהשעה 18:00, כמנהל משמרת יחיד וכמלגזן, התובע עלה על המלגזה והרגיש כאב חזק בחזה. ה. לבקשת התובע, הוזמן אמבולנס והתובע פונה לבית החולים. 11. ב"כ המל"ל תזמין חומר רפואי. התיק יובא לעיוני ביום 1/9/13. הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה