כאבי צוואר ועורף ביטוח לאומי

המחלה בעמוד השדרה הצווארי של התובע הנה מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות (Degenerative Disc Disease). הביטוי הקליני של המחלה הנו כאב צואר מלווה בהגבלת טווח תנוע הצואר. הכאב יכול שילווה בקרינת כאב לגב עליון, לאחורי הכתפיים, לאורך הגפיים העליונים ולעורף. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא כאבי צוואר ועורף תאונת עבודה: 1. הוגשה תביעה שעניינה פגיעה בעמוד שידרה צווארי כפגיעה בעבודה, מכוח תורת המקרוטראומה. 2. לאחר ששמענו את עדות התובע, ניתנה החלטתנו ביום 31/12/12 בדבר התשתית העובדתית שתועבר למומחה. 3. בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את ד"ר אסא לב-אל. להלן העובדות שהועברו למומחה: "א. התובע יליד 1959. ב. התובע מכונאי רכב בהכשרתו. עובד כעצמאי בניידת שירותי דרך לרכבים, מזה כ- 25 שנה. ג. התובע עונה לכ- 15 קריאות ביום בממוצע. ד. זמן הגעה לכל קריאה כ- 20 דקות נסיעה. ה. מתוך יום עבודה, שלוש עד ארבע קריאות ליום הן לצורך החלפת מצבר. משקל המצברים נע בין 20 ק"ג לרכב פרטי ל- 30 ק"ג לטנדר. ו. לצורך החלפת המצבר התובע מתכופף, מנתק את המצבר מהרכב, שולף אותו, מניח ברכבו שלו, מביא מצבר חדש מרכבו שלו, מניח ברכב המטופל ומחבר. ז. לעיתים על התובע להחנות את הרכב שלו במרחק מהרכב המטופל ואזי התובע הולך עם המצבר הישן ועם המצבר החדש, מספר מטרים. ח. שלוש, ארבע פעמים ביום הן קריאות לצורך הטענת מצבר. במקרה זה התובע מביא מצבר מהרכב שלו ומניע את הרכב המטופל באמצעות כבלים. ט. שתיים עד שלוש קריאות ליום הן לצורך תיקון תקר בגלגל והחלפתו. לצורך כך התובע מרים את הרכב בעזרת ז'ק, פותח ברגים, מוציא את הגלגל הפגוע, מביא גלגל תקין, מרימו ומניחו על התושבת ואז מבריג את הברגים. י. עיקר המאמץ בעבודה זו הוא בכיוון הגלגל לתוך התושבת. יא. פעם ביום לפחות התובע מחליף גלגל גדול בעת החזרתו. יב. כל יתר הקריאות הן לצורך ניתוק אזעקה ואימבולייזר. במקרים אלה, לעיתים על התובע להתכופף כשהוא יושב בתוך הרכב". 4. להלן השאלות שהופנו למומחה: "א. מהי מחלתו של התובע בעמוד שדרה צווארי? ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל? ג. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של ארועים זעירים (מיקרוטראומות)- פגיעות זעירות וחוזרות לעמוד שדרה צווארי של התובע שניתן לאתרן בזמן או במקום? ד. אם קבעת כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחזקות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל התובע? במילים אחרות, ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך (irreversible) כך שבהצטרף אליה פגיעות דומות וחוזרות, נוצר המצב הקיים? ה. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם תנאי העבודה של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה?". 5. להלן חוות דעת המומחה מיום 3/3/13: "א. המחלה בעמוד השדרה הצווארי של התובע הנה מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות (Degenerative Disc Disease). הביטוי הקליני של המחלה הנו כאב צואר מלווה בהגבלת טווח תנוע הצואר. הכאב יכול שילווה בקרינת כאב לגב עליון, לאחורי הכתפיים, לאורך הגפיים העליונים ולעורף. ב. יש קשר סיבתי חלקי בין מחלת התובע לעבודתו כפי שתוארה בהחלטת בית המשפט מיום 6.2.2013. בכדי לקבוע שיש קשר בין תנאי העבודה למחלת התובע צריך שיתקיימו תנאי עבודה שהוגדרו בספרות האפידמיולוגית הרלבנטית כתנאים המהוים גורם סיכון מוגבר ללקות במחלה. להבנתי הולם התאור בהחלטה הנ"ל את אחד התנאים הנחשבים כגורם סיכון והוא עבודה הדורשת מאמץ רב בידיים, מאמץ המלווה בהתכווצות חזקה של שריר הטרפזיוס מה שמעלה במידה ניכרת את העומס על הדיסקות הבין חולתיות. עם זאת גורם הסיכון השכיח ביותר והמשמעותי ביותר, ללקות במחלה הנו הגורם הגנטי. אשר על כן איני יכול לתלות את הקשר הסיבתי לתנאי העבודה, אלא באופן חלקי. ג. צורת השפעת תנאי העבודה, על מחלת התובע מתאימה לפרהדיגמה של מיקרוטראומה. ד. ניתן לראות את מחלתו של התובע כתוצאה מצטברת של פגיעות זעירות שניתן לאפיינן במקום ובזמן. למרות מה שאי אפשר להגיד שהנזק הבדיד של כל פגיעה היה בלתי הפיך הרי שמחמת תכיפות הפגיעות לא היה סיפק לתהליך הריפוי להתרחש מה שהפך את הנזק למצטבר וקבוע. ה. תנאי העבודה של התובע השפיעו על התפתחות המחלה לא פחות מנתוניו האישיים". 6. ביום 20/5/13 הועברו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן: "1. אנא הבהר אילו תנועות חוזרות ונישנות, זהות או דומות במהותן, מבצע התובע בצווארו, פעמים אין ספור ביום עבודתו. אנא נמק תשובתך. 2. מה הן הפגימות הזעירות והבלתי הפיכות שנגרמו לתובע בצווארו עם כל תנועה בעבודה? אנא הסבר. 3. כיצד נגרמו השינויים בצווארו של התובע כצירופן של הפגימות הזעירות, ככל שהיו כאלה? אנא הסבר תשובתך. 4. האם נכון כי על פי העובדות שהועברו אליך על ידי בית הדין, למעשה מבצע התובע עבודה מגוונת למדי, ומבצע תנועות מגוונות בעבודתו? אנא הסבר תשובתך". 7. להלן תשובת המומחה מיום 4/6/13: "1. בחוות דעתי, לא טענתי שהתובע היה מבצע "תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן פעמים אין ספור ביום עבודתו" ואיני יודע, על כן, לענות על השאלה. 2. הפגימות הזעירות שנגרמו לתובע בעת עבודתו המאומצת היו קרעים של סיבי הקולגן המהוים את המעטפת החיצונית (אנולוס פיברוזוס) של הדיסקה הבין חוליתית. 3. מנגנון הווצרות הנזקים לדיסקות הבין חוליתיות מבוסס על שינויי לחץ בתוך הדיסקות. שינויי הלחץ קורים בשינויי מצב תנוחה ובעת ביצוע פעולות. בעת ביצוע מאמץ גופני יש התכווצות בו זמנית של השרירים המיצבים את עמוד השדרה כולל שריר הטרפזיוס הנאחז בחוליות עמוד השדרה הצוארי. התכווצות זו גורמת לעליה של הלחץ בדיסקות הבין חוליתיות לכל אורך עמוד השדרה כחלק מן הפעילות של יצוב הליבה בעת המאמץ וזה קורה גם בצואר. עלית הלחץ גורמת למתיחה של דפנות הדיסקות עד לכדי יצירת קרעים בסיבי הקולגן המרכיבים אותם. כשהקרעים מתרבים נוצר איחוד בין קרעים ליצירת קרעים גדולים יותר ובעקבות זאת שינויים נוספים. הקרעים הללו הם הפגיעות הזעירות והבלתי הפיכות. בחוות דעתי לא כרכתי את הארעות הפגיעות בתנועות מסויימות אלא בעבודה מאומצת בגפיים העליונים". 8. בקשה נוספת למשלוח שאלות הבהרה, נדחתה. 9. סיכומי התובע הוגשו ביום 16/9/13. סיכומי הנתבע טרם הוגשו, על אף התראה שנשלחה בעניין זה ביום 17/10/13. 10. לאור האמור, ניתן בזאת פסק דין על יסוד החומר שבתיק. 11. בחוות הדעת, קבע המומחה קשר סיבתי "חלקי" בין מחלת התובע לעבודתו. עוד קבע כי אופן העבודה הולם את אחד מגורמי הסיכון לפרוץ המחלה והוא עבודה מאומצת עם הידיים, המלווה בהתכווצות חזקה של שריר הטרפזיוס, המעלה במידה ניכרת את העומס על הדיסקיות הבין חוליתיות. המומחה קבע כי צורת ההשפעה של העבודה על המחלה, תואמת את תורת המקרוטראומה. לפיכך קבע כי תנאי העבודה של התובע השפיעו על התפתחות המחלה, לא פחות מנתוניו האישיים. 12. בתשובה לשאלות הבהרה הסביר שאין מדובר בפעולות חוזרות ונשנות של הצוואר אלא בהתכווצות של השרירים המייצבים את עמוד השדרה, הגורמים לעליה של הלחץ בדיסקיות הבין חוליתיות לאורך כל עמוד השדרה וגם בצוואר. המומחה הבהיר כי חוות דעתו ביחס לקשר בין הפגיעה בצוואר לבין העבודה, התיחסה לעבודה מאומצת בגפיים העליונים. כדבריו: "שינויי הלחץ קורים בשינויי מצב תנוחה ובעת ביצוע פעולות". 13. חוות דעת המומחה היא ברורה וחד משמעית ולפיה קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה שממנה סובל התובע. 14. נוכח חוות הדעת, יש לקבל את התביעה וכך אנו מורים. 15. התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪. צווארביטוח לאומי