כאב בבטן עקב הרמת משקל כבד - בקע מפשעתי

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא כאב בבטן עקב הרמת משקל כבד - בקע מפשעתי: התובע, יליד 1957, עובד כמכונאי שכיר וכבעל מניות בחברת "ד.י.ג. מוסכים בע"מ" החל משנת 2011. התובע הגיש תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה כמשמעותה בסעף 79 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995. התובע הגיש לנתבע את טופס התביעה ביום 22.02.12, בה טען לבקע מפשעתי שאירע לו ביום 25.12.11. לטענת הנתבע, לא הוכחה "תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק ולא התקיימו התנאים לפי סעיף 84 לחוק שיראו בבקע המפשעתי כ-"פגיעה בעבודה". התובע בהודעתו לחוקר מטעם הנתבע מיום 05.04.12 תיאר את האירוע התאונתי כך: ביום 25.12.11 במהלך עבודתו, יצא במסגרת תפקידו כמכונאי למושב עוצם לתיקון מלגזה, במהלך התיקון, הרים פח שמן של כ-18 ליטר, ובשל כך חש בכאב חד בבטנו, התובע המשיך לעבוד כרגיל ובסיום התיקון שב למקום עבודתו, כעבור יומיים פנה לקבל טיפול רפואי והופנה לבדיקות נוספות אצל כירורג, התובע המשיך לעבוד עד ליום 08.01.12. התובע ציין כי לא היו עדים למקרה. לטענת הנתבע - לא התקיימו התנאים המצטברים לצורך הכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה . התובע לא הפסיק את עבודתו ולא פנה לטיפול רפואי תוך 72 שעות מהאירוע הנטען על ידו, כמו כן, לא הוכח כי יתקיים התנאי הראשון לסעיף 84 לחוק, דהיינו: ביצוע מאמץ לא רגיל, החומר הרפואי אינו תומך בגרסת התובע, זו פגיעה דומה לפגיעה שארעה לתובע כבר בשנת 2007. התובע לא סיפר לרופאיו על האירוע בעבודה. האם יש להכיר בבקע המפשעתי אשר ארע לתובע ביום 25.12.11 כאירוע תאונתי כמשמעותו בסעיף 79 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 והאם מתקיימים באירוע זה התנאים המצטברים אשר מצויים בסעיף 84 לחוק להכרתו. השופטת ורדה וירט ליבנה בעב"ל (ארצי) 5943-05-12 יוסף טולדנו - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 01.05.13, דנה בפרשנות סעיף 84, בשל חשיבות הדברים מצאנו להציג את סעיפים 8 ו- 9 לפסק דינה של השופטת וירט ליבנה:- "8. המסגרת הנורמטיבית: בסעיף 84 לחוק נקבעו כאמור התנאים להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה, ומופיעים בו התנאים המצטברים שעל המבוטח להוכיח על מנת שתביעתו בעניין תוכר, וזו לשון הסעיף: "אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור". בפסק הדין בעב"ל 53/08 ליאוניד ברלכיס - המוסד לביטוח לאומי (2.10.08, להלן גם עניין ברלכיס), אשר עסק בפרשנות סעיף 84א לחוק שעניינו הכרה בליקוי שמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה, התייחס הנשיא (בדימוס) אדלר לתכליתם של שני הסעיפים ולדמיון במקרים שבהם הם עוסקים, וכלשונו בפסקה 7 לפסק דינו:- "לא מקרה הוא, שסעיף 84א הוסף לצידו של סעיף 84 לחוק שעניינו ב"בקע מפשעתי". בשני סעיפים אלו ביקש המחוקק לייחד הסדר ספציפי לליקויים שכיחים יחסית, ששאלת הקשר הסיבתי בינם לבין תנאי העבודה אינה קלה להכרעה במקרים רבים. כשם שסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי נועד לצמצם את מספר המקרים בהם בקע מפשעתי יוכר כפגיעה בעבודה על ידי קביעת תנאים המצביעים על הזיקה בין מאמץ לא רגיל או פגיעה בקיר הבטן במהלך העבודה לקרות הבקע; כך סעיף 84א לחוק נועד לצמצם באופן משמעותי את מספר המקרים שליקוי בשמיעה ובמיוחד טינטון יוכרו כפגיעה בעבודה, על ידי קביעת תנאים המצביעים על קשר סיבתי הדוק בין הליקויים לתנאי העבודה ועל אותנטיות התלונות בגין הטינטון. נוסיף, כי הן ליקוי בשמיעה והן בקע מפשעתי מתפתחים משך זמן רב ונגרמים על ידי גורמים שונים, כך שהמדובר ב - multi causal diseases. בדומה לליקויים אחרים שהינם בבחינת multi causal diseases, על הסיבות השונות לליקוי נמנים גורמים רבים שאינם קשורים לעבודה". הלכות היסוד בפסיקתו רבת השנים של בית דין זה באשר לפרשנות סעיף 84 נוסחו בקצרה בפסקה 3 לפסק דינו של השופט פליטמן בעניין ברלכיס:- "א. על פי סעיף 84(1) אין רואים בקע מפשעתי כפגיעה בעבודה אלא אם הופעת הבקע הינה תוצאה של מאמץ ולא רגיל. מבחן המאמץ הלא רגיל פורש בפסיקה בעקבות חוות דעת רפואיות כמבחן סובייקטיבי של המתאמץ, זאת מחד; מאידך מאמץ לא רגיל אצל הרגיל במאמץ לא רגיל, למאמץ לא רגיל נחשב. ב. התנאי של הפסקת עבודה על פי סעיף 84(2) עקב הופעת הבקע, פורש בפסיקה גם כשינוי לעבודה קלה יותר במהלך יום העבודה מבלי שהעבודה תופסק. ג. התנאי הנוסף של סעיף 84(2) לחוק, לעניין קבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; פורש למשל ככולל פניה לרופא משפחה לאו דווקא לכירורג, ונבצרות מלקבל טיפול תוך 3 ימים מאז הופעת הבקע - אינה שוללת את ההכרה בו. ד. מהתנאי שבסעיף 84(3) לחוק לעניין חובת ההודעה על הבקע תוך 72 שעות למוסד או למעביד - התעלמה הפסיקה למעשה לחלוטין". 9. באשר לפרשנות התנאי המופיע בסעיף 84(2), שמחייב פניה לטיפול רפואי בתוך 72 שעות מהופעת הבקע, בעניין טוויג נקבע כי הסעיף עוסק בימים ולא בשעות, ואם היה המחוקק מעוניין לקבוע כי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 לא חל הוא היה מציין זאת במפורש, כפי שעשה בתנאי המופיע בפסקה (3). ולכן, נקבע כי אין לנכות ממסגרת הזמן האמור ימי שבת ומועדים. בית דין זה חיזק על הלכה זו בעניין יחזקאל סעד, שם הוסיף את הנימוק לפיו רופאים תורניים פועלים גם בימי חג ומועד." כאמור, פסק דינה של השופט וירט ליבנה מסכם את ההלכה בעניין סעיף 84 לחוק. בעב"ל 456/03 בוריס שוורץ - המוסד לביטוח לאומי, מיום 31.12.04 קבע השופט צור בסעיפים 7 ו- 8 לפסק הדין באשר לפרשנות המונח "מאמץ לא רגיל":- "פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה שבפנינו מתייחסת לשני מצבים קיצוניים: מצד אחד אירוע חד פעמי הנחשב כחריג (פרשת הופמן) ומצד שני עבודה מאומצת בתדירות גבוהה (פרשת חוסן). בין שני קצוות אלה משתרעים מצבים רבים ומגוונים של מאמץ שאינו אירוע חד פעמי אך כזה שנעשה בתדירות לא גבוהה. בשלל מצבי ביניים אלה השאלה היא מה אמת המידה הראויה לבחינת ההכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה. דעתי היא שבמצבי ביניים יש לבחון את האירוע מן הזווית של שגרת העבודה של העובד. שגרת העבודה, על פי תפקידו הרגיל של העובד, היא שתקבע אם האירוע שגרם לבקע מפשעתי הוא תולדה של "מאמץ לא רגיל" אם לאו. ככל שתפקידו של העובד ושגרת עבודתו כרוכים בהשקעת מאמץ פיסי מן הסוג שגרם לבקע המפשעתי, כך יחשב המאמץ "לרגיל"; והיפוכו של דבר: ככל שהמאמץ הפיזי שגרם לבקע המפשעתי נעשה מחוץ לשגרת העבודה והתפקיד של העובד, כך יחשב הדבר ל"מאמץ לא רגיל" . מעדותו של התובע ניתן ללמוד כי התובע היה רגיל בהרמת פחי שמן של ארבעה ליטר (עמוד 3, שורות 12-13 לפרוטוקול מיום 16.06.13) וכן בהודעתו לחוקר התובע טען כי הוא רגיל להרים חפצים כבדים, חלקי גוף ומנוע. כלומר: התובע היה רגיל למאמצים גופניים. כמו כן, מהודעת החוקר מיום 08.11.07 שהוגשה לעניין אירוע תאונתי דומה שארע לתובע, הצביע התובע כי סבל בעבר מבקע מפשעתי. באשר לתנאים הקבועים בסעיף 84 לחוק - התובע אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף. לעניין התנאי שעוסק בהפסקת עבודה עקב הופעת הבקע: האירוע ארע במהלך עבודתו של התובע על מלגזה, התובע לא הפסיק את עבודתו, סיים לעבוד על מלגזה וחזר למקום העבודה והמשיך לעבוד כרגיל (עמוד 2, שורות 19-22 לפרוטוקול מיום 18.06.13). התובע המשיך לעבוד מיום האירוע ביום 25.12.11 עד ליום 08.01.12, לאור נסיבות אלה, לא ניתן לומר כי עמד בתנאי של הפסקת עבודה על פי הוראות הסעיף. התובע צירף לכתב תביעתו, תעודות שמצביעות על אי כושר בדיעבד, אין במסמכים אלו לשנות מסקנה זו. בעב"ל (ארצי) 9937-09-10 אהרון הרצל- המוסד לביטוח לאומי (26.06.11) קבעה השופטת רוזנפלד כי גם נסיבות בהן המבוטח נשאר במקום העבודה מעת קרות האירוע ועד לסיום העבודה במשך כשעה, ולמחרת הגיע לעבודה "מתוך תחושת אחריות" ועבד תוך כדי כאבים כמה שיכול היה, לא התקיימה בו דרישת הסעיף לעניין הפסקת עבודה. בענייננו טען התובע כי עבד במינון נמוך (עמוד 3, שורה 7 לפרוטוקול מיום 18.06.13), בהודעתו לחוקר הנתבע מסר כי חזר לעבווד כרגיל, כך או כך התנאים בסעיף 84 לא מתקיימים. באשר לסעיף 84(2) - קבלת טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע, התובע טוען לקרות אירוע ביום 25.12.11 יום ראשון, התובע פנה לרופא ביום 28.12.11 יום רביעי(עמוד 3, שורות 18-20 לפרוטוקול מיום 18.06.13) כלומר התובע פנה לאחר כ-72 שעות מקרות האירוע. בפנייתו הראשונה, התובע לא ציין בפני רופאו את האירוע ואת "מאמץ הלא רגיל" שבעטיו נגרם הבקע המפשעתי. התובע הסביר זאת בכך שהרופא לא שאל ממה הכאבים נובעים והתובע סבר כי לא צריך לספר על כך לרופא (עמוד 3, שורות 23-28 לפרוטוקול מיום 18.06.13). ההנחה העומדת מאחורי סעיף 84, כי המבוטח שנפגע בעבודה והופיע אצלו בקע מפשעתי, יפסיק את עבודתו ויפנה לטיפול בהקדם האפשרי. אי הפסקת העבודה, התנהלות שגרתית בעבודה ופנייה לאחר כ-3 ימים מחזקת את העובדה כי תנאי הסעיף אינו מתקיים בענייננו. לסיכום, לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שלא מתקיימים התנאים המצטברים לצורך הכרה בבקע המפשעתי כ-"פגיעה בעבודה", התובע העיד כי לא פנה ישירות לקבלת טיפול רפואי ראשוני וכן לא ציין בפני רופאו, מה גרם לבקע המפשעתי, לאורך כל תקופת הטיפול והמעקב הרפואי, התובע המשיך בשגרת העבודה, התובע לא הצביע על "מאמץ לא רגיל", על כן יש לדחות את התביעה מבלי להיזקק למינוי מומחה רפואי. לאור האמור, דין התביעה להידחות, אנו קובעים כי לא התקיימו התנאים המצטברים לפי סעיף 84 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995 להכרה בבקע המפשעתי כ-"פגיעה בעבודה". אין צו להוצאות. זכות ערעור תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. בקע מפשעתיבטןהרמת משקלבקע