ירידה הולכתית בשמיעה

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ירידה הולכתית בשמיעה:

1. לפני תביעה להכיר בליקוי השמיעה של התובעת כפגיעה בעבודה על פי סעיף 84 א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2. ביום 16.1.12 הודיע הנתבע כי הוא מסכים למינוי מומחה בתיק לעניין הקשר הסיבתי בין חשיפת התובעת לרעש לבין מחלתה.

3. ביום 19.7.12 התמנה ד"ר בייזר כמומחה - יועץ רפואי.
המומחה התבקש להשיב על השאלה: "האם קיים קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי השמיעה".

4. בחוות דעתו מיום 12.8.12 קבע המומחה:
"בכל בדיקות השמיעה שנמצאות באסופה הרפואית ירידת השמיעה היא מסוג ירידת שמיעה שהיא בעיקרה ירידה הולכתית דו"צ די סימטרית. יש לציין כי ירידת השמיעה העצבית היא גבולית עד קלה. הסיבה השכיחה לירידת שמיעה מסוג זה היא מחלת OTOSCLEROSIS שאין בינה לבין חשיפה לרעש מזיק כל קשר. יש לציין שירידת השמיעה העצבית בבדיקת השמיעה המאוחרת מבין השלוש היא גם המינימלית ביותר ולמעשה רק באוזן שמאל ובתדירות 1000 הרץ הסף גבוה מ- 20 דציבל.
אבחנת ה- OTOSCLEROSIS נזכרת גם באסופת החומר הרפואי בביקורים אצל פרופ' מרשק, ד"ר רודוי, ד"ר ורצברגר וד"ר גרושקו".

5. לבקשת התובעת נשלחו לד"ר בייזר שאלות ההבהרה הבאות:
(1) האם זה נכון שפגיעה בהולכה עצבית אצל התובעת לא יכולה להיות מוסברת ע"י אוטוסקלרוזיס?
(2) האם לתובעת ירידה בשמיעה עצבית העולה על 20 דציבלים בתדירויות הדיבור?
(3) האם זה נכון שפגיעה בהולכה עצבית של התובעת יכולה להיות מוסברת ע"י חשיפתה לרעש מזיק?
(4) האם זה נכון שהטנטון ממנו סובלת התובעת יכול להיות מוסבר ע"י חשיפתה לרעש מזיק?
(5) בשורה ה- 5 מלמטה (מהסוף) בחוות הדעת: נא פרש למה מתייחס הביטוי "מסוג זה"? האם זה נכון שהוא מתייחס לירידת שמיעה הולכתית ולא עצבית?
(6) האם זה נכון שבבדיקות הקודמות לבדיקת השמיעה המאוחרת יותר (מבין השלוש) היתה לתובעת ירידה שמיעה עצבית בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?

6. ביום 23.12.12 ניתנו תשובותיו של ד"ר בייזר:
"1. בחלק המקרים של מחלת אוטוסקלרוזיס תתכן פגיעה בהולכה העצבית.
2. אכן, לתובעת יש ירידה בשמיעה העצבית בתדירויות הדיבור כדלקמן: באודיוגרמה מיום 4.4.2010, באוזן ימין – בתדירויות 1000 הרץ ו- 2000 הרץ 25 ו- 30 דציבל בהתאמה. משמאל – 35 ו- 30 דציבל בהתאמה. באודיוגרמה מיום 27.6.2010 בתדירות 1000 הרץ באוזן שמאל, 30 דציבל. באודיוגרמה מיום 25.5.2011 באוזן שמאל 25 דציבל בתדירות 1000 הרץ. (פגיעה העולה על 20 דציבל).
3. אכן, פגיעה בהולכה העצבית יכולה להיות מוסברת ע"י חשיפה לרעש אך הירידה באודיוגרמות שלפנינו אין לה את האיפיון של הופעת שנץ בתדירויות גבוהות.
4. טינטון יכול שיופיע הן בעקבות חשיפה לרעש מזיק והן כחלק מאוטוסקלרוזיס.
5. הכוונה כי ירידת שמיעה שעיקרה הולכתית, דו צדדית וסימטרית עם מרכיב עצבי תקין או כמעט תקין אופיינית לנזק השמיעתי באוטוסקלרוזיס.
6. נכון, פרט לתדירות 500 הרץ באוזן ימין בה הסף הוא 15 דציבל בבדיקת השמיעה מן ה- 27.6.2010. (ירידת שמיעה בשיעור 20 דציבל)".

7. ביום 23.5.13, לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ניתנה החלטה לפיה בבוא בית הדין ליתן את פסק הדין עלה כי בשל תקלה לא הומצאה לד"ר בייזר חוות הדעת של ד"ר גפן.
בהתאם לכך הומצאו לד"ר בייזר חוות הדעת של ד"ר טמיר גפן, מומחה ברפואה תעסוקתית מטעם התובעת וחוות הדעת של ד"ר יוחנן וייזל מטעם המוסד לביטוח לאומי.
המומחה התבקש להתייחס לחוות הדעת ולנמק האם יש במי מהן כדי לשנות את מסקנתו.

8. ביום 26.8.13 ניתנה התייחסותו של ד"ר וייזר לפיה:
"אני עדיין מחזיק בדעתי כי לפנינו מקרה של OTOSCLEROSIS. ירידת השמיעה ההובלתית שהיא אופיינית כל כך למחלה זאת משמשת כאטם ביולוגי במקרה זה ויתכן והגן על המרכיב העצבי של השמיעה מפני נזק גדול עוד יותר. אני שב חוזר ואומר כי במחלת ה- OTOSCLEROSIS תיתכן גם ירידת שמיעה מן הסוג העצבי".

9. ניתנה החלטה המאפשרת לצדדים להגיש סיכומים משלימים.
ביום 29.9.13 הוגשו סיכומים משלימים מטעם התובעת.
לא הוגשו סיכומים משלימים מטעם הנתבע.

10. טענות התובעת –
א. על פי חוות הדעת של ד"ר טמיר גפן ישנה פגיעה בהולכה עצבית שלא יכולה להיות מוסברת על ידי OTOSCLEROSIS אלא על ידי חשיפה לרעש מזיק וחשיפה לחומרים כרום ניקל ותמיסות שונות.
ב. בתשובתו של ד"ר בייזר לשאלות ההבהרה השיב תשובה כללית באשר לשאלה האם נכון שפגיעה בהולכה עצבית אצל התובעת לא יכולה להיות מוסברת על ידי OTOSCLEROSIS.
יחד עם זאת, השיב ד"ר בייזר בחיוב לשאלה האם לתובעת ירידה עצבית העולה על 20 דציבלים בתדירויות הדיבור בשתי האוזניים.
משהתובעת עומדת בתנאי הסף, הרי שיש להכיר בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה.
יתירה מכך, המומחה אף הסכים כי פגיעה בהולכה עצבית אצל התובעת יכולה להיות מוסברת על ידי חשיפה לרעש מזיק.
כך המומחה אף אינו שולל כי הטנטון ממנו סובלת התובעת יכול להיות מוסבר על ידי חשיפתה לרעש מזיק.
ג. חוות הדעת של המומחה היועץ - הרפואי אינה באה אלא להדריך ולייעץ במקום שאין למשפטן ידע מקצועי.
ד. בנסיבות העניין שלפנינו, כאשר יש לרופאים המומחים דיעות שונות, יש לנקוט בפירוש המיטיב יותר עם המבוטח.

11. טענות הנתבע –
א. המומחה - היועץ הרפואי קבע באופן חד משמעי כי הממצאים הרפואיים מצביעים על ליקוי שמיעה שאינו נובע מחשיפה לרעש מזיק.
חוות דעתו של המומחה ברורה ומנומקת.
אין כל הצדקה עובדתית ומשפטית יוצאת דופן כדי לסטות מחוות דעת זו.
ב. טענת התובעת כי המומחה לא התייחס לפגיעה בחוש הריח אינה ברורה. הטענה לא נטענה בקדם המשפט והוסכם על ידי הנתבע להעביר את התיק למומחה - יועץ רפואי לשאלת הקשר הסיבתי בין החשיפה לרעש לבין הירידה בשמיעה.
אין מקום לטעון לפגימות נוספות אשר לא הוסכם עליהן.
ג. אין פגם בכך כי המומחה מטעם בית הדין אינו מסכים עם מסקנתו של ד"ר טמיר גפן.

ההכרעה –

12. על פי הפסיקה מייחס בית הדין משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, הוא יסמוך את ידו עליה ולא יסטה מקביעותיה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית ומשפטית יוצאת דופן לעשות כן.
(עב"ל 345/06 המוסד – מרדכי בוארון, ניתן ביום 15.5.07, עב"ל 683/07 לוי מצליח – המוסד ניתן ביום 16.7.08 ; עב"ל 1035/04 דינה ביקל – המוסד ניתן ביום 6.6.05; עב"ל 618/09 ג'נט גנגינה – המוסד ניתן ביום 7.7.10; עב"ל 17318-05-11 נחום ברוך – המוסד ניתן ביום 19.2.2012).

לא זה המקרה שלפנינו.
חוות דעתו של המומחה - היועץ הרפואי מנומקת ומפורטת.
המומחה קובע כי לפנינו מקרה של OTOSCLEROSIS אשר אינו קשור לחשיפה לרעש מזיק. אבחנה זו מצויה אף באסופת החומר הרפואי כמפורט בחוות הדעת מיום 12.8.12.
העובדה כי התובעת עמדה בתנאי הסף של סעיף 84 א' לחוק ועקומת השמיעה הצביעה על ירידה בשמיעה העצבית בתדירויות הדיבור בשיעור העולה על 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים, אין בה כדי להוליד מסקנה בדבר קשר סיבתי בין החשיפה לרעש לבין ליקוי השמיעה.
המומחה - היועץ הרפואי מבהיר כי הגם שפגיעה עצבית יכולה להיות מוסברת על ידי חשיפה לרעש, הרי שהאודיוגרמות שלפנינו אין להן את האיפיון של הופעת שנץ בתדירויות הגבוהות.
קביעת המומחה כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לבין החשיפה לרעש מנומקת ואין כל טעם לסטות מקביעה זו.

13. המומחה מתייחס לחוות דעתו של ד"ר טמיר גפן, אך חוזר על קביעתו המנומקת כי לפנינו מקרה של OTOSCLEROSIS אשר אינו קשור לחשיפה לרעש מזיק בעבודה.

14. התובעת טוענת כי אין התייחסות לאמור בחוות הדעת של ד"ר טמיר לפיה הפגיעה בהולכה העצבית לא יכולה להיות מוסברת על ידי OTOSCLEROSIS אלא על ידי חשיפה לרעש מזיק.
עוד קובע ד"ר טמיר גפן כי התובעת חשופה לחומרים כמו כרום וניקל ולתמיסות שנמצאות בשימוש בתהליך העבודה. התובעת מדווחת על הפרעות בחוש הריח, שגם כן יכולות להיות מוסברות על ידי חשיפה תעסוקתית.
אלא שהמומחה היועץ הרפואי התמנה לשם מתן חוות דעת בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי השמיעה.
העובדות אשר הופנו למומחה נוגעות לשאלת החשיפה לרעש מזיק בלבד וכך אף שאלות ההבהרה מטעם התובעת התייחסו אך ורק לחשיפה לרעש מזיק ולא לחשיפה אחרת.
אמנם בכתב התביעה מצויין, בהסתמך על חוות דעתו של ד"ר טמיר גפן, כי התובעת נפגעה גם בחוש הריח, אלא שמכתב הדחיה מתייחס לירידה בשמיעה בלבד וכך אף כאמור הסכמת הנתבע למינוי מומחה רפואי, ההחלטה בדבר מינוי מומחה רפואי ושאלות ההבהרה אשר הופנו למומחה הרפואי.

15. אשר על כן, בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי, נדחית התביעה להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה.
ככל שלתובעת תביעה נוספת בגין פגיעה בחוש הריח כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים בעבודתה, עליה להגיש ראשית תביעה למוסד לביטוח לאומי ורק אם תידחה, תקום לה הזכות להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תדירות שמיעה

  2. פגיעה שמיעה נגר

  3. מכשיר שמיעה ביטוח

  4. חבלה אקוסטית

  5. ליקוי שמיעה בעבודה

  6. ליקוי שמיעה - מסגר

  7. ליקוי שמיעה אסימטרי

  8. חשיפה לרעש ליקוי שמיעה

  9. בדיקת ברה (BERA) שמיעה

  10. נזק לא בלתי הפיך לשמיעה

  11. בעיות שמיעה בעקבות עבודה

  12. זכויות עובד פגיעה בשמיעה

  13. התפוצצות – ירידה בשמיעה

  14. ליקוי שמיעה בשתי אוזניים

  15. החזר מכשיר שמיעה - תביעה

  16. הכרה בפגיעה בשמיעה

  17. בדיקות שמיעה - ביטוח לאומי

  18. פיצוי על קניית מכשיר שמיעה

  19. ירידה הולכתית בשמיעה

  20. צפצופים באוזניים בעבודה

  21. עובד חשוף לרעש - ירידה בשמיעה

  22. ירידה בשמיעה - מנעולן משחיז

  23. ליקוי שמיעה בתדרי דיבור

  24. ליקוי שמיעה 0 אחוז נכות

  25. רעש יריות - ירידה בשמיעה

  26. ירידה בשמיעה ב-20 דציבל

  27. ליקוי שמיעה - כמה אחוזי נכות ?

  28. ירידה בשמיעה ב 20 דציבל

  29. בעיות שמיעה נהג אוטובוס

  30. דלקת אוזניים - כמה אחוזי נכות ?

  31. ירידה בשמיעה זכויות ביטוח לאומי

  32. בקשה לשמיעה חוזרת של עדים

  33. נזקים לשמיעה אצל עובדי נמל

  34. נזק אוזניים בעבודה – ביטוח לאומי

  35. עתירה להכרה בירידה בשמיעה

  36. פגיעה בעבודה - ליקוי שמיעה בגלל רעש

  37. קשר בין ירידה בשמיעה לעבודה

  38. נזק לשמיעה עקב חשיפה לרעש במסגרייה

  39. ירידת שמיעה מעבודה ברעש מזיק

  40. בדיקות שמיעה סותרות בועדה רפואית

  41. קבלת עדות שמיעה בהליכי ביניים - תקנה 521

  42. טענה כי הוועדה התעלמה מבדיקת ה-BERA

  43. אי התייחסות ועדה רפואית לבדיקת BERA

  44. בעיות שמיעה של די ג'יי - ביטוח לאומי

  45. בדיקת שמיעה אצל אודיולוג מטעם בית המשפט

  46. קשר סיבתי בין חשיפה לרעש בעבודה לבין ליקוי שמיעה

  47. פגיעה בשמיעה - סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  48. נדחתה תביעה להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה

  49. תנאי הכרה בליקוי שמיעה - הגשת תביעה תוך 12 חודשים ?

  50. פגיעה בשמיעה במסגרת העבודה עקב חשיפה לרעש מזיק

  51. האם עובד מסגרייה יכול לקבל פיצויים בגלל ירידה בשמיעה ?

  52. בדיקת BERA - החזרת תיק לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה

  53. ליקוי שמיעה: הגשת תביעה תוך 12 חודשים מהמועד שבו תועד הליקוי לפי סעיף 84א(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון