נטען כי הוועדה לא דנה בפגיעה הנוירולוגית שהיא עצמה מצאה בבדיקתה (ירידה בתחושה), ואף לא דנה בתוצאות בדיקת ה- EMG מיום 8/2/09. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא ירידה בתחושה ביד שמאל: 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 11/3/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה את נכותו של המערער בשיעור 10% מיום 1/1/10 ("ההחלטה"). 2. עניינו של המערער הוחזר לוועדה, בתוקף פסק דין מיום 27/3/12 (ב"ל 11- 08- 23555), שניתן בהסכמת הצדדים ("פסק הדין"). על פי פסק הדין הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשוב ותשקול את עמדתה בשאלת הקשר הסיבתי לעניין הפגיעה ביד שמאל, וזאת בהתייחס לסיכום אשפוז מיום התאונה ביום 16/11/08, בו צוין כי ממצאי בדיקה גופנית בקבלה "גפיים המתומות שריטות, שפשופים רבים". 3. טענות הערעור הן כדלקמן: (א) בתחום הנוירולוגי: נטען כי הוועדה לא דנה בפגיעה הנוירולוגית שהיא עצמה מצאה בבדיקתה (ירידה בתחושה), ואף לא דנה בתוצאות בדיקת ה- EMG מיום 8/2/09. (ב) בתחום האורטופדי: עיקר טענות המערער מכוונות כנגד אופן הבדיקה הקלינית שנערכה למערער, התייחסות הוועדה לבדיקת אולטרא סאונד וממצאיה וכן הנמקת הוועדה באשר למרפק יד שמאל. 4. לטענת המשיב, הוועדה קיימה את הנחיות פסק הדין ולא נפל בהחלטתה כל פגם משפטי. נטען כי הוועדה נימקה החלטתה כנדרש, ולא ניתן להתערב בקביעות רפואיות. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו. 6. ביום 14/5/12 התכנסה הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה לכירורגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ועיינה בפסק הדין. הוועדה ציינה כי על פי תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה מיום 3/12/08, מדובר ב"חבלת חזה, שברים בצלעות 2- 7 משמאל שפשופים בראש ובחזה". הוועדה הוסיפה כי על פי מכתב סיכום האשפוז מבית החולים רמב"ם מיום 23/11/08, באבחנות נרשם "חבלת חזה, שברים בצלעות משמאל, שפשופים בראש"; בסעיף "גפיים" נרשם "המתומות שריטות ושפשופים רבים". הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וציינה את ממצאיה בפירוט רב, לרבות "ירידה בתחושה ביד שמאל באזור המדיאלי מהכתף עד קצה אצבעות". בנוסף התייחסה הוועדה לממצאי בדיקת EMG מיום 8/2/09, וציינה "תסמונת לכידה אולנרית בגובה המרפק ... תנועות מרפקי יד ימין ושמאל בטווח מלא". לשם סיכום הדיון ביקשה הוועדה לקבל לעיונה תיק רפואי כללי, נוירולוגי ואורטופדי לפני התאונה הנדונה. ביום 11/3/13 שבה הוועדה והתכנסה. לאחר שעיינה בתיקו הרפואי של המערער, ציינה הוועדה כי בסיכום האשפוז "אין תיעוד המכוון למרפק יד שמאל במהלך האשפוז". הוועדה הוסיפה כי ממצאי בדיקת אולטרא סאונד כתף ימים מיום 29/10/09 תקינים ואולטרא סאונד שמאל הראה הסתיידויות באזור הסופרה ספינטוס ללא עדות לקרע. לאור האמור, הגיעה הוועדה למסקנה שאין לקשור בין תלונות המערער על כאבים בכתף לבין התאונה הנדונה, זאת מהטעם שלא נמצאו פגימות טראומטיות, ומהטעם שהסתיידויות נוצרות לאורך זמן ולא על רקע פגיעה טראומטית. לאור האמור, הותירה הוועדה את קביעתה כל כנה, לפיה נקבעה למערער נכות בשיעור 10%, לפי פריט ליקוי 34(ב). 7. הוועדה עיינה בתיעוד הרפואי הרב שעמד בפניה, לרבות בדיקות הדמיה ותיקים רפואיים. הוועדה הסבירה נמק היטב כי בסיכום אשפוז מבית החולים רמב"ם, מיום 23/11/08, צוינו המתומות ושפשופים רבים בגפיים, אולם במהלך האשפוז אין כל תיעוד לגבי מרפק יד שמאל. בהעדר כל אבחנה ספציפית לגבי מרפק שמאל במהלך אשפוזו של המערער סמוך לאחר התאונה, הגיעה הוועדה למסקנה כי לא נמצאו פגימות טראומטיות. לדעת הוועדה, ההסתיידויות שנמצאו באזור הסופר ספינטוס נוצרו לאורך השנים והן אינן על רקע פגיעה טראומטית. לאור האמור, לאחר שעיינה בתוצאות אולטרא סאונד ו- EMG, ובהסתמך על תוצאות בדיקתה הקלינית, קבעה הוועדה כי אין קשר סיבתי בין תלונות המערער על כאבים בכתף שמאל לבין התאונה הנדונה. 8. אשר לבדיקת ה- EMG, דין טענת המערער להידחות, שכן בפרוטוקול הדיון מיום 14/5/12, התייחסה הוועדה לתוצאות בדיקת ה- EMG באופן מפורט וממצה. 9. לטענת המערער, אולטרא סאונד כתף ימין פורש תקין, בעוד שאולטרא סאונד כתף שמאל הצביע על הסתיידויות, ולכן היה על הוועדה להסביר מדוע הסתיידויות שנוצרות לאורך הזמן אינן סימטריות לגבי שתי הכתפיים. דין הטענה להידחות, שכן די בכך שהוועדה ציינה שיש הסתיידויות בכתף שמאל אך אין לקשור אותן לפגיעה, וזאת משום שהן נוצרות לאורך זמן ולא על רקע פגיעה טראומטית. 10. נדחית גם טענת המערער שהוועדה לא התייחסה לכל חלקי היד, כגון זרוע, אמה וכף היד - למקרא פרוטוקול הוועדה עולה שהוועדה התייחסה גם ללכידה אולנרית בגובה המרפק וגם לאזור המדיאלי מהכתף ועד קצה האצבעות. 11. שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לקביעת הוועדה בדבר "ירידה בתחושה ביד שמאל באזור המדיאלי מהכתף עד קצה אצבעות". לא ברור מהחלטת הוועדה, האם ממצאים אלה, ביחד עם ממצאי בדיקת ה- EMG בדבר "תסמונת לכידה אולנרית בגובה המרפק בנידה קלה", מצביעים על קיומה של נכות והאם הם קשורים סיבתית לתאונה הנדונה. לפיכך, בעניין זה יוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתבהיר קביעתה בעניין נקודתי זה. לדעתי, מאחר שמדובר בהבהרה ספציפית, יש להורות על השבת עניינו של המערער לוועדה בהרכבה מיום 11/3/13. 12 אשר על כן, הערעור מתקבל. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה, על מנת שתבהיר ותנמק האם הממצא בדבר "ירידה בתחושה ביד שמאל באזור המדיאלי מהכתף עד קצה אצבעות", וכן ממצאי בדיקת ה- EMG בדבר "תסמונת לכידה אולנרית בגובה המרפק בנידה קלה", מצביעים על קיומה של נכות והאם הם קשורים סיבתית לתאונה הנדונה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 13. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום. 14. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. ידיים