טענת ניכוי מס במקור בהוצאה לפועל

את כל טענותיה של המשיבה בעניין ניכוי המס במקור ומע"מ היה עליה להעלות בבית המשפט ולא בהוצאה לפועל
המערערת טוענת כי רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לשבת כ"ערכאת ערעור" על פסק הדין של בית משפט השלום, וכי אינו מוסמך להכניס לפסק הדין הוראות שאינן רשומות בפסק הדין, וכי אינו רשאי ל"פתוח" את הממצאים שנקבעו בפסק הדין שעליו לבצע, וכי רשם ההוצאה לפועל חייב לפעול לביצועו של פסק הדין, ורק על פי טיעונים אלו היה על כבוד הרשמת לדחות את טענת ה"פרעתי".


קראו דוגמא מהפסיקה בנושא טענת ניכוי מס במקור בהוצאה לפועל:

1. בפני ערעורה של המערערת, על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל דואני בהירי מיכל שניתנה ביום 04.02.13 בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-04776-80-7 , לפיה הורתה לצדדים להעביר את תמצית טענותיהם בסוגיות המיסויות לרשות המיסים.

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו:

2. המערערת הינה חברת הזריחה עבודות אינסטלציה בע"מ חברה בפירוק שהינה הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, אשר שימשה כקבלן משנה של המשיבה, חברת א. דורי .

בתאריך 17.02.10 ניתן פסק דין כנגד המשיבה אשר חייב את המשיבה לשלם למערערת בהתאם להנחיות שניתנו בפסק הדין.

המשיבה פנתה לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשה דחופה להוראות לעיכוב ביצוע פסק הדין , הבקשה נדחתה.

המשיבה קיזזה ניכוי במקור ומע"מ וסכומים נוספים שהייתה סבורה כי לא הייתה צריכה לשלם והפקידה סך של 134,404 ₪.

המערערת פנתה למשיבה שתפעל על פי פסק הדין ומשלא נענתה לכך המשיבה פתחה המערערת בתאריך 12.09.10 את תיק ההוצאה לפועל.

המשיבה הגישה לכבוד הרשם בקשה בטענת פרעתי, בה ביקשה עיכוב הליכים.
כבוד הרשם החליט על עיכוב הליכים וביטול העיקולים שהוטלו על המשיבה , כבוד הרשם הורה על שיהוי הדיון בטענת ה"פרעתי" עד לתום ההכרעה בערעור, ואף הורה במסגרת החלטה זו על הפקדת מעט מהסכום שעוכב על ידי המשיבה בסך של 70,000 ₪.

בתאריך 02.02.11 נדחה הערעור על ידי בית המשפט המחוזי.

בתאריך 08.09.11 שוב התבקש כבוד הרשם לתת הכרעה בטענת ה"פרעתי" שהגישה המשיבה, בתאריך 02.11.11 ניתנה החלטה לקביעת דיון בתאריך 03.05.12 , הדיון בוטל בתאריך 08.02.12 דיון חדש לא נקבע על ידי המזכירות ולכן המערערת הגישה שוב ושוב בקשות לקביעת מועד דיון, בתאריך 31.05.12 ניתנה החלטה על ידי כבוד הרשמת דואני בהירי מיכל אשר הורתה למשיבה להבהיר האם עודנה עומדת על הבקשה בטענת ה"פרעתי".

המערערת הודיעה כי היא מסכימה להכרעה ללא דיון , המשיבה עמדה על כך שייערך דיון במעמד הצדדים.
בתאריך 19.12.12 התקיים הדיון בטענת הפרעתי.

בהחלטותיה של כבוד הרשמת קבעה כך: בהחלטתה מתאריך 20.12.12 קבעה כבוד הרשמת כי מתבקשת תגובת רשות המיסים בישראל, לשאלת חובת החייבת להעביר הכספים אשר נוכו מגובה החוב הפסוק , לצורך העברתם לרשויות המס , בהתחשב בעובדה כי המדובר בזוכה שהיא חברה בפירוק, ומתבקשת התייחסות הרשות לשאלת האפשרות להעביר כספי המע"מ מבלי שתועבר חשבונית על ידי הזוכה והצגת פסק הדין כראייה לצורך הזדכות החייבת על כספי המע"מ.

בהחלטתה מתאריך 27.12.12 קבעה כבוד הרשמת כי בתמיכה לטענתו של הזוכה כי על החייבת להעביר כספי הניכוי לזוכה בהיותה חברה בפירוק ולא לרשויות המס הוא מפנה לפר"ק 2327-06 , וכי על החייבת לתת תגובתה לכך תוך 14 ימים.

בהחלטתה של כבוד הרשמת נשוא הערעור דנן שניתנה בתאריך 04.02.13 קבעה כי הצדדים יגישו העתק של תמצית טענותיהם בסוגיות המיסויות השנויות במחלוקת בתוך 21 ימים לצורך העברת המסמכים לרשות המיסים.

טענות המערערת:

3. המערערת טוענת כי רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לשבת כ"ערכאת ערעור" על פסק הדין של בית משפט השלום, וכי אינו מוסמך להכניס לפסק הדין הוראות שאינן רשומות בפסק הדין, וכי אינו רשאי ל"פתוח" את הממצאים שנקבעו בפסק הדין שעליו לבצע, וכי רשם ההוצאה לפועל חייב לפעול לביצועו של פסק הדין, ורק על פי טיעונים אלו היה על כבוד הרשמת לדחות את טענת ה"פרעתי".

המערערת טוענת כי גם אם כבוד הרשמת מתירה לצדדים לטעון לפניה ולהציג ראיות גם בעניינים החורגים מסמכותה, הדבר אינו מרחיב את סמכויותיו, וכי כבוד הרשמת אינה מוסמכת לדון ולהכריע במחלוקות עובדתיות ומשפטיות סבוכות.

המערערת טוענת כי שעה שהמצהיר היחיד לטענת "פרעתי" לא התייצב לדיון , דין הטענה היה להידחות בשל אי עמידה בנטל ההוכחה ושעה שכבוד הרשמת לא דחתה את הטענה , רשאי המערער לעתור לדחיית טענת "פרעתי" מערכאת ערעור, וכי לכבוד הרשמת אין כל סמכות לדון בשאלות עובדתיות ומשפטיות שאינן בגדר סמכותה.

המערערת טוענת כי היא מסרבת לפנות לרשות המיסים, מסרבת ליתן תמצית טענות , וכי כבוד הרשמת אינה רשאית לדון בכך, וכי אסור לה לחבל בתיק הפירוק , שזה בדיוק מה שעשתה, וכי אסור לכבוד הרשמת לברר אם בית המשפט שנתן את פסק הדין עשה עבודה טובה או לא, ואסור לה לברר דבר מלבד ביצועו של פסק הדין, וכי המשיבה לא הייתה זכאית להימנע מתשלום מע"מ.

המערערת טוענת כי המשיבה ידעה כי הכספים לא שלה בכל מקרה , בין אם נניח כי היה עליה להעביר למס הכנסה ובין אם הייתה צריכה להעביר לזוכה , אסור היה לה לאחוז בכספים, וכי המשיבה טענה את טענת הפרעתי כטענת סרק וגררה דיון שנמשך 3 שנים, והזדקקות לערעור זה שלא היה מאחורי פעילות זו כלום חוץ מרצון לגרור , לסבך ולעכב דין, וכי הרווח שעשתה המשיבה מטענת סרק זו היא 200,000 ₪ שעוכבו ל 3 שנים, וכי מדובר בחברה קבלנית שגלגלה 200,000 ש"ח אלו כמה וכמה פעמים, ואין כל חולק כי פירותיו של סכום זה שילשו עצמם ולכן הוצאות של 200,000 ₪ לא יהלמו את התנהגותה של המשיבה, המערערת מבקשת הוצאות שלא יקטנו מ200,000 ₪.

המערערת טוענת כי נושים של המערערת שזכאים לכסף על פי דין, לא רק שלא יכלו עד למתן פסק הדין לקבל את נשייתם, וכי 17 שנים שעובדי המערערת, נושיה מחכים לקבל את הסעד, וכי לפני 3 שנים הם זכו בפסק הדין, וכי כבוד הרשמת מתחבטת בשאלות אשר בית המשפט השלום דן בהם מכבר.

אומר כבר עתה , כי התבטאויותיה של המערערת כלפי כבוד הרשמת אינן מקובלות, אינן ראויות, אינן מקדמות את בירור הערעור ואינן מכבדות את אומרן.


תגובת המשיבה:

4. המשיבה טוענת כי אין מדובר בערעור על החלטה סופית בטענת "פרעתי" כי אם ערעור על החלטת ביניים ולפיה היה על הצדדים להגיש תמצית טענותיהם בסוגיות המס השנויות במחלוקת, שכן מדובר בהחלטת ביניים שנועדה לסייע לכבוד הרשמת להחליט, וכי המערערת עושה דין לעצמה, ואינה ממלאת אחר החלטת ערכאה שיפוטית שהופנתה אליה , מבלי לבקש עיכוב ביצוע ההחלטה, ואולם מגישה ערעור על אותה החלטה שהיא בחרה שלא לקיים.

המשיבה טוענת כי היא מבקשת למלא אחר הוראות החוק המפורשות המחייבות אותה לנכות מס במקור , בהיעדר הוראה אחרת, וכי המערערת ואף ב"כ המנהל המיוחד מסרבים להציג אישור בדבר פטור מניכוי מס במקור ומצהירים כי אין בידם אישור שכזה, וכי לא מוכנים להוציא למשיבה חשבונית מס, שזו הוראה המוסדרת בחקיקה הראשית אשר לא ניתן להתנות עליה, וכי הסך שנפסק לחובתה של המשיבה במסגרת פסק הדין, מהווה למעשה השלמת תשלום עבור שירותים שסיפקה המערערת למשיבה, אשר מפאת המחלוקת לא שולם .

המשיבה טוענת כי לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות לדון בסוגיית ניכוי מס במקור, וכי מנהלה המיוחד של המערערת הוא שפנה מלכתחילה ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לבצע את פסק הדין, ובכך הכיר בסמכותה של ההוצאה לפועל, וכי הוצע לב"כ המערערת, המנהל המיוחד כי יפנה אל פקיד השומה בדרישה לקבל אישור פטור מניכוי מס במקור, או שיפנה אל בית משפט שלפירוק למתן הוראות , וכי ב"כ המערערת סירב לעשות זאת וכי במקרה שכזה על כבוד הרשמת לקבל את טענת הפרעתי במלואה, וכי החלטת הביניים , מיטיבה את מצבה של המערערת ומאפשרת, בכפוף לתוכנה של הודעת פקיד השומה למערערת לקבל את הסך הנפסק ללא ניכוי מס במקור , מלא או חלקי.

המשיבה טוענת כי המנהל המיוחד החליט לעשות דין לעצמו ובחר להתעלם מהוראות החוק המפורשות המחייבות את המשיבה לנכות מס במקור , והן מהפסיקה אותה הוא מצרף, וכי אין בידיו אישור מס במקור, הוא מסרב לפנות לפקיד השומה לבדיקת סוגיית המס, וכי כל עוד אין בידי המנהל המיוחד אישור ניכוי במקור חובה על המשיבה לנכות מס זה.

המשיבה טוענת כי רק מאחר ולמשיבה אין עניין בתוצאות עצמן , לא התנגדה ואף הציעה מיוזמתה, להקל על המנהל המיוחד ולאפשר לו להביא אישור ניכוי במקור גם כיום, וכבוד הרשמת מנסה לעשות זאת בעבורו, וכי המנהל המיוחד בחר להפנות טענותיו למשיבה אשר אינה צד בעניין והיא מוכנה לשלם את הכספים ורק ממתינה לאישור פטור מניכוי מרשות המיסים או להחלטת כבוד הרשמת בטענת הפרעתי, או להוראות מבית המשפט של הפירוק, וכי המשיבה לא תשלם אותו סכום פעמיים הן למערערת והן לרשות המיסים , לשם כך מתבקשת עמדתה של רשות המיסים בסוגייה וזה בדיוק מה שביקשה כבוד הרשמת לעשות.

המשיבה טוענת כי מדובר בהחלטת ביניים שבית המשפט שלערעור ממילא לא אמור לבחון אותה בשלב שכזה.

דיון והכרעה:

5. סעיף 19 (א) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967 קובע כי "חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בתאריך 17.02.10 ניתן פסק דין כנגד המשיבה אשר חייב את המשיבה לשלם למערערת בהתאם להנחיות שניתנו בפסק הדין, זהו פסק דין כספי שקובע כי על המשיבה לשלם סכום מסויים לידי המערערת.

"ראש ההוצאה לפועל, בין אם הוא שופט או רשם, ממלא תפקיד מינהלי ובדרך כלל אין בידיו כוח שיפוטי, עליו לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו, ואין הוא רשאי להרהר אחר מידת תבונתו או צדקתו (?"? 347/71 ????? ?' ?÷??????? ?????? ?? ???? , ?"? ?"? <> (2) 333). ראש ההוצאה לפועל איננו מוסמך "להציץ" מאחורי הפרגוד של פסק הדין ולחקור מה נאמר בכתב התביעה. מה חשב או לא חשב השופט בשעה שפסק מה שפסק, ומה הייתה בזמנו עמדת הצדדים וכוונתם (?"? 165/50 ??????? ?' ??????????, ?"? ? <>' 1201). עליו לבצע את פסק הדין כפי שניתן ואין לו להרהר אחריו. אם טעה בית המשפט שעה שנתן את פסק הדין, כי אז היה על הצד הנפגע לפנות לערכאת ערעור, ואם עבר המועד להגשת הערעור בלי שהוגש - יעמוד פסק הדין בעינו ויש לבצעו גם אם הוא מוטעה". ??' 218/69 ??????? ?' ???????, ?"? ?"? <> (2) 746)
את כל טענותיה של המשיבה בעניין ניכוי המס במקור ומע"מ היה עליה להעלות בבית המשפט ולא בהוצאה לפועל. "החייב איננו יכול לשוב ולעורר בבקשתו טענות עובדתיות ומשפטיות שמקומן היה במסגרת בירור התובענה או הערעור או בכל הליך אחר שקדם להליכי ההוצאה לפועל". המלומד ד. בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שביעית, כרך ראשון, עמ' 272(3).

אוסיף ואמור כי טענה של ניכוי מס במקור, איננה טענה שנולדה לאחר מתן פסק הדין, כי אם זוהי טענת הגנה שעל המשיבה היה להעלות כבר בכתב ההגנה. שכן, אם מקומה של טענה זו לפני מתן פסק הדין, זוהי אינה טענת פרעתי.
"המסקנה המתבקשת מדברי אלה היא שסמכותו של הרשם מוגבלת לדיון בעובדות ובטענות שהתעוררו לראשונה לאחר מועד מתן פסק הדין ואילך. עובדות כאלה ניתן להביא בפני הרשם כעילה לפטור את החייב מביצוע פסק הדין , מכיוון שלגבי אותן עובדות לא היה מעשה בית דין".
המ' 578/78 עזרא נ' מרבק, פ"ד לג(1) 73,70.

אם המשיבה צריכה לשלם והיא זכאית לנכות מס במקור , בית המשפט הוא שצריך היה לדון בכך.
כמו כן אם המשיבה ניכתה בפועל מס במקור עליה לתת אישור לכך, ואולם המערערת לא הציגה אישור לכך.

6. ניתן להבין לכאורה מהחלטת כבוד הרשמת כי היא לא השתכנעה מהטענה של המשיבה ועל כן הפנתה את הצדדים לרשויות המס, אם לא הרימה המשיבה את הנטל דין בקשתה בטענת פרעתי היה להידחות.

הנטל מוטל כולו על גבה של המשיבה והיא שצריכה להוכיח כי הינה זכאית לנכות מס במקור, וכי ביצעה ניכוי בפועל, גם אם לא קיבלה מהמערערת אישור על גובה הניכוי בפועל.

7. לאור האמור לעיל , אני מוצא כי דין הערעור להתקבל, יש לבטל את החלטת הרשמת, ולהחזיר את התיק לידי כבוד הרשמת בכדי שתיתן החלטה לגופה של הטענה.


כבוד הרשמת היא שתכריע אם הרימה המשיבה את הנטל והוכיחה את טענת ה"פרעתי", ושם גם תיתן דעתה לטענת המשיבה בדבר החובה לנכות מס במקור, אם נולדה לאחר מתן פסק הדין או לפני מתן פסק הדין, והאם בוצע בפועל ניכוי מס במקור.

יחד עם זאת, בפני כבוד הרשמת תתברר השאלה המשפטית, האם חברה שבפירוק זכאית לקבל ניכוי מס במקור או שהזכאות עוברת לידי רשות המיסים .
סיכום:

8. בהתאם לאמור לעיל מתקבל הערעור והתיק מוחזר לכבוד הרשמת למתן החלטה סופית בבקשה בטענת פרעתי.

הוצאות הערעור על סך 3,000 ₪ יהיו לפי התוצאה בהחלטה שתינתן על ידי כבוד הרשמת .

הגזברות תעביר לב"כ המערערת את סכום הפיקדון על סך של 5,000 ₪ שהפקידה המערערת בתיק.









לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון