קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חשיפה לרעש מזיק במטבח: זוהי תביעה להכיר בליקוי שמיעה והטנטון כמחלת מקצוע. להלן עובדות המקרה: 1. התובע, יליד 19/6/1965. 2. התובע עבד מגיל 22 כטבח. 3. למעט תקופות קצרות (אבטלה או מסעדות קטנות), עבד התובע במטבחים גדולים. 4. במטבחים מוסדיים קיים רעש חזק, מעקב ל-85 דציבל, שמקורו בעבודה עם כלים וסירים מתכתיים וגם בשל הפעלת שואבים עוצמתיים, אשר מייצרים רעש חזק מאוד. גם הצלחות בהן נעשה שימוש מייצרות רעש בעת העבודה. כן מופעלות במקום מכונות לחיתוך מזון, בלנדרים מאסיביים, מכונות קילוף ודומיהן. גם מכונות אלה מייצרות רעש מזיק בעוצמה של מעל 85 דציבל. 5. גם במסעדות רגילות קיים רעש כמעט דומה, מאחר והמטבח דחוס וקטן. 6. בכל המקומות בהם עבד התובע, הוא עבד בדרך כלל מעל תשע שעות יומיות, לפחות חמישה ימים בשבוע. 7. להלן פירוט תקופות העבודה של התובע ברעש מזיק: ינואר-פברואר 1988 אפריל-מאי 1991 יוני 1991 עד ינואר 1993. פברואר 1993 עד אפריל 1995 מאי עד יולי 1995 אוקטובר 1995 עד אוגוסט 1996 אוקטובר 1996 יוני 1997 עד דצמבר 1998 מרץ 1999 עד אפריל 2002 מאי 2004 עד אוגוסט 2006 אפריל עד דצמבר 2007 ינואר 2008 עד היום 8. התובע טוען, כי הפגיעה בשמיעתו נגרמה לו כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו וכן גם הטנטון, בעוד שהנתבע טוען, כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של התובע והטנטון, אם קיימים, וכי ליקוי השמיעה נגרם לתובע כתוצאה ממצב תחלואתי טבעי וכך גם הטנטון. מינוי מומחה רפואי: 9. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר ראובן בן טובים, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 7/4/13. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן: "א. פגימה שמיעתית מעורכת הולכתית (בעיקרה) שהינה תולדת תחלואה אנדוגנית (כפי שפורט לעיל), אשר אינה ממקור חשיפה לרעש, ו/או מוחמרת בעקבות חשיפה לרעש. ב. אכן, ואולם לא כתולדת רעש (כנ"ל). ג. ישנה אודיומטריה יחידה בתיק הרפואי הנלווה, ולפיכך אין כל אפשרות העדפה. ד. לאו. מדובר בלקות שמיעתית מעורבת והולכתית בעיקרה, שהינה בד"כ פרוגרסיבית/דו צדית ומערבת בהמשך את המערכת הסנסורית, ואינה תולדת רעש כלל ועיקר, ואף אינה מוחמרת ע"י חשיפה לרעש. ההיפך הוא הנכון, עצם הלקות ההולכתית קרי, הפתולוגיה באוזן התיכונה ומרכיביה, גורמת בד"כ למעין "הגנה" ממינוני/ומפלסי רעש חריגים עקב Attenuation של גלי הרעש בהגעתם לקוכלאה (עקב הפתולוגיה באוזן התיכונה), וזאת כבמקרה דנן. ה. ב-11.8.09 עפ"י דווחי ד"ר פאלח ואין גרף שמיעתי בתיק, אלא דווחו/ותיאורו של ד"ר פאלח/א.א.ג. ... ז. אכן, אם כי גם כאן נצפה מרוח אויר עצם שאינו אופייני לנזקי שמיעה מרעש. ח. התאמת הטינטון הינה ב-HZ 3000-4000, ואולם זה אינו מצביע על מקור חשיפה לרעש דווקא, אלא יתכן (וכנ"ל) אף ממקור תחלואה האנדוגנית אשר בבסיס/ובמהות הלקות השמיעתית הנצפית במקרה זה. ט. ב-19.9.02 מדווח על טינטון לאחר תאונת דרכים. י. אין פניות חוזרות לטיפול רפואי בשל פגיעה בתיפקוד עקב הטינטון - אלא דווחים חוזרים באותו נוסח על החמרה בשמיעה ורעשים באוזן שמאל (ע"י ד"ר פאלח/א.א.ג), קרי, חזרה על אותו נוסח (כנ"ל) ב-4 רישומים - 19.5.09, 11.8.09, 12.12.10 ו-20.9.11". 10. ב"כ התובע הודיע בכתב לבית הדין ביום 9/7/13, כי התובע מבקש לדחות את תביעתו בהסכמת ב"כ הנתבע. 11. מחוות דעת המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין עולה בבירור, כי התובע סובל מליקוי שמיעה כתוצאה מתהליך תחלואתי בלבד, ללא קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק לבין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע. 12. בנסיבות אלה אני קובעת, כי התובע סובל מליקוי שמיעה על רקע תחלואתי וללא כל קשר סיבתי רפואי או משפטי לתנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק. על כן לא מדובר כאן במחלת מקצוע והתביעה נדחית בזאת. 13. בהעדר ליקוי שמיעה על רקע תנאי עבודתו של התובע בחשיפה לרעש מזיק - אין אפשרות משפטית, על פי החוק, להכיר בטנטון. על כן גם התביעה בגין טנטון - נדחית בזאת. 14. אין צו להוצאות. תביעות מטבחיםחשיפה לרעשמטרד רעש