קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חשיפה לרעש באתר בניה: הצדדים חלוקים בדעתם בשאלה האם התובע עבר את מבחני הסף הקבועים בסעיף 84 א' לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק), על מנת להעביר את עניינו למומחה רפואי, או שמא - לא עמד בתנאי הסף במיוחד לעניין שיהוי, וכי על כן אין מקום להעביר את עניינו למומחה. להלן הרקע לתביעה: א. התובע עבד כ-14 שנים כבקר בטון באתרי בניה. אין חולק כי התובע עבד ברעש מזיק וכי תקופת העבודה בתנאי רעש מזיק הייתה מיום 1/8/94 ועד 1/09. ב. ב-12 החודשים שקדמו להגשת התביעה ביצע התובע שתי בדיקות שמיעה: האחת ב-29/1/08 והשנייה ב-18/12/08. בדיקות נוספות הרלבנטיות לענייננו נערכו ביום 10/7/03, 21/3/03 ו- 21/1/07. ג. התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה בשמיעתו כפגיעה בעבודה. הנתבע דחה את תביעתו לאחר שקבע כי הליקוי בשמיעתו אינו נובע מחשיפה לרעש ועל כן אינו עומד בתנאי שנקבע לסעיף 84א' (א) לחוק. עיקר טענות ב"כ הנתבע: א. אין לראות במסמכים הרפואיים הנ"ל כתלונות המצביעות על טנטון למרות שיש בהם רישום על טנטון, כיוון שמדובר בבדיקות סקר שאינן מדוייקות דיין. יתרה מזו - תלונת התובע בדבר הטנטון לא הופנתה כלל לרופא (ובוודאי שלא לרופא א.א.ג), אלא רק לצוות הטכני. לפיכך, על פי הנטען, אין לראות בתובע כמי שמתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 84א(א) לחוק. ב. התביעה הוגשה בשיהוי (לפי האמור בסעיף 84א(א) (3), שכן, כבר בשנת 2002 הגיע התובע לנזק מירבי , כפי שעולה מהבדיקה מיום 27/11/02. ג. בהתאם לפסיקה ( עב"ל 10957-05-10, המוסד לביטוח לאומי - מאיר עמיר) אין למנות מומחה רפואי כאשר לא התקיימו התנאים המקדמיים הקבועים בסעיף 84 א' לחוק. ד. גם במסלול ההחמרה דין התביעה להידחות כבר בשלב זה שכן במקרה הנדון לא זו בלבד שלא הייתה החמרה, כעולה מהבדיקות, אלא שבאוזן ימין אף הייתה הטבה (זאת כאשר משווים את הבדיקות מיום 29/1/08 לעומת אלו מיום 18/12/08 (ר' לעניין זה גם את סעיף 10 להודעת הנתבע מיום 28/2/12). סעיפי החוק הרלבנטיים:סעיף 84א' לחוק קובע כדלקמן (ההדגשות לא במקור):(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן - רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; 2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית. דיון והכרעה: א. בית הדין הארצי דן לאחרונה בעניין 84(א) לחוק ובשאלת השיהוי, וקבע (עב"ל 31583-06-10, המוסד - גנאים פהד - פס"ד מיום 27/6/12 - פיסקה 7, סיפא) מפי סגן הנשיאה י. פליטמן כי: "... לפיכך ראוי קודם כל, שהמוסד יברר עם מגיש התביעה את הסיבה להגשתה במועדה ונסיבות הפניות הקודמות למומחים בעטיה, ולא יידחה תביעה שכזו על הסף ללא בירורה. על ביה"ד מצידו, ככל שתדחה תביעה כזו על ידי המוסד, בנסיבות המתאימות בהתאם לשיקול דעת בית הדין האזורי, לקיים דיון הוכחות לגביה. באם יתקשה להשיב לשאלת אותנטיות הפניות ישקול בית הדין מינוי מומחה יועץ רפואי לבירור דעתו המקצועית לגבי הטינטון. בשלב זה ראוי, שהמומחה יישאל לגבי הקשר הסיבתי בין הטינטון לחשיפה לרעש מזיק. לא מן הנמנע שבתשובת המומחה יהיה כדי להשליך על בחינת מילוי התנאי בדבר אותנטיות הפניות. במקרה שכזה, אפשר שהמבוטח יופנה לבדיקת מאפייני טנטון באחד המוסדות המוכרים על מנת לבחון סממנים אוביקטיביים לתלונה הסובייקטיבית על הטינטון." (ההדגשה אינה במקור). ב. גם בבתי הדין האזוריים נפסק בשנים האחרונות לא אחת כי במקרים בהם התובע עמד בתנאים המהותיים של סעיף חוק זה, לפיהם ניתן להכיר בהחמרה כליקוי שמיעה, סעיף ההתיישנות הינו סעיף טכני ואין בו כדי למנוע הגשת התביעה, אלא יצמצמה אך לפגיעה שארעה בתקופה של 12 החודשים האחרונים ממועד הגשת התביעה. כמו כן נפסק כי כל החמרה בליקוי השמיעה של המבוטח תיראה למעשה כליקוי עצמאי שתועד לראשונה באותו המועד. (ר' לדוגמא: בל (ב"ש) 2678/06 אברג'יל אלברט - המוסד מיום 9/7/07; בל (חיפה) קהתי שמעון - המוסד מיום 13/6/07; בל (נצרת) 1660/06 מאיר לוי - המוסד מיום 16/8/07) . אמנם מדובר בפס"ד מבתי דין אזוריים שונים, אך ההנמקות בהם מתאימות גם לענייננו - כאשר מבחינה מהותית אין חולק כי התובע עבד ברעש מזיק תקופה ארוכה ומשמעותית. ג. אכן, אין חולק כי התובע לא הגיש את תביעתו תוך 12 חודשים כנדרש מהוראת סעיף 84א' (א) (3) לחוק. יחד עם זאת יצויין כי מאחר שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, ולאור התקופה המשמעותית בה עבד בתנאי רעש מזיק - הרי שככל שיש ספק לעניין העברת התיק למומחה - ראוי שספק זה יפעל לטובת המבוטח. לפיכך, ולאור מגמת בית הדין כאמור לעיל, ובמיוחד לאור היחשפותו של התובע לרעש מזיק תקופה ארוכה, יש מקום להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי אשר יחווה שעתו באשר להתקיימות תנאי סעיף 84 (א) לחוק בעניינו, כולל בשאלת ההחמרה בנושא הטנטון. ד. הצדדים ימציאו תוך 30 יום (לא כולל הפגרה) כל חומר רפואי שבדעתם להגיש למומחה, או בקשה להמצאת חומר רפואי ממוסד רפואי כלשהו. ככל שיהיו מעוניינים - יהיו רשאים להגיש רשימה מוסכמת ושל שאלות שמבקשים להעביר למומחה, תוך 30 יום אלו. ככל שלא תוגש רשימה כזו - ינסח בית הדין את הרשימה בעצמו. בניהמטרד רעשאתר בניהחשיפה לרעש