קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודת חקלאות: 1. מינוי מומחה רפואי פרופ' מרדכי קרמר, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו. 2. צד המבקש להתנגד למינוי המומחה שלעיל בתיק זה, יעשה כן בהודעה מנומקת בתוך 7 ימים. 3. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו. 4. מובהר, כי הצדדים אינם רשאים לפנות למומחה באופן ישיר, אלא אך ורק באמצעות בית הדין. 5. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: א. קופת חולים לאומית - תיק רפואי כללי, פנימי, א.א.ג וריאות. ב. מרכז רפואי ת"א (איכילוב) - חומר רפואי. ג. מסמכים רפואיים נוספים שהוגשו על ידי התובע. כמו-כן כאמור לעיל, מצורפים לעיונו של המומחה ההתוויות של התכשירים שפורטו לעיל. 6. לתשומת לב המומחה: הכלל בבית הדין לעבודה הוא שאין בודקים את התובע, אלא אם המומחה מבקש לעשות כן באופן חריג. 7. העובדות א. התובע יליד 1971. ב. התובע עבד בחקלאות אצל מעסיק אחד החל משנת 1989 ועד מרץ 2010. ג. עבודתו של התובע הייתה כנהג טרקטור ובמסגרת זו היה התובע גם מבצע את ריסוס הכרמים והמטעים של המעסיק (משמש ואפרסק). המעסיק החזיק מטעים כאמור רק בחלק מהתקופה ובנוסף יש לו כ- 120 דונם של כרמים. ד. במסגרת עבודתו בריסוס נחשף התובע לחומרי ריסוס כדלקמן: (1) גופרית - רוססה בכרמים בין חודשים מאי ליוני, כאשר קיימת הפוגה של שבוע ימים בין ריסוס לריסוס. כל ריסוס עבור שטח הכרמים האמור דורש בין 6 ל- 7 שעות עבודה. מדובר ב- 80% גופרית מרוכזת והוא נמהל בשיעור של בין 4% ל- 7%; (2) אביר - רוסס פעמיים שלוש בשנה. נמהל במינון נמוך מאוד (פחות מ- 1%). רוסס כחומר נוזלי; (3) פרטיון - החומר יצא משימוש לפני כ- 5 שנים. מדובר לפי עדות המפקח בזרחן אורגני שנועד להמית חרקים. מרוסס בין 3 ל- 4 פעמים בשנה, פעם בשבועיים. נמהל בשיעור של כ- 1.5%; (4) טיטן / פרוטראויד - מרוסס 3-4 פעמים בשנה יחד עם הפרטיון; (5) דוקטלון - חומר להמתת עשביה. בניגוד לשאר החומרים הוא מרוסס עם מרסס גב ולא באמצעות טרקטור. השימוש בו פעם בעונה; (6) ראונדאפ - מרוסס פעם בשנה להמתת עשביה; (7) דיויפן - לפי עדות המפקח מדובר בזרחן אורגני שאף הוא יצא לאחרונה משימוש. הריסוס בו נעשה 7-8 פעמים בשנה והוא נמהל בשיעור של כ- 1% עד 1.5%; (8) פלינט - החומר אינו בשימוש ב- 3 שנים האחרונות. משתמשים בו פעם - פעמיים בשנה אחרי הגשמים; (9) דורוסן - אף הוא לדברי המפקח הינו זרחן אורגני, אשר החליף את הפרטיון (לעיל). שימוש בהתאם לפרטיון; (10) לבאיציד - חומר להדברת מטעים אשר כאמור התובע לא השתמש בו מאז שנת 1994 כאשר המעסיק חדל לגדל מטעים; (11) פוליקור - בשימוש כ- 5 פעמים בשנה, נמהל במינון נמוך מאוד פחות מ- 1%; (12) מרפן - בשימוש פעם אחת בשנה, מגיע בצורת גרגירים הנמהלים במים; (13) כוטניון - ראה בסעיף 10 לעיל; (14) מרשל 25/מרשל 48 - מרוסס פעמיים בשנה; (15) אינדר - בדומה לפוליקור לעיל; (16) קפיטן - בדומה למרפן לעיל; (17) אוקטב - ראה בסעיף 10 לעיל. ה. החל משנת 1989 ועד שנת 2000 ביצע התובע את מרבית ריסוס של החומרים שתוארו לעיל (למעט חומרי הדברה לעשבים שרוססו כאמור לעיל) באמצעות טרקטור פתוח. החל משנת 2000 נהג התובע על טרקטור עם קבינה סגורה. ו. פרט לעבודות הריסוס אשר כאמור לעיל היו במועדים מסוימים בשנה ולא לכל אורכה, היה התובע מבצע את כל יתר עבודות החקלאות הנדרשות במטעים ובכרמים. ז. חלק מחומרי ההדברה היו מעורבבים זה עם זה, וככל שהמומחה יקבע שיש לכך נפקות מיוחדת יידרש בירור מעמיק יותר אלו חומרים עורבבו כך. ח. בימים של ריסוס היה התובע עובד במהלך כל היום בין 7 ל- 11 שעות בריסוס בלבד. ט. כאשר התובע עבד עם מרסס גב לא השתמש באמצעי מיגון וכאשר התובע עבד על הטרקטור קיבל מסכת גומי לאף ולפה והשתמש בה. י. בנוסף לריסוס היה התובע מוהל את חומרי הריסוס בהתאם להוראות שקיבל מהמפקח, וגם בדרך זו נחשף להם במידת מה. יא. בנוסף לאמור לעיל, מצוין כי התובע מעשן כאמור ברישומים הרפואיים. יב. מצורפים בזאת לעיונו של המומחה פירוטי התכשירים השונים שצוינו בסעיף ד' לעיל. 8. השאלות א. מהי המחלה ממנה סובל התובע בריאותיו? ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין החומרים שהתובע נחשף אליהם כמתואר לעיל לבין המחלה ממנה הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים. ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה למחלה, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות המחלה, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן למחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות). ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על מחלתו של התובע וזאת ביחס לגורמים אחרים? יצויין כי השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה. ה. האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע" בהתאם לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954. ואם כן, לאיזה מחלת מקצוע מתאים מצבו של התובע? תשומת לב המומחה מופנית כך כי ברשימת מחלות המקצוע מצויות מחלות שעניינן הרעלה מחומרים שונים. 9. כללי א. שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל. ב. התיק יובא לעיוני עם קבלת חוות דעתו של המומחה, או בחלוף המועד למסירתה, לפי המוקדם. חקלאותחשיפה לחומרים מסוכנים