לפי עקרון סופיות הביטול, אין צד שביטל חוזה, רשאי לחזור בו מהביטול, אלא בהסכמת הצד שכנגד, לעניין זה נפסק: "ביטול חוזה על - ידי צד הזכאי לבטלו הוא פעולה משפטית קונסטיטוטיבית. אף שהיא מבוצעת על - ידי צד אחד, היא קובעת בעת ובעונה אחד את זכויותיה וחובותיהם של שני הצדדים. משמעות ביטול החוזה היא שחרור שני הצדדים מחובתם להוסיף ולבצע את חיוביהם החוזיים בעתיד. "לאחר הביטול חופשי הנפגע (אך גם המפר) להתקשרויות חדשות, חלופיות" (שלו, שם[19], בעמ' 545). הכלל הרגיל הוא כי על שימוש בברירת ביטול החוזה חל עקרון הסופיות, ומכאן, שנפגע אשר בחר לבטל חוזה והיה רשאי לעשות כן והודיע על כך לצד אחר, לא יוכל לחזור בו במטרה להחיות את החוזה (ע"א 557/75 אגקי נ' כהן [6], בעמ' 72; ע"א 353/72 רוטמן נ' וולקון [7], בעמ' 134; ד' קציר תרופות בשל הפרת חוזה [כרך ב] [22], באמ' 753-756). אכן, "הפעלתה של ברירת הביטול הינה פעולה חד צדדית, אולם משבוצעה היא חורצת את זכויותיהם של שני הצדדים והמתקשר שהפעיל את ברירת הביטול שוב אינו יכול לחזור בו" (דברי פרידמן וכהן בספרם הנ"ל [18] , בעמ' 1113) כל זאת מקום שהצד האחר לא הסכים לחזרה מביטול (ע"א 701/88 שיף נ' עיזבון המנוח אברהם גינדי [8], בעמ' 774). עקרון סופיות הביטול נועד לשחרר את הצדדים מחיוביהם החוזיים בעתיק וליצור ודאות וביטחון משפטי המאפשרים לצדדים לחוזה "לצאת לחיים חדשים" מתוך הנחה משותפת כי החוזה שהיו שותפים לו עבר מן העולם ולא יקום עוד לתחייה, וכי פתוחה בפניהם הדרך לכלכל את צעדיהם בהתאם להנחה זו. סופיות הביטול הינה חיונית לצורך יצירת שוויות בין הצדדים ומניעת יתרון בלתי הוגן למי שביטל את החוזה על חשבון הצד האחר. שאחרת, הראשון עשוי לבטל את ההסכם, להמתין על הגדר ולשקול אם ומתי ידבק בביטול או אם ומתי יחזור בו מהביטול בהתחשב בתנאי השוק ובנתונים אחרים, ואילו האחר יישאר שרוי במצב של אי - ודאות לגבי עתידו הכלכלי והמשפטי של החוזה שבוטל ויתקשה לתכנן את צעדין לעתיד (כהן, במאמרה הנ"ל [24], בעמ' 219. ה"ש 24)" (ע"א 8972/00 ארזה שלזינגר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נז (4) 837,817). עקרונות משפטייםחוזהביטול חוזה