קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חופשה מאשפוז פסיכיאטרי: 1. המערער מאושפז בבית החולים שער מנשה מכוחו של צו אשפוז שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (פ"ח 4048/07) מיום 17.9.07 על הוראת סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן - החוק) לאחר שבאותו תיק יוחסו לו שתי עבירות: רצח בכוונת תחילה, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1997 (להלן - חוק העונשין) והצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין. 2. הפרשה עצמה מתוארת בכתב האישום. על רקע של סכסוך ירושה, דקר המערער את דודתו המנוחה דקירות מרובות בכל חלקי גופה ובכך גרם למותה. לאחר מכן הוא הצית מזרן שהיה במרפאה המופעלת על ידי אחי המנוחה באחד מחדרי הבית וגרם נזק לרכוש במקום. 3. הוועדה הפסיכיאטרית מוסמכת להחליט כי החולה המאושפז מכוחו של צו ייצא לחופשות, וכן לקבוע את תנאי החופשות והמגבלות החלות עליהן (סעיף 28(ב) של החוק). השיקול העיקרי במתן חופשה נסב על הסיכון בו מועמד הציבור עקב הימצאו של חולה הנפש אשר ביצע מעשה חמור כדוגמת המערער מחוץ למסגרת מטפלת, משגיחה ומפקחת של אשפוז. מטבע הדברים סיכון זה מקבל משקל רב עוד יותר כאשר מדובר בחולה נפש שביצע מעשה חמור כרצח, קל וחומר רצח אכזרי כמקרה שבענייננו. נקבע כי חולה נפש כזה לא ייצא לחופשה אלא לאחר שחל בו שינוי יסודי ובסיסי, יציב לאורך זמן, עקב הטיפול שהוא מקבל בבית החולים עד כי ניתן יהיה לשכנע את הוועדה, בוודאות קרובה שהסיכון שבו פחת לרמה כזו המאפשרת מתן חופשה (ר' ע"ו (מחוזי חיפה) 52782-09-11 פלוני נ' הוועדה הפסיכיאטרית ליד בית החולים שער מנשה, מיום 2.10.11; ע"ו (מחוזי חיפה) 50587-12-12 פלוני נ' הוועדה הפסיכיאטרית ליד בית החולים שער מנשה, מיום 6.1.13, וכן ע"ו (מחוזי חיפה) 5265-06-13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, מיום 24.6.13). עוד נפסק כי "ככל שהפרשה חמורה יותר כך יש לשקול בזהירות יתר אם להעניק חופשה, וכן להחמיר באמצעי הביטחון שיש לנקוט בלוואי לחופשה, הכל כדי שמתן החופשה לא יעמיד את הציבור בפני סיכון שלא נשלל במידה מספקת ... זהירות מיוחדת מתחייבת לגבי המלווה והמשגיח על החולה במהלך החופשה. המלווה צריך להיות ראוי לתפקידו. ככלל יש למנוע מצב בו קורבן לעבירה של ניסיון רצח או עבירה של חבלה חמורה יהיה זה המלווה את החולה במהלך החופשה." (ע"ו (מחוזי חיפה) 25218-09-12 מדינת ישראל נ' פלוני, מיום 10.10.12). בהקשר שבענייננו ניתן למצוא בעייתיות בליוויו של המערער על ידי מי מבני משפחתו אשר עשוי להיות מקורב לקורבן העבירה או להיות חלק מבין המעורבים בסכסוך הירושה שבמשפחה. 4. המערער עמד בנדרש לצורך הקריטריון החמור לגבי חולים מסוגו בכל הנוגע ליציאה לחופשות ולתנאיהן. עוד בדצמבר 2012 החליטה הוועדה לאפשר לו לצאת לחופשות של עד 6 שעות בליווי בשכר. מאז יצא המערער פעמיים לחופשות כאלה והן עברו ללא תקלה. 5. ביום 12.5.13 הופנה המערער על ידי הרופאים אל הוועדה. בהפניה כותבים הרופאים כי המערער "מתמצא בכל המובנים, תפקוד קוגניטיבי שמור, האפקט מגיב בהתאם ללא סימני ליקוי. חשיבה מאורגנת ולא מגלה תכנים פסיכוטיים פעילים. אין הפרעות בתפיסה, המודעות והשיפוט משופרים. מודע לצורך בטיפול ולמעקב לכל החיים. המטופל במצב נפשי יציב, התנהגותו טובה, מאורגת ואדקוואטית. משתף פעולה בכל הרבדים ועומד יפה בהנחיות ובמשימות". הרופאים המליצו: "לאור האמור ולאור העובדה שכזר זמן ממושך מצבו יציב וללא חריגות הננו ממליצים לאשר עבורו חופשות קצרות בליווי אחד מבני המשפחה". הוועדה דנה בעניינו של המערער ביום 13.5.13. היא העריכה כי המסוכנות שבו לעצמו ולאחרים היא ברמה נמוכה. קבעה כי "לאור הרישומים על סף גירוי נמוך ורגזנות רק בחודשים האחרונים ... עדיין לא ניתן לקבוע כי המסוכנות חלפה לחלוטין" ועל כן "יש להגביל את החופשות כאמור לחופשות קצרות עד 6 שעות כפי שאושר כבר בעבר ורק לאחר יציאה כזו כמה פעמים ניתן יהיה לשקול את הארכת משך החופשות ושינוי מסגרתן". החופשה היא בליווי, אך לא נמצא מלווה ראוי מבין קרובי משפחתו של המערער. לכן אישרה הוועדה חופשות בליווי מלווה בשכר תוך שהשאירה פתח להשתכנע בעתיד כי יובא בפניה מלווה מתאים אשר "מסוגל לפקח ולשמור על המטופל בעת חופשתו". 6. הדיון האחרון בפני הוועדה הוא מיום 12.6.13. אחיו של המערער התייצב בפני הוועדה על מנת שתוכל לבחון אם הוא יוכל להיות מלווה מתאים של המערער בעת החופשה. בתשובה לשאלות הוועדה אמר האח: "כרגע אני עובד בירקות שוחררתי מאשפוז פה לפני חודשיים, הייתי מאושפז שנה וחצי ... שלוש פעמים ... הפרעה לשוטר למילוי תפקידו ... אלימות ... נגד אחי ... עכשיו אני בסדר." הוועדה החליטה שלא לאפשר לאחיו ללוות את המערער שכן "המלווה סובל ממחלת נפש, היה מאושפז מספר פעמים, שוחרר לפני כחודשיים לאחר אשפוז ארוך. הוועדה סבורה כי המלווה המוצע אינו מתאים לשמש כמלווה בפרט שמדובר בתיק כה חמור." לפיכך נשארה בעינה ההחלטה לפיה תימשכנה החופשות למשך 6 שעות באזור בית החולים בליווי מלווה בשכר. 7. ניסיון קודם של המערער להיעזר באחד מקרובי משפחתו כמלווה נכשל אף הוא (ע"ו (מחוזי חיפה) 8521-01-13, מיום 20.1.13). יש לקבל כי אין בנמצא מי מקרובי משפחתו של המערער אשר יכול לבוא בחשבון כמלווהו בעת חופשה, ולפיכך נותרת בעינה רק האפשרות כי יהא זה מלווה בשכר. 8. לטענת באת כוח המערער, הדרישה למלווה בשכר מכשילה את המערער כך שהוא אינו יכול לממש את זכותו לצאת לחופשה. המערער מקבל תגמולים מאת המוסד לביטוח לאומי בסכום העולה כדי 2,400 ₪ לחודש. מחצית מסכום זה מועבר לבית החולים בו הוא שוהה. השאר משמש להוצאות אישיות בקנטינה שבבית החולים. לא נשאר בידי המערער כסף לשלם למלווה. לפיכך, מוצדק לטענת באת כוח המערער כי אתערב בהחלטת הוועדה באופן שהמערער יוכל לצאת לחופשה ללא מלווה. באת כוח המערער מפנה לפסק דינו של כב' סגן הנשיא, ד"ר ביין, בע"ש 578/01 מיום 1.4.01. באותו מקרה דובר בחולה שלא יכול היה לצאת לחופשה בהעדר מלווה. אמר כב' השופט ביין: "עם זאת מתעוררת כאן בעיה עקרונית הנוגעת לחולים שאין להם בני משפחה שיהיו מוכנים ללוות אותם למקום חופשתם או שאין להם מקום לשהות בו בעת החופשה ועקב כך יש קושי בשיקומם. לדעתי, יש מקום לפתור את הבעיה הזאת באופן יסודי וכולל. אני ממליץ, שתקוים בכל ההקדם, פגישה שבה יהיו נוכחים נציגי הפרקליטות, משרד הבריאות, משרד הרווחה והסנגוריה הציבורית, על מנת למצוא פתרון כולל לבעיה זו... ראוי שהנושא הזה יטופל במישור הארצי ולא המקומי." המשיבים עומדים על כך כי בלא ליווי אין לאפשר מתן חופשה למערער נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור, במיוחד לאור מעשה העבירה החמור אותו ביצע המערער ושבגינו הוצא צו האשפוז. 9. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר המונח בפני החלטתי לדחות את הערעור. 10. נפסק כי: "למסוכנות משקל רב, אם לא מכריע, כמרכיב עיקרי בשיקול דעתה של הוועדה בהחליטה אם לאפשר לחולה לצאת לחופשות ובקבעה את תנאיהן." (ע"ו (מחוזי חיפה) 58686-06-13 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, מיום 8.7.13). על דרישה זו בדבר ליווי המבטיח בצורה מניחה את הדעת שמירה על ביטחון הציבור ושלומו בעת הימצא חולה הנפש בחופשה (במיוחד מי שחצה בעבר קו אדום וקיפח חייו של אדם תוך שיוחסה לו עבירת רצח) אין להתפשר גם שעה שהדבר עשוי להביא, עקב נסיבות מקרה מסוים העומד בפנינו, לכך שהחולה לא ייצא כלל לחופשה. לגבי חולה כדוגמת המערער, נדרשת סדרה של יציאות לחופשה ללא תקלה תוך המשך יציבות ההפוגה והורדת רמת הסיכון לרמה נמוכה כתנאי מוקדם למעבר אל חופשות בתנאים קלים יותר, ללא ליווי. 11. אני מצטרף לקריאתו של כב' השופט ביין בע"ש 578/01 הנ"ל בה המליץ לקיים פעולות לצורך השגת פתרון אשר יאפשר גם לחולה כדוגמת המערער לצאת לחופשה בליווי מתאים. נראה כי מה שהשתנה מאז הוא עצם האפשרות להיעזר במלווה בשכר, דבר שלא היה בנמצא קודם לכן. זהו פתרון חלקי בלבד. אולם, אינני רואה לאפשרי להטיל על המדינה את הנשיאה בעלויות אלה על ידי פסיקה לכאן או לכאן, במקרים שונים לגבי כל חולה ספציפי. נדרש הסדר כללי, אפשר שעל ידי חקיקה מתאימה או תיקון והוספת הוראות בתקנות טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1992. לעת הזו, וכל עוד אין בנמצא שינוי תחיקתי, ראוי כי הסנגוריה הציבורית תפעל כדי להביא לכך שהתשלום למלווה בשכר לא יעמוד על שיעור כה גבוה, העולה בהרבה על ההוצאה שחולה הנפש יכול לעמוד בה. 12. לסיכום: אין להתערב בהחלטת הוועדה לפיה אין להוציא בשלב זה את המערער לחופשות ללא ליווי. בני משפחתו אינם באים בחשבון לצורך הליווי שכן הליווי צריך להיות אפקטיבי על ידי אדם המתאים למשימה זו ושעליו ניתן לסמוך כי יוכל להתמודד כראוי בכל תקלה העשויה להיווצר במהלך החופשה. נדרשת פעולה במישור הכללי - ציבורי על מנת להביא להפחתה בהוצאה אשר תאפשר לחולים כדוגמת המערער לממש את זכותם לחופשה בליווי בשכר, לפחות באופן חלקי. 13. על כל פנים, במצב הנוכחי, הערעור נדחה. התחום הנפשירפואהאשפוז פסיכיאטריפסיכיאטריה