חוזה תיאטרון

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חוזה עם תיאטרון:

התובע, שחקן וחבר בארגון השחקנים בישראל, טען בכתב התביעה המתוקן כי הנתבעת היא חברה שעיקר עיסוקה הוא באחזקה ותפעול של עסקים בתחום הבידור והמשחק, בין היתר של עסק בשם "תיאטרון תל אביב" (להלן: "התיאטרון"). לגרסתו, הנתבע הוא מי ששימש מנהלו של התיאטרון ומי שחתם על ההסכם מול התובע. ביום 05.01.11 נחתם חוזה בין התובע לבין התיאטרון (להלן: "ההסכם"/ "החוזה"), באמצעות הנתבעת, לפיו התיאטרון ישווק את הצגת היחיד של התובע אותה יצר בשם "צדק תרדוף". בגין כל הופעה אמור היה התובע לקבל 1,500 ₪ בתוספת מע"מ. התיאטרון התקשר בהסכם עם שירות בתי הסוהר לביצוע 11 הצגות בבתי כלא שונים ברחבי הארץ. התיאטרון לא שילם לתובע עבור חלק מההצגות בסך 7,500 ₪. עקב אי ביצוע התשלום, התובע לא ביצע את אחת ההצגות שסוכמו. התובע ביקש כי בנוסף לסכום האמור, בית המשפט יפסוק פיצוי בסך 1,500 ₪ בגין עוגמת נפש. התובע טען כי באמצע חודש דצמבר (לא ציין של איזו שנה, ככל הנראה שנת 2011, ראו ס' 11 לכתב התביעה המתוקן) נודע לו כי התיאטרון הפסיק את פעילותו.

הנתבעת טענה כי כל ההתחייבויות והזכויות המפורטות בחוזה הינן בין התובע לבין התיאטרון וכי הנתבעת כלל אינה צד לזכויות ולחובות שבחוזה, לפיכך טענה להיעדר יריבות. עוד טענה כי ההתקשרות החוזית עם התובע בוצעה כשבועיים לפני שהתיאטרון הוקם באופן רישמי, על מנת לאפשר לתובע להתחיל בסיבוב הופעות מוקדם ככל הניתן. לפיכך, התיאטרון מינה את הנתבעת כשליחה של התיאטרון על מנת שתחתום באמצעותה על החוזה. הנתבעת הכחישה את הטענה לפיה היא מחזיקה או מתפעלת את התיאטרון וטענה כי אינה חבה כספים לתובע.

הנתבע הגיש כתב הגנה לאקוני בו טען בקצרה כי עבד כשכיר בחברה בתפקיד מנהל אמנותי והיה נציג החברה לחתימות מול עובדים וספקים של התיאטרון.

דין תביעתו של התובע כנגד הנתבעת להתקבל.

מעיון בעמוד הראשון לחוזה עולה כי בתיאור הצדדים נכתב:
"בין: "תיאטרון תל אביב"
באמצעות חברת אוריון גרופ בע"מ ח.פ. 514388487
מרחוב קרליבך 27 תל אביב
(להלן: "התיאטרון")
-מצד אחד-
לבין: שי X
מ...
(להלן: "השחקן/ המפיק")
-מצד שני-"
בחתימות הצדדים על העמוד האחרון להסכם נכתב "תיאטרון תל אביב" בתוספת חתימה בכתב יד שלא ברור מה השם הרשום בה (בדיעבד מסתבר כי מדובר בחתימתו של הנתבע) מצד אחד, והשחקן/ המפיק מצד שני.

במסגרת ישיבת יום 04.02.13 העיד התובע:
"...תיאטרון תל אביב היה כגוף פיקטיבי ורציתי לחתום אל מול אוריון גרופ (ראו עמ' 5 לפרוטוקול)...ראיתי שיהיה בהסכם אוריון גרופ בע"מ" (ראו עמ' 6 לפרוטוקול).

במסגרת ישיבת יום 24.11.2013 הצדדים העידו:
הנתבע העיד: "...הייתי מוסמך בשם התיאטרון לפעול באמצעות הנתבעת 1, הם שילמו לשי בהתחלה לפי ימים, הם אימצו את ההסכם הזה. כולם קיבלו משכורת מהנתבעת 1, זה היה לבקשתו של נציג הנתבעת 1, אמרו שזה הפתרון שלהם בינתיים".

התובע העיד: "הוא מושך אותי כבר שנתיים, האיש הזה גם התפרשו עליו כתבות בעיתון, הוא הקים חברה בשם "איי קיו טסט" הוא אמר אני יודע שעשיתי את זה חוקית, אני לא יודע אם זה מוסרי. זה טריק, הוא מושך כמו שלא הגיע לדיון הראשון...הוא מושך אותי על תביעה בסך של 9,500 ₪".

בהמשך העיד הנתבע: "...בעצם היה רצון להקים תיאטרון חדש וצעיר...התחלנו לחפש הצגות שיכולות להיות בתוך התיאטרון הזה, אחת ההצגות שראיתי היא של שי שמאד אהבתי אותה. אני הייתי עובד של הנתבעת 1, ברגע שהתחלתי לעבוד חיפשתי מנהלת שיווק ואשת הפקה והיתה שאלה איך מתקדמים בעניין החתימה. מה שהבנתי שצריך לעשות חוזה גם עם הנתבעת 1, כי היא החממה עד שמקבלים את הדבר הזה שנקרא "חברה בע"מ", כל זה כשעוד לא היה תיאטרון הוא היה רק רעיון. הייתי עובד של אוריון גרופ בזמן החתימה כי עוד לא היתה חברת תיאטרון".
...
ש. האם הוסמכת להיות מורשה חתימה מטעם הנתבעת 1?
ת. מסמך מסודר אין לי. אבל זה שבעצם החברה אימצה את מה שעשיתי במשך שנה וזה לא קרה פתאום, שילמו לכולם, גם לשי. זה אומר שכנראה זה היה בסדר..."

לבסוף טען נציג הנתבעת: "יש קשר ביננו לבין חברת התיאטרון שהיא לא חברת בת ולא אם, אבל אני לא רוצה להתחייב עליו. אני אומר שעליו להתדיין מול התיאטרון".

ובישיבת יום 11.06.13 טען נציג הנתבעת כי "...הרוש היה המנהל של התיאטרון עכשיו הוא עובד בקבוצה בבית ספר שיש לנו. בגלל מה שקרה הוא הועבר מתפקיד ניהולי לתפקיד של מורה, הוא רכז אמנותי..."

לטעמי, נטל הראיה עבר מהתובע לנתבעת והנתבעת כשלה בהוכחת טענותיה. בדרך כלל בתי המשפט לא יקבלו בנקל טענות בע"פ כנגד מסמך בכתב. אלא שעולה בעייתיות ביחס לנתבעת כבר בהסכם עצמו. ההסכם נחתם לכאורה בין התיאטרון (שכלל לא היה קיים בעת חתימת ההסכם) לבין התובע, "באמצעות חברת אוריון גרופ בע"מ ח.פ. 514388487" (ראו המבוא להסכם). אין מחלוקת כי בעת חתימת ההסכם התיאטרון כלל לא נוסד אלא רק חשבו עליו כרעיון, עד לעצם היום הזה, הנתבעים לא צירפו לתיק בית המשפט דו"ח מרשם החברות המעיד על הקמת התיאטרון כחברה, הדבר לא הפריע לנתבעת לנסות לטעון בדיון כי מדובר בחברה. לאור הקשר לו טוענת הנתבעת עם התיאטרון (ליתר דיוק, היא מודה בקשר ואולם מתחמקת מלטעון מהו בדיוק ומה טיבו), הצירוף כאמור אמור היה להיות עניין קל שבקלים. כלל ידוע הוא בדיני הראיות כי שעה שבעל דין נמנע מהגשת ראיה שאמורה לפעול לטובתו, חזקה עליו כי אילו היה מציגה, היתה פועלת לרעתו. היינו כל שנותר לבית המשפט להניח הוא כי התיאטרון כלל לא פעל כחברה, היינו, לא היה אישיות משפטית נפרדת. מעיון בהסכם שנחתם עולה כי אין שום ביטוי לכך שהתיאטרון טרם הוקם ומה ייעלה בגורל ההסכם אם וכאשר הוא לא יוקם. לא זו אף זו, מהעדויות עולה כי למעשה עובד הנתבעת הוא שבחר את הצגתו של התובע, בא עימו בדברים ולבסוף אף חתם מולו על ההסכם. התובע החל להציג את הצגתו ומסתבר כי אף קיבל את שכרו תחילה מאת הנתבעת! אשר על כן הנני דוחה את טענת הנתבעת להיעדר יריבות. גם הטענה לשליחות נדחית שכן לפי ס' 6(ג) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965, תאגיד יכול לאשר פעולות שנעשו למענו לפני היווסדו, זאת בעוד במקרה שלפני לא הוכח כי הנתבעת נוסדה כתאגיד, כלומר, התיאטרון אינו כשיר לאשר בדיעבד פעולות שנעשו עבורו. אשר על כן הנני רואה את הנתבעת כמי שהתחייבה ואחראית באופן אישי כלפי התובע.

לטעמי, אף לאחר חתימת ההסכם, שעה שהתובע ראה את התנהגות הנתבעת בכך שמשלמת לו את שכרו, רשאי היה להסתמך על כך ולצפות ששכרו ימשיך להיות משולם. האם העובדה שלאחר מכן התיאטרון שילם לתובע חלק מהתמורה יש בכדי להעלות או להוריד? מהרושם שעולה לפני בית המשפט המונח "תיאטרון תל אביב" הומצא לשם שיווק פעילות אותה הגתה הנתבעת והסתתרות מאחוריה "במקרה הצורך". זאת בעוד שהאחרונה, היא – היא שמשכה בחוטים על מנת שהכל יקרה והיתה המוציאה והמביאה, ואף העובד שלה שחתם על ההסכם ממנו מנסה להתנער, עדיין מועסק בין שורותיה, או בשורות חברה אחרת הקשורה עימה. טענת נציג הנתבעת לפיה: "יש קשר ביננו לבין חברת התיאטרון שהיא לא חברת בת ולא אם, אבל אני לא רוצה להתחייב עליו. אני אומר שעליו להתדיין מול התיאטרון". מריחה רע. היא טענה מתחמקת המעלה תהיות ותחושה של ניסיון "להלך בין הטיפות" (אם יש קשר, היא לא חברת בת, ולא חברת אם. מה היא כן? כלום במשחק רמזים עסקינן? או במשפט?).

כידוע בני אדם הינם אישיות משפטית הכשרים לתבוע ולהתבע בפני עצמם. כך גם חברות מהוות אישיות משפטית נפרדת הכשרה להתקשר בעסקאות, לתבוע ולהיתבע, מנגנון החברות הוקם על מנת לאפשר פעילות מסחרית חופשית של החברות בשוק ולהגן על המשקיעים. ההגנה על המשקיעים אינה מוחלטת וישנם במצבים בהם בית המשפט יורה על הרמת מסך החברה ויחייב באופן אישי את בעלי המניות, במקרים ספציפיים שנקבעו בדיני החברות. המחוקק גם קבע את "תורת האורגנים" סביבה התפתחה פסיקה עניפה (ראו למשל ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, מח (5) 661 ( 25.10.1994)), כך שבמצבים מסוימים ניתן אף לחייב באופן אישי מנהליה של חברה.

במקרה שלפני כאמור, לא הוכח כי התיאטרון נוסד כחברה. אשר על כן, סברתי כי אין רלוונטיות לדיון בשאלות הנוגעות להרמת מסך ההתאגדות. סברתי כי בחתימתה של הנתבעת, או מי מטעמה על ההסכם, ואף בהתנהגותה לאחר מכן בעצם התשלום לתובע, קמה לה התחייבות ישירה מול התובע ועליה לשאת בתשלום סכום התביעה.

מאידך גיסא, לא סברתי כי הוכח במקרה שלפני כי יש לחייב את הנתבע באחריות אישית.

גובה התשלום שסוכם נקבע בס' 10.1 להסכם. הנתבעים לא הכחישו את הטענה לפיה הסכום אותו תבע התובע בכתב התביעה לא שולם. יתר על כן, הנני מקבל את רכיב תביעת התובע בגין עגמת נפש.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך 9,000 ₪.
בנוסף, הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 1,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבע נדחתה ואולם לנוכח התנהלותו, איני עושה צו להוצאותיו.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בכפיה

  2. חוזה בכירים

  3. חוזה פרוגרמה

  4. חוזה ירוק

  5. עכבון חוזי

  6. האם נכרת חוזה ?

  7. חוזה רכישת מלאי

  8. תנאי בחוזה

  9. חוזה עם בית אבות

  10. חשיפת חוזה מכירה

  11. השלמת פרטים בחוזה

  12. הפרה יעילה של חוזה

  13. חוזה עם חברה משכנת

  14. זכאות לחוזה בכירים

  15. הגורם היעיל - חוזה

  16. חוזה מלאכותי

  17. סעיף 12 לחוק החוזים

  18. הסכם / חוזה - סוסים

  19. חוזה תיאטרון

  20. חוזה למראית עין

  21. חוזה למראית עין

  22. חוזה פיתוח תוכנה

  23. התחייבות לשלם כסף בחוזה

  24. סעיף 39 לחוק החוזים

  25. זכויות חוזיות בלבד

  26. סכום פיקטיבי בחוזה

  27. ביטול חלקי של חוזה

  28. שינוי חוזה בהתנהגות

  29. חוזים מיוחדים לתקופה קצובה

  30. תביעת חוב על פי חוזה

  31. כריתת חוזה - מצב מנטלי ירוד

  32. חוזה לכתיבת ספר תורה

  33. זכות קניינית מול זכות חוזית

  34. טיוטה של חוזה – האם מחייב ?

  35. חוזה לתשלום דמי הרשאה שנתיים

  36. סעיף 14 א לחוק החוזים

  37. חובת תום הלב בשלב ביצוע חוזה

  38. תום לב בניהול משא ומתן

  39. חוזה בכירים בשירות המדינה

  40. ניהול משא ומתן בדרך מקובלת

  41. האם מו''מ הופך לחוזה מחייב

  42. חוזה בכירים בשירות המדינה - זכאות

  43. השלמת חסר בהסכם / השלמת חסר בחוזה

  44. תביעה על סכום קצוב מכוח חוזה

  45. הפרה יסודית המקנה זכות ביטול

  46. חוזה אישי של סוכן מכירות שטח

  47. סעיף 13 חוק החוזים - חוזה למראית עין

  48. הפסקת חוזה למתן שירותים משפטיים

  49. הגבלת חופש העיסוק של עובד מכוח חוזה

  50. הפרת חובה של רשות ציבורית כצד לחוזה

  51. חוזים יש לקיים ""Pacta sunt servanda

  52. שווי זכויות חוזיות - אי הוכחת זכויות חוזיות

  53. חוזה שירותי ייעוץ לחיסכון על בסיס הצלחה

  54. האם אפשר להטיל חבות בפיצויים לפי סעיף 12(ב) על מי שאינו צד לחוזה ?

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון