קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חוזה פיתוח תוכנה: 1. בפני תביעה כספית על סך של 37,957 ₪ הנתבעים כתשלום עבור עבודת פתוח תכנה שביצעה התובעת עבור הנתבעת. ההסכם שנכרת בין הצדדים בא לידי ביטוי בהצעת מחיר מטעם התובעת לביצוע העבודות (צורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית של התובעת) ובקיבול שהתמצה בהזמנת העבודה מטעם הנתבעת (צורפה כנספח ב' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת) - על כך אין מחלוקת. משום חשיבות שאלת תנאי ההסכם להלן תוכן הצעתה של התובעת (נספח א'): "איירוקס שמחה להציע לעיריית תל אביב הצעת מחיר לפיתוח רכיב אוטומטי לטיפול בהרשאות. הרכיב יפותח על פי מסמך איפיון (גרסה 1.0) שנכתב על ידי עיריית תל אביב ונשלח לאיירוקס. ...(שתי שורות שאינן רלוונטיות לענייננו) הערכת זמן לפיתוח התכולה (ההערכה מתייחסת לתכולה המוזכרת בנספח): 550 ש"ע. עלות שעתית: 110 ₪." למסמך זה צורף מסמך נוסף שכותרתו: "תכולת העבודה המוערכת" ובו פירוט מה נכלל בפיתוח. שורה אחרונה במסמך התכולה נרשם: "פיתוח ה-workflow מעל Agile Point יתבצע על ידי צוות הפיתוח של העירייה". אין מחלוקת כי התובעת החלה בביצוע הפיתוח ואף שולם לה תשלום ביניים בסך 33,558.80 ₪. 2. גרסת התובעת: גרסת התובעת באה לידי ביטוי בתצהיר עדות ראשית של הגב' רות מרגלית לפיו עבודות לפיתוח הרכיב כפי שהוגדר באיפיון החלו במאי 2011. במהלך הפיתוח העלה הלקוח בקשות לתוספות ולשינויים באיפיון המקורי שהתקבלו על ידי התובעת. במהלך 2012 הושלמו סך שעות הפיתוח והותקנה גרסה ללקוח ובשלב זה העלה הלקוח טענות כי האיפיון לא הובן דיו וכי הגירסה אינה תואמת במדויק את צרכיו. בסעיף 10 נכתב: "חברת איירוקס מצידה טוענת כי הפיתוח נעשה בהתאם לנכתב באיפיון ובהתאם להסברים שניתנו בעל פה במהלך התקופה, ובכל מקרה, סך שעות הפיתוח שניקנו בוצעו במלואן, כך שעל עיריית תל אביב לשלם את מלוא הסכום עליו התחייבה, סך הכל של 550 שעות *110 ₪ לשעה". בהמשך מציינת העדה מטעם התובעת כי התובעת סיפקה לנתבעת תוכנה אשר עליה להוציא הרשאות לעובדי העיריה וזאת באופן אוטומטי בניגוד לנעשה עד כה בצורה ידנית. בסעיף 13 נרשם: "התובעת פעלה ועשתה הכל בהתאם לנכתב באיפיון וביצעה את כל המוטל עליה". בזאת מתמצת כל גרסת התובעת באשר לתביעה. 3. גרסת הנתבעת: כבר בתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע התובענה (ההליך שבו החל הדיון בתביעה זו) אומר העד מטעם הנתבעת, הממונה על אבטחת מידע בעירית תל אביב, מר יחזקאל נג'מה, כי ביצוע התשלום לתובעת מותנה באישור חשבונותיה על ידי הגורמים המוסמכים בעירייה ובחינת תכולת העבודה שהתקבלה. ממשיך העד ומציין כי לאחר שבחן את החשבונות שהוגשו על ידי התובעת הסתבר כי לא כל הפריטים שצויינו באיפיון (גרסה 1.0) סופקו לנתבעת. בסעיף 8 לתצהירו (דאז) הועתקו פירטי האיפיון ולצידם נרשם "בוצע" או "לא בוצע" בהתאם. בתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת אשר הוגש באמצעות אותו עד, מוסיף העד בתצהירו, כי הנתבעת דרשה מהתובעת לבצע את כל הדרישות שפורטו במסמך האיפיון המקורי - זאת ותו לא. בתצהיר עדותו הראשית, חוזר העד ומעתיק את פרטי האיפיון ומציין לצידם אם בוצע או לא בוצע ומוסיף כי כתוצאה מאי השלמת רכיב ההרשאות האוטומטי כמפורט באיפיון, נבצר מהנתבעת להשתמש בתוכנה ועד היום מבוצעות ההרשאות באופן ידני במקום אוטומטי כפי שאמור הרכיב שהוזמן - לבצע. 4. דיון והכרעה: לטענת ב"כ התובעת יש לקבל את התביעה משום שתיים: האחת משום שעבודת הפיתוח בוצעה ושתיים משום שהתובעת ביצעה את עבודת הפיתוח תוך ניצול מלוא השעות עליהם סוכם בהתאם להצעת המחיר ועל כן על הנתבעת לשלם עלותן ללא קשר להתקדמות והצלחת הפרויקט. לטענת ב"כ הנתבעת כשלה התובעת בביצוע הפיתוח הרכיב המוזמן ועל כן אין התובעת זכאית לתשלום עבורו. המסגרת המשפטית החלה בענייננו היא טענת הנתבעת כי ההסכם הופר בעוד התובעת מבקשת לאכוף את התחייבות הנתבעת לתשלום בהתאם להסכם. 5. אתחיל בטענת התובעת כי התשלום אינו מותנה באספקת מלוא הפיתוח עבור הרכיב שהוזמן. טענה זו דינה דחייה מאחר ואינה נתמכת בלשון הצעת המחיר ובוודאי שאינה נתמכת בתצהיר העדות מטעם התובעת ואף בחקירה נגדית של אותה העדה לא נמצא בסיס עובדתי לטענה זו. ניתן לראות בנוסח הצעת המחיר כפי שצוטט בסעיף 1 לעיל כי המוצר שמוצע למכירה הוא פיתוח רכיב אוטומטי לטיפול בהרשאות ולא שעות עבודה. הערכת הזמן של 550 שעות יחד עם עלות שעה אחת הם הנתונים לחישוב מחיר המוצר וכנראה גם בסיס נתונים לתחשיב שעות נוספות מעבר להערכת השעות המוצעת ותו לא. אף בתצהיר עדותה אין העדה מציינת כי התשלום הוא עבור שעות העבודה וכי הפיתוח לא הושלם בשל סירובה של הנתבעת לשלם עבור שעות נוספות. בסעיף 9 לתצהירה אומרת העדה כי הושלמו סך שעות הפיתוח ואף מעבר להן, והותקנה גרסה ללקוח וכי רק אז העלתה הנתבעת טענות הקשורות לנוסח האיפיון וכי הגרסה אינה תואמת את צרכיה. בחקירתה הנגדית נשאלת העדה: "זאת אומרת שלשיטתך אתם יכולים לעבוד גם 550 שעות אבל לא לתת לעירייה שום מוצר?" ועונה: "עקרונית כן, אבל אז העירייה תתבע אותנו שלא הבאנו כלום. אנחנו לא שם...בסופו של יום כשבאנו להתקין בעירייה הבנו שיש פערים עצומים ביננו שצצו ברגע האחרון. אני יכולה להבין שיש פערים אבל הם לא היו כתובים באיפיון...". די בכך כדי להבין כי התעוררה מחלוקת כלשהיא בין הצדדים הקשורה לאיפיון אך הבסיס לה אינו קשור כלל לשעות העבודה וכמותן. 6. נותרה, אם כן, השאלה האם הפרה התובעת את ההסכם בכך שלא סיפקה לנתבעת את המוצר אותו רכשה ממנה כטענת הנתבעת. מעדויות הצדדים עולה כי שני הצדדים חלוקים באשר לביצוע הפיתוח בהתאם לאיפיון המוסכם. בעוד הנתבעת טוענת כי לא בוצעו כל פרטי האיפיון, טוענת התובעת כי בצעה אותם. אלא, שבעוד הנתבעת מפרטת בדיוק מה הם הפריטים שלא בוצעו מסתפקת התובעת באמירה כללית וסתמית כי ביצעה את כל המוטל עליה על פי האיפיון וכי המחלוקת נוגעת לדרישותיה של הנתבעת החורגות מהאיפיון המוסכם. מלבד טענה חסרת פירוט, למרות שטענות הנתבעת עמדו בפני התובעת בעת עריכת תצהיר עדות ראשית מטעמה, חקירתה הנגדית של העדה לא תמכה כלל בגרסה זו. לטענת העדה המחלוקת התגלעה בפיתוח נוסף שהעיריה היתה אמורה לבצע ובהעדר ביצוע אותו פיתוח לא ניתן היה להשתמש במוצר שהוזמן ממנה. ראה עמ' 3 בפרוטוקול יום 30.10.13 שורות 11-13 ושורות 30-32. בהמשך אף מגדירה העדה את המחלוקת בשאלת אחריות הביצוע על פיתוח ספציפי מאד והוא הממשק בין המוצר המוזמן לתוכנה העירונית במחשבי הנתבעת. ראה עמ' 4 בפרוטוקול יום 30.10.13 שורות 16-25 וכן עמ' 5 שורות 2-7. דהיינו, לטענת התובעת, כעולה רק מחקירתה הנגדית של עדת התובעת, מדובר במוצר שנמסר בשלמותו לנתבעת ולא ניתן להפעלה משום חסר בתכנה מקשרת בין הרכיב המוזמן עם התכנה העירונית. לטענת התובעת פיתוח תכנה זו אינו חלק מהמוצר אותו התחייבה התובעת לספק לנתבעת. גרסה זו היא גרסה שעלתה רק במעמד החקירה הנגדית ואף לא הוכחה מאחר ועדת התובעת לא הביאה כל ראיות לכך. היה מקום לצפות מתובעת, אשר טוענת כי ביצעה כל המוטל עליה, להתייחס באופן ספציפי לטענות הנתבעת בדבר הפריטים שלטענתה לא בוצעו ולהביא את הראיות הסותרות את טענת הנתבעת בדבר אי ביצוע אותם פריטים. אין להטיל על בעל דין חובה להוכיח יסוד שלילי גם אם נתעלם מחובת הבאת הראיות המוטלת על פי הדין על התובעת כחלק מנטל השכנוע הראשוני להוכיח כי ביצעה את המוטל עליה. 7. טענת עד הנתבעת כי אפילו החלק, אותו אין מחלוקת שהיה על התובעת לבצע בהתאם לאיפיון - לא בוצע בשלמות וכראוי, היא טענה שלא רק שלא נסתרה אלא שהתובעת אף לא הביאה מספיק ראיות על מנת להעביר אל הנתבעת את הנטל המשני להוכחת גרסתה. אף טענת הנתבעת כי אי השלמת פיתוח הרכיב הותיר את הנתבעת ללא המוצר אותו הזמינה - לא נסתרה. בנסיבות העניין, אין מנוס מהמסקנה כי התובעת הפרה את ההסכם והנתבעת פטורה מתשלום. 8. סוף דבר הוא, כי התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪. תיק הוצאה לפועל 01-06410-13-2 יסגר. חוזההסכם פיתוח