חוב לרואה חשבון

קראו דוגמא מהפסיקה בנושא חוב לרואה חשבון: 1. התובע הינו רואה חשבון במקצועו ואילו הנתבע היה אחד מלקוחותיו בין השנים 2006- 2009. לטענת התובע, לא שילם הנתבע את כל שכרו בגין עבודה שביצע עבורו ונותר חוב בסך 4,000 ₪ - חוב אותו מסרב הנתבע לשלם. לכן, הגיש התובע תביעה זו לחייב את הנתבע לשלם לו את היתרה הבלתי מסולקת הנ"ל. 2. הנתבע סבור שיש לדחות את תביעת התובע, משום שהוא שילם כל פעם את שנדרש ממנו עד לשנת 2009 ובשנה זו החליט הנתבע לסיים הקשר עם התובע ולכן ובשל העובדה שהנתבע ניתק הקשר עם התובע החליט התובע להגיש תביעה זו. בנוסף לכך, טוען הנתבע, שמאז ניתוק הקשר עם התובע - לא פנה אליו התובע בגין חוב כלשהו והדרישה לתשלום החלה לבוא רק לאחר שהנתבע סיים הקשר עם התובע. 3. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את כתבי הטענות, עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שצרף התובע לכתב התביעה, אני מחליט לקבל את תביעתו של התובע - זאת מהנימוקים הבאים: א. אני מקבל את טענתו של הנתבע, שאכן החל משנת 2009 אין משרדו של התובע מטפל בענייניו, אך אין בכך כדי להצביע על היעדר חוב מהשנים עברו - של שנות 2006- 2008, שהרי גם הנתבע אינו מכחיש את העובדה, שבשנים אלו, עדיין היה בקשר עם התובע. ב. הנתבע מלין על כך, שרק מרגע שהוא סיים את הקשר עם התובע, החל לקבל מכתבים על חובות - כביכול- ומכתבי התראה ושכל ניסיונותיו להבין מה קרה לא נענו ולכן, אינו רואה הנתבע סיבה כלשהי לשלם תוספות אלו, היות ולטענתו תמיד שילם מיידי ובמקום. מסיים הנתבע את כתב ההגנה ומציין: "אין ולו מכתב אחד, שמצורף בו אני נדרש לשלם פערים במהלך השנים 2006- 2009, אלא רק לאחר שסיים הקשר עם התובע. לטענות אלו של הנתבע, יש להשיב כדלקמן: א) אך טבעי הדבר, שכל עוד המשיך הנתבע לעבוד עם התובע, עדיין הייתה לתובע הצפייה והתקווה להמשיך ולקבל מהנתבע תשלומים - גם אלו שבפיגור- אך משהחליט הנתבע לנתק קשר ועדיין נותר חוב, גם אז טבעי הדבר שהתובע יבקש מהנתבע לסלק את חובותיו שנותרו בשנים שהוא טיפל בענייניו של הנתבע. ב) אני בהחלט מקבל את טענתו של הנתבע, ששילם כל פעם שנדרש, אך איני מקבל את טענתו, שמעולם לא נדרש לשלם תוספות או פיגורים. (ראה האמור בכתב התביעה ובעדותו בעמ' 2 לפ',ש' 18). בעניין זה, אשיב לו לנתבע בשניים אלה: ראשית, הוא אמנם שילם, אך הנתבע לא הוכיח, מה הוא נדרש לשלם בכל פעם והאם הוא אכן שילם את התשלום המלא שהוא נתבקש לשלם ושנית, התובע צרף התכתבות רבה עם הנתבע ובהתכתבות זו, חוזר התובע שוב ושוב ודורש מהנתבע תשלומים שטרם שילם ולא מצאתי והנתבע לא צרף לכתב ההגנה וגם לא הגיש לבית המשפט תגובה כלשהי לאותם מכתבים ששלח לו התובע על מנת להוכיח לבית המשפט, שהוא מתנגד בצורה זו או אחרת לאותן דרישות. ג) התובע צרף לכתב התביעה כרטיסי לקוח של הנתבע לגבי שנים: מ-1.1.09- 19.10.09, כרטיס לקוח מ-1.1.07- 19.10.09, כרטיס לקוח מ-1.1.08- 19.10.09,כרטיס לקוח מ- 1.1.07- 18.11.12 בו החוב של הנתבע מגיע לסך של 3,801 ₪. התובע גם צרף מכתב מיום 19.10.09 בו מפורטות יתרות החוב לשנים 2006- 2008, וביום 10.11.09 אף שלח התובע לנתבע תזכורת על יתרות החוב הנ"ל. כמו כן, נשלחה לנתבע ביום 1.3.10 התראה אחרונה בגין חוב של 3,156 ₪ וביום 29.1.12 נשלחה הודעה על חוב, אשר כבר עלה לסך 3,713 ₪. לעומת מסמכים אלה, לא הציג הנתבע מסמך כלשהו, בו הוא מכחיש החובות הנדרשים ממנו במכתבים הנ"ל. ד) מהודעה שצרף התובע לכתב התביעה אכן עולה שהנתבע ציין שהוא שילם 1,000 ₪ בצ'ק והנתבע גם מוסיף, שאם הוא עדיין חייב הוא מוכן לדבר על זה ולשלם (ההדגשה במקור). ואכן, כפי שעולה מכרטיסי הלקוח שצרף התובע לכתב התביעה, הוא לקח בחשבון תשלום זה ואף זיכה את הנתבע בסכום זה ולכן, היתרה הבלתי מסולקת - לאחר תשלום הסך הנ"ל- נשארה ביום 29.1.12 בסך של 3,713 ₪ וביום 18.11.12 הגיע סכום החוב לסך של 3,801 ₪. 4. א. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע שאמנם התובע תבע סך של 4,000 ₪ מבלי ליתן הסבר כיצד הגיע לסכום זה, אך התובע הוכיח את קיומו של החוב של 3,801 ₪ - כפי שהיה בשנת 2012 ובנוסף לנימוקים הנ"ל עלי גם להוסיף, שבעצם טענתו של הנתבע היא, שהוא לא חייב אף סכום ובכך ביקש, למעשה, הנתבע לטעון "טענת פרעתי" ואם בטענה כזאת עסקינן, אזי טענה זו על הטוען להוכיח ובמקרה זה, לא הוכיח הנתבע פירעון החוב, שכן למרות שהנתבע מעיד בבית המשפט, שהוא קיבל קבלות (עמ' 2 לפ',ש' 16 וש' 19), לא המציא אף קבלה או חשבונית תשלום ולא הציג בפני בית המשפט אף תגובה בכתב שניתנה לדרישותיו בכתב של התובע ושיש בה כדי להכחיש קיומו של חוב. ב. א) על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,801 ₪ - היתרה הבלתי מסולקת כפי שמופיעה בכרטיס הלקוח מיום 18.11.12 - בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה- 28.1.13- ועד התשלום בפועל. ב) כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. ג) יתרת סכום התביעה נדחית, מהנימוק המפורט לעיל. הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים. מיסיםחוברואה חשבון