ההלוואות שניתנו הינן הלוואות במימון "קרן קורת" שהינה קרן במימון המדינה שמטרתה מתן הלוואות ליזמים לפתוח עסקים קיימים. קראו דוגמא מהפסיקה בנושא הלוואת קרן קורת: 1. תביעת בנק אוצר החייל כנגד דפוס חמד ירושלים ועופר X לתשלום סך של 307,356 ₪. כפי שפירט התובע בכתב התביעה שהוגש בהליך של סדר דין מקוצר, הנתבעת ניהלה שני חשבונות אצל התובע. התובע נתן לנתבעת אשראי בסכומים שונים כאשר יתרת חובה בחשבון העו"ש הגיעה לסך של 116,032 ₪. כן נתנו לנתבעת הלוואות אשר התובעת לא פרעה את מלוא הסכומים בגינן. סכום יתרת ההלוואה מגיע לסך של 191,324 ₪. 2. הנתבעים בבקשת הרשות להגן שהגישו טענו שחשבון הנתבעת כבר בחודש דצמבר 2007 היה מוגבל בבנק לאומי כאשר התובע היה מודע להגבלה זו. למרות זאת הוא החליט להקטין את מסגרת האשראי של הנתבעת וליתן לו הלוואה נוספת של 100,000 ₪. ההלוואות שניתנו הינן הלוואות במימון "קרת קורת" שהינה קרן במימון המדינה שמטרתה מתן הלוואות ליזמים לפתוח עסקים קיימים. סכום ההלוואות עמד בגובה 300,000 ₪ כאשר ערבות המדינה הינה 75% מגובה ההלוואה. עוד טענו שקיים פקדון אצל התובע בסך 86,000 ₪ שלא נעשה בו שימוש. כן ציין שכתנאי למתן ההלוואות נדרש להפקיד פקדון בסך 75,000 ₪ וזוהי התנית שירות בשירות. 3. לאחר שהתקבלה הרשות להגן הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים. בתצהיריהם הינם מפרטים שתנאי לקבלת ההלוואות מקרן קורת הינו בטחון נזיל ממקור חיצוני בגובה 75,000 ₪. מאחר ולנתבעת לא היה בטחון כזה, הבנק נתן לו הלוואה נוספת, בניגוד לתנאי ההלוואה ובניגוד לאישור שניתן מקרן קורת. 4. דיון משפטי: ב"כ הבנק טען שטענות אלה של הנתבע הינן בגדר הרחבת חזית אסורה. אכן מסגרת טענות הצדדים הינה בהתאם לבקשת הרשות להגן שם טענו הנתבעים טענותיהם. אם סברו הם לאחר שקיבלו המסמכים שיש מקום לטעון טענות נוספות כנגד התנהלות הבנק, היה עליהם לבקש להגיש כתב הגנה מתוקן ובמסגרתו להעלות טענותיהם. כאשר לא עשו כן ומסגרת התצהיר היא כתב ההגנה של הנתבעים לא ניתן להעלות כעת טענות נוספות אף אם הועלו במסגרת תצהיר העדות הראשית. 5. באשר לסוגית הקטנת המסגרת- הנתבע הודה במסגרת תצהיר עדותו שהסכים להקטנת המסגרת ולמתן ההלוואה תחת ההפרש (ראה סעיף 5 לתצהירו). הוא גם חתם על ההלוואה ועל הסדר החוב. מכאן שהוכח שמדובר בהסדר חוב שנחתם על ידי הנתבע כמורשה חתימה של נתבעת מס' 1 ומשכך אין מקום לבטלו. גם בסיכומיו אינו טוען הנתבע כנגד הסכמתו להקטנת המסגרת. 6. באשר לסוגיה הצורך להיפרע מקרן קורת תחילה, טוען הנתבע בתצהירו שכך הוסבר לו. בחקירתו הנגדית לא העלה כל שם של מי מהבנק שהסביר לו והסתמך על פלאיירים שראה (ראה עמ' 22 שורות 28-29 לפרוטוקול). אף ראיה לא הוצגה מצידו של הנתבע למצג שלטענתו הוצג בפניו. 7. באשר לטענה שהתובע התנה מתן ההלוואה בערבות בהפקדת פקדון בסך 75,000 ₪- התניית שירות בשירות. 8. אין מחלוקת וכך אף העידו נציגי הבנק שלצורך קבלת הלוואה מקרן קורת נדרש פקדון ממקור חיצוני בגובה 75,000 ₪ של הלווה. נציגי הבנק לא הצליחו להצביע על פקדון מעין זה. אף עיון במסמכי הבנק לא העלה שאכן היה פקדון מעין זה בידי הנתבע אותה עת. עם זאת אין עסקינן בהתנית שירות בשירות שכן פקדון בגדר בטחון נזיל כנגד אשראי אינו אסור כלל ועיקר ואין מדובר בשירות. איזה שירות בשירות הותנה כאן? הבנק אפשר לנתבעים מתן ההלוואה מבלי שידרשו להפקדת פקדון מכיסם. עלי לציין, הנתבע כתמיכה בטענתו הביא את חוות דעתו של דניאל פולישק. מר פולישוק קבע ואף הסביר בבית המשפט שמאחר ולנתבעים לא היה כל מקור חיצוני לפקדון, אזי באותו היום הועלתה מסגרת האשראי של החברה מ- 100,000 ₪ ל- 200,000 ₪ אשר סכום של 75,000 ₪ הועבר לפקדון. הווה אומר, לא היה כל מקור חיצוני לפקדון זה. (ראה עדותו עמ' 20 שורות 13-18 לפרוטוקול). אף הנתבע העיד שהפקדון נלקח למעשה מכספי ההלוואה. (עמ' 23 שורות 10-11 לפרוטוקול). 9. במאמר מוסגר אציין שמאחר ועסקינן בהלוואה בערבות מדינה, אזי יש חשיבות רבה לדרישה המהותית של פקדון ממקור חיצוני לשם קבלת ההלוואה, שכן במצב בו הלווה לא יוכל להחזיר את החוב, ניתן יהיה להפרע מפקדון זה. עובדה היא שכך לא נעשה במקרה זה ולמעשה הערבויות להלוואה ניתנו בניגוד לתנאי קרן קורת. עם זאת וכפי שפירטתי לעיל טענה זו לא עלתה במסגרת בקשת הרשות להגן, וכאמור לעיל הבנק הקל בתנאיו מול הנתבעים כאשר אפשר להם מתן ההלוואה מבלי העמדת פקדון חיצוני, משכך וכאשר נלקחה ההלוואה על ידי הנתבעים לצרכיהם הם, יש מקום שישיבוה לתובע. 10. הנתבעים טענו שבמועד העמדת ההלוואות לפרעון לא היה כל פיגור משמעותי הצדיק העמדתם לפרעון מיידי. טענה זו לא נטענה בתצהיריהם ומשכך הינה בגדר הרחבת חזית אסורה. 11. בכל הנוגע לחוב הנתבעים בחשבון העו"ש. בהתאם להתחייבות הנתבע מס' 2, הינו לכל חובות הנתבעת (כתב הערבות צורף כנספח ג' לתצהיר התובע). מאחר והנתבעים לא עמדו בהסכמים מן הראוי שישלמו את חובם בחשבון העו"ש, כאשר לא טענו כל טענה כנגד חוב זה. משכך הנני מחייבת הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 307,356 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן ישלמו אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי התובע ושכ"ט עו"ד בגובה 35,000 ₪. חוב לבנקהלוואה מהבנקבנקחוב